הדולר מנסה להתאושש: שערו היציג עלה 0.76% ל-3.71 ש'

שערו היציג של האירו התחזק 1.025% לרמה של 5.426 שקלים. פינוטק: הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בשקל הישראלי. פורקסיארד: הפד צפוי להוריד ב-30 לינואר את הריבית בעוד 0.5%
שי טופז |

המטבע הישראלי סגר את יום המסחר האחרון של השבוע בשוק המט"ח במגמה של היחלשות אל מול העיקריים. רגיעה מסוימת נראתה הבוקר בשוק המט"ח המקומי לאחר הטלטלה אשר שררה בו בצל ההיסטריה אשר שררה בשווקי הפיננסיים ברחבי העולם. עם זאת, ככל שמתגברות השעות המתח הולך וגובר בקרב הסוחרים.

ירידות השערים החדות בשווקי העולם הביאו בד בבד למהלך עליות אשר החל בדולר האמריקני, אולם, יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הביע נכונות מלאה להילחם במשבר האשראי בשווקים ובחששות לכניסת הכלכלה הגדולה בעולם למיתון, הפתיע השבוע בכך שהוריד את שיעור הריבית בארה"ב ב-0.75% ל-3.5%. צעד זה של הפד הינו כתקיעת מסמר בארון המתים של הדולר, שכן, המשקיעים שחשבו שיראו בדולר כמקום מבטחים החלו למכור את המטבע מול שאר המטבעות המובלים בעולם ואל מול השקל הישראלי בפרט.

צעד זה של הפד, אשר הפתיע את הסוחרים ברחבי העולם, אינו צפוי להיות האחרון. ישיבת הפד אשר תתכנס ב-30 לינואר צפויה להודיע על הורדת ריבית נוספת בשיעור של 0.25%-0.5% כאשר הערכות בשוק כי במהלך 2008 הריבית בארה"ב תגיע אף לרמה של 2.5%.

בשוק המקומי יכריז בנק ישראל את גובה הריבית במשק ב-28 בינואר. על פי הערכות בשוק, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, ישאיר את הריבית בארץ על כנה בשל היחלשותו של הדולר בשוק המקומי ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר הסתכמה ב-3.4%.

שערו היציג של הדולר נקבע בעליה של 0.76% לרמה של 3.71 שקלים, שערו היציג של האירו התחזק 1.025% לרמה של 5.4624 שקלים.

פינוטק: הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בשקל הישראלי

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נסחר ברמת שיא חדש שלא היה כמותו מזה 9.5 שנים על רקע המשך הירידות בשיעור האג"ח בישראל וכמובן ההחלשות הגלובלית של המטבע האמריקני. הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בהתחזקות המטבע הישראלי אשר עלה מאז ביותר מ-4% כנגד הדולר.

נכון להיום ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומד על 3.5% וצפויה לרדת בעוד כאחוז שלם בטווח הקצר וזאת בכדי למנוע מיתון ולהוציא את המשק האמריקני מהאטה כלכלית. מנגד, הריבית בישראל לא צפויה להשתנות בטווח הקצר בשל הלחצים האינפלציונים במשק המקומי. כעת הפרש הריביות הינו חיובי לטובת השקל בשיעור של 0.75%.

בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי הדולר צנח כנגד האירו ביום חמישי ונסחר מעל רמות של 1.478. הערותיו של נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו כי הלחצים האינפלציונים בגוש יהיו הגורם המכריע בנוגע למדיניות המוניטרית העתידי באירופה וסקר IFO האקלים העסקי בגרמניה אשר עלה מעלה הציפיות לרמה של 103.4 נקודות מצביע על כך שה-ECB לא ישנה את מדיניותו המוניטרית השמרנית ויותיר את הריבית לטווח הקצר ברמה הנוכחית של 4.0%.

בפינוטק מציינים, כי אמש פורסמו נתוני מכירות הבתים הקיימים בארה"ב אשר ירדו לרמה של 4.89 מיליון, מתחת לצפיות השוק אשר עמדו על 4.95 מיליון. התוצאה הביאה לתגובה מתונה יחסית בשוק הפיננסי. אך הדגישה כי האטה בשוק הנדל"ן ממשיכה ואי לך הפד עשוי לקצץ בריבית עוד 0.25% בפגישתו הבאה ב-30 לינואר.

פורקסיארד: הפד צפוי להוריד את הריבית ב-0.5% בפגישתו הבאה

אלן גרינספאן, לשעבר יו"ר הבנק הפדראלי בארה"ב, אמר כי מיתון כלל עולמי הוא בלתי נמנע ועלול לפגוע בגלובליזציה. "הגלובליזציה הייתה בעלת חשיבות יוצאת דופן", אמר גרינספאן אתמול בנאום בקנדה. "אני חושש כי אם נשקע בסוג כלשהו של מיתון עולמי, אשר בשלב מסוים יהיה בלתי נמנע לנוכח הגאות יוצאת הדופן שממנה נהנה העם האמריקני, הדבר יגרום לפגיעה קשה בפתיחתם של שווקים בעולם". גרינספאן הוסיף כי "ההסתברות למיתון היא 50% ומעלה, אולם טרם שקענו במיתון.

בחדר המסחר של פורקסיארד מציינים, כי הבנק הפדראלי קיצץ השבוע במפתיע את הריבית ב-0.75%, לרמה של 3.5% - הורדת הריבית החדה ביותר מאז 1984 והפעם הראשונה מאז ספטמבר 2001 שבה הבנק הפדראלי מחליט על הורדת ריבית שלא במסגרת הזמן המקורי שהוקצע לכך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: