תחזיות מגדל שוקי הון ל-2008: "תסתכלו על הבורסה בנסיכויות קטר"
יעקב וינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון מגדיר את שנת 2007 כשנת ההתפכחות וטוען כי שנת 2008 היא שנת מבחן ומעבר עם מכשולים רבים. וינשטיין מצייד אותנו בהמלצות המלצות מעניינות לשנה הקרובה.
אז מה יש לעשות בשנת 2008
"שנת 2008 תתאפיין בעליה ברמת התנודתיות בשוקי המניות והאג"ח עקב אי הוודאות הגבוהה הנוגעת להיקף הנזק ומה שיאפיין את התנהגות המשקיעים הוא השקעה של "קניה ומכירה" במקום "קניה והחזק". במילים אחרות, שם המשחק שנה הבאה יהיה תנודתיות. כשהשווקים עולים ללא הרף השיטה של "קנה והחזק" עובדת אך כשהשווקים תנודתיים שיטת ה- buy and sell תשתלט".
"השווקים המתעוררים או המתפתחים יכו גם השנה את המדינות המפותחות ולכן רצוי להסיט נתח גדול יותר בתיק ההשקעות לכיוונם. לסין יש רזרבות עצומות המקנות לה ביטחון רב ומה שמתרחש כיום בסין דומה למהפכה התעשייתית באנגליה לפני 200 שנה"
"אנחנו שואלים את עצמנו איפה הסינים ישקיעו ואחת מהמדינות היא יפן. להערכתנו, ההפתעה הגדולה של השנה תהיה יפן שכן המניות הגיעו לתשואת דיבידנד הגבוהה מתשואה על אגרות חוב ל-10 שנים - זו תופעה שלא זכורה לנו מזה הרבה שנים והיא מהווה הזדמנות השקעה יוצאת מן הכלל".
"הירידה הגדולה בערכי המניות של הבנקים הגדולים בארה"ב ובאירופה עשויה להיות חזקה מדי. לכן, במהלך 2008 אנו מעריכים, כי תתקיים הזדמנות קניה של מניות הבנקים. בעניין זה נאמר כי הפעמונים לא יצלצלו ואף אחד לא יודיע שהגיע הרגע שמניות הבנקים הגיעו לתחתית – יש לקנות בעקביות את מניות הבנקים במהלך כל שנת 2008 החל מהרבעון הראשון. לעומתן, את מניות הפרמצבטיקה יש לרכוש כבר עכשיו. חברות הנפט הגדולות מהוות הזדמנות קניה גם אם הנפט ירד ל-80 דולר לחבית נפט. בהשקעה בנפט, ישנן גם קרנות השקעה קנדיות עם תשואה של 15% לשנה למשך ארבע השנים הבאות".
"אנו מעריכים כי קיימת כדאיות להשקיע באמצעות אגרות חוב ברובל רוסי, ריאל ברזילאי ורינגית מאלזי. כמו כן, אנו צופים כי היואן יתחזק מעבר לתיסוף הרגיל של 5% בשנה ולכן אנו ממליצים להשקיע במטבע הסיני. ההשקעה ביואן אינה פשוטה והדרך הכדאית ליהנות מהתחזקותו היא דרך השקעה קרנות נאמנות. ניתן גם לרכוש בסכומים קטנים אגרות חוב של תורכיה".
"הבורסות של הנסיכויות קטר עשויות לבלוט השנה ומבין הבורסות באירופה, הבורסות בצרפת וגרמניה מועדפות להשקעה. הבורסה בישראל תמשיך לחקות את הבורסות במדינות המתעוררות, למעט סין, וזאת כמובן בהעדר זעזועים גיאופוליטיים או פעולה באיראן. נוסיף על כך, שבשל התנהגות "מקומית" של מנהלי ההשקעות בארץ, צפויה הבורסה להניב תשואה עודפת של כ-5%".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
