יסכה ארז על טבע: "דו"חות טובים אבל הקופקסון מתחיל לאבד גובה"
יסכה ארז מכלל פיננסית מתייחסת הבוקר לדו"חות של טבע ואומרת: "על פני השטח, הדו"חות נראים טובים מאוד, טבע מכה את התחזיות בשורה העליונה כמו גם בשורה התחתונה. אבל - אם מסתכלים קצת פנימה יש כמה אכזבות בייחוד בקופקסון ובשיעור הרווח הגולמי. בנוסף, שיעור מס נמוך עזר להגדיל את הרווח הנקי".
ארז: "מכירות הקופקסון הגיעו אומנם ל-436 מיליון דולר שזה גידול של 15% בהשוואה לתוצאות של הרבעון המקביל אבל מדובר בירידה בהשוואה לרבעון הקודם. "העלאות המחיר כבר לא מצליחות לספק את הסחורה ונראה כי הקופקסון הגיע למיצוי הצמיחה הגבוהה שהייתה בעשור האחרון".
גלעד שריג מבנק הפועלים: "אני מאוכזב מהמכירות של הקופקסון, ציפינו ל-450 מיליון דולר ובסופו של דבר המכירות הסתכנו ב-436 מיליון דולר בלבד. הדו"חות היו טובים אבל אנחנו בעיקר ממתינים לשיחת הועידה בכדי לקבל פרטים על העתיד לבוא".
יואב בורגן מלידר שוקי הון: "אמנם טבע מכה כהרגלה את התחזיות, הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. אבל הפתעה גדולה אין פה, וממילא כל העיניים נשואות להתייחסות של הנהלת טבע לתחזיות הרב-שנתיות של החברה לשנים 2008-2009, שיינתנו במהלך היום."
"בשורת ההכנסות, המכירות הגנריות בצפון אמריקה היו מעט גבוהות יותר מהצפי שלנו. יחד עם זאת, רווחיות גולמית מעט נמוכה יותר מן החזוי על ידנו, בשילוב עם רמה גבוהה יחסית של הוצאות מו"פ ושיווק ומכירה, הובילו לרווח תפעולי נמוך יותר ממה שציפינו. מה ש"הציל את היום" מבחינתנו, היו שיעור מס נמוך של 12.8% בלבד, יחד אם הוצאות מימון רבעוניות של כ-3 מיליון דולר, כמו ברבעון הקודם."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
