השווקים שוב לוחצים את ה'פד': האם ברננקי יכול להפתיע?
הפדרל ריזרב האמריקני כנראה ידחוף את שיעורי הריבית מטה גם מחר, למרות הסיכונים האינפלציונים, זאת בכדי למנוע את הנפילה הסימולטנית הראשונה בשוק המגורים והעושר של האזרחים האמריקנים מאז 1974.
האיום הרציני מגיע גם מכיוונו של שוק המניות הנגרר אחר נפילת ערכי הבתים, לצד החולשה בשוק התעסוקה. נתונים אלה עשויים להביא את הבנק המרכזי בארה"ב להפחתת ריבית נוספת של 0.5% מחר, על פי תחזיות הכלכלנים והאנליסטים. באם יבצע ה'פד' את המהלך הצפוי, יעמדו שיעורי הריבית על 3%, ויתקרבו לשיעור היעד של עליית המחירים עליו מעוניין ה'פד' לשמור.
"ה'פד' כנראה ימשיך להוריד את שיעורי הריבית למרות האינפלציה", אמר Robert Shiller, כלכלן באונברסיטת ייל, בעבר היה אחראי לייסודו של אינדקס מחירי הבתים. "אנחנו מתחילים לראות סיכוי לשינוי בפסיכולוגיה הצרכנית," הוסיף שילר.
ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב החלה היום את הדיונים המוניטריים בשעה 21:00 שעון ישראל, ותודיע על גובה הריבית מחר בשעה 21:15 שעון ישראל. היושבים לשולחן הדיונים יעסקו גם כן בתחזית הצמיחה התלת-שנתית שעורך הבנק המרכזי.
כזכור, בן שלום ברננקי, יחד עם הקולגות שלו בבנק המרכזי, החליטו על הורדת שיעורי הריבית בין הבנקים בשלושת הפגישות הקודמות בשיעור מצטבר של אחוז, וכן החליטו על הפחתת חירום בשבוע שעבר בשיעור של 0.75%. נציין כי המהלך של ה'פד' היה החד ביותר מאז 1990 – השנה בה החל להשתמש בריבית ככלי המרכזי להתוויית המדיניות.
החוזים העתידיים על ריבית ה'פד' מצביעים כעת כי הבנק המרכזי כנראה יוריד את שיעור ההיוון לרמה של 2.25% במהלך המחצית הראשונה של השנה. באשר להפחתה הצפויה מחר - מראים החוזים על סבירות של 86% לקיצוץ של 0.5%, או קיצוץ של 0.25% בהסתברות של 14%. אי-שינוי בריבית על פי הקונסנזוס בשוק והחוזים אינו עומד בקנה התחזיות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
