תנאים מיוחדים לקבלת רישיון לעסוק כקבלן כ"א
העובדות --------- נורמה כ"א בע"מ (להלן: "החברה") נוסדה על ידי מר אהוד שחם, בנו של מר מרדכי שחם, אשר שימש כבעלים ומנהל של שלוש חברות שונות, אשר הורשעו בעבירות על חוקי מגן ובין היתר בתחום של העסקת עובדים זרים ללא היתר, הפעלת חברות כוח אדם ללא רשיון, עבירות על חוק שכר מינימום וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בקשותיה של החברה לקבלת רישיון לעסוק כחברת כוח אדם וכלשכה פרטית נדחו בעבר, בתחילה נוכח היעדר ניסיון, כנדרש על פי החוק, של מר אהוד שחם (להלן: "הבן"), חייל משוחרר, בתחום כוח אדם. בהמשך, נדחתה בקשה חדשה, שהוגשה מטעם החברה על ידי בית הדין האזורי לעבודה, משהוברר, כי החברה שימשה ככסות לחברה בניהולו של מר מרדכי שחם (להלן: "האב").
החברה הגישה למשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה (להלן: "משרד התמ"ת") בקשה לקבלת רישיון לעסוק כקבלן כוח אדם וכלשכת תעסוקה פרטית, כנדרש על פי חוק.
הממונה מטעם משרד התמ"ת הודיעה לחברה, כי הוחלט ליתן בידה את הרישיונות המבוקשים, כנגד התחייבותה שלא לערב את האב בפעילותה, וכן בהגשת דיווחים בכל 15 לחודש, לתקופה של שנה מיום קבלת הרשיון. כנגד העלאת התנאים הנ"ל הוגש הערעור.
הבן קיבל בעבר רישיון להפעלת לשכה פרטית באמצעות חברה אחרת. אולם, בביקורת שנערכה התברר, כי חברה זו פעלה ממשרדה של חברת תנופה, אשר הינה בבעלותו של האב, ולבן לא היתה כל ידיעה או מעורבות באשר למתרחש בחברה שלו עצמו. על רקע נסיבות אלו נקבעו הדרישות הנ"ל.
בית הדין האזורי פסק, כי אין כל ספק שהחברה הוקמה על מנת לשמש כידו הארוכה של האב, וכי היא לא עמדה בתנאים הנדרשים לקבלת רישיון להפעלת לשכה פרטית. על פסק דין זה הוגש הערעור.
פסק הדין ---------- משרד התמ"ת, בתור הגורם המנהלי המוסמך על פי חוק ליתן רישיון לעסוק כקבלן כוח אדם וכלשכה פרטית, רשאי להתנות את מתן הרישיון בקיומם של תנאים. מהיותו של משרד התמ"ת רשות שלטונית, הפועלת מכוח הסמכויות המוקנות לה בחוק, כפופה היא, כמובן, לכללים החלים על כל רשויות המנהל, ובהם האיסור לחרוג ממסגרת הסמכות המעוגנת בדין, והחובה להפעיל את שיקול הדעת המוענק לה מכוח החוק באופן סביר ומידתי. כלל פסוק הוא, כי בית הדין לעבודה לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, אלא עליו לבחון האם ההחלטה מגשימה את התכלית שלשמה ניתנה לרשות הסמכות, וכי היא מצויה במתחם הסבירות, המידתיות ואינה מונעת משיקולים זרים.
חוק קבלני כוח אדם וחוק שירות התעסוקה נועדו לשרת תכלית ראויה - הבטחת זכויות העובד ורווחתו, על מנת למנוע פגיעה חמורה בביטחון הסוציאלי של העובד. על כן, הם אינם עומדים בניגוד לפסקת ההגבלה החרוטה בסעיף 4 של חוק ייסוד: חופש העיסוק. לפיכך, נדחתה טענת החברה, לפיה הנזק שנגרם לה ולבעלי המניות בה היא פגיעה קשה בחופש העיסוק. נקבע, כי התנאים שהוצבו אינם מהווים פגיעה קשה בחופש העיסוק.
כמו כן, החברה נדרשה להמציא מסמכים שונים, תוך כדי שמשרד התמ"ת אפשר לה להעיר הערותיה על תוכן הרשימה. אולם, החברה, באמצעות בא כוחה, התנגדה לכל המצאת מסמך. בנסיבות המקרה המיוחדות, ונוכח חובת השקיפות המתחייבת מעצם מהותו של תחום קבלני כוח אדם, נקבע, כי לא נפל פגם בהחלטת משרד התמ"ת המורה לחברה להמציא מסמכים. הערעור נדחה.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
