הוצאות מימון גבוהות פגעו בחממה סחר: ירידה של 51% ברווח הנקי ברבעון השלישי

הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ- 107.5 מיליון שקלים, גידול של 37% לעומת כ- 78.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל
קובי ישעיהו |

חברת חממה סחר, העוסקת בייבוא רכישה ומכירה של מזון יבש ונחשבת לאחת היבואניות הגדולות בארץ בתחומה, פרסמה היום דוחות לרבעון השלישי 2008 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו בכ- 107.5 מיליון שקלים, גידול של 37% לעומת כ- 78.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו בכ-340.8 מיליון שקלים, גידול של כ-51% לעומת כ-225.6 מיליון שקלים בתקופה המקבילה. העלייה במכירות נובעת מכמות הסחורה שנמכרה ומרמת מחירים גבוהה יותר של הסחורות ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-11.1 מיליון שקלים (המהווים כ- 10.4% מהמכירות) לעומת כ-10.9 מיליון שקלים (המהווים כ-13.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-2.5%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-33.6 מיליון שקלים (מהווה כ-9.88% מהמכירות), עלייה בשיעור של כ-23% לעומת רווח של 27.4 מיליון שקלים (שהיווה כ-12.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.

העלייה ברווח הגולמי בתקופת הדוח וברבעון השלישי של שנת הדוח לעומת התקופות המקבילות אשתקד נובעת בעיקר מהעלייה במכירות. הקיטון בשיעור הרווחיות נובע בעיקר מירידת מחירים ומהפיחות החד בדולר.

בחממה סחר מציינים כי הוחלט לנקוט בשורה של צעדים בכדי לצמצם את חשיפת החברה לשינויים במחירי הסחורות ועל ידי כך להקטין את רמות הסיכון. לאור זאת הוחלט לשאוף לרמות מלאי של כ-150 מיליון שקלים, המשקפים כ- 4.5 חודשי מכירה במחירי קניה. נכון לתאריך קבלת ההחלטה החברה החזיקה ברמות מלאי של כ- 215 מיליון שקלים ובמועד פרסום הדו"ח, החברה הגיעה לרמות המלאי המבוקשות.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-8.2 מיליון שקלים (המהווים כ- 7.62% מהמכירות) לעומת כ-7.7 מיליון שקלים (המהווים כ-9.9% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-5.7%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח התפעולי בכ-23.2 מיליון שקלים (המהווה כ-6.8% מהמכירות) לעומת כ-18.3 מיליון שקלים (המהווים כ- 8.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה בשיעור של כ-27%.

העלייה ברווח מפעולות רגילות בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובעת בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי מעבר לעלייה בהוצאות מכירה והנהלה וכלליות .

הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-2.5 מיליון שקלים (כ- 2.33% מהמכירות), לעומת 5.1 מיליון שקלים (כ- 6.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח הנקי הרבעוני נובע מעליה בהוצאות המימון בגין אגרות החוב הצמודות למדד המחירים.

הוצאות המימון ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.7 מיליון שקלים לעומת 955 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח נקי בכ-12.9 מיליון שקלים (כ- 3.8% מהמכירות), גידול של 29% לעומת סך של כ-10 מיליון שקלים (כ-4.4% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בכ-8.3 מיליון שקלים (כ- 7.8% מהמכירות) לעומת כ- 7.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 5.5%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ה-EBITDA בכ-23.6 מיליון שקים (כ-6.93% מהמכירות) לעומת כ-18.7 מליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 26%. החברה חילקה דיבידנד בסך של 4 מיליון שקלים במהלך חודש ספטמבר.

מחברת חממה מאיר סחר נמסר כי "התקופה הזו היא לא פשוטה לכל המשק ולמרות זאת החברה שלנו מציגה תוצאות חיוביות והיא תמשיך לעשות את המרב על מנת להשיג תוצאות טובות ואף טובות מאלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.