הדולר מנסה להתאושש: שערו היציג עלה 0.76% ל-3.71 ש'

שערו היציג של האירו התחזק 1.025% לרמה של 5.426 שקלים. פינוטק: הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בשקל הישראלי. פורקסיארד: הפד צפוי להוריד ב-30 לינואר את הריבית בעוד 0.5%
שי טופז |

המטבע הישראלי סגר את יום המסחר האחרון של השבוע בשוק המט"ח במגמה של היחלשות אל מול העיקריים. רגיעה מסוימת נראתה הבוקר בשוק המט"ח המקומי לאחר הטלטלה אשר שררה בו בצל ההיסטריה אשר שררה בשווקי הפיננסיים ברחבי העולם. עם זאת, ככל שמתגברות השעות המתח הולך וגובר בקרב הסוחרים.

ירידות השערים החדות בשווקי העולם הביאו בד בבד למהלך עליות אשר החל בדולר האמריקני, אולם, יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הביע נכונות מלאה להילחם במשבר האשראי בשווקים ובחששות לכניסת הכלכלה הגדולה בעולם למיתון, הפתיע השבוע בכך שהוריד את שיעור הריבית בארה"ב ב-0.75% ל-3.5%. צעד זה של הפד הינו כתקיעת מסמר בארון המתים של הדולר, שכן, המשקיעים שחשבו שיראו בדולר כמקום מבטחים החלו למכור את המטבע מול שאר המטבעות המובלים בעולם ואל מול השקל הישראלי בפרט.

צעד זה של הפד, אשר הפתיע את הסוחרים ברחבי העולם, אינו צפוי להיות האחרון. ישיבת הפד אשר תתכנס ב-30 לינואר צפויה להודיע על הורדת ריבית נוספת בשיעור של 0.25%-0.5% כאשר הערכות בשוק כי במהלך 2008 הריבית בארה"ב תגיע אף לרמה של 2.5%.

בשוק המקומי יכריז בנק ישראל את גובה הריבית במשק ב-28 בינואר. על פי הערכות בשוק, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, ישאיר את הריבית בארץ על כנה בשל היחלשותו של הדולר בשוק המקומי ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר הסתכמה ב-3.4%.

שערו היציג של הדולר נקבע בעליה של 0.76% לרמה של 3.71 שקלים, שערו היציג של האירו התחזק 1.025% לרמה של 5.4624 שקלים.

פינוטק: הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בשקל הישראלי

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נסחר ברמת שיא חדש שלא היה כמותו מזה 9.5 שנים על רקע המשך הירידות בשיעור האג"ח בישראל וכמובן ההחלשות הגלובלית של המטבע האמריקני. הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בהתחזקות המטבע הישראלי אשר עלה מאז ביותר מ-4% כנגד הדולר.

נכון להיום ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומד על 3.5% וצפויה לרדת בעוד כאחוז שלם בטווח הקצר וזאת בכדי למנוע מיתון ולהוציא את המשק האמריקני מהאטה כלכלית. מנגד, הריבית בישראל לא צפויה להשתנות בטווח הקצר בשל הלחצים האינפלציונים במשק המקומי. כעת הפרש הריביות הינו חיובי לטובת השקל בשיעור של 0.75%.

בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי הדולר צנח כנגד האירו ביום חמישי ונסחר מעל רמות של 1.478. הערותיו של נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו כי הלחצים האינפלציונים בגוש יהיו הגורם המכריע בנוגע למדיניות המוניטרית העתידי באירופה וסקר IFO האקלים העסקי בגרמניה אשר עלה מעלה הציפיות לרמה של 103.4 נקודות מצביע על כך שה-ECB לא ישנה את מדיניותו המוניטרית השמרנית ויותיר את הריבית לטווח הקצר ברמה הנוכחית של 4.0%.

בפינוטק מציינים, כי אמש פורסמו נתוני מכירות הבתים הקיימים בארה"ב אשר ירדו לרמה של 4.89 מיליון, מתחת לצפיות השוק אשר עמדו על 4.95 מיליון. התוצאה הביאה לתגובה מתונה יחסית בשוק הפיננסי. אך הדגישה כי האטה בשוק הנדל"ן ממשיכה ואי לך הפד עשוי לקצץ בריבית עוד 0.25% בפגישתו הבאה ב-30 לינואר.

פורקסיארד: הפד צפוי להוריד את הריבית ב-0.5% בפגישתו הבאה

אלן גרינספאן, לשעבר יו"ר הבנק הפדראלי בארה"ב, אמר כי מיתון כלל עולמי הוא בלתי נמנע ועלול לפגוע בגלובליזציה. "הגלובליזציה הייתה בעלת חשיבות יוצאת דופן", אמר גרינספאן אתמול בנאום בקנדה. "אני חושש כי אם נשקע בסוג כלשהו של מיתון עולמי, אשר בשלב מסוים יהיה בלתי נמנע לנוכח הגאות יוצאת הדופן שממנה נהנה העם האמריקני, הדבר יגרום לפגיעה קשה בפתיחתם של שווקים בעולם". גרינספאן הוסיף כי "ההסתברות למיתון היא 50% ומעלה, אולם טרם שקענו במיתון.

בחדר המסחר של פורקסיארד מציינים, כי הבנק הפדראלי קיצץ השבוע במפתיע את הריבית ב-0.75%, לרמה של 3.5% - הורדת הריבית החדה ביותר מאז 1984 והפעם הראשונה מאז ספטמבר 2001 שבה הבנק הפדראלי מחליט על הורדת ריבית שלא במסגרת הזמן המקורי שהוקצע לכך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.