ברשות לניירות ערך לא מפסיקים לעבוד, רק השבוע אישרה הרשות בכנסת את הרפורמה בשוק קרנות הנאמנות ואתמול הודיעה, כי היא שוקלת להדק את הרגולציה על הנפקת מוצרים פיננסיים מורכבים, מסוכנים ובלתי-שקופים, כגון תעודות סל, סטרקצ'רים ומכשירי השקעה נוספים של חברות השקעה.

בשנים האחרונות ביצעה הרשות מספר מהלכים אשר פתחו את שוק ההון לכניסת מכשירים פיננסים חדשים, ואת פערי התיווך לאפסיים. אחת התוצאות של הרפורמה היא שהיום הצרכן הקטן יכול לרכוש כלי השקעה מובילים ישירות מהבנקים ובתי ההשקעות הפרטיים ללא מתווכים.

הבעיה מתחילה כאשר מבינים שלצרכן לפעמים קשה להבין שחלק מהמוצרים האלו הינם מורכבים, נעדרי שקיפות ועתירי סיכון, אך פשוטים לשיווק. היום אומרים ברשות שהיקף הבעיה נאמד ב-40 מיליארד שקל.

לאור כל זאת, מינה משה טרי צוות בין-משרדי אשר בחן את כלי ההשקעה ומפרסם לראשונה היום את המלצותיו בנידון: מדינת ישראל תסדיר בחקיקה את פעילותן של חברות השקעה, כולל תעודות סל וסטרקצ'רים (פקדונות מובנים), במסגרת חוק השקעות משותפות בנאמנות. תוגבר ותהודק הרגולציה על הצעתם לציבור של מוצרים פיננסיים מורכבים, נעדרי שקיפות ועתירי סיכון.

שוק ההון הישראלי בשנים האחרונות

התמורות שחלו במשק הישראלי בשנים האחרונות הובילו לעליה משמעותית בשיעורן של חברות שהציעו את ניירות הערך שלהן לציבור בישראל ושעיקר עיסוקן הוא ביצוע עסקאות ומסחר בניירות ערך. הבולטות מבין חברות השקעה אלה הן תעודות הסל, שהיקף נכסיהן מגיע לעשרות מיליארדי שקלים. בנוסף הונפקו לציבור מגוון רחב של מכשירים פיננסיים נוספים כגון CDO, איגוח פיקדונות ואגרות חוב קונצרניות, סטרקצ'רים ועוד.

עד לאחרונה הצעת מכשירים פיננסיים לציבור בישראל הייתה בעיקרה מרוכזת במסגרת מפוקחת, בין אם תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ובין אם תחת חקיקה מסדירה אחרת – הוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון או הוראות המפקח על הבנקים, כותב הצוות. לאחרונה, חלה עליה משמעותית בניתוב פעילויות פיננסיות אלה גם לחברות מדווחות הכפופות לחובות הגילוי מכוח חוק ניירות ערך בלבד. חברות אלה, בהיותן בדרך כלל פרטיות, פטורות כיום מההוראות המחייבות בחוק החברות ביחס לחברות ציבוריות (אישור עסקאות עם בעלי שליטה, מינוי דח"צים, מינוי מבקר פנים וכו'). בנוסף, הן אינן כפופות להוראות המסדירות בחוק השקעות משותפות בנאמנות.

על רקע התפתחויות אלה בשוק ההון, חל הצורך לבחון את ההיערכות הנדרשת לאור הגידול המשמעותי בשיווק מכשירים פיננסיים לציבור הרחב. משה טרי, כאמור, ביקש מהצוות לבחון נושא זה לאור האסטרטגיה הדו-ראשית אותה התווה יו"ר הרשות שמטרתה שמירה על עניינם של ציבור המשקיעים באמצעות חיזוק אמון הציבור יחד עם פיתוח שוק ההון ושכלול התחרותיות בו.

המלצות הצוות: הסדרת הפעילות הגופים; הידוק הרגולציה על המתווכים הפיננסיים

הצוות ממליץ על מודל המורכב משני רבדים. הרובד הראשון הוא הסדרת הפעילות הגופים שהציעו ניירות ערך לציבור ושעיקר פעילותם השקעה בניירות ערך. הסדרה זו תהא מונחית עקרונות - Principles Based Regulation – כלומר האלמנט המרכזי שייבחן בה יהיה אופי הפעילות של החברה ולא צורת התאגדותה הפורמאלית. הרובד השני, עוסק בהידוק הרגולציה על המתווכים הפיננסיים.

הצוות מציע שהוראות החוק המוצע לא יחולו על גופים מפוקחים (דוגמת בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וכו'), גופים המציעים ניירות ערך למשקיעים מתוחכמים בלבד (דוגמת קרנות גידור) וחברות שעיסוקן אינו בתחום הפיננסי. בנוסף, המליץ הצוות להבחין בין מוצרים פיננסיים פשוטים כגון מניות ואגרות חוב, לבין מוצרים מורכבים דוגמת סטרקצ'רים ונגזרי אשראי. בהתאם למודל המוצע, מכירת מוצרים פיננסיים מורכבים לציבור תותנה בהיוועצות מוקדמת ביועץ השקעות, אשר יהיה מחויב לוודא שהמוצר תואם לצרכיו של המשקיע.

בתחום תעודות הסל ומוצרי המדדים, סבורים חברי הצוות כי יש לפעול למניעה תכליתית של ניגודי העניינים הפוטנציאליים במערכת הייעוץ הפיננסית. הם ממליצים כי רשות ניירות ערך תפעל ליישום תכליתי של ההוראה האוסרת על יועץ השקעות להנפיק תעודת סל ותיישם הוראה זו גם ביחס למוצרי מדדים המהווים תחליף כלכלי להם.

המלצות הצוות צפויות להוביל להסדרת פעילותן של חברות השקעה, כולל תעודות סל וסטרקצ'רים, במסגרת הרגולטורית המתאימה להם, ותמנע הצעתם לציבור של מוצרים פיננסיים מורכבים, נעדרי שקיפות ועתירי סיכון. עם זאת, בשוק המתוחכם, בו ישתתפו גופים מוסדיים ומשקיעים מתוחכמים, יתקיים חופש פעולה רחב בו יוכלו לרכוש מוצרים פיננסיים מורכבים חדשניים, אשר לעיתים יהיו גם בעלי רמות סיכון גבוהות, ובכך יתאפשר המשך פיתוחו של שוק ההון.