בהלה בשווקים בעקבות רכישת בר סטרנס: "זהו רגע מסוכן - משהו כאן לא בסדר"

כך מגיבים אנליסטים בוול סטריט לרכישת בר סטרנס תמורת 2 ד' למניה בלבד. "המשקיעים נדחקו הצידה. העסקה הזו הולכת להעלות דאגות"
עדי בן ישראל |

רק לפני שנה עמד מחיר מניית בר סטרנס (סימול: BSC), בית ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב שנקלע לקשיי מימון חריפים ונמכר הבוקר לג'יי. פי. מורגן (סימול: JMP) על 150 דולר למניה. ביום שישי האחרון צללה המניה בכמעט 50% למחיר של 30 דולר. היום, עת הודיע ג'יי. פי. מורגן על רכישת בר סטרנס תמורת 240 מיליון דולר בלבד, כלומר 2 דולרים למניה, אומרים אסטרטגים בוול סטריט כי המשקיעים למעשה נמחקו ומחיר המניה שואף ל-0.

עסקת הרכישה מביאה לסיום עצמאותו של בר סטרנס, שהתקיימה לאורך 85 שנים. בעלי המניות בבר סטרנס יקבלו, כאמור, רק 2 דולרים לכל מניית בר סטרנס שברשותם. בחישוב פשוט, מי שהשקיע בבר סטרנס לפני שנה, רואה היום את כספו נמחק ב-98.6% (!). הפדרל ריזרב בעצמו הודיע כי יתמוך בעסקה ויספק לג'יי. פי. מורגן 30 מיליארד דולר. עושה רושם שה'פד' מניח את המשקיעים בצד - וחושב על טובת השוק בכללותו. אסטרטגים בוול סטריט מגיבים לעסקה ומבהירים כי המטרה היא להפחית את הפחדים והסיכונים בשווקים ולא להציל את המשקיעים האומללים.

"משקיעי בר סטרנס נדחקו הצידה", אומר האנליסט דייוויד הנדלר מ-CreditSights. "העסקה הזו בוצעה לטובת השוק כולו. היו חייבים להוציא את העסקה הזו לפועל על מנת להפחית את רמת הסיכון".

אנליסטים ומנהלי השקעות בוול סטריט מתכוננים לגרוע מכל היום בוול סטריט. אם ביום שישי חששות מפני קריסת בר סטרנס הפילו את השוק, הרי שהיום, משהתגלה השווי של החברה בתקופת משבר זו, החשש העיקרי הוא ההשלכה על השווי הראוי ליתר החברות בוול סטריט, בעיקר החברות הפיננסיות. המשמעות: ייתכן והמשקיעים יחריפו את מהלך התמחור מחדש של הסיכונים, ויורידו את השוק עוד יותר.

"זהו משבר רציני", מסר דייוויד גולדמן, מנהל השקעות ב-Asteri Capital. "המחיר של מניית בר סטרנס שואף ל-0 וזה מעיד על רגע מאוד מסוכן. משהו כאן לא בסדר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.