ההוצאה על מו"פ ב-2006 גדלה ב-13% ל-28.3 מיליארד ש'; ענף התוכנה ממוקם בראש הטבלה
ההוצאה על מחקר ופיתוח בתחומים האזרחיים הגיעה בשנת 2006 ל-4.5% מהתוצר המקומי הגולמי, קרי ל-28.3 מיליארד שקלים מתוך סך תוצר של 633 מיליארד שקלים. המדובר בגידול מספרי של 13.65% לעומת סכום של 24.9 מיליארד שקלים שב-2005 היוו 4.4% מהתמ"ג שעמד על 589 מילארד שקלים; כך עולה מדו"ח המפרט את ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי שפירסמה אתמול (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהדו"ח, כי 77% מההוצאה על מו"פ מוקדשת למחקר ופיתוח של מוצרים ושירותים חדשים במגזר העסקי, ומתוכה ההוצאה הגדולה ביותר היא על שירותי תוכנה, ולאחר מכן על מחקר ופיתוח המתבצע בחברות סטארט-אפ ובגופי מו"פ של חברות זרות. השאר מתחלק בין שאר חברות התעשיה, בעיקר בתחומי התקשורת, האלקטרוניקה ציוד תעשייתי לבקרה ומיכשור רפואי.
גידול בהוצאה על מו"פ יכול לנבוע משלושה גורמים: גידול במספר החברות העוסקות במו"פ, גידול במספר העובדים ועליה בשכר המפתחים. ההערכה היא שמדובר בשילוב של כל שלושת הגורמים. על פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במחירים קבועים ב-4.5% בשנת 2006, לאחר עלייה של 3.2% בשנת 2005 ועלייה של 1.7% בשנת 2004. תפתחות זאת משקפת עלייה של 5.2% בהוצאות על מו"פ במגזר העסקי ב-2006, לאחר עלייה של 4.1% ב-2005 ועלייה של כ-3% בשנת 2004.
ואולם לא בכל התחומים גדלה ההוצאה על מו"פ באורח דומה וישנם אפילו מקטעים שההוצאה עליהם קטנה. נאוה ברנר, מנהלת גף חשבונות השירותים החברתיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסבירה ל-DailyMaily כי בשנת 2004 – השנה האחרונה שלגביה ישנה חלוקה מדויקת בין יעדי ההשקעות במו"פ - היווה המו"פ בתוכנה 37% מכלל הסכום, כאשר חברות המו"פ היוו 23% והשאר התחלק בין חברות התעשיה האחרות. לדברי ברנר, העלייה בהוצאה על מו"פ במגזר העסקי ב-2006 משקפת בעיקר עלייה בחברות המו"פ (16%) ובשירותי התוכנה (3%). בענפי התעשייה הייתה דווקא ירידה של 1%, בהמשך לירידה של 3% בשנת 2005. כלומר שנתונים אלה מעידים על צמצום של הפער בין ההוצאה למו"פ בחברות מו"פ לבין ההוצאה למו"פ בחברות תוכנה, לאחר שבשנת 2005 היה מגזר התוכנה אחראי למרבית הגידול לאחר שצמח ב-14% והשנה הוא צמח רק ב-3%.
ההוצאות הממשלתיות הישירות – 4 מיליארד שקלים
מלבד המגזר העסקי, ההוצאה על מו"פ במגזרים אחרים עלתה גם היא ב-2006; במגזר הממשלתי עלתה ההוצאה למו"פ ב-2006 ב-2.4%, לאחר עלייה של 1.9% ב-2005, ובמגזר המוסדות ללא כוונת רווח הייתה עלייה של 4.7%, בהמשך לעלייה של 2.2% בשנת 2005. במוסדות להשכלה גבוהה ההוצאה למו"פ עלתה בשנת 2006 ב-1.4%, לאחר ירידה של כ-1% ב-2005.
הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו בשנת 2006 ב-4 מיליארד שקלים. הוצאות אלה כוללות ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים, והעברות למימון מו"פ שבוצע על ידי סקטורים אחרים לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב השכלה גבוהה (ות"ת). עיקר הוצאות המו"פ היו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וחלקו של משרד זה הגיע ל-64% מסך הוצאות משרדי הממשלה למו"פ (ללא ות"ת) בשנת 2006. הוצאות משרד התמ"ת למחקר ופיתוח, במחירים שוטפים, עלו בשנת 2006 ב-2%, לעומת ירידה של 7% בשנת 2005.
פירוט הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי לפי יעדים, מראה שבשנת 2006 הופנו 52% מההוצאות לקידום הידע הכללי, בעיקר החלק שממומן על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב השכלה גבוהה. בנוסף, הופנו 32% מההוצאות לקידום טכנולוגיה תעשייתית. עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים, שנתן משרד התעשייה והמסחר לחברות עסקיות.
מקום ראשון בעולם
כשפונים להשוואה בינלאומית, מתגלה תמונת מצב מחמיאה למדי לישראל. נתון זה מעודכן בלמ"ס לשנת 2005, כאשר בשנה זו כאמור שיעור ההוצאה למו"פ אזרחי מהתמ"ג בישראל היה 4.4% והוא הגבוה ביותר בהשוואה לארצות החברות בארגון ה-OECD. אחוז ההוצאה היה 3% ומעלה במדינות שוודיה (3.7%), פינלנד (3.5%) ויפן (3.3%). בשבע מדינות היה אחוז ההוצאה בין 2.1% ל-2.9%: אוסטריה, איסלנד, ארה"ב, דנמרק, גרמניה, שוויץ וקוריאה, ובשאר המדינות בין 0.5% ל-1.9%.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
