זרקור על מניה: האם זה הזמן לחזור לתפרון?

אחרי דהירת "רכבת ההרים" של המניה - אורי כהן מציע לעקוב אחרי שוק ה-Active Wear ובונה גם על אולימפיאדת בייג'ין שבדרך
אורי כהן |

בדיוק לפני שנה, הגיעה מניית תפרון לשיאה - כשנשקה למחיר של 12.7 דולר (תפרון חו"ל ). בשנה האחרונה, מזכיר גרף המניה מדרון מפחיד של רכבת הרים. אך נדמה, כי לאחר 12 חודשים לא קלים, ערוכה מניית החברה לצאת ולכבוש שיאים חדשים. לתפרון כיום שלושה מגזרי פעילות: הלבשה ספורטיבית תוך שימוש בטכנולוגיית האל-תפר (Active Wear), בגדי ים והלבשה תחתונה. מנוע הצמיחה העיקרי של החברה הינו תחום ה-Active Wear, בו לחברה יחסים הדוקים עם ענקית אופנת הספורט נייקי.

השוק נקרא בהגהה המקצועית Performance Apparel, כשחלוצת התחום הייתה חברת Under Armour (NYSE: UA) אשר הונפקה בשלהי 2005 ומאז מספקת נחת רבה לבעלי מניותיה, לאור ביצועיה המרשימים. נייקי זיהתה את התחום כאסטרטגי בשנת 2003 ומאז למעשה עובדת בצמוד לתפרון הישראלית. לתפרון סיבה גדולה לגאווה, לאור יחסיה ההדוקים עם ענקית הספורט העולמית. שתי החברות הקימו מרכז לפיתוח ומצויינות, בו שבעה נציגים מכל חברה, האחראים על האסטרטגיה, פיתוח ועיצובם של המוצרים העתידיים של נייקי.

הדוחות הכספיים של תפרון מספרים למעשה את כל הסיפור. מכירותיה של תפרון בתחום ה-Active Wear נהנו מקצבי צמיחה מרשימים מרמה של 6.5 מיליון דולר בשנת 2002, ל-12.1 מיליון דולר בשנת 2003, 20.1 מיליון דולר בשנת 2004, 52 מיליון דולר בשנת 2005 וכ-59.5 מיליון דולר בשנת 2006.

מניית החברה אכן נהנתה מפופולריות רבה ועליות נאות עד לתחילת יולי 2006, כשהרבעון השני של 2006 היה גם רבעון השיא במכירות הלבשת הספורט (כ-17.25 מיליון דולר), אולם מאז כאמור הידרדרו המכירות בסקטור זה עד לכ-10.8 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של שנת 2007.

הירידה במכירות נבעה מהאטה בהזמנות מנייקי, אשר נכנעה למערך שיווק וביצוע יעיל יותר של מתחרתה העיקרית Under Armour. שוק מוצרי הספורט בטכנולוגיית האל תפר בנייקי מוערך בכ-250 מיליון דולר, בעוד Under Armour מכרה בכ- 430 מיליון דולר. נייקי הבינה כי היא הפסידה במערכה וכיום שוקדת על תוכנית השקה מחדש שתיושם בשנת 2008. נייקי תפנה לא רק לפלח השוק העליון אלא גם לבינוני, עם דגמים פשוטים יותר, מתוך מטרה לנגוס בנתח השוק של מתחרתה, לה מסר פשוט בניגוד למורכבות שמשדרת נייקי.

נייקי פרסמה בשבוע שעבר את דוחותיה לרבעון שהיו חיוביים מאד והשאירו. החברה דיווחה על הזמנות עתידיות למוצרי הלבשה והנעלה ספורטיביים, אשר יסתכמו בכ- 7.7 מיליארד דולר - צמיחה של 12%. ברור שמוצרי תפרון מהווים רק נתח מזערי מתחום ההלבשה, אולם הצמיחה בהזמנות, לצד האופטימיות שבהשקת הדגמים החדשים, מייצרים תקוות מחודשות למשקיעי תפרון. כאמור, לתפרון שני מגזרי פעילות נוספים – בגדי ים והלבשה תחתונה. תחום בגדי הים צומח בקצבים מרשימים, אולם סובל מעונתיות מובהקת.

עתידה של תפרון נגזר בראש ובראשונה ממצב שוק ה-Active Wear, בו נתונה תפרון לחסדיה של נייקי. היא הודיעה בשיחת הועידה האחרונה, כי מכירותיה ברבעון השני יהיו נמוכות בכ-12% מהרבעון המקביל, כך שהשיפור לא צפוי לבוא לידי ביטוי ברבעון שהסתיים זה עתה.

אולימפיאדת בייג'ין, אשר תתקיים בקיץ הבא, צפויה אף היא לתרום להאצת מכירות מוצרי הלבשת הספורט של נייקי, שכן ידוע שאירועי ספורט גדולים, מעצבים את דעת הקהל העולמית ומכתיבים את צו האופנה. יחד עם זאת, לאור ההצהרות האחרונות של נייקי, נראה כי העיתוי הנוכחי, מהווה הזדמנות השקעה למשקיעים המוכנים לקחת על עצמם רמת סיכון גבוהה מהממוצע. מחיר היעד שאנו מסמנים למניה הוא 12 דולר.

*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי - תכלית בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.