הדולר מנסה להתאושש: שערו היציג עלה 0.76% ל-3.71 ש'

שערו היציג של האירו התחזק 1.025% לרמה של 5.426 שקלים. פינוטק: הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בשקל הישראלי. פורקסיארד: הפד צפוי להוריד ב-30 לינואר את הריבית בעוד 0.5%
שי טופז |

המטבע הישראלי סגר את יום המסחר האחרון של השבוע בשוק המט"ח במגמה של היחלשות אל מול העיקריים. רגיעה מסוימת נראתה הבוקר בשוק המט"ח המקומי לאחר הטלטלה אשר שררה בו בצל ההיסטריה אשר שררה בשווקי הפיננסיים ברחבי העולם. עם זאת, ככל שמתגברות השעות המתח הולך וגובר בקרב הסוחרים.

ירידות השערים החדות בשווקי העולם הביאו בד בבד למהלך עליות אשר החל בדולר האמריקני, אולם, יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הביע נכונות מלאה להילחם במשבר האשראי בשווקים ובחששות לכניסת הכלכלה הגדולה בעולם למיתון, הפתיע השבוע בכך שהוריד את שיעור הריבית בארה"ב ב-0.75% ל-3.5%. צעד זה של הפד הינו כתקיעת מסמר בארון המתים של הדולר, שכן, המשקיעים שחשבו שיראו בדולר כמקום מבטחים החלו למכור את המטבע מול שאר המטבעות המובלים בעולם ואל מול השקל הישראלי בפרט.

צעד זה של הפד, אשר הפתיע את הסוחרים ברחבי העולם, אינו צפוי להיות האחרון. ישיבת הפד אשר תתכנס ב-30 לינואר צפויה להודיע על הורדת ריבית נוספת בשיעור של 0.25%-0.5% כאשר הערכות בשוק כי במהלך 2008 הריבית בארה"ב תגיע אף לרמה של 2.5%.

בשוק המקומי יכריז בנק ישראל את גובה הריבית במשק ב-28 בינואר. על פי הערכות בשוק, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, ישאיר את הריבית בארץ על כנה בשל היחלשותו של הדולר בשוק המקומי ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר הסתכמה ב-3.4%.

שערו היציג של הדולר נקבע בעליה של 0.76% לרמה של 3.71 שקלים, שערו היציג של האירו התחזק 1.025% לרמה של 5.4624 שקלים.

פינוטק: הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בשקל הישראלי

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נסחר ברמת שיא חדש שלא היה כמותו מזה 9.5 שנים על רקע המשך הירידות בשיעור האג"ח בישראל וכמובן ההחלשות הגלובלית של המטבע האמריקני. הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בהתחזקות המטבע הישראלי אשר עלה מאז ביותר מ-4% כנגד הדולר.

נכון להיום ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומד על 3.5% וצפויה לרדת בעוד כאחוז שלם בטווח הקצר וזאת בכדי למנוע מיתון ולהוציא את המשק האמריקני מהאטה כלכלית. מנגד, הריבית בישראל לא צפויה להשתנות בטווח הקצר בשל הלחצים האינפלציונים במשק המקומי. כעת הפרש הריביות הינו חיובי לטובת השקל בשיעור של 0.75%.

בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי הדולר צנח כנגד האירו ביום חמישי ונסחר מעל רמות של 1.478. הערותיו של נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו כי הלחצים האינפלציונים בגוש יהיו הגורם המכריע בנוגע למדיניות המוניטרית העתידי באירופה וסקר IFO האקלים העסקי בגרמניה אשר עלה מעלה הציפיות לרמה של 103.4 נקודות מצביע על כך שה-ECB לא ישנה את מדיניותו המוניטרית השמרנית ויותיר את הריבית לטווח הקצר ברמה הנוכחית של 4.0%.

בפינוטק מציינים, כי אמש פורסמו נתוני מכירות הבתים הקיימים בארה"ב אשר ירדו לרמה של 4.89 מיליון, מתחת לצפיות השוק אשר עמדו על 4.95 מיליון. התוצאה הביאה לתגובה מתונה יחסית בשוק הפיננסי. אך הדגישה כי האטה בשוק הנדל"ן ממשיכה ואי לך הפד עשוי לקצץ בריבית עוד 0.25% בפגישתו הבאה ב-30 לינואר.

פורקסיארד: הפד צפוי להוריד את הריבית ב-0.5% בפגישתו הבאה

אלן גרינספאן, לשעבר יו"ר הבנק הפדראלי בארה"ב, אמר כי מיתון כלל עולמי הוא בלתי נמנע ועלול לפגוע בגלובליזציה. "הגלובליזציה הייתה בעלת חשיבות יוצאת דופן", אמר גרינספאן אתמול בנאום בקנדה. "אני חושש כי אם נשקע בסוג כלשהו של מיתון עולמי, אשר בשלב מסוים יהיה בלתי נמנע לנוכח הגאות יוצאת הדופן שממנה נהנה העם האמריקני, הדבר יגרום לפגיעה קשה בפתיחתם של שווקים בעולם". גרינספאן הוסיף כי "ההסתברות למיתון היא 50% ומעלה, אולם טרם שקענו במיתון.

בחדר המסחר של פורקסיארד מציינים, כי הבנק הפדראלי קיצץ השבוע במפתיע את הריבית ב-0.75%, לרמה של 3.5% - הורדת הריבית החדה ביותר מאז 1984 והפעם הראשונה מאז ספטמבר 2001 שבה הבנק הפדראלי מחליט על הורדת ריבית שלא במסגרת הזמן המקורי שהוקצע לכך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.