הדוחות בסוף השבוע: שני דוחות קטנים שמספרים את סיפור הרבעון השלישי
בימים האחרונים התגבר שטפון הדוחות לרבעון השלישי של 2008, והוא יגיע לשיאו, וסיומו, בתחילת השבוע הזה, (בתיאוריה עוד היום). אומרים שהבורסה מנבאת טוב מאוד וכמעט תמיד את ההתרחשויות העתידות לפקוד את המשק הריאלי בעתיד הלא רחוק (6-9 חודשים קדימה), אז למי שפספס את ההתרחשויות של הימים האחרונים: זה נראה רע. מאוד רע.
הבנקים הגדולים הציגו, כצפוי, תוצאות גרועות ברבעון, כך גם חברות הביטוח וכמובן סקטור הנדל"ן – החברות הגדולות והקטנות. אבל מסתבר שהרעה ממשית נרשמה גם בתוצאות של חברות ממגזרים אחרים, כמו מסחר ותעשיה, וחברות קטנות (מה שנהוג לכנות "שורה רביעית וחמישית" בבורסה) שבימים האחרונים פרסמו דוחות.
בדרך כלל מתרכזים העיתונים ואתרי האינטרנט בדיווחים על החברות הגדולות, המעניינות יותר את המשקיעים, המוסדיים וגם את הציבור הרחב, ולכן החברות הציבוריות הקטנות לא זוכות לחשיפה. בכל אופן, מסתבר שהתוצאות הגרועות שהציגו מרבית החברות המובילות במשק בימים האחרונים הן נחלתן של החברות הקטנות יותר גם כן.
חברה כמו רוטקס, למשל. רוטקס הינה חברה תעשייתית העוסקת בעצמה ובאמצעות חברות בשליטתה, בתחום ההלבשה. פעילות זו כוללת פיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי הלבשה תחתונה, הלבשה עליונה, הלבשת ספורט וגרבונים.
החברה פרסמה ביום שישי את הדוח הרבעוני שלה, ממנו מצטיירת תמונה קשה. בשורה העליונה הציגה רוטקס ירידה של 7.3% בהכנסות לרמה של כ-38.5 מיליון שקל, בעוד עלות המכירות גדלה בכ-4% ל-32.9 מיליון שקל. התוצאה – ירידה של 43% ברווח הגולמי לכ-5.6 מיליון שקל.
וזה נמשך, כמובן, ומתגלגל למטה עד לשורת הרווח הנקי. בשורת התפעולית נרשם הפסד של כ-1.2 מיליון שקל לעומת רווח של כ-3.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהוצאות המימון נרשמה עליה של 15.7% לכ-3.83 מיליון שקל כך שבשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-5.4 מיליון שקל לעומת איזון ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים רשמה רוטקס הפסד של כ-11 מיליון שקל לעומת רווח של 9.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מניית רוטקס נפלה בכ-90% מתחילת השנה.
דוח מאכזב נוסף הציגה חברת ניסן (התפרסם באתר הבורסה ביום חמישי כמה דקות לפני חצות). החברה, ניסן תעשיות רפואיות בשמה המלא, פועלת בשלושה תחומים: ייצור מוצרי חבישה וספיגה מתכלים לשימושים רפואיים, שיווק ומכירה של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים מתכלים בתחום הרפואי. פעילות הסחר של מוצרים מוגמרים מבוצעת באירופה. בנוסף, ניסן רוכשת ומוכרת חומרי גלם (בעיקר גזה בגלילים) לשימוש מפעל החברה בשדרות וללקוחות אחרים. וגם: ייצור ושיווק בדים לא ארוגים בטכנולוגיית הספאנלייס, המשמשים חומרי גלם לתעשיות שונות. הייצור מתבסס על טכנולוגיית איחוי סיבים באמצעות זרמי מים, ומיועד בעיקר לשימושים בתעשיות המגבונים הלחים.
במקרה של ניסן, הוצאות מימון גבוהות הם הבעיה המרכזית. בשורה העליונה רשמה החברה גידול של כ-3% בהכנסות לרמה של כ-97 מיליון שקל, בעוד הרווח הגולמי שמר על יציבות סביב כ-15.3 מיליון שקל. ברווח התפעולי נרשמה ירידה של 34% לרמה של כ-2.44 מיליון שקל אולם הוצאות מימון של 9.8 מיליון שקל הביאו להפסד נקי של כ-7.3 מיליון שקל ברבעון השלישי. גם מניית ניסן, אגב, נחתכה בכ-90% מתחילת השנה.
רוטקס וניסן הן רק שתי דוגמאות קטנות לרבעון שלישי גרוע שעבר על החברות הציבוריות שנסחרות באחד העם. זה נראה פחות או יותר ככה כמעט בכל דוח אחר לרבעון השלישי.
כמובן שלכל דוח ולכל חברה יש את הסיבות הספציפיות שלה להרעה בתוצאות (כמו הוצאות מימון גבוהות בעקבות העליה באינפלציה, או פגיעה בהכנסות עקב נפילת הדולר). אבל התמונה הכללית לא טובה. וזה עוד לפני הכניסה הצפויה של המשק למיתון ברבעונים הקרובים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
