ניתוח פונדמנטלי: בוול סטריט יפסיקו לתפור חליפות?

לחברת JoS. A. Bank יש מסורת של מעל 100 שנה בתחום קמעונאות הלבשת גברים איכותית, גם במיתון תופרים חליפות, להלן הניתוח
הלל קורן |

הקדמה

חברת JoS. A. Bank (למען הנוחות בהמשך "החברה") היא חברה שנוסדה בתחילת המאה הקודמת ומאחוריה מסורת של מעל 100 שנים של קמעונאות הלבשת גברים איכותית. החברה מתמחה בכל רבדי הלבשת גברים, החל מחליפות ערב יוקרתיות וכלה בהלבשת ספורט ופיג'מות.

הסיבות בגינן בחרתי לפתוח את סדרת ניתוחי המניות בארה"ב דווקא בחברה הזאת רבות: ראשית, מדובר בחברה חזקה בעלת מסורת ארוכת שנים. שנית, מדובר במניה, אשר מקיץ 2007 נחתכה ביותר מ-50% בהיותה שייכת לסקטור הקמעונאות, אשר ירד חדות כתוצאה מפחד המשקיעים ממיתון אפשרי בארה"ב בפרט ובעולם כולו בכלל. שלישית, הנייר מכיל סוכריות פונדמנטאליות רבות כפי שאראה בהמשך. רביעית, דווקא על רקע הפחד בבורסות העולם זה הזמן, לעניות דעתי, להתחיל לאסוף מניות איכותיות וזאת מבלי כמובן לנסות "לצוד תחתיות".

ניתוח פונדמנטאלי

מכירות – בבחינת המכירות בעשר השנים האחרונות ניתן לראות כי החברה הגדילה את מכירותיה מ-172 מליון דולר ל-546 מליון דולר בערכים שנתיים. בהחלט עליה יפה אם מתחשבים בעובדה שבורסות ארה"ב חוו שוק דובי של קרוב לשנתיים כתוצאה מפיצוץ בועת הטכנולוגיה של שנת 200 ומיתון בשוק הריאלי של כ-8 חודשים לאחר אסון התאומים בספטמבר 2001.

EPS – הרווח למנייה גדל בעשר השנים האחרונות מ-0.15 דולר למנייה עד 2.36 דולר למנייה. הגדלת הרווח למנייה מרשימה כשלעצמה והיא מרשימה עוד יותר על רקע 2 נתונים נוספים: (א) הרווח למנייה מדולל (Diluted) גדל עקב בצד אגודל מול ה-EPS הלא מדולל מה שמצביע על העובדה שהחברה לא מקצה אופציות רבות לבכירים אשר ידללו במימוש את הרווח לבעלי המניות הקיימים. (ב) לאורך אותה תקופה החברה לא הגדילה משמעותית ע"י הנפקות את כמות המניות שלה בשוק ואפילו בכמה שנים אף רכשה מניות בשוק הפתוח על מנת לצמצם את כמות המניות המונפקות.

ROC – החברה שמרה בשנים האחרונות בצורה קיצונית על תשואה על ההון המושקע של יותר מ-15% בחישוב שנתי. זהו אחוז תשואה גבוה בכל קנה מידה אובייקטיבי וכזה המרמז על יכולתה של החברה לחזור ולהשקיע את עודפי המזומנים שברשותה להרחבת עסקי החברה ולהמשך צמיחתה הבריאה. אנקדוטה בשולי דברים אלו: בחמש השנים האחרונות החברה מתרחבת ופותחת עוד ועוד חנויות ברחבי ארה"ב בקצב גידול שנתי של כ-25% עד 30%.

חובות – החברה שומרת בקנאות על יחס חוב – נכסים נמוך. היא אכן משתמשת בחוב (בעיקר חובות ארוכי טווח) אך נראה כי נטילת האשראי על ידי החברה בריאה ומשמשת אותה להתרחבות וליצירת הכנסות ולא על מנת "לסתום חורים".

מודל Sloan – כפי שסקרתי בשבוע שעבר, המודל של פרופ' Sloan נוגע לבסיס העצבים של החברה (תזרים המזומנים) ועל כן חשיבותו. חישוב פשוט של ממוצע 5 השנים האחרונות מציג 3%. זכרו כי ממוצע 5% ומעלה מהווה איתות מכירה כך שהחברה צולחת גם את המודל המחמיר של פרופ' Sloan.

ערך מול מחיר

כמנתח פונדמנטאלי, אני תר אחר ערכה של החברה. זכרו כי המחיר מהווה עוגן ונקודת ייחוס בלבד ואינו משפיע ואינו מצביע כלל על ערך הנייר. מחישובים מתמטיים שאין זה המקום לפרטם (בעתיד אני אערוך 2 סקירות מקיפות בנושא חישוב ערך) עולה כי ערכה של החברה עומד באיזור 60 דולר למנייה.

מחיר המנייה כאמור לעיל נחתך מאיזור 41 דולר למנייה ביולי 2007 לאיזור 21דולר נכון לכתיבת מאמר זה (סוף ינואר 2008).

שולי בטחון (Margin of Safety)

מונח אלמותי זה נטבע ע"י בנג'מין גראהם, מי שנחשב לאבי תורת השקעות הערך. הרעיון הבסיסי, כפי שהוסבר כאן בעבר, הוא פשוט לקנות דולר בחמישים סנט או במילים פרקטיות יותר לחשב את הערך האמיתי של הנייר (שאין לו כאמור שום קשר למחיר הנייר בשוק) ולקחת מרווח בטחון מספיק על מנת שאם המשקיע טעה בחישוב או שקרה אירוע בלתי צפוי שהשפיע לרעה על עסקי החברה, עדיין הוא יהיה בטוח שלא יפסיד כסף ושערך הנייר בשוק שהוא מחזיק עדיין ישקף דיסקאונט על ערכו האמיתי של הנייר. מקובל לקחת 50% דיסקאונט על מנת לגלם את שולי הביטחון הראויים. ניתן לראות כי החברה נסחרת במחיר המשקף דיסקאונט עמוק ביחס לערך החברה.

סיכום

הניתוח המובא לעיל משתמש בכל אותם פרמטרים אותם סקרתי במאמר הפתיחה הכפול. כל שבוע אנתח נייר אחר בהתבסס על אותם פרמטרים בתוספת מונח או מושג נוספים, הבאים כמובן לתמוך בהחלטת רכישה (בשבוע זה, מושג שולי הבטחון). חשוב לי להדגיש כי קיימים אינספור פרמטרים פונדמנטאליים אשר מתוכם בוחר כל משקיע אינדיבידואלית לשים דגש עליהם. מאמר זה בוודאי שאינו ממצה ניתוח מקיף ומעמיק.

*הלל קורן משמש כיועץ המשפטי של חברת ברוקרטוב, המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות פרטיות.

*אין בדברים האמורים בכדי להוות המלצה לרכישת נייר הערך או לשמש תחליף לניתוח אישי, מעמיק ומקיף. הכותב אינו יועץ השקעות ו/או מנהל תיקים וכתיבתו הינה אינפורמטיבית בלבד. הכותב עשוי להחזיק בניירות הערך עליהם מושתתים מאמריו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.