הדוחות בסוף השבוע: שני דוחות קטנים שמספרים את סיפור הרבעון השלישי

רוטקס וניסן הן רק שתי דוגמאות קטנות לרבעון שלישי גרוע שעבר על החברות הציבוריות שנסחרות באחד העם
קובי ישעיהו |

בימים האחרונים התגבר שטפון הדוחות לרבעון השלישי של 2008, והוא יגיע לשיאו, וסיומו, בתחילת השבוע הזה, (בתיאוריה עוד היום). אומרים שהבורסה מנבאת טוב מאוד וכמעט תמיד את ההתרחשויות העתידות לפקוד את המשק הריאלי בעתיד הלא רחוק (6-9 חודשים קדימה), אז למי שפספס את ההתרחשויות של הימים האחרונים: זה נראה רע. מאוד רע.

הבנקים הגדולים הציגו, כצפוי, תוצאות גרועות ברבעון, כך גם חברות הביטוח וכמובן סקטור הנדל"ן – החברות הגדולות והקטנות. אבל מסתבר שהרעה ממשית נרשמה גם בתוצאות של חברות ממגזרים אחרים, כמו מסחר ותעשיה, וחברות קטנות (מה שנהוג לכנות "שורה רביעית וחמישית" בבורסה) שבימים האחרונים פרסמו דוחות.

בדרך כלל מתרכזים העיתונים ואתרי האינטרנט בדיווחים על החברות הגדולות, המעניינות יותר את המשקיעים, המוסדיים וגם את הציבור הרחב, ולכן החברות הציבוריות הקטנות לא זוכות לחשיפה. בכל אופן, מסתבר שהתוצאות הגרועות שהציגו מרבית החברות המובילות במשק בימים האחרונים הן נחלתן של החברות הקטנות יותר גם כן.

חברה כמו רוטקס, למשל. רוטקס הינה חברה תעשייתית העוסקת בעצמה ובאמצעות חברות בשליטתה, בתחום ההלבשה. פעילות זו כוללת פיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי הלבשה תחתונה, הלבשה עליונה, הלבשת ספורט וגרבונים.

החברה פרסמה ביום שישי את הדוח הרבעוני שלה, ממנו מצטיירת תמונה קשה. בשורה העליונה הציגה רוטקס ירידה של 7.3% בהכנסות לרמה של כ-38.5 מיליון שקל, בעוד עלות המכירות גדלה בכ-4% ל-32.9 מיליון שקל. התוצאה – ירידה של 43% ברווח הגולמי לכ-5.6 מיליון שקל.

וזה נמשך, כמובן, ומתגלגל למטה עד לשורת הרווח הנקי. בשורת התפעולית נרשם הפסד של כ-1.2 מיליון שקל לעומת רווח של כ-3.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהוצאות המימון נרשמה עליה של 15.7% לכ-3.83 מיליון שקל כך שבשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-5.4 מיליון שקל לעומת איזון ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים רשמה רוטקס הפסד של כ-11 מיליון שקל לעומת רווח של 9.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מניית רוטקס נפלה בכ-90% מתחילת השנה.

דוח מאכזב נוסף הציגה חברת ניסן (התפרסם באתר הבורסה ביום חמישי כמה דקות לפני חצות). החברה, ניסן תעשיות רפואיות בשמה המלא, פועלת בשלושה תחומים: ייצור מוצרי חבישה וספיגה מתכלים לשימושים רפואיים, שיווק ומכירה של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים מתכלים בתחום הרפואי. פעילות הסחר של מוצרים מוגמרים מבוצעת באירופה. בנוסף, ניסן רוכשת ומוכרת חומרי גלם (בעיקר גזה בגלילים) לשימוש מפעל החברה בשדרות וללקוחות אחרים. וגם: ייצור ושיווק בדים לא ארוגים בטכנולוגיית הספאנלייס, המשמשים חומרי גלם לתעשיות שונות. הייצור מתבסס על טכנולוגיית איחוי סיבים באמצעות זרמי מים, ומיועד בעיקר לשימושים בתעשיות המגבונים הלחים.

במקרה של ניסן, הוצאות מימון גבוהות הם הבעיה המרכזית. בשורה העליונה רשמה החברה גידול של כ-3% בהכנסות לרמה של כ-97 מיליון שקל, בעוד הרווח הגולמי שמר על יציבות סביב כ-15.3 מיליון שקל. ברווח התפעולי נרשמה ירידה של 34% לרמה של כ-2.44 מיליון שקל אולם הוצאות מימון של 9.8 מיליון שקל הביאו להפסד נקי של כ-7.3 מיליון שקל ברבעון השלישי. גם מניית ניסן, אגב, נחתכה בכ-90% מתחילת השנה.

רוטקס וניסן הן רק שתי דוגמאות קטנות לרבעון שלישי גרוע שעבר על החברות הציבוריות שנסחרות באחד העם. זה נראה פחות או יותר ככה כמעט בכל דוח אחר לרבעון השלישי.

כמובן שלכל דוח ולכל חברה יש את הסיבות הספציפיות שלה להרעה בתוצאות (כמו הוצאות מימון גבוהות בעקבות העליה באינפלציה, או פגיעה בהכנסות עקב נפילת הדולר). אבל התמונה הכללית לא טובה. וזה עוד לפני הכניסה הצפויה של המשק למיתון ברבעונים הקרובים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.