הדולר מנסה להתאושש: שערו היציג עלה 0.76% ל-3.71 ש'
המטבע הישראלי סגר את יום המסחר האחרון של השבוע בשוק המט"ח במגמה של היחלשות אל מול העיקריים. רגיעה מסוימת נראתה הבוקר בשוק המט"ח המקומי לאחר הטלטלה אשר שררה בו בצל ההיסטריה אשר שררה בשווקי הפיננסיים ברחבי העולם. עם זאת, ככל שמתגברות השעות המתח הולך וגובר בקרב הסוחרים.
ירידות השערים החדות בשווקי העולם הביאו בד בבד למהלך עליות אשר החל בדולר האמריקני, אולם, יו"ר הפד, בן ברננקי, אשר הביע נכונות מלאה להילחם במשבר האשראי בשווקים ובחששות לכניסת הכלכלה הגדולה בעולם למיתון, הפתיע השבוע בכך שהוריד את שיעור הריבית בארה"ב ב-0.75% ל-3.5%. צעד זה של הפד הינו כתקיעת מסמר בארון המתים של הדולר, שכן, המשקיעים שחשבו שיראו בדולר כמקום מבטחים החלו למכור את המטבע מול שאר המטבעות המובלים בעולם ואל מול השקל הישראלי בפרט.
צעד זה של הפד, אשר הפתיע את הסוחרים ברחבי העולם, אינו צפוי להיות האחרון. ישיבת הפד אשר תתכנס ב-30 לינואר צפויה להודיע על הורדת ריבית נוספת בשיעור של 0.25%-0.5% כאשר הערכות בשוק כי במהלך 2008 הריבית בארה"ב תגיע אף לרמה של 2.5%.
בשוק המקומי יכריז בנק ישראל את גובה הריבית במשק ב-28 בינואר. על פי הערכות בשוק, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, ישאיר את הריבית בארץ על כנה בשל היחלשותו של הדולר בשוק המקומי ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר הסתכמה ב-3.4%.
שערו היציג של הדולר נקבע בעליה של 0.76% לרמה של 3.71 שקלים, שערו היציג של האירו התחזק 1.025% לרמה של 5.4624 שקלים.
פינוטק: הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בשקל הישראלי
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל נסחר ברמת שיא חדש שלא היה כמותו מזה 9.5 שנים על רקע המשך הירידות בשיעור האג"ח בישראל וכמובן ההחלשות הגלובלית של המטבע האמריקני. הורדת ריבית הפד ב-0.75% תומכת בהתחזקות המטבע הישראלי אשר עלה מאז ביותר מ-4% כנגד הדולר.
נכון להיום ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומד על 3.5% וצפויה לרדת בעוד כאחוז שלם בטווח הקצר וזאת בכדי למנוע מיתון ולהוציא את המשק האמריקני מהאטה כלכלית. מנגד, הריבית בישראל לא צפויה להשתנות בטווח הקצר בשל הלחצים האינפלציונים במשק המקומי. כעת הפרש הריביות הינו חיובי לטובת השקל בשיעור של 0.75%.
בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי הדולר צנח כנגד האירו ביום חמישי ונסחר מעל רמות של 1.478. הערותיו של נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו כי הלחצים האינפלציונים בגוש יהיו הגורם המכריע בנוגע למדיניות המוניטרית העתידי באירופה וסקר IFO האקלים העסקי בגרמניה אשר עלה מעלה הציפיות לרמה של 103.4 נקודות מצביע על כך שה-ECB לא ישנה את מדיניותו המוניטרית השמרנית ויותיר את הריבית לטווח הקצר ברמה הנוכחית של 4.0%.
בפינוטק מציינים, כי אמש פורסמו נתוני מכירות הבתים הקיימים בארה"ב אשר ירדו לרמה של 4.89 מיליון, מתחת לצפיות השוק אשר עמדו על 4.95 מיליון. התוצאה הביאה לתגובה מתונה יחסית בשוק הפיננסי. אך הדגישה כי האטה בשוק הנדל"ן ממשיכה ואי לך הפד עשוי לקצץ בריבית עוד 0.25% בפגישתו הבאה ב-30 לינואר.
פורקסיארד: הפד צפוי להוריד את הריבית ב-0.5% בפגישתו הבאה
אלן גרינספאן, לשעבר יו"ר הבנק הפדראלי בארה"ב, אמר כי מיתון כלל עולמי הוא בלתי נמנע ועלול לפגוע בגלובליזציה. "הגלובליזציה הייתה בעלת חשיבות יוצאת דופן", אמר גרינספאן אתמול בנאום בקנדה. "אני חושש כי אם נשקע בסוג כלשהו של מיתון עולמי, אשר בשלב מסוים יהיה בלתי נמנע לנוכח הגאות יוצאת הדופן שממנה נהנה העם האמריקני, הדבר יגרום לפגיעה קשה בפתיחתם של שווקים בעולם". גרינספאן הוסיף כי "ההסתברות למיתון היא 50% ומעלה, אולם טרם שקענו במיתון.
בחדר המסחר של פורקסיארד מציינים, כי הבנק הפדראלי קיצץ השבוע במפתיע את הריבית ב-0.75%, לרמה של 3.5% - הורדת הריבית החדה ביותר מאז 1984 והפעם הראשונה מאז ספטמבר 2001 שבה הבנק הפדראלי מחליט על הורדת ריבית שלא במסגרת הזמן המקורי שהוקצע לכך.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
