סטנלי פישר: "אנחנו לא יודעים לפתור סכסוכי עבודה"
הנגיד פישר מוטרד. בכנס של ההסתדרות החדשה נאם הנגיד תוך שהוא מתיחס לנושא הסקטור הציבורי, לשביתות לסכסוכי העבודה ולדרכי פתרונם ולאובדן העצום של המשק מימי השביתות.
"נושא יחסי העבודה אינו בתחום המומחיות שלי בכלכלה אבל זה נושא שמעסיק אותי בישראל מאז כניסתי לתפקיד, לפני כשנתיים. הוא לא מעסיק אותי רק בגלל סוגיית השכר בבנק ישראל. הוא מעסיק אותי משום שאני מתרשם שאנחנו לא מסוגלים לפתור סכסוכי עבודה אלא רק אחרי שביתות ועיצומים ופניות לבתי דין לעבודה. השאלה היא האם אנחנו מסוגלים לנהל את יחסי העבודה עם פחות עימותים ובלי לבזבז זמן ואנרגיה בעימותים מיותרים" אמר פישר.
עוד ציין פישר את העובדה שבישראל מאבדים בממוצע יותר ימי עבודה בגלל שביתות מאשר בספרד, בצרפת, בבריטניה ובשנים מסוימות – בארצות-הברית. " מהנתונים האלה אנחנו לומדים שיש לנו בעיה רצינית בתחום יחסי העבודה", ציין הנגיד. עוד אמר פישר כי הנזקים של השביתות הם לכל הצדדים: לשובