גם בנק אגוד חטף: הרווח הנקי הצטמק ב-66% ל-14 מיליון שקל ברבעון

יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל הבנק החליטו להפחית 10% משכרם וחברי ההנהלה הפחיתו 7% מהשכר
קובי ישעיהו |

בנק אגוד, בדומה לבנקים האחרים, הציג היום הרעה בתוצאות הפעילות ברבעון השלישי בשנת 2008 . את הרבעון סגר הבנק ברווח נקי בסך 14 מיליון ש"ח, לעומת 32 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-66%.

תוצאות הרבעון השלישי הושפעו מהמשבר שהחמיר במחצית ספטמבר והלך והעמיק גם לאחר מועד הדוחות הכספיים. כתוצאה מכך וכתוצאה מהמדיניות השמרנית שבה נוקט הבנק בכל מה שנוגע לטיפול בתיק הנכסים, חל גידול בביצוע הפרשות בגין ירידות ערך בעלות אופי אחר מזמני בתיק אגרות חוב הקונצרניות הזמין למכירה, אשר מהווה חלק מסיכוני האשראי של הבנק. כמו כן, חל גידול בהיקף החובות בהשגחה מיוחדת, מאזנית וחוץ מאזנית.

הנהלת הבנק מציינת כי "חל קיטון בסך של כ- 21 מיליון ש"ח ברווחים ממימוש והתאמת ערך של אגרות חוב. קיטון זה נובע בעיקרו מהפרשה לירידות ערך בעלות אופי אחר מזמני באג"ח בתיק הזמין למכירה, בסך של כ- 30 מיליון ש"ח ברבעון השלישי". מתחילת הרבעון השלישי נרשמה ירידה נוספת של כ-67 מיליון ש"ח בשווי האג"ח בתיק הזמין למכירה.

תשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ברווח נקי בסך 75 מיליון ש"ח (בתקופה זו לא נרשם רווח מפעולות בלתי רגילות). בתקופה המקבילה אשתקד הסתכם הרווח הנקי מפעולות רגילות ב- 94 מיליון ש"ח ובתוספת סעיף רווח מפעולות בלתי רגילות לאחר מיסים הסתכם הרווח הנקי ב- 97 מיליון ש"ח.

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 449 מיליון ש"ח לעומת 459 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של 2.2%.

חל קיטון בסך של כ-21 מיליון ש"ח ברווחים ממימוש והתאמת ערך של אגרות חוב. קיטון זה נובע בעיקרו מהפרשה לירידות ערך בעלות אופי אחר מזמני באג"ח בתיק הזמין למכירה, בסך של כ- 30 מיליון ש"ח ברבעון השלישי בשנת 2008 . בנוסף, חל קיטון בסך של כ- 11 מיליון ש"ח בהכנסות מפעילויות תיווך ואחרות באופציות (כולל השפעת שווי הוגן).

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 49 מיליון ש"ח לעומת 65 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של 24.6%. עם זאת, ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון השלישי בשנת 2008 גדלה בכ- 29.4% לעומת ההפרשה ברבעון השני בשנת 2008, ובכ- 120% לעומת ההפרשה ברבעון הראשון בשנת 2008 .

שיעור ההפרשה לחובות מסופקים מכלל האשראי לציבור עמד בתשעת החודשים הראשונים של השנה על 0.34% (בחישוב שנתי), לעומת 0.49% בתקופה המקבילה אשתקד, 0.46% בכל שנת 2007. ברבעון הראשון של שנת 2008 שיעור זה עמד על 0.22%, ברבעון השני על 0.37% וברבעון השלישי על 0.46%.

שיעור ההפרשה לחובות מסופקים ולירידות ערך בעלות אופי אחר מזמני מכלל האשראי לציבור ואג"ח קונצרניות (אשר מהוות חלק מסיכוני האשראי) עמד בתשעת החודשים הראשונים של השנה על 0.52%.

היקף החובות הבעיתיים ליום 30 בספטמבר 2008 עלה בשיעור של כ- 12.9% לעומת סוף התקופה המקבילה אשתקד, בשיעור של כ- 32.1% לעומת סוף שנת 2007, ובשיעור של כ- 60% לעומת 30 ביוני 2008. הגידול נגרם ברובו כתוצאה מסווג חובות בהיקף של כ – 402 מיליון ש"ח להשגחה מיוחדת מאזנית וחוץ מאזנית, במהלך הרבעון השלישי, עקב המשבר.

הגידול לעומת ספטמבר 2007 קוזז בחלקו על ידי קיטון בחובות אחרים בהשגחה מיוחדת שנובע מהמחצית הראשונה של שנת 2008.

