הדולר השלים מהלך של קרוב ל-2% השבוע: היציג נקבע על 3.588 שקלים
שבוע מסחר עמוס בארועי מאקרו ברמה המקומית והגלובלית עבר על שוקי המט"ח בארץ ובחו"ל. שלוש החלטות ריבית משמעותיות ושלא הסבו הפתעה מרובה ניתבו את המסחר במטבע המקומי למול יריביו, הדולר והאירו.
ואצלנו - הדולר התחזק השבוע מול השקל בדומה למגמה בעולם, תוך חצייתה של רמת ה- 3.55 שקל לדולר. בינתיים, בנק ממשיך בנק ישראל במדיניות הגדלת יתרות המט"ח, כאשר ביולי (שרק בחלקו של החודש פעל במסגרת המדיניות החדשה) רכש סכום של כ- 1.4 מליארד דולר. יש להניח כי הנפקת המקמ"ים בסכום של כ- 7.5 מליארד דולר שביצע כאמור השבוע בנק ישראל, נועדה בין היתר לצורך מימון מדיניות זו, כך אומרים כלכלני בנק לאומי.
הדולר נסחר בין הבנקים בעלייה של 1.41% והשער היציג נקבע ברמה של 3.5880 שקלים. האירו דווקא נחלש ב-0.579% מול השקל ושערו היציג נקבע ברמה של 5.4425 שקלים.
פינוטק: טרישה מכה באירו
החלטות הריבית בגוש האירו ובבריטניה פורסמו השבוע, ובהתאם לציפיות נותרו ללא שינוי. יחד עם זאת, עיקר תשומת הלב הופנתה אל עבר מסיבת העיתונאים אותה כינס נשיא הבנק המרכזי האירופי זי'אן קלוד טרישה, אתמול.
מילותיו של טרישה היו ברורות ולא השתמעו לשתי פנים, תוך שהוא הדגיש את ריסון האינפלציה כמטרתו העיקרית של הבנק, ובמילותיו" - המחוג היחיד על המצפן הבנק הינו מדד המחירים".
מנגד, טרישה ציין בנוסף כי הכלכלה האירופית צפויה להאט בצורה משמעותית ביחס לרבעון הראשון. דברי טרישה הנמיכו את הציפיות להעלאת ריבית נוספת עד לסוף השנה כשהאירו ניחלש משמעותית אל מול השטר הירוק.
בינתיים, הדולר הטלטל במהלך יום המסחר כשהוא נאבק לשמר את המומנטום החיובי על רקע נתונים מנוגדים מכיוונה של הכלכלה הגדולה בעולם. נתוני העבודה בארה"ב הצביעו על גידול חד בתביעות מחוסרי העבודה ושלחו את השטר הירוק לגל של מכירות בזירה הגלובלית.
אולם, סימני התאוששות מכיוונו של שוק הדיור בארה"ב על רקע עליה במכירות הבתים הקיימים כשברקע דברי טרישה הובילו להתאוששות מואצת של השטר הירוק כשהוא פורץ רמת תמיכה משמעותית.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר כי המטבע הישראלי נסחר ביציבות במהלך הימים האחרונים על אף התחזקותו של הדולר בזירה הגלובלית. אולם מדוח האינפלציה של בנק ישראל עולה כי מהלך התחזקותו של השקל צפוי להעצר ואולי אף לשנות כיוון כבר בשנה הקרובה.
הגורמים העיקריים שיכבידו על השקל הינם הציפייה לירידה בעודף החשבון השותף , רכישת הדולרים מכיוונו של בנק ישראל ויציאה של הון מהארץ במידה והמשבר העולמי ישכך מעט.
לאומי: "מגמת הפיחות תתלווה לחוסר הוודאות הכלכלית"
בעולם התחזק הדולר השבוע על רקע הירידה שנרשמה במחירי הנפט ועל רקע נתוני מאקרו מגוש האירו שהפתיעו לרעה. ה- FED החליט כצפוי להותיר את הריבית האמריקאית על כנה, כשההודעה לוותה בהודעה שממנה ניתן להסיק כי העלאה עתידית של הריבית עשויה להדחות.
נציין כי הבנקים המרכזיים של גוש האירו (ה- ECB) ושל בריטניה (ה- BOA) החליטו כצפוי להותיר את הריבית המוניטרית על כנה, מה שמבסס את פער הריביות בינם לבין ארה"ב.
בסיכום שבועי התחזק הדולר בשיעור של כ- 2.0% מול השקל ובכ-0.7% מול האירו.
מדו"ח האינפלציה לרביע השני של 2008 עולה כי בנק ישראל צופה כי השקל ימשיך להתחזק מול הדולר תוך עלייה בתנודתיות במהלך המסחר. הבנק טוען כי הלחץ הבסיסי וארוך הטווח להתחזקות השקל שהיה עד כה, צפוי להתמתן בחודשים הקרובים ואף ייתכן בו מפנה כבר במהלך השנה.
כלכלני לאומי גורסים היום כי הגורמים הצפויים לפעול להמשך מגמת ההתחזקות של הדולר מול השקל הם: צמצום צפוי של העודף בחשבון השוטף, עד כדי מעבר לסביבת איזון בהמשך שנה; רכישות בנק ישראל במטרה להגדיל את יתרות המט"ח; רכישות של משרד האוצר במסגרת גידור החוב הנקוב במטבע חוץ; והתחדשות תנועות ההון היוצאות על ידי משקיעים מוסדיים אם יתמתן המשבר עולמי. בנק ישראל סייג את דבריו ואמר כי אם לא תחול האטה במשק ושוק העבודה ימשיך להתאפיין בתעסוקה מלאה, ייתכנו לחצים להמשך ייסופו של השקל.
כלכלני לאומי מציינים כי מגמת הפיחות האמורה בשקל תלווה לדברי בנק ישראל בעליית התנודתיות ואי הוודאות לגבי שער החליפין. כראייה לכך הדגישו בבנק ישראל כי בחודשים האחרונים עלתה סטיית התקן של השינויים הצפויים בשער החליפין, כפי זו מחושבת מתוך מחירי האופציות שקל-דולר. גם סקר החברות והעסקים לרביע השני מצביע על עלייה בשונות הציפיות לגבי שער החליפין, זאת בהמשך לעלייתה של השונות בסקר של הרביע הראשון.
נזכיר בזאת שבנק ישראל מעריך כי עלייה זו באי הוודאות נובעת לא רק מעלייה באי הוודאות הכלכלית אלא גם מירידת התמסורת בין השע"ח של הדולר-שקל לבין האינפלציה, ירידה שחלה על רקע הפחתת השימוש במנגנוני הצמדה לשער החליפין. ירידה זו בתמסורת תורמת לדברי הבנק לאי-הוודאות לגבי שער החליפין וכן תורמת להתמדתה של אי וודאות זו.
מנגד, מציינים בלאומי כי גורם שדווקא עשוי להקטין את תנודתיות השע"ח הוא ירידה אפשרית בפעילות הספקולטיבית. בנק ישראל דיווח השבוע כי מחזור המסחר היומי הממוצע בשקל-דולר ירד בחודש יולי בכ- 13%. ירידה זו נבעה בעיקר מירידה בנפח הפעילות של "לקוחות אחרים" שפעילותם ירדה בכ- 23%. יתכן שירידה זו בנפח הפעילות הושפעה ממדיניות הגדלת יתרות המט"ח, שיש להניח שתרמה להפחתת נפח פעילות המסחר הספקולטיבי.
