יסכה ארז על טבע: "דו"חות טובים אבל הקופקסון מתחיל לאבד גובה"

"תרופת הטיסברי מתחילה לצבור נתח שוק". גלעד שריג: "אני מאוכזב מהמכירות של הקופקסון". יואב בורגן: "מה ש"הציל" מבחינתנו, היה שיעור מס נמוך של 12.8% בלבד"
יוסי פינק |

יסכה ארז מכלל פיננסית מתייחסת הבוקר לדו"חות של טבע ואומרת: "על פני השטח, הדו"חות נראים טובים מאוד, טבע מכה את התחזיות בשורה העליונה כמו גם בשורה התחתונה. אבל - אם מסתכלים קצת פנימה יש כמה אכזבות בייחוד בקופקסון ובשיעור הרווח הגולמי. בנוסף, שיעור מס נמוך עזר להגדיל את הרווח הנקי".

ארז: "מכירות הקופקסון הגיעו אומנם ל-436 מיליון דולר שזה גידול של 15% בהשוואה לתוצאות של הרבעון המקביל אבל מדובר בירידה בהשוואה לרבעון הקודם. "העלאות המחיר כבר לא מצליחות לספק את הסחורה ונראה כי הקופקסון הגיע למיצוי הצמיחה הגבוהה שהייתה בעשור האחרון".

גלעד שריג מבנק הפועלים: "אני מאוכזב מהמכירות של הקופקסון, ציפינו ל-450 מיליון דולר ובסופו של דבר המכירות הסתכנו ב-436 מיליון דולר בלבד. הדו"חות היו טובים אבל אנחנו בעיקר ממתינים לשיחת הועידה בכדי לקבל פרטים על העתיד לבוא".

יואב בורגן מלידר שוקי הון: "אמנם טבע מכה כהרגלה את התחזיות, הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. אבל הפתעה גדולה אין פה, וממילא כל העיניים נשואות להתייחסות של הנהלת טבע לתחזיות הרב-שנתיות של החברה לשנים 2008-2009, שיינתנו במהלך היום."

"בשורת ההכנסות, המכירות הגנריות בצפון אמריקה היו מעט גבוהות יותר מהצפי שלנו. יחד עם זאת, רווחיות גולמית מעט נמוכה יותר מן החזוי על ידנו, בשילוב עם רמה גבוהה יחסית של הוצאות מו"פ ושיווק ומכירה, הובילו לרווח תפעולי נמוך יותר ממה שציפינו. מה ש"הציל את היום" מבחינתנו, היו שיעור מס נמוך של 12.8% בלבד, יחד אם הוצאות מימון רבעוניות של כ-3 מיליון דולר, כמו ברבעון הקודם."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.