יסכה ארז על טבע: "דו"חות טובים אבל הקופקסון מתחיל לאבד גובה"
יסכה ארז מכלל פיננסית מתייחסת הבוקר לדו"חות של טבע ואומרת: "על פני השטח, הדו"חות נראים טובים מאוד, טבע מכה את התחזיות בשורה העליונה כמו גם בשורה התחתונה. אבל - אם מסתכלים קצת פנימה יש כמה אכזבות בייחוד בקופקסון ובשיעור הרווח הגולמי. בנוסף, שיעור מס נמוך עזר להגדיל את הרווח הנקי".
ארז: "מכירות הקופקסון הגיעו אומנם ל-436 מיליון דולר שזה גידול של 15% בהשוואה לתוצאות של הרבעון המקביל אבל מדובר בירידה בהשוואה לרבעון הקודם. "העלאות המחיר כבר לא מצליחות לספק את הסחורה ונראה כי הקופקסון הגיע למיצוי הצמיחה הגבוהה שהייתה בעשור האחרון".
גלעד שריג מבנק הפועלים: "אני מאוכזב מהמכירות של הקופקסון, ציפינו ל-450 מיליון דולר ובסופו של דבר המכירות הסתכנו ב-436 מיליון דולר בלבד. הדו"חות היו טובים אבל אנחנו בעיקר ממתינים לשיחת הועידה בכדי לקבל פרטים על העתיד לבוא".
יואב בורגן מלידר שוקי הון: "אמנם טבע מכה כהרגלה את התחזיות, הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. אבל הפתעה גדולה אין פה, וממילא כל העיניים נשואות להתייחסות של הנהלת טבע לתחזיות הרב-שנתיות של החברה לשנים 2008-2009, שיינתנו במהלך היום."
"בשורת ההכנסות, המכירות הגנריות בצפון אמריקה היו מעט גבוהות יותר מהצפי שלנו. יחד עם זאת, רווחיות גולמית מעט נמוכה יותר מן החזוי על ידנו, בשילוב עם רמה גבוהה יחסית של הוצאות מו"פ ושיווק ומכירה, הובילו לרווח תפעולי נמוך יותר ממה שציפינו. מה ש"הציל את היום" מבחינתנו, היו שיעור מס נמוך של 12.8% בלבד, יחד אם הוצאות מימון רבעוניות של כ-3 מיליון דולר, כמו ברבעון הקודם."
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
