השווקים שוב לוחצים את ה'פד': האם ברננקי יכול להפתיע?
הפדרל ריזרב האמריקני כנראה ידחוף את שיעורי הריבית מטה גם מחר, למרות הסיכונים האינפלציונים, זאת בכדי למנוע את הנפילה הסימולטנית הראשונה בשוק המגורים והעושר של האזרחים האמריקנים מאז 1974.
האיום הרציני מגיע גם מכיוונו של שוק המניות הנגרר אחר נפילת ערכי הבתים, לצד החולשה בשוק התעסוקה. נתונים אלה עשויים להביא את הבנק המרכזי בארה"ב להפחתת ריבית נוספת של 0.5% מחר, על פי תחזיות הכלכלנים והאנליסטים. באם יבצע ה'פד' את המהלך הצפוי, יעמדו שיעורי הריבית על 3%, ויתקרבו לשיעור היעד של עליית המחירים עליו מעוניין ה'פד' לשמור.
"ה'פד' כנראה ימשיך להוריד את שיעורי הריבית למרות האינפלציה", אמר Robert Shiller, כלכלן באונברסיטת ייל, בעבר היה אחראי לייסודו של אינדקס מחירי הבתים. "אנחנו מתחילים לראות סיכוי לשינוי בפסיכולוגיה הצרכנית," הוסיף שילר.
ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב החלה היום את הדיונים המוניטריים בשעה 21:00 שעון ישראל, ותודיע על גובה הריבית מחר בשעה 21:15 שעון ישראל. היושבים לשולחן הדיונים יעסקו גם כן בתחזית הצמיחה התלת-שנתית שעורך הבנק המרכזי.
כזכור, בן שלום ברננקי, יחד עם הקולגות שלו בבנק המרכזי, החליטו על הורדת שיעורי הריבית בין הבנקים בשלושת הפגישות הקודמות בשיעור מצטבר של אחוז, וכן החליטו על הפחתת חירום בשבוע שעבר בשיעור של 0.75%. נציין כי המהלך של ה'פד' היה החד ביותר מאז 1990 – השנה בה החל להשתמש בריבית ככלי המרכזי להתוויית המדיניות.
החוזים העתידיים על ריבית ה'פד' מצביעים כעת כי הבנק המרכזי כנראה יוריד את שיעור ההיוון לרמה של 2.25% במהלך המחצית הראשונה של השנה. באשר להפחתה הצפויה מחר - מראים החוזים על סבירות של 86% לקיצוץ של 0.5%, או קיצוץ של 0.25% בהסתברות של 14%. אי-שינוי בריבית על פי הקונסנזוס בשוק והחוזים אינו עומד בקנה התחזיות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
זהב, כסף, פלטינה ופלדיום
בעבר הרחוק, עד לפני כ-30 שנה, בנק ישראל החזיק זהב מסיבות שונות. אך הוא מכר אותו ובזמנו זה היה מהלך חכם.
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
בתחילת חודש יולי 2025, כאשר הדולר היה בסביבות 3,100 דולר לאונקיה, כתבתי את הטור: "זהב - המשקיעים המוסדיים והבנקים הגדולים בעולם מגדילים פוזיציות" https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/20019137 . העברתי אותו לגורמים בבנק ישראל. האצתי בהם לפחות לנסות לעורר דיון בנושא. ציינתי שבנקים מרכזיים אחרים רוכשים זהב. בעבר בנק ישראל מאד אהב לעשות את מה שבנקים מרכזיים אחרים עושים, העיקר לא להיות ראשון וחריג (וזה בסדר גמור).
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
שלומי אלברג, בעל שליטה משותף בפרופיט, צילום: פרופיטלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' לקראת רכישת נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים בה אסף בנאי הוא בעל שליטה. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
