פרק של 20 שנה מסתיים: שימו לב לאינפלציה

שלושה אירועים מכוננים, שלא להגיד מהפכות לא אלימות, התרחשו בשלהי המאה העשרים: האחד זה המעבר של סין לכלכלת שוק מתוכננת, מהלך שהחל עם הכרזתו ב-1978 של דנג שאו-פינג, ראש ממשלת סין דאז, כי 'להתעשר זה נהדר' (To Get Rich is Glorious). השני זה ההתפרקות של ברה"מ ב-1989 והמעבר של מדינות הגוש הקומוניסטי לכלכלת שוק. השלישי זה המעבר של הודו ב-1991 מכלכלה סוציאליסטית ביורוקרטית לכלכלת שוק.

התוצאה הכלכלית הבולטת של שלושה אירועים אלו היא שמספר האנשים החיים במדינות עם כלכלת שוק גדל בתוך שנים ספורות מכ-1.5 מיליארד לכדי 5 מיליארד אנשים.

התוספת האדירה הזו בצד הצרכנים הייתה מלווה בעלייה עצומה במשאבי כוח אדם ובמקורות חומרי גלם. לכך ניתן היה להוסיף את האפשרות לשיפורים מהותיים ומהירים יחסית בתהליכי הייצור של חומרי הגלם (נפט, פחם, וכו') ושל מוצרים חקלאיים ותעשייתים במדינות שהשתייכו בעבר לגוש הקומוניסטי או למדינות האסיאניות, שנבעו ישירות מחוסר היעילות הפנטסטית ששררה שם בתחומים אלו. בסיכום כולל, הגידול במקורות נטרל את הלחץ האינפלציוני שהיה צפוי מהעלייה בביקושים וכתוצאה מכך עד 2005 הכלכלה העולמית ברובה נהנתה מצמיחה מהירה וכמעט נטולת אינפלציה.

בשנים האחרונות המגמה החלה להתהפך והמטוטלת נעה במהירות לצד האינפלציוני. הפערים בשכר בין חלק ניכר מהעובדים במזרח אסיה או במזרח אירופה ובין העובדים במערב הולך ומצטמצם, בין השאר בגלל הפיחות המואץ בשער הדולר ביחס למטבעות של ארצות אלו, וחשוב מזה, המקורות הזמינים של חומרי הגלם נוצלו.

הצמיחה בסין, בהודו, ברוסיה, ובארצות מתפתחות אחרות הגיעה בשנים האחרונות לקצב גדול בהרבה מקצב הגידול בייצור בהובלה ובאספקה של המוצרים הבסיסיים הנדרשים לצמיחה, והביקוש העולמי לחומרי גלם ולאנרגיה עולה על היקפי ייצורם. כתוצאה מכך נכרת מגמה ברורה בשנים האחרונות של עליה מהירה במחירי האנרגיה והמחצבים הגורמת מצידה לתגובת שרשרת של עליות נוספות ולתוצאות שלא אליהן התכוונו (Unintended Consequences) כמו העליות במחירי המזון עקב העידוד לייצור אתנול כדלק.

העלייה במחירי האנרגיה בשנים האחרונות הייתה נושא לדיונים, לעומת זאת העלייה המקבילה בעלויות למציאת נפט ולבניית התשתיות הנדרשות להובלתו קבלו תשומת לב מועטה. לפי הערכת CERA, מכון מחקר באנגליה, עלויות כוח אדם וציוד להפקת נפט וגז טבעי עלו בלמעלה מ-50% בשנים 2004 - 2007. עלות שכירת אסדות קידוח עלו ביותר מפי ארבעה בארבע השנים עד 2007. לעליית מחירי ההפקה של נפט יש השפעה חזקה על היכולת של תעשיית האנרגיה לספק בזמן את הביקושים הגדלים ומחירי ההפקה הגדלים משפיעים ישירות על מחירי האנרגיה.

במספר מקרים עלייה זו במחירים הביאה לביטול פרויקטים בתחום האנרגיה. מקורות אנרגיה אלטרנטיביים עדיין יקרים ויעברו שנים עד שיהיו תחרותיים. גם בתחומי המחצבים, הגידול במחירי האנרגיה, כוח אדם וציוד הנדרש לכרייה ולהפקת חומרי הגלם הביא לדחיית או ביטול הרבה פרויקטים. כתוצאה מכך היקף הייצור של מחצבים רבים לא עלה בצורה משמעותית למרות העלייה הנכרת במחיריהם.

המחסור בכושר ייצור בא לאחרונה לביטוי דרמטי בדרום אפריקה שם מחסור בכושר ייצור חשמל הביא להקטנה בפעילות מכרות הזהב והפחם בדיוק כאשר מחירם הגיע לשיאים חדשים. גם מערכות ההובלה והאספקה אינן עומדות בקצב הנדרש. מספר דוגמאות נוספות למתרחש בתחום זה: סין החלה לייבא פחם ובכך להביא ללחצי ביקוש נוספים על ההובלה הימית. מערכת החשמל בסין אינה יכולה לעמוד בעומסים הנובעים מהצמיחה המואצת בה; ספינות הצובר המובילות עפרות ברזל מאוסטרליה ממתינות בנמלים האוסטרליים מכיוון שמערכת הרכבות האוסטרלית אינה יכולה לעמוד בעומס. כדי להתגבר על המחסור יש צורך בהשקעות נכרות בתשתיות הגורמות מצידן ללחץ אינפלציוני נוסף.

אנו נמצאים עתה בסביבה אינפלציונית בה חומרי גלם, אנרגיה, מזון, והובלה מתייקרים במהירות בגלל עודפי ביקוש, מחסור בכושר ייצור, בעיות בהובלה ובאספקה, ופיחות מהיר בשער הדולר, ואין פתרון קל ומהיר לבעיות אלו.

הדולר פוחת כלפי היואן ב-7.6% ב-2007 ופיחות דומה צפוי גם השנה. מחירי הסחורות שמקורן בסין עלו ב-2.4% בשנה האחרונה ותרמו לעליה באינפלציה בארה"ב מ-2.5% ב-2006 ל-4.1% ב-2007. חברות אמריקאיות בתחום ההלבשה וההנעלה מזמינות עכשיו בסין מוצרים לאביב 2009 ונתקלות בעליות מחירים של 20% - 50%.

ההשפעה של המשבר בארה"ב ובעולם כולו אינה ברורה. הקטנת הצריכה והמיתון ימתנו את הלחצים האינפלציוניים, אך הזרמת הכספים המסיבית והפיחות בשער הדולר בהם נוקט הבנק הפדרלי כדי להילחם במשבר מגבירים את עליות המחירים. בסיכום, צריך להכיר שהעידן הדפלציוני של עשרים השנים האחרונות נגמר ולהתכונן לחיים בעולם אינפלציוני.

מאת: אמנון פורטוגלי, מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, דח"ץ בחברת אפריקה ישראל ניהול קרנות נאמנות בע"מ, בעל נסיון עשיר בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות.

* הכותב עשוי להחזיק בניירות ערך שונים לרבות ני"ע המוזכרים במאמר זה. אין לראות במאמר זה עצה או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר או תוכנו אחראי בלעדית לכל נזק או הפסד שיגרם עקב פעולותיו.