אחישי גל או ארקיע? באיסתא מתחמם המאבק על המניות

המנכ"ל, אחישי גל קיבל חוות דעת משפטית, לפיה לא מומלץ, כי ספק או מתחרה של איסתא יהפוך לשותף. בארקיע אומרים בתגובה: "מייעוץ משפטי שקיבלנו הובהר, כי אין כל מניעה לרכוש את החברה"
שי פאוזנר |

מאבק מסוג חדש נפתח על מניות התאחדות הסטודנטים בסוכנות הנסיעות איסתא (איסתא 1 ) - המוצעות למכירה. בשבועיים האחרונים פרסמנו כאן כמה ידיעות שבמסגרתן דיווחנו על התגלגלות נושא מכירת חלק ממניות ההתאחדות לשותפים שלה בסוכנות הנסיעות איסתא - קבוצתו של מנכ"ל החברה, אחישי גל. ב-4 למאי דיווחה איסתא על המכירה ובהמשך, ב-13 במאי - היא דיווחה, בין היתר, על כך שבין הצדדים נקבעה זכות קדימה הדדית לרכישת מניות זו מזו.

זכות הקדימה נקבעה כבר בהסכם בין כנפיים לסטודנטים ב-1997. וכשאחישי ואבי דותן רכשו מניות כנפיים באיסתא ב-2005, הם נכנסו למעשה לנעלי כנפיים בכל ההסכמים. בהסכם נקבע, כי כאשר לרוכש ניתנה אופציה להמיר את זכות הקדימה לרכישת מניותיה בתשלום הרווח שיופק מהמכירה ביחס למחיר העסקה הנוכחי.

עוד פרסמנו, כי לאורך הזמן הביעו גורמים שונים עניין במניות הסטודנטים. בין השאר, דיווחנו כאן לראשונה, כי חברת ארקיע הגישה את אחת ההצעות בעניין זה. עמותת איסתא, שבשליטת התאחדות הסטודנטים, פרסמה ב-9 במאי הזמנה להציע הצעות לרכישת מניות העמותה באיסתא. המועד האחרון להגשת ההצעות הינו 20.5.2007.

לקראת מועד זה, פרסמנו כאן ב-Bizportal השבוע ראיון בלעדי עם אחד מבעליה של חברת ארקיע, אבי נקש, אשר הצהיר, "הגשנו הצעה לרכוש מניות באיסתא ועוד לא נענינו".

בסוף השבוע הגיעה לידי Bizportal חוות דעת משפטית שנתן משרד עוה"ד ש.הורביץ למנכ"ל איסתא אחישי גל, הממליצה לכל בעלי המניות בחברה, שלא לפעול להכנסת מתחרה או ספק מתחום הפעילות של איסתא - כשותף בחברה. בחוות הדעת של עו"ד אהוד ארצי ממשרד ש.הורביץ נכתב, בין היתר, כי ספק-מתחרה (בדגש על כזה שהינו מרכזי בתחום התיירות), אשר ישתלב באיסתא כבעל מניות בה, עלול לפגוע ביכולתה לנהל קשרי עבודה עם ספקים אחרים, ולכן לפגוע בהכנסותיה מקשריה עם ספקים אלו.

חוות הדעת מתייחסת באופן ספציפי לדוגמאות בהן אותו בעל מניות תהיה חברה כמו ארקיע או ישראייר - שעלולות לדעת עוה"ד: "לפגוע בקשרי העבודה שלה עם הספק מרכזי שלה - אל על".

בנוסף עולה מחוות הדעת, כי ישנה מגבלת משפטית מהותית במכירת מניות בחברה לספק או מתחרה, שכן ההלכה הפסוקה וסעיפים 192-193 לחוק החברות, אוסרים על ביצוע מהלך כזה שיש בו פגיעה בחובת תום הלב וההגינות שבעל מניות חייב לחברה, גם במקרה בו הוא מוכר מניותיו בחברה.

עוד נציין, כי על פי ההסכם בין קבוצת גל לעמותת איסתא נקבע, כי לכל צד ישנה אפשרות להתנגד מטעמים סבירים, למכירת מניות שמבקש לבצע הצד האחר. לאור האמור, נראה כי מכירה למתחרה הינה בהחלט טעם סביר שיאפשר שימוש באותו סעיף.

לידי Bizportal הגיע מידע לפיו, חלק מאגודות הסטודנטים החברות בהתאחדות הסטודנטים כבר מסרו כי אינן מתכוונות לדון בהצעת ארקיע, על רקע חוות הדעת שקיבל גל. בהתייחס לידיעות שהופיעו בעניין בכלי התקשורת השונים במהלך השבוע האחרון, לפיהן העניין יגיע לערכאות משפטיות, אומרים אותם גורמים, כי אם היה ממש בטענות המתנגדות להליך המכירה, העניין היה מגיע לאותן לערכאות כבר לפני שבועיים.

ההיסטוריה המשותפת

למי שאינו מכיר את הרקע, נספר כי בין השנים 1997-2000 היתה כנפיים - ארקיע (אז בשליטת משפחת בורוביץ') בעלת מניות באיסתא. מאז הספיקו האחים בורוביץ' לרכוש מהמדינה את מניות אל על ובדרך נפרדו מארקיע וממניותיהם באיסתא. הרקע למכירת מניות זו היתה העובדה שהממונה על ההגבלים העסקיים לא איפשר לאחים בורוביץ' להפוך לבעלי אל על, ולהמשיך להחזיק מניות בשתי החברות הללו.

מעבר להסכם בין התאחדות הסטודנטים לגל וקבוצתו (זכות קדימה שהוזכרה כאן) - נשאלת גם השאלה לגבי אפשרות שהממונה על ההגבלים, רונית קן, "תשים רגל" לארקיע, בדרך לרכישת מניות מחודשת באיסתא.

בחוות הדעת שקיבל גל ממשרד ש.הורביץ נכתב בעניין זה, כי "ספק אם הממונה על ההגבלים העסקיים יאשר את ביצוע עסקת מכירת מנוית איסתא לספק ו/או מתחרה שלה".

פנינו לארקיע ובתגובה נמסר לנו: "בעברה של איסתא, ארקיע היתה 5 שנים שותפה כבעלת מניות באיסתא. דבר שהוביל להצלחתה של איסתא. יתרה מכך, בדיריקטוריון איסתא לא היתה כל התנגדות או הערה כלשהיא על כך שארקיע בעלת מניות במהלך השנים. בנוסף, אם בוחנים את תחום התעופה והתיירות ברחבי העולם ופעילות של חברות תעופה ותיירות כמו TOY, השיתוף של עולם התעופה והתיירות מקנה יתרון עצום".

ולעניין הרגולציה מגיבים בארקיע - "מייעוץ משפטי שקיבלנו הובהר, כי אין כל מניעה לרכוש את החברה ואין ניגוד אינטרסים כמו כן, חוו"ד כלכלית מראה שיש ייתרון כלכלי גדול לשיתוף מסוג זה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.