מספר סיבות להיות (מעט) אופטימי

משולמן ועד ברננקי, מה מצב ההלוואות הבנקאיות?
אמנון פורטוגלי |

המצבור של ההלוואות הבנקאיות לרכישות ממונפות ירד ביותר מ-40% מאז מרץ 2008 והוא צפוי להמשיך ולרדת. מדובר בהלוואות שהבנקים נתנו למימון רכישות ממונפות שהבנקים לא הצליחו למכור כאשר פרץ משבר האשראי. הערך של הלוואות אלו, שנמצאות עדיין בידי הבנקים, ירד מכ- 245 ביליון דולר ביולי 2007, לכ-160 ביליון דולר בתחילת מרץ 2008 ונאמד בכ- 95 ביליון דולר בסוף אפריל.

עם הקטנת מצבת ההלוואות מסוג זה שבידי הבנקים, יתכן ונראה יותר רכישות ממונפות חדשות והיפוך במגמת הירידה – 69% - בהיקף העסקאות ברבעון הראשון השנה.

ההקטנה במצבת החובות נובעת משילוב של שלשה גורמים: רכישות ממונפות שלא התממשו, קניה אופורטוניסטית מצד קרנות ייעודיות, ובמדה מסויימת גם מציאות של קונים שיצאו מהלם משבר האשראי.

כ-65 ביליון דולר מהלוואות אלו נרכשו ע"י חברות השקעה פרטיות והשאר כ-85 ביליון דולר שהיו התחייבויות של הבנקים (בהבדל מהלוואות שמומשו), נמחק מהספרים כאשר העסקאות הממונפות בוטלו. לדוגמא, הרכישה בהיקף של 6.6 ביליון דולר של אליאנס דאטה סיסטמס ע"י קבוצת הפרייבט אקוויטי/חברת ההשקעות בלקסטון.

מתוך מצבת ההלוואות בסך כ-95 ביליון דולר שעדיין נמצאים במאזני הבנקים, כ-50 ביליון דולר הן התחייבויות שעדיין לא מומשו. יתכן שהתחייבויות אלו יבוטלו באם העסקאות לרכישה לא יצאו אל הפועל. לדוגמא, מספר בנקים בראשות סיטיגרופ ודויטשה בנק התחייבו למימון של כ-22 מיליארד דולר לרכישת רשת תחנות הרדיו קליר צ'אנל קומיוניקשיון על ידי קרנות ההשקעה הפרטיות ביין קפיטל ותומס לי פרטנרס. העיסקה עדיין לא הושלמה, והחברה והרוכשים תובעים את הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם.

הבנקים ניסו לסלק את ההלוואות האלו, כמו גם הלוואות 'רעילות' אחרות, ממאזניהם כדי לשפר את יחסי ההון שלהם. הם מכרו הלוואות אלו במחיר נמוך ובהרבה מקרים אף נתנו אשראי או הלוואות לקונים בריבית נמוכה ביותר, ובתנאים נוחים ביותר. קונים של הלוואות אלו הם חברות השקעה פרטיות (private-equity firms), קרנות גידור, ומנהלי קרנות שגייסו כספים להקמת קרנות יעודיות (credit opportunity funds) לרכישת חובות מסוג זה. בחלק מהמקרים, קרנות אלו קבלו מימון מבנק אחד כדי לרכוש את החוב מבנק שני.

סיטיגרופ הודיעה על מכירת הלוואות לרכישות ממונפות בשווי של 8 ביליון דולר. הבנק לא חשף את שם הקונה, אך על פי פרסומים בעיתונות מספר חברות השקעה פרטיות כמו אפולו, קבוצת טקסס-פסיפיק, ובלקסטון הגישו הצעות רכישה. על פי בלומברג, סיטי ממנה את הרכישה בהיקף של כ-6 ביליון דולר בהלוואות נוחות מאוד – בריבית הנמוכה מזו שסיטי עצמה משלמת. בנקים נוספים כמו דויטשה בנק, המעוניין למכור הלוואות לרכישות ממונפות בשווי של 8 – 20 ביליון דולר, והרויאל בנק אוף סקוטלנד מציעים גם הם אשראי נדיב לאלו שירכשו מהם הלוואות מסוג זה.

