השווקים שוב לוחצים את ה'פד': האם ברננקי יכול להפתיע?

החוזים העתידיים על ריבית ה'פד' מצביעים על סבירות של 86% לקיצוץ של 0.5% בריבית ה'פד', וסבירות של 14% להפחתה של 0.25%. הכלכלנים אחידי דעים באשר למהות המהלך, כאשר איש מבניהם אינו צופה את הותרת הריבית על כנה
שהם לוי |

הפדרל ריזרב האמריקני כנראה ידחוף את שיעורי הריבית מטה גם מחר, למרות הסיכונים האינפלציונים, זאת בכדי למנוע את הנפילה הסימולטנית הראשונה בשוק המגורים והעושר של האזרחים האמריקנים מאז 1974.

האיום הרציני מגיע גם מכיוונו של שוק המניות הנגרר אחר נפילת ערכי הבתים, לצד החולשה בשוק התעסוקה. נתונים אלה עשויים להביא את הבנק המרכזי בארה"ב להפחתת ריבית נוספת של 0.5% מחר, על פי תחזיות הכלכלנים והאנליסטים. באם יבצע ה'פד' את המהלך הצפוי, יעמדו שיעורי הריבית על 3%, ויתקרבו לשיעור היעד של עליית המחירים עליו מעוניין ה'פד' לשמור.

"ה'פד' כנראה ימשיך להוריד את שיעורי הריבית למרות האינפלציה", אמר Robert Shiller, כלכלן באונברסיטת ייל, בעבר היה אחראי לייסודו של אינדקס מחירי הבתים. "אנחנו מתחילים לראות סיכוי לשינוי בפסיכולוגיה הצרכנית," הוסיף שילר.

ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב החלה היום את הדיונים המוניטריים בשעה 21:00 שעון ישראל, ותודיע על גובה הריבית מחר בשעה 21:15 שעון ישראל. היושבים לשולחן הדיונים יעסקו גם כן בתחזית הצמיחה התלת-שנתית שעורך הבנק המרכזי.

כזכור, בן שלום ברננקי, יחד עם הקולגות שלו בבנק המרכזי, החליטו על הורדת שיעורי הריבית בין הבנקים בשלושת הפגישות הקודמות בשיעור מצטבר של אחוז, וכן החליטו על הפחתת חירום בשבוע שעבר בשיעור של 0.75%. נציין כי המהלך של ה'פד' היה החד ביותר מאז 1990 – השנה בה החל להשתמש בריבית ככלי המרכזי להתוויית המדיניות.

החוזים העתידיים על ריבית ה'פד' מצביעים כעת כי הבנק המרכזי כנראה יוריד את שיעור ההיוון לרמה של 2.25% במהלך המחצית הראשונה של השנה. באשר להפחתה הצפויה מחר - מראים החוזים על סבירות של 86% לקיצוץ של 0.5%, או קיצוץ של 0.25% בהסתברות של 14%. אי-שינוי בריבית על פי הקונסנזוס בשוק והחוזים אינו עומד בקנה התחזיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.