פרק של 20 שנה מסתיים: שימו לב לאינפלציה

אמנון פורטוגלי מסתכל על ההתפתחות בשוקי המזרח
אמנון פורטוגלי |

שלושה אירועים מכוננים, שלא להגיד מהפכות לא אלימות, התרחשו בשלהי המאה העשרים: האחד זה המעבר של סין לכלכלת שוק מתוכננת, מהלך שהחל עם הכרזתו ב-1978 של דנג שאו-פינג, ראש ממשלת סין דאז, כי 'להתעשר זה נהדר' (To Get Rich is Glorious). השני זה ההתפרקות של ברה"מ ב-1989 והמעבר של מדינות הגוש הקומוניסטי לכלכלת שוק. השלישי זה המעבר של הודו ב-1991 מכלכלה סוציאליסטית ביורוקרטית לכלכלת שוק.

התוצאה הכלכלית הבולטת של שלושה אירועים אלו היא שמספר האנשים החיים במדינות עם כלכלת שוק גדל בתוך שנים ספורות מכ-1.5 מיליארד לכדי 5 מיליארד אנשים.

התוספת האדירה הזו בצד הצרכנים הייתה מלווה בעלייה עצומה במשאבי כוח אדם ובמקורות חומרי גלם. לכך ניתן היה להוסיף את האפשרות לשיפורים מהותיים ומהירים יחסית בתהליכי הייצור של חומרי הגלם (נפט, פחם, וכו') ושל מוצרים חקלאיים ותעשייתים במדינות שהשתייכו בעבר לגוש הקומוניסטי או למדינות האסיאניות, שנבעו ישירות מחוסר היעילות הפנטסטית ששררה שם בתחומים אלו. בסיכום כולל, הגידול במקורות נטרל את הלחץ האינפלציוני שהיה צפוי מהעלייה בביקושים וכתוצאה מכך עד 2005 הכלכלה העולמית ברובה נהנתה מצמיחה מהירה וכמעט נטולת אינפלציה.

בשנים האחרונות המגמה החלה להתהפך והמטוטלת נעה במהירות לצד האינפלציוני. הפערים בשכר בין חלק ניכר מהעובדים במזרח אסיה או במזרח אירופה ובין העובדים במערב הולך ומצטמצם, בין השאר בגלל הפיחות המואץ בשער הדולר ביחס למטבעות של ארצות אלו, וחשוב מזה, המקורות הזמינים של חומרי הגלם נוצלו.

הצמיחה בסין, בהודו, ברוסיה, ובארצות מתפתחות אחרות הגיעה בשנים האחרונות לקצב גדול בהרבה מקצב הגידול בייצור בהובלה ובאספקה של המוצרים הבסיסיים הנדרשים לצמיחה, והביקוש העולמי לחומרי גלם ולאנרגיה עולה על היקפי ייצורם. כתוצאה מכך נכרת מגמה ברורה בשנים האחרונות של עליה מהירה במחירי האנרגיה והמחצבים הגורמת מצידה לתגובת שרשרת של עליות נוספות ולתוצאות שלא אליהן התכוונו (Unintended Consequences) כמו העליות במחירי המזון עקב העידוד לייצור אתנול כדלק.

העלייה במחירי האנרגיה בשנים האחרונות הייתה נושא לדיונים, לעומת זאת העלייה המקבילה בעלויות למציאת נפט ולבניית התשתיות הנדרשות להובלתו קבלו תשומת לב מועטה. לפי הערכת CERA, מכון מחקר באנגליה, עלויות כוח אדם וציוד להפקת נפט וגז טבעי עלו בלמעלה מ-50% בשנים 2004 - 2007. עלות שכירת אסדות קידוח עלו ביותר מפי ארבעה בארבע השנים עד 2007. לעליית מחירי ההפקה של נפט יש השפעה חזקה על היכולת של תעשיית האנרגיה לספק בזמן את הביקושים הגדלים ומחירי ההפקה הגדלים משפיעים ישירות על מחירי האנרגיה.

במספר מקרים עלייה זו במחירים הביאה לביטול פרויקטים בתחום האנרגיה. מקורות אנרגיה אלטרנטיביים עדיין יקרים ויעברו שנים עד שיהיו תחרותיים. גם בתחומי המחצבים, הגידול במחירי האנרגיה, כוח אדם וציוד הנדרש לכרייה ולהפקת חומרי הגלם הביא לדחיית או ביטול הרבה פרויקטים. כתוצאה מכך היקף הייצור של מחצבים רבים לא עלה בצורה משמעותית למרות העלייה הנכרת במחיריהם.

המחסור בכושר ייצור בא לאחרונה לביטוי דרמטי בדרום אפריקה שם מחסור בכושר ייצור חשמל הביא להקטנה בפעילות מכרות הזהב והפחם בדיוק כאשר מחירם הגיע לשיאים חדשים. גם מערכות ההובלה והאספקה אינן עומדות בקצב הנדרש. מספר דוגמאות נוספות למתרחש בתחום זה: סין החלה לייבא פחם ובכך להביא ללחצי ביקוש נוספים על ההובלה הימית. מערכת החשמל בסין אינה יכולה לעמוד בעומסים הנובעים מהצמיחה המואצת בה; ספינות הצובר המובילות עפרות ברזל מאוסטרליה ממתינות בנמלים האוסטרליים מכיוון שמערכת הרכבות האוסטרלית אינה יכולה לעמוד בעומס. כדי להתגבר על המחסור יש צורך בהשקעות נכרות בתשתיות הגורמות מצידן ללחץ אינפלציוני נוסף.

אנו נמצאים עתה בסביבה אינפלציונית בה חומרי גלם, אנרגיה, מזון, והובלה מתייקרים במהירות בגלל עודפי ביקוש, מחסור בכושר ייצור, בעיות בהובלה ובאספקה, ופיחות מהיר בשער הדולר, ואין פתרון קל ומהיר לבעיות אלו.

הדולר פוחת כלפי היואן ב-7.6% ב-2007 ופיחות דומה צפוי גם השנה. מחירי הסחורות שמקורן בסין עלו ב-2.4% בשנה האחרונה ותרמו לעליה באינפלציה בארה"ב מ-2.5% ב-2006 ל-4.1% ב-2007. חברות אמריקאיות בתחום ההלבשה וההנעלה מזמינות עכשיו בסין מוצרים לאביב 2009 ונתקלות בעליות מחירים של 20% - 50%.

ההשפעה של המשבר בארה"ב ובעולם כולו אינה ברורה. הקטנת הצריכה והמיתון ימתנו את הלחצים האינפלציוניים, אך הזרמת הכספים המסיבית והפיחות בשער הדולר בהם נוקט הבנק הפדרלי כדי להילחם במשבר מגבירים את עליות המחירים. בסיכום, צריך להכיר שהעידן הדפלציוני של עשרים השנים האחרונות נגמר ולהתכונן לחיים בעולם אינפלציוני.

מאת: אמנון פורטוגלי, מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, דח"ץ בחברת אפריקה ישראל ניהול קרנות נאמנות בע"מ, בעל נסיון עשיר בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות.

* הכותב עשוי להחזיק בניירות ערך שונים לרבות ני"ע המוזכרים במאמר זה. אין לראות במאמר זה עצה או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר או תוכנו אחראי בלעדית לכל נזק או הפסד שיגרם עקב פעולותיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.