המינוס הולך ומעמיק: גרעון תקציבי של 1.2 מיליארד שקל לממשלה בנובמבר
על רקע ההאטה בהמעמיקה במשק והירידה החדה בהכנסות ממיסים דיווח היום משרד האוצר כי בחודש נובמבר היה לממשלה גירעון בסך של 1.2 מיליארד שקלים (גירעון של 0.9 מיליארד בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 0.7 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כחצי מיליארד שקלים.
מתחילת השנה יש לממשלה, לראשונה השנה, גירעון מצטבר בסך של 0.3 מיליארד שקלים. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה עודף בסך של כ – 8 מיליארד שקלים.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2007 – נובמבר 2008) הסתכם בכ 8.4 מיליארד שקלים. מתחילת השנה מסתמנת עלייה רצופה בגירעון המצטבר ב-12 חודשים אחרונים.
ההוצאה הממשלתית (ללא מתן אשראי) הסתכמה בנובמבר בכ- 17.6 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-15.5 מיליארד שקלים, בדומה לרמה החודשית הממוצעת מתחילת השנה (ללא ינואר). תשלומי הריבית והחזר קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי הסתכמו בכ-2.1 מיליארד שקלים.
הוצאות הממשלה (ללא מתן אשראי) מתחילת השנה הסתכמו בכ-202.4 מיליארד שקלים לעומת 196.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד (באותן הגדרות מדידה). ההוצאות של המשרדים (ללא מתן אשראי) הסתכמו בכ-165.4 מיליארד שקלים לעומת 158.7 מיליארד שקלים אשתקד, עלייה של כ-4.2%. בדומה לעליה שתוכננה בתקציב השנתי בתקציבי המשרדים (4.1%).
שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים מתקציב שנתי (מקורי) עומד על 85.8% בדומה לשיעור ביצוע התקציב בתקופה המקבילה אשתקד (85.7%). ההכנסות (ללא גביית קרן) הסתכמו בחודש נובמבר בכ-16.4 מיליארד שקלים.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-14.1 מיליארד שקלים, לעומת 15.2 בנובמבר אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקלים לעומת 8.2 מיליארד שקלים, הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ- 6.5 מיליארד שקלים לעומת 6.6 מיליארד שקלים.
המוסד לביטוח לאומי מיחזר בהפקדה סך של 0.7 מיליארד שקלים, זאת לעומת כ-400 מיליון שקלים של פירעונות של קרן וריבית.
סה"כ הכנסות המדינה (ללא גביית קרן) הסתכמו מתחילת השנה בכ- 202.2 מיליארד שקלים לעומת 204.1 בתקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ- 171.3 מיליארד שקלים לעומת 176.0 בתקופה המקבילה אשתקד. במיסים ישירים נרשמה גביה של 89.0 מיליארד שקל לעומת 98.7 מיליארד שקל אשתקד, ירידה נומינלית של כ-9.8% ובמסים עקיפים נרשמה עליה נומינלית של 6.4% לרמה של כ- 77.7 מיליארד שקל. בסך ההכנסות ממסים חלה ירידה נומינלית של 2.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בפעילות המימונית של הממשלה הסתכם גיוס ההון נטו בסך 4.8 מיליארד שקלים. ביתרות הממשלה בבנקים חלה עליה של כ 3.9 מיליארד שקלים כתוצאה מהפעילות התקציבית (גירעון ומימונו).
הכנסות רשות המיסים בישראל בנובמבר הסתכמו בכ-13.7 מיליארד שקל לעומת כ–14.8 מיליארד שקל בנובמבר 2007. בניכוי תיקוני החקיקה והתאמות, נרשמה ירידה ריאלית בשיעור של 7.0% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מתחילת השנה נרשם חוסר מצטבר של למעלה מ-3.5 מיליארד שקל בגביית מסים לעומת יעד הגביה בתקציב.
הכנסות רשות המיסים בחודשים ינואר – נובמבר 2008 הסתכמו ב – 166.8 מיליארד שקל לעומת 171.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות חלה ירידה בהכנסות בשיעור של 3.5%. ההכנסות ממיסים עקיפים עלו בשיעור ריאלי של 1.7% וההכנסות ממיסים ישירים ירדו בשיעור ריאלי של 7.3%.
בנובמבר הסתכמו ההכנסות ממיסים ישירים בכ-7.2 מיליארד שקל לעומת 8.2 מיליארד שקל בנובמבר 2007 בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בכ-8.9%. הירידה בהכנסות מסתמנת בכל הסעיפים ובייחוד בגביה משוק ההון (48%). לצד ירידה בהכנסות נרשמה גם ירידה בשיעור של 18% בהחזרים.
הגביה מסך כל הניכויים בחודש נובמבר הסתכמה ב–4.8 מיליארד שקל ירידה של 15.7% לעומת נובמבר 2007. הירידה בגביה מתרחשת על רקע הירידה בשיעור האבטלה בחודשים הקודמים ונובעת בעיקר מהפחתת המיסים, ומהירידה בשוק ההון. ניתוח הגביה לפי ענפים מראה על ירידה בכל הענפים. בולטת הירידה בענף הבנקאות בשיעור של 25.5% (הענף מהווה 15%), ובענף החינוך בשיעור של 30% (הענף מהווה 2.6% מהגביה).
הגביה משוק ההון הסתכמה ב –171 מיליון שקל ירידה ריאלית של 48% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת הן מירידה בגביה מריבית בשיעור של 12.8% , והן מירידה בגביה מניירות ערך בשיעור של 82% , ומשקפת את המשבר בשווקים הפיננסיים.
הגביה ממס הכנסה הסתכמה בחודש נובמבר 2008 בכ–2.7 מיליארד שקל לעומת 3.2 מיליארד שקל בנובמבר 2007, ירידה ריאלית בשיעור 20.6%. הירידה בגביה נובעת בעיקרה מגבייה מחברות (ירידה בשיעור של 26%). בגבייה מעצמאים נרשמה ירידה מתונה יותר בשיעור של 9.5%.
ניתוח הגביה לפי ענפים מעיד על ירידה בגביה בכל הענפים. נמשכת הירידה המשמעותית בענפי הבנקאות בשעור של 59% בעקבות המשבר הפיננסי (הענף היווה כ-30% מהגביה וכיום משקלו ירד ל-10% מהגביה). כמו כן נרשמה ירידה חדה בגביה מענפי התעשייה בשעור של 48% (הענף מהווה 14% מהגביה).
ההכנסות ממיסים עקיפים הסתכמו בנובמבר בכ-6.5 מיליארד שקל לעומת כ - 6.6 מיליארד שקל בנובמבר 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ–4.7%. הירידה מורגשת כמעט בכל הסעיפים ובעיקר בירידה ממיסי קניה על יבוא רכב בשיעור של כ–31%. בהכנסות מבלו דלק חלה עליה בהכנסות בשיעור של 14.7% עקב תיקוני החקיקה במיסוי הסולר.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.