לעומת זאת היקף האשראי שאינו נושא הכנסה בסוף ספטמבר ירד בשיעור של כ- 52.3% לעומת סוף התקופה המקבילה אשתקד, בשיעור של כ- 35.6% לעומת סוף שנת 2007 ובשיעור של כ- 18.5% לעומת 30 ביוני 2008.

שיעור יתרת החובות הבעיתיים מתוך ההון העצמי עמד בסוף ספטמבר על כ-53.9% לעומת כ- 49% ביום 30 בספטמבר 2007, 41% ביום 31 בדצמבר 2007 וכ- 33% ביום 30 ביוני 2008.

שיעור יתרת החובות הבעייתיים מתוך סך האשראי עמד ביום 30 בספטמבר 2008 על כ- 4.5% לעומת כ- 4.3% ביום 30 בספטמבר 2007, 3.7% ביום 31 בדצמבר 2007, וכ- 2.9% ביום 30 ביוני 2008.

הרווח מפעילות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 400 מיליון ש"ח לעומת 394 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של כ- 1.5%.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 191 מיליון ש"ח לעומת 211 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של 9.5% הנובעת בעיקרה מירידה בסעיף רווח מהשקעות במניות נט , הן כתוצאה מקיטון בהכנסה מדיבידנד מחברת בזק (5 מיליון ש"ח בתקופה הנוכחית לעומת 15 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד) והן מהפסדים שמומשו ושטרם מומשו מהתאמות לשווי הוגן של מניות למסחר (הפסדים של 5 מיליון ש"ח בתקופה הנוכחית לעומת רווחים של 2 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד).

העמלות התפעוליות הסתכמו ב- 178 מיליון ש"ח לעומת 175 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 1.7%. עליה זו נבעה בעיקרה מגידול בעמלות מטיפול באשראים ובעריכת חוזים, אשר קוזזה בחלקה על ידי קיטון בעמלות מפעילות לקוחות בניירות ערך.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 459 מיליון ש"ח לעומת 448 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 2.5%.

הוצאות השכר הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 263 מיליון ש"ח לעומת 257 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עליה בשיעור של 2.3%. העלייה נובעת בעיקרה מכך שבתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 נרשמו הוצאות עקב תשואה שלילית של קופה מרכזית לפיצויים, לעומת הכנסות עקב תשואה חיובית בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, חל גידול של כ- 4% במצבת כוח האדם הממוצעת, וזאת בעיקר כתוצאה מדרישות רגולטוריות וכן מהרחבת מערך הסניפים. עליות אלו קוזזו בחלקן עקב רישום הוצאה בגין השפעה של אימוץ לוחות תמותה חדשים בתקופה המקבילה אשתקד ומקיטון בהפרשות לרכיבי שכר שונים.

הוצאות פחת ואחזקת בניינים וציוד הסתכמו ב- 78 מיליון ש"ח לעומת 67 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 16.4%. העלייה נובעת הן מגידול בהוצאות אחזקה עקב עליה במצבת הסניפים ושטחי המטה והן מגידול בפחת מחשב.

ההוצאות האחרות הסתכמו ב- 118 מיליון ש"ח לעומת 124 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של 4.8%. הירידה נבעה בעיקרה מקיטון בהוצאות מחשוב עקב יישום הארכת ההסכם לקבלת שירותי מחשוב מבנק לאומי החל מהרבעון הרביעי בשנת 2007.

האשראי לציבור הסתכם בסוף הרבעון בכ-19.3 מיליארד ש"ח לעומת 17.5 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2007, עליה בשיעור של 10.3%. ניירות ערך הסתכמו בסוף הרבעון בכ-5.58 מיליארד ש"ח, לעומת כ-8 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2007, ירידה בשיעור של 30.6%.

ההון העצמי של הבנק הסתכם בסוף הרבעון בכ-1.6 מיליארד ש"ח לעומת 1.58 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2007. יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון היה בסוף ספטמבר 11.4% לעומת 12% בסוף שנת 2007

יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל הבנק הודיעו לדירקטוריון הבנק בישיבת הדירקטוריון שנערכה היום כי על רקע האירועים בכלכלה העולמית והשלכותיהם האפשריות על המשק הישראלי ועל רווחיות מערכת הבנקאות בישראל בשנת 2009, החליטו היו"ר והמנכ"ל להפחית 10% משכרם ברוטו (למעט לענין הפרשות ותנאים נלווים) למשך שנה, החל מינואר 2009 ועד סוף שנת 2009.

חברי הנהלת הבנק הצטרפו ליו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל הבנק והודיעו כי גם הם מוותרים על 7% משכרם ברוטו (למעט לענין הפרשות ותנאים נלווים),

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: