השווקים שוב לוחצים את ה'פד': האם ברננקי יכול להפתיע?
הפדרל ריזרב האמריקני כנראה ידחוף את שיעורי הריבית מטה גם מחר, למרות הסיכונים האינפלציונים, זאת בכדי למנוע את הנפילה הסימולטנית הראשונה בשוק המגורים והעושר של האזרחים האמריקנים מאז 1974.
האיום הרציני מגיע גם מכיוונו של שוק המניות הנגרר אחר נפילת ערכי הבתים, לצד החולשה בשוק התעסוקה. נתונים אלה עשויים להביא את הבנק המרכזי בארה"ב להפחתת ריבית נוספת של 0.5% מחר, על פי תחזיות הכלכלנים והאנליסטים. באם יבצע ה'פד' את המהלך הצפוי, יעמדו שיעורי הריבית על 3%, ויתקרבו לשיעור היעד של עליית המחירים עליו מעוניין ה'פד' לשמור.
"ה'פד' כנראה ימשיך להוריד את שיעורי הריבית למרות האינפלציה", אמר Robert Shiller, כלכלן באונברסיטת ייל, בעבר היה אחראי לייסודו של אינדקס מחירי הבתים. "אנחנו מתחילים לראות סיכוי לשינוי בפסיכולוגיה הצרכנית," הוסיף שילר.
ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב החלה היום את הדיונים המוניטריים בשעה 21:00 שעון ישראל, ותודיע על גובה הריבית מחר בשעה 21:15 שעון ישראל. היושבים לשולחן הדיונים יעסקו גם כן בתחזית הצמיחה התלת-שנתית שעורך הבנק המרכזי.
כזכור, בן שלום ברננקי, יחד עם הקולגות שלו בבנק המרכזי, החליטו על הורדת שיעורי הריבית בין הבנקים בשלושת הפגישות הקודמות בשיעור מצטבר של אחוז, וכן החליטו על הפחתת חירום בשבוע שעבר בשיעור של 0.75%. נציין כי המהלך של ה'פד' היה החד ביותר מאז 1990 – השנה בה החל להשתמש בריבית ככלי המרכזי להתוויית המדיניות.
החוזים העתידיים על ריבית ה'פד' מצביעים כעת כי הבנק המרכזי כנראה יוריד את שיעור ההיוון לרמה של 2.25% במהלך המחצית הראשונה של השנה. באשר להפחתה הצפויה מחר - מראים החוזים על סבירות של 86% לקיצוץ של 0.5%, או קיצוץ של 0.25% בהסתברות של 14%. אי-שינוי בריבית על פי הקונסנזוס בשוק והחוזים אינו עומד בקנה התחזיות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
