הוצאות מימון גבוהות פגעו בחממה סחר: ירידה של 51% ברווח הנקי ברבעון השלישי
חברת חממה סחר, העוסקת בייבוא רכישה ומכירה של מזון יבש ונחשבת לאחת היבואניות הגדולות בארץ בתחומה, פרסמה היום דוחות לרבעון השלישי 2008 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו בכ- 107.5 מיליון שקלים, גידול של 37% לעומת כ- 78.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו בכ-340.8 מיליון שקלים, גידול של כ-51% לעומת כ-225.6 מיליון שקלים בתקופה המקבילה. העלייה במכירות נובעת מכמות הסחורה שנמכרה ומרמת מחירים גבוהה יותר של הסחורות ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-11.1 מיליון שקלים (המהווים כ- 10.4% מהמכירות) לעומת כ-10.9 מיליון שקלים (המהווים כ-13.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-2.5%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-33.6 מיליון שקלים (מהווה כ-9.88% מהמכירות), עלייה בשיעור של כ-23% לעומת רווח של 27.4 מיליון שקלים (שהיווה כ-12.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה ברווח הגולמי בתקופת הדוח וברבעון השלישי של שנת הדוח לעומת התקופות המקבילות אשתקד נובעת בעיקר מהעלייה במכירות. הקיטון בשיעור הרווחיות נובע בעיקר מירידת מחירים ומהפיחות החד בדולר.
בחממה סחר מציינים כי הוחלט לנקוט בשורה של צעדים בכדי לצמצם את חשיפת החברה לשינויים במחירי הסחורות ועל ידי כך להקטין את רמות הסיכון. לאור זאת הוחלט לשאוף לרמות מלאי של כ-150 מיליון שקלים, המשקפים כ- 4.5 חודשי מכירה במחירי קניה. נכון לתאריך קבלת ההחלטה החברה החזיקה ברמות מלאי של כ- 215 מיליון שקלים ובמועד פרסום הדו"ח, החברה הגיעה לרמות המלאי המבוקשות.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-8.2 מיליון שקלים (המהווים כ- 7.62% מהמכירות) לעומת כ-7.7 מיליון שקלים (המהווים כ-9.9% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-5.7%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח התפעולי בכ-23.2 מיליון שקלים (המהווה כ-6.8% מהמכירות) לעומת כ-18.3 מיליון שקלים (המהווים כ- 8.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה בשיעור של כ-27%.
העלייה ברווח מפעולות רגילות בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובעת בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי מעבר לעלייה בהוצאות מכירה והנהלה וכלליות .
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-2.5 מיליון שקלים (כ- 2.33% מהמכירות), לעומת 5.1 מיליון שקלים (כ- 6.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח הנקי הרבעוני נובע מעליה בהוצאות המימון בגין אגרות החוב הצמודות למדד המחירים.
הוצאות המימון ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.7 מיליון שקלים לעומת 955 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח נקי בכ-12.9 מיליון שקלים (כ- 3.8% מהמכירות), גידול של 29% לעומת סך של כ-10 מיליון שקלים (כ-4.4% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בכ-8.3 מיליון שקלים (כ- 7.8% מהמכירות) לעומת כ- 7.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 5.5%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ה-EBITDA בכ-23.6 מיליון שקים (כ-6.93% מהמכירות) לעומת כ-18.7 מליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 26%. החברה חילקה דיבידנד בסך של 4 מיליון שקלים במהלך חודש ספטמבר.
מחברת חממה מאיר סחר נמסר כי "התקופה הזו היא לא פשוטה לכל המשק ולמרות זאת החברה שלנו מציגה תוצאות חיוביות והיא תמשיך לעשות את המרב על מנת להשיג תוצאות טובות ואף טובות מאלה".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
