ההוצאה על מו"פ ב-2006 גדלה ב-13% ל-28.3 מיליארד ש'; ענף התוכנה ממוקם בראש הטבלה
ההוצאה על מחקר ופיתוח בתחומים האזרחיים הגיעה בשנת 2006 ל-4.5% מהתוצר המקומי הגולמי, קרי ל-28.3 מיליארד שקלים מתוך סך תוצר של 633 מיליארד שקלים. המדובר בגידול מספרי של 13.65% לעומת סכום של 24.9 מיליארד שקלים שב-2005 היוו 4.4% מהתמ"ג שעמד על 589 מילארד שקלים; כך עולה מדו"ח המפרט את ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי שפירסמה אתמול (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהדו"ח, כי 77% מההוצאה על מו"פ מוקדשת למחקר ופיתוח של מוצרים ושירותים חדשים במגזר העסקי, ומתוכה ההוצאה הגדולה ביותר היא על שירותי תוכנה, ולאחר מכן על מחקר ופיתוח המתבצע בחברות סטארט-אפ ובגופי מו"פ של חברות זרות. השאר מתחלק בין שאר חברות התעשיה, בעיקר בתחומי התקשורת, האלקטרוניקה ציוד תעשייתי לבקרה ומיכשור רפואי.
גידול בהוצאה על מו"פ יכול לנבוע משלושה גורמים: גידול במספר החברות העוסקות במו"פ, גידול במספר העובדים ועליה בשכר המפתחים. ההערכה היא שמדובר בשילוב של כל שלושת הגורמים. על פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במחירים קבועים ב-4.5% בשנת 2006, לאחר עלייה של 3.2% בשנת 2005 ועלייה של 1.7% בשנת 2004. תפתחות זאת משקפת עלייה של 5.2% בהוצאות על מו"פ במגזר העסקי ב-2006, לאחר עלייה של 4.1% ב-2005 ועלייה של כ-3% בשנת 2004.
ואולם לא בכל התחומים גדלה ההוצאה על מו"פ באורח דומה וישנם אפילו מקטעים שההוצאה עליהם קטנה. נאוה ברנר, מנהלת גף חשבונות השירותים החברתיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסבירה ל-DailyMaily כי בשנת 2004 – השנה האחרונה שלגביה ישנה חלוקה מדויקת בין יעדי ההשקעות במו"פ - היווה המו"פ בתוכנה 37% מכלל הסכום, כאשר חברות המו"פ היוו 23% והשאר התחלק בין חברות התעשיה האחרות. לדברי ברנר, העלייה בהוצאה על מו"פ במגזר העסקי ב-2006 משקפת בעיקר עלייה בחברות המו"פ (16%) ובשירותי התוכנה (3%). בענפי התעשייה הייתה דווקא ירידה של 1%, בהמשך לירידה של 3% בשנת 2005. כלומר שנתונים אלה מעידים על צמצום של הפער בין ההוצאה למו"פ בחברות מו"פ לבין ההוצאה למו"פ בחברות תוכנה, לאחר שבשנת 2005 היה מגזר התוכנה אחראי למרבית הגידול לאחר שצמח ב-14% והשנה הוא צמח רק ב-3%.
ההוצאות הממשלתיות הישירות – 4 מיליארד שקלים
מלבד המגזר העסקי, ההוצאה על מו"פ במגזרים אחרים עלתה גם היא ב-2006; במגזר הממשלתי עלתה ההוצאה למו"פ ב-2006 ב-2.4%, לאחר עלייה של 1.9% ב-2005, ובמגזר המוסדות ללא כוונת רווח הייתה עלייה של 4.7%, בהמשך לעלייה של 2.2% בשנת 2005. במוסדות להשכלה גבוהה ההוצאה למו"פ עלתה בשנת 2006 ב-1.4%, לאחר ירידה של כ-1% ב-2005.
הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו בשנת 2006 ב-4 מיליארד שקלים. הוצאות אלה כוללות ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים, והעברות למימון מו"פ שבוצע על ידי סקטורים אחרים לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב השכלה גבוהה (ות"ת). עיקר הוצאות המו"פ היו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וחלקו של משרד זה הגיע ל-64% מסך הוצאות משרדי הממשלה למו"פ (ללא ות"ת) בשנת 2006. הוצאות משרד התמ"ת למחקר ופיתוח, במחירים שוטפים, עלו בשנת 2006 ב-2%, לעומת ירידה של 7% בשנת 2005.
פירוט הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי לפי יעדים, מראה שבשנת 2006 הופנו 52% מההוצאות לקידום הידע הכללי, בעיקר החלק שממומן על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב השכלה גבוהה. בנוסף, הופנו 32% מההוצאות לקידום טכנולוגיה תעשייתית. עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים, שנתן משרד התעשייה והמסחר לחברות עסקיות.
מקום ראשון בעולם
כשפונים להשוואה בינלאומית, מתגלה תמונת מצב מחמיאה למדי לישראל. נתון זה מעודכן בלמ"ס לשנת 2005, כאשר בשנה זו כאמור שיעור ההוצאה למו"פ אזרחי מהתמ"ג בישראל היה 4.4% והוא הגבוה ביותר בהשוואה לארצות החברות בארגון ה-OECD. אחוז ההוצאה היה 3% ומעלה במדינות שוודיה (3.7%), פינלנד (3.5%) ויפן (3.3%). בשבע מדינות היה אחוז ההוצאה בין 2.1% ל-2.9%: אוסטריה, איסלנד, ארה"ב, דנמרק, גרמניה, שוויץ וקוריאה, ובשאר המדינות בין 0.5% ל-1.9%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
