המינוס הולך ומעמיק: גרעון תקציבי של 1.2 מיליארד שקל לממשלה בנובמבר
על רקע ההאטה בהמעמיקה במשק והירידה החדה בהכנסות ממיסים דיווח היום משרד האוצר כי בחודש נובמבר היה לממשלה גירעון בסך של 1.2 מיליארד שקלים (גירעון של 0.9 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 0.7 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כחצי מיליארד שקלים.
מתחילת השנה יש לממשלה, לראשונה השנה, גירעון מצטבר בסך של 0.3 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ – 8 מיליארד שקלים.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2007 – נובמבר 2008) הסתכם בכ 8.4 מיליארד שקלים. מתחילת השנה מסתמנת עלייה רצופה בגירעון המצטבר ב-12 חודשים אחרונים.
ההוצאה הממשלתית (ללא מתן אשראי) הסתכמה בנובמבר בכ- 17.6 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-15.5 מיליארד שקלים, בדומה לרמה החודשית הממוצעת מתחילת השנה (ללא ינואר). תשלומי הריבית והחזר קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי הסתכמו בכ-2.1 מיליארד שקלים.
הוצאות הממשלה (ללא מתן אשראי) מתחילת השנה הסתכמו בכ-202.4 מיליארד שקלים לעומת 196.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד (באותן הגדרות מדידה). ההוצאות של המשרדים (ללא מתן אשראי) הסתכמו בכ-165.4 מיליארד שקלים לעומת 158.7 מיליארד שקלים אשתקד, עלייה של כ-4.2%. בדומה לעליה שתוכננה בתקציב השנתי בתקציבי המשרדים (4.1%).
שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים מתקציב שנתי (מקורי) עומד על 85.8% בדומה לשיעור ביצוע התקציב בתקופה המקבילה אשתקד (85.7%). ההכנסות (ללא גביית קרן) הסתכמו בחודש נובמבר בכ-16.4 מיליארד שקלים.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-14.1 מיליארד שקלים, לעומת 15.2 בנובמבר אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקלים לעומת 8.2 מיליארד שקלים, הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ- 6.5 מיליארד שקלים לעומת 6.6 מיליארד שקלים.
המוסד לביטוח לאומי מיחזר בהפקדה סך של 0.7 מיליארד שקלים, זאת לעומת כ-400 מיליון שקלים של פירעונות של קרן וריבית.
סה"כ הכנסות המדינה (ללא גביית קרן) הסתכמו מתחילת השנה בכ- 202.2 מיליארד שקלים לעומת 204.1 בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ- 171.3 מיליארד שקלים לעומת 176.0 בתקופה המקבילה אשתקד. במיסים ישירים נרשמה גביה של 89.0 מיליארד שקל לעומת 98.7 מיליארד שקל אשתקד, ירידה נומינלית של כ-9.8% ובמסים עקיפים נרשמה עליה נומינלית של 6.4% לרמה של כ- 77.7 מיליארד שקל. בסך ההכנסות ממסים חלה ירידה נומינלית של 2.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בפעילות המימונית של הממשלה הסתכם גיוס ההון נטו בסך 4.8 מיליארד שקלים. ביתרות הממשלה בבנקים חלה עליה של כ 3.9 מיליארד שקלים כתוצאה מהפעילות התקציבית (גירעון ומימונו).
הכנסות רשות המיסים בישראל בנובמבר הסתכמו בכ-13.7 מיליארד שקל לעומת כ–14.8 מיליארד שקל בנובמבר 2007. בניכוי תיקוני החקיקה והתאמות, נרשמה ירידה ריאלית בשיעור של 7.0% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מתחילת השנה נרשם חוסר מצטבר של למעלה מ-3.5 מיליארד שקל בגביית מסים לעומת יעד הגביה בתקציב.
הכנסות רשות המיסים בחודשים ינואר – נובמבר 2008 הסתכמו ב – 166.8 מיליארד שקל לעומת 171.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות חלה ירידה בהכנסות בשיעור של 3.5%. ההכנסות ממיסים עקיפים עלו בשיעור ריאלי של 1.7% וההכנסות ממיסים ישירים ירדו בשיעור ריאלי של 7.3%.
בנובמבר הסתכמו ההכנסות ממיסים ישירים בכ-7.2 מיליארד שקל לעומת 8.2 מיליארד שקל בנובמבר 2007 בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בכ-8.9%. הירידה בהכנסות מסתמנת בכל הסעיפים ובייחוד בגביה משוק ההון (48%). לצד ירידה בהכנסות נרשמה גם ירידה בשיעור של 18% בהחזרים.
הגביה מסך כל הניכויים בחודש נובמבר הסתכמה ב–4.8 מיליארד שקל ירידה של 15.7% לעומת נובמבר 2007. הירידה בגביה מתרחשת על רקע הירידה בשיעור האבטלה בחודשים הקודמים ונובעת בעיקר מהפחתת המיסים, ומהירידה בשוק ההון. ניתוח הגביה לפי ענפים מראה על ירידה בכל הענפים. בולטת הירידה בענף הבנקאות בשיעור של 25.5% (הענף מהווה 15%), ובענף החינוך בשיעור של 30% (הענף מהווה 2.6% מהגביה).
הגביה משוק ההון הסתכמה ב –171 מיליון שקל ירידה ריאלית של 48% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת הן מירידה בגביה מריבית בשיעור של 12.8% , והן מירידה בגביה מניירות ערך בשיעור של 82% , ומשקפת את המשבר בשווקים הפיננסיים.
הגביה ממס הכנסה הסתכמה בחודש נובמבר 2008 בכ–2.7 מיליארד שקל לעומת 3.2 מיליארד שקל בנובמבר 2007, ירידה ריאלית בשיעור 20.6%. הירידה בגביה נובעת בעיקרה מגבייה מחברות (ירידה בשיעור של 26%). בגבייה מעצמאים נרשמה ירידה מתונה יותר בשיעור של 9.5%.
ניתוח הגביה לפי ענפים מעיד על ירידה בגביה בכל הענפים. נמשכת הירידה המשמעותית בענפי הבנקאות בשעור של 59% בעקבות המשבר הפיננסי (הענף היווה כ-30% מהגביה וכיום משקלו ירד ל-10% מהגביה). כמו כן נרשמה ירידה חדה בגביה מענפי התעשייה בשעור של 48% (הענף מהווה 14% מהגביה).
ההכנסות ממיסים עקיפים הסתכמו בנובמבר בכ-6.5 מיליארד שקל לעומת כ - 6.6 מיליארד שקל בנובמבר 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ–4.7%. הירידה מורגשת כמעט בכל הסעיפים ובעיקר בירידה ממיסי קניה על יבוא רכב בשיעור של כ–31%. בהכנסות מבלו דלק חלה עליה בהכנסות בשיעור של 14.7% עקב תיקוני החקיקה במיסוי הסולר.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
