הוצאות מימון גבוהות פגעו בחממה סחר: ירידה של 51% ברווח הנקי ברבעון השלישי
חברת חממה סחר, העוסקת בייבוא רכישה ומכירה של מזון יבש ונחשבת לאחת היבואניות הגדולות בארץ בתחומה, פרסמה היום דוחות לרבעון השלישי 2008 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו בכ- 107.5 מיליון שקלים, גידול של 37% לעומת כ- 78.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו בכ-340.8 מיליון שקלים, גידול של כ-51% לעומת כ-225.6 מיליון שקלים בתקופה המקבילה. העלייה במכירות נובעת מכמות הסחורה שנמכרה ומרמת מחירים גבוהה יותר של הסחורות ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-11.1 מיליון שקלים (המהווים כ- 10.4% מהמכירות) לעומת כ-10.9 מיליון שקלים (המהווים כ-13.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-2.5%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-33.6 מיליון שקלים (מהווה כ-9.88% מהמכירות), עלייה בשיעור של כ-23% לעומת רווח של 27.4 מיליון שקלים (שהיווה כ-12.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה ברווח הגולמי בתקופת הדוח וברבעון השלישי של שנת הדוח לעומת התקופות המקבילות אשתקד נובעת בעיקר מהעלייה במכירות. הקיטון בשיעור הרווחיות נובע בעיקר מירידת מחירים ומהפיחות החד בדולר.
בחממה סחר מציינים כי הוחלט לנקוט בשורה של צעדים בכדי לצמצם את חשיפת החברה לשינויים במחירי הסחורות ועל ידי כך להקטין את רמות הסיכון. לאור זאת הוחלט לשאוף לרמות מלאי של כ-150 מיליון שקלים, המשקפים כ- 4.5 חודשי מכירה במחירי קניה. נכון לתאריך קבלת ההחלטה החברה החזיקה ברמות מלאי של כ- 215 מיליון שקלים ובמועד פרסום הדו"ח, החברה הגיעה לרמות המלאי המבוקשות.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-8.2 מיליון שקלים (המהווים כ- 7.62% מהמכירות) לעומת כ-7.7 מיליון שקלים (המהווים כ-9.9% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-5.7%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח התפעולי בכ-23.2 מיליון שקלים (המהווה כ-6.8% מהמכירות) לעומת כ-18.3 מיליון שקלים (המהווים כ- 8.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה בשיעור של כ-27%.
העלייה ברווח מפעולות רגילות בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובעת בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי מעבר לעלייה בהוצאות מכירה והנהלה וכלליות .
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-2.5 מיליון שקלים (כ- 2.33% מהמכירות), לעומת 5.1 מיליון שקלים (כ- 6.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח הנקי הרבעוני נובע מעליה בהוצאות המימון בגין אגרות החוב הצמודות למדד המחירים.
הוצאות המימון ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.7 מיליון שקלים לעומת 955 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח נקי בכ-12.9 מיליון שקלים (כ- 3.8% מהמכירות), גידול של 29% לעומת סך של כ-10 מיליון שקלים (כ-4.4% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בכ-8.3 מיליון שקלים (כ- 7.8% מהמכירות) לעומת כ- 7.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 5.5%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ה-EBITDA בכ-23.6 מיליון שקים (כ-6.93% מהמכירות) לעומת כ-18.7 מליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 26%. החברה חילקה דיבידנד בסך של 4 מיליון שקלים במהלך חודש ספטמבר.
מחברת חממה מאיר סחר נמסר כי "התקופה הזו היא לא פשוטה לכל המשק ולמרות זאת החברה שלנו מציגה תוצאות חיוביות והיא תמשיך לעשות את המרב על מנת להשיג תוצאות טובות ואף טובות מאלה".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
