הוצאות מימון גבוהות פגעו בחממה סחר: ירידה של 51% ברווח הנקי ברבעון השלישי
חברת חממה סחר, העוסקת בייבוא רכישה ומכירה של מזון יבש ונחשבת לאחת היבואניות הגדולות בארץ בתחומה, פרסמה היום דוחות לרבעון השלישי 2008 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו בכ- 107.5 מיליון שקלים, גידול של 37% לעומת כ- 78.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכמו בכ-340.8 מיליון שקלים, גידול של כ-51% לעומת כ-225.6 מיליון שקלים בתקופה המקבילה. העלייה במכירות נובעת מכמות הסחורה שנמכרה ומרמת מחירים גבוהה יותר של הסחורות ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-11.1 מיליון שקלים (המהווים כ- 10.4% מהמכירות) לעומת כ-10.9 מיליון שקלים (המהווים כ-13.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-2.5%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-33.6 מיליון שקלים (מהווה כ-9.88% מהמכירות), עלייה בשיעור של כ-23% לעומת רווח של 27.4 מיליון שקלים (שהיווה כ-12.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה ברווח הגולמי בתקופת הדוח וברבעון השלישי של שנת הדוח לעומת התקופות המקבילות אשתקד נובעת בעיקר מהעלייה במכירות. הקיטון בשיעור הרווחיות נובע בעיקר מירידת מחירים ומהפיחות החד בדולר.
בחממה סחר מציינים כי הוחלט לנקוט בשורה של צעדים בכדי לצמצם את חשיפת החברה לשינויים במחירי הסחורות ועל ידי כך להקטין את רמות הסיכון. לאור זאת הוחלט לשאוף לרמות מלאי של כ-150 מיליון שקלים, המשקפים כ- 4.5 חודשי מכירה במחירי קניה. נכון לתאריך קבלת ההחלטה החברה החזיקה ברמות מלאי של כ- 215 מיליון שקלים ובמועד פרסום הדו"ח, החברה הגיעה לרמות המלאי המבוקשות.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-8.2 מיליון שקלים (המהווים כ- 7.62% מהמכירות) לעומת כ-7.7 מיליון שקלים (המהווים כ-9.9% מהמכירות) בתקופה המקבילה, עלייה בשיעור של כ-5.7%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח התפעולי בכ-23.2 מיליון שקלים (המהווה כ-6.8% מהמכירות) לעומת כ-18.3 מיליון שקלים (המהווים כ- 8.1% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה בשיעור של כ-27%.
העלייה ברווח מפעולות רגילות בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובעת בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי מעבר לעלייה בהוצאות מכירה והנהלה וכלליות .
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-2.5 מיליון שקלים (כ- 2.33% מהמכירות), לעומת 5.1 מיליון שקלים (כ- 6.8% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח הנקי הרבעוני נובע מעליה בהוצאות המימון בגין אגרות החוב הצמודות למדד המחירים.
הוצאות המימון ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.7 מיליון שקלים לעומת 955 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח נקי בכ-12.9 מיליון שקלים (כ- 3.8% מהמכירות), גידול של 29% לעומת סך של כ-10 מיליון שקלים (כ-4.4% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם בכ-8.3 מיליון שקלים (כ- 7.8% מהמכירות) לעומת כ- 7.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 5.5%. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ה-EBITDA בכ-23.6 מיליון שקים (כ-6.93% מהמכירות) לעומת כ-18.7 מליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ- 26%. החברה חילקה דיבידנד בסך של 4 מיליון שקלים במהלך חודש ספטמבר.
מחברת חממה מאיר סחר נמסר כי "התקופה הזו היא לא פשוטה לכל המשק ולמרות זאת החברה שלנו מציגה תוצאות חיוביות והיא תמשיך לעשות את המרב על מנת להשיג תוצאות טובות ואף טובות מאלה".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