ניתוח העסקאות שנעשו מורה שהתמונה אינה כה ורודה. למעשה ההלוואות והסיכונים נשארו במערכת הפיננסית מאחר ורוב העסקאות מומנו במימון בנקאי, ובעקיפין בגיבוי הבנק הפדראלי. אם נסתכל על עסקת סיטיגרופ, ובהנחה מקלה שההלוואה נמכרה בדיסקאונט של 15%, נראה שהחלק הארי, כ-90% מהרכישה, מומן ע"י הלוואה של כ-6 ביליון דולר ע"י סיטיגרופ עצמה.

הרוכשים הביאו את היתרה הנאמדת ב-0.8 ביליון דולר מההון העצמי שגם הוא מונף ע"י הלוואות בנקאיות. סיטיגרופ, יכולה, ומן הסתם קבלה את כספי ההלוואה מהבנק הפדרלי כאשר ההלוואה החדשה משמשת כבטחון. התוצאה הסופית היא שהבנק מחק את ההלוואה מהמאזן תוך רשימת הפסד של יותר מביליון דולר, הרוכשים קנו הלוואה במחיר נמוך, בתנאים מצויינים, ובהשקעה מינימלית, והבנק הפדרלי מימן למעשה את העסקה ומן הסתם גם לקח עליו את הסיכון.

גם הפעולות האחרונות של הבנק הפדראלי של ארה"ב אינן תואמות להרגשה שהמשבר בשוקי האשראי הסתיים. הבנק הודיע ביום שישי ה- 2 למאי על שורת צעדים שנועדו להקל את התנאים הקשים בשוקי האשראי. הבנק יגדיל ב-50%, לסך של 75 מיליארד דולר, את המכרזים הדו-שבועיים להלוואות לטווח קצר שהוא מעמיד לרשות הבנקים ויקל את התנאים שבהן הן ניתנות.

בנוסף הבנק מרחיב את היקף תוכנית ההלוואות שהוא מעמיד לרשות מוסדות פיננסיים כולל בנקים להשקעות וברוקרים הגדולים, ומרחיב ומקל את התנאים שבהן הן ניתנות. עד עתה, הבנק הפדרלי קבל כבטחונות להלוואות אלו רק ני"ע המגובים במשכנתאות למגורים ולעסקים, ובהתחשב במצב העגום של שוק הבנייה האמריקאי אפשר הייה להבין ולקבל את הרעיון של בטחונות גרועים אלו. מעכשיו, על פי התקנות החדשות, הבנק יקבל כבטחונות גם ני"ע המגובים בחוב לכרטיסי אשראי, בהלוואות לרכישת מכוניות ובהלוואות לסטודנטים, שאפשר להגדירם כני"ע זבל. זה קורה כאשר הפיגורים והבעיות בהחזרי הלוואות לרכישת רכב הגיעו לשיא של 17 שנה בסוף 2007, וכאשר למעלה מ-3% מהלוואות אלו נמצאות בפיגור תשלומים של 30 ימים או יותר. מעניין שהבנק נוקט בצעדים אלו כאשר המערכת הפיננסית משדרת שמשבר האשראי הסתיים.

לפני שנים הייתה נפוצה בארץ האימרה 'שולמן ישלם'. נראה שהנוסח האמריקאי כיום הוא 'הבנק הפדרלי/ברננקי ישלם'. לא פלא שראשי המערכת הפיננסית האמריקאית מרגישים היום הרבה יותר טוב מאשר בתשעת החודשים האחרונים.

מאת: אמנון פורטוגלי, מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, דח"ץ בחברת אפריקה ישראל ניהול קרנות נאמנות בע"מ, בעל נסיון עשיר בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"