עוד רגע רפורמת שווי השימוש ברכב עוברת: מה כדי לדעת
אז אחרי ששמענו את כל התגובות הקשות מבעלי אינטרסים שונים להצהרה של שר האוצר בעניין רפורמת שווי השימוש ברכב והפחתת מס הכנסה על יחידים, היום לאחר שהממשלה אישרה את הרפורמה שעברה בקריאה ראשונה, מפרסם משרד האוצר שאלות ותשובות לעובד הקטן שמוצמד, או שלא מוצמד, לו הרכב.
אז השאלה הראשונה, מדוע מעלה משרד האוצר את שווי השימוש על רכב צמוד?
במשרד האוצר, אומרים ששווי השימוש ברכב נועד לשקף את טובת ההנאה הגלומה בשימוש הפרטי של עובד ברכב שהעמיד לרשותו המעביד. נכון להיום, שווי השימוש ברכב הקבוע בחוק, נמוך באופן משמעותי מהשווי הכלכלי של ההטבה הגלומה בקבלת רכב צמוד ממקום העבודה וכך נוצר מקלט מס, תוך אפליה במיסוי בין עובדים בעלי שכר זהה, כאשר לאחד יש רכב צמוד ולשני אין.
בשפה פשוטה: מי שהיה לו אוטו צמוד נהנה יותר, מהיום כבר לא.
מדוע שווי השימוש זהה לסוכן מכירות, טכנאי, מפתח תוכנה ומנהל?
במשרד האוצר, עונים ששווי השימוש נקבע כסכום קבוע בשקלים לחודש בגין מרכיב שימוש פרטי נורמטיבי, ללא תלות בהיקף הנסועה הכולל של הרכב. משמעות הדבר היא, כי לעניין המרכיב הפרטי הרי מרגע שהסתיים יום העבודה, גם אם הטכנאי או סוכן המכירות נסע במהלך יום העבודה בכל רחבי הארץ ומפתח התוכנה או איש המנהלה לא קמו מהכיסא במשרד, כולם מבצעים במסגרת המרכיב הפרטי לאחר שעות העבודה שימושים נורמטיביים דומים - קניות, בילויים, חופשות וכל שימוש פרטי אחר, לכן אין סיבה לתשלום מס שונה. יצוין, כי כל הוצאה בגין נסיעה למקום העבודה ובחזרה – בין אם ברכבו של העובד, בין אם ברכב צמוד ובין אם בתחבורה ציבורית - איננה מוכרת לצורכי מס.
בשפה פשוטה: לא משנה אם האוטו משמש לעבודה או לפלז'ייר כולם משלמים אותו דבר.
האם יהיה שינוי בקבוצות המחיר של כלי הרכב?
במשרד האוצר, אומרים שהשינוי היחידי בקבוצות המחיר, הינו הרחבה של הקבוצה הראשונה כך שתכלול כלי רכב שמחירם עד 97,000 שקל (במקום 87,000 שקל היום). מטרת המהלך להגדיל את מגוון הדגמים המוצעים בקבוצה 1, כך שעובד יוכל לבחור ברכב קטן וזול יותר שבגינו גם יזקף שווי שימוש נמוך יותר.
בשפה פשוטה: אם נסעתם על פולקסווגן פולו כדי שתעברו לפיאט פנדה.
לאן יופנו המקורות הכספיים שיתקבלו כתוצאה מהעלאת שווי השימוש?
במקביל להעלאת הזקיפה של שווי השימוש ברכב, תבוצע הפחתה של מסי הכנסה על הכנסות מיגיעה אישית מעבודה. כל המקורות שיתקבלו כתוצאה מהמהלך של העלאת שווי השימוש יופנו ישירות להפחתת מס הכנסה ליחידים. הפחתת המיסים מתמקדת בשכבות הביניים, במטרה להקל על נטל המס המוטל על אוכלוסיה זו מחד, ולקזז באופן חלקי את המס הנוסף שישולם על ידי המשתמשים ברכב צמוד, מאידך.
בשפה פשוטה: ההכנסות מבעלי הרכבים הצמודים "אמורות" לעבור לשכבות הביניים.
המעסיק שלי מפחית לי בכל חודש אלפי ש"ח מהשכר ברוטו, בגין הרכב הצמוד שאני מקבל מהעבודה, אם כן מדוע יש צורך בהעלאת שווי השימוש?
באוצר נותנים דוגמא: עובד המחליט האם כדאי לו לקבל הצעה להפחתה של נניח 3,000 שקל משכרו ברוטו (סכום שמועבר על ידי המעביד ישירות לחברת הליסינג), בגין השימוש הפרטי שהוא עושה ברכב (בגין שימוש עסקי יש החזר הוצאות מהמעביד). במקרה זה, הופחת שכרו של העובד ב-3,000 שקל בתמורה לקבלת רכב צמוד, בעוד שהמס שהעובד משלם, הינו על שווי של 1,330 שקל בלבד.
לכן אומרים באוצר, כי תשלום מס ריאלי מחייב הטלת מס על מלוא ערכה הכלכלי של ההטבה שעומד כאמור על 3,000 שקל. רק כך, ניתן להשוות בין שני שכירים שההבדל היחידי ביניהם הוא הרכב הצמוד. זו היא תמצית מקלט המס, שכן כיום הן העובד והן המעביד מעדיפים להשתמש בהטבה בשווי 3,000 שקל ולשלם מס בגין פחות ממחצית מהסכום.
באוצר גם מזכירים, כי חישוב הכדאיות הכלכלית נעשה על ידי כל עובד ועובד תוך השוואת עלות הרכישה והאחזקה של רכב, לעומת מכלול פרמטרים המתקשרים עם קבלת רכב צמוד ממקום העבודה, לרבות ההפחתה מהשכר, המס בגין זקיפת ההטבה, התועלות שנובעות מהנוחות התפעולית, השקט הנפשי של דאגה לטיפולים, תיקונים, ביטוחים, וכן הלאה. מקלט המס הקיים כיום, הינו הפער בין שווי השימוש בגובהו הנוכחי, לבין הערך הכלכלי הריאלי שאין כל הצדקה כלכלית לקיומו.
בשפה פשוטה: מהיום לא רק חברות הליסינג ירוויחו, אלא גם מדינה. ולכן שאתם חושבים על ליסינג תחשבו על התועלות שנובעות מהנוחות התפעולית, השקט הנפשי של דאגה לטיפולים, תיקונים, ביטוחים, וכן הלאה ולא על המס בגין זקיפת ההטבה.
שאלה אחרונה, לאלו מבנינו הדואגים לבטיחות בדרכים: האם לא תיפגע בטיחות כלי הרכב שכן עובדים שיחזירו את הרכב ירכשו רכב משומש?
באוצר עונים, גם במידה ויוחזרו חלק ניכר מכלי רכב לחברות הליסינג יש להתחשב בשתי השלכות: האחת, גידול בביקוש לכלי רכב משומשים שאינם יכולים להופיע "יש מאין"; והשניה, יצירת היצע גדול של כלי רכב שיימכרו על ידי חברות הליסינג. בסופו של המהלך בהחלט ייתכן שכלי רכב חדשים יחליפו "בעלים" עם בעליהם של כלי רכב ישנים ולהפך, אולם לא יקרה דבר לגיל הרכב הממוצע או לבטיחות הממוצעת. בכל מקרה יש לזכור, כי רכישה של רכב חדש יותר איננה ערובה לרכב בטוח יותר, זאת לאור הבדלים בין הרמה בטיחותית של דגמי רכב שונים, האבזור הבטיחותי המותקן ברכב ועוד.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".