ההוצאה על מו"פ ב-2006 גדלה ב-13% ל-28.3 מיליארד ש'; ענף התוכנה ממוקם בראש הטבלה
ההוצאה על מחקר ופיתוח בתחומים האזרחיים הגיעה בשנת 2006 ל-4.5% מהתוצר המקומי הגולמי, קרי ל-28.3 מיליארד שקלים מתוך סך תוצר של 633 מיליארד שקלים. המדובר בגידול מספרי של 13.65% לעומת סכום של 24.9 מיליארד שקלים שב-2005 היוו 4.4% מהתמ"ג שעמד על 589 מילארד שקלים; כך עולה מדו"ח המפרט את ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי שפירסמה אתמול (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהדו"ח, כי 77% מההוצאה על מו"פ מוקדשת למחקר ופיתוח של מוצרים ושירותים חדשים במגזר העסקי, ומתוכה ההוצאה הגדולה ביותר היא על שירותי תוכנה, ולאחר מכן על מחקר ופיתוח המתבצע בחברות סטארט-אפ ובגופי מו"פ של חברות זרות. השאר מתחלק בין שאר חברות התעשיה, בעיקר בתחומי התקשורת, האלקטרוניקה ציוד תעשייתי לבקרה ומיכשור רפואי.
גידול בהוצאה על מו"פ יכול לנבוע משלושה גורמים: גידול במספר החברות העוסקות במו"פ, גידול במספר העובדים ועליה בשכר המפתחים. ההערכה היא שמדובר בשילוב של כל שלושת הגורמים. על פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במחירים קבועים ב-4.5% בשנת 2006, לאחר עלייה של 3.2% בשנת 2005 ועלייה של 1.7% בשנת 2004. תפתחות זאת משקפת עלייה של 5.2% בהוצאות על מו"פ במגזר העסקי ב-2006, לאחר עלייה של 4.1% ב-2005 ועלייה של כ-3% בשנת 2004.
ואולם לא בכל התחומים גדלה ההוצאה על מו"פ באורח דומה וישנם אפילו מקטעים שההוצאה עליהם קטנה. נאוה ברנר, מנהלת גף חשבונות השירותים החברתיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסבירה ל-DailyMaily כי בשנת 2004 – השנה האחרונה שלגביה ישנה חלוקה מדויקת בין יעדי ההשקעות במו"פ - היווה המו"פ בתוכנה 37% מכלל הסכום, כאשר חברות המו"פ היוו 23% והשאר התחלק בין חברות התעשיה האחרות. לדברי ברנר, העלייה בהוצאה על מו"פ במגזר העסקי ב-2006 משקפת בעיקר עלייה בחברות המו"פ (16%) ובשירותי התוכנה (3%). בענפי התעשייה הייתה דווקא ירידה של 1%, בהמשך לירידה של 3% בשנת 2005. כלומר שנתונים אלה מעידים על צמצום של הפער בין ההוצאה למו"פ בחברות מו"פ לבין ההוצאה למו"פ בחברות תוכנה, לאחר שבשנת 2005 היה מגזר התוכנה אחראי למרבית הגידול לאחר שצמח ב-14% והשנה הוא צמח רק ב-3%.
ההוצאות הממשלתיות הישירות – 4 מיליארד שקלים
מלבד המגזר העסקי, ההוצאה על מו"פ במגזרים אחרים עלתה גם היא ב-2006; במגזר הממשלתי עלתה ההוצאה למו"פ ב-2006 ב-2.4%, לאחר עלייה של 1.9% ב-2005, ובמגזר המוסדות ללא כוונת רווח הייתה עלייה של 4.7%, בהמשך לעלייה של 2.2% בשנת 2005. במוסדות להשכלה גבוהה ההוצאה למו"פ עלתה בשנת 2006 ב-1.4%, לאחר ירידה של כ-1% ב-2005.
הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו בשנת 2006 ב-4 מיליארד שקלים. הוצאות אלה כוללות ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים, והעברות למימון מו"פ שבוצע על ידי סקטורים אחרים לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב השכלה גבוהה (ות"ת). עיקר הוצאות המו"פ היו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וחלקו של משרד זה הגיע ל-64% מסך הוצאות משרדי הממשלה למו"פ (ללא ות"ת) בשנת 2006. הוצאות משרד התמ"ת למחקר ופיתוח, במחירים שוטפים, עלו בשנת 2006 ב-2%, לעומת ירידה של 7% בשנת 2005.
פירוט הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי לפי יעדים, מראה שבשנת 2006 הופנו 52% מההוצאות לקידום הידע הכללי, בעיקר החלק שממומן על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב השכלה גבוהה. בנוסף, הופנו 32% מההוצאות לקידום טכנולוגיה תעשייתית. עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים, שנתן משרד התעשייה והמסחר לחברות עסקיות.
מקום ראשון בעולם
כשפונים להשוואה בינלאומית, מתגלה תמונת מצב מחמיאה למדי לישראל. נתון זה מעודכן בלמ"ס לשנת 2005, כאשר בשנה זו כאמור שיעור ההוצאה למו"פ אזרחי מהתמ"ג בישראל היה 4.4% והוא הגבוה ביותר בהשוואה לארצות החברות בארגון ה-OECD. אחוז ההוצאה היה 3% ומעלה במדינות שוודיה (3.7%), פינלנד (3.5%) ויפן (3.3%). בשבע מדינות היה אחוז ההוצאה בין 2.1% ל-2.9%: אוסטריה, איסלנד, ארה"ב, דנמרק, גרמניה, שוויץ וקוריאה, ובשאר המדינות בין 0.5% ל-1.9%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
