הוצאות מימון גבוהות פגעו בחממה סחר: ירידה של 51% ברווח הנקי ברבעון השלישי
חברת חממה סחר, העוסקת בייבוא רכישה ומכירה של מזון יבש ונחשבת לאחת היבואניות הגדולות בארץ בתחומה, פרסמה היום דוחות לרבעון השלישי 2008 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו בכ- 107.5 מיליון שקלים, גידול של 37% לעומת כ- 78.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו בכ-340.8 מיליון שקלים, גידול של כ-51% לעומת כ-225.6 מיליון שקלים בתקופה המקבילה. העלייה במכירות נובעת מכמות הסחורה שנמכרה ומרמת מחירים גבוהה יותר של הסחורות ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-11.1 מיליון שקלים (המהווים כ- 10.4% מהמכירות) לעומת כ-10.9 מיליון שקלים (המהווים כ-13.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-2.5%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-33.6 מיליון שקלים (מהווה כ-9.88% מהמכירות), עלייה בשיעור של כ-23% לעומת רווח של 27.4 מיליון שקלים (שהיווה כ-12.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה ברווח הגולמי בתקופת הדוח וברבעון השלישי של שנת הדוח לעומת התקופות המקבילות אשתקד נובעת בעיקר מהעלייה במכירות. הקיטון בשיעור הרווחיות נובע בעיקר מירידת מחירים ומהפיחות החד בדולר.
בחממה סחר מציינים כי הוחלט לנקוט בשורה של צעדים בכדי לצמצם את חשיפת החברה לשינויים במחירי הסחורות ועל ידי כך להקטין את רמות הסיכון. לאור זאת הוחלט לשאוף לרמות מלאי של כ-150 מיליון שקלים, המשקפים כ- 4.5 חודשי מכירה במחירי קניה. נכון לתאריך קבלת ההחלטה החברה החזיקה ברמות מלאי של כ- 215 מיליון שקלים ובמועד פרסום הדו"ח, החברה הגיעה לרמות המלאי המבוקשות.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-8.2 מיליון שקלים (המהווים כ- 7.62% מהמכירות) לעומת כ-7.7 מיליון שקלים (המהווים כ-9.9% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-5.7%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח התפעולי בכ-23.2 מיליון שקלים (המהווה כ-6.8% מהמכירות) לעומת כ-18.3 מיליון שקלים (המהווים כ- 8.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה בשיעור של כ-27%.
העלייה ברווח מפעולות רגילות בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובעת בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי מעבר לעלייה בהוצאות מכירה והנהלה וכלליות .
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-2.5 מיליון שקלים (כ- 2.33% מהמכירות), לעומת 5.1 מיליון שקלים (כ- 6.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח הנקי הרבעוני נובע מעליה בהוצאות המימון בגין אגרות החוב הצמודות למדד המחירים.
הוצאות המימון ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.7 מיליון שקלים לעומת 955 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח נקי בכ-12.9 מיליון שקלים (כ- 3.8% מהמכירות), גידול של 29% לעומת סך של כ-10 מיליון שקלים (כ-4.4% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בכ-8.3 מיליון שקלים (כ- 7.8% מהמכירות) לעומת כ- 7.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 5.5%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ה-EBITDA בכ-23.6 מיליון שקים (כ-6.93% מהמכירות) לעומת כ-18.7 מליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 26%. החברה חילקה דיבידנד בסך של 4 מיליון שקלים במהלך חודש ספטמבר.
מחברת חממה מאיר סחר נמסר כי "התקופה הזו היא לא פשוטה לכל המשק ולמרות זאת החברה שלנו מציגה תוצאות חיוביות והיא תמשיך לעשות את המרב על מנת להשיג תוצאות טובות ואף טובות מאלה".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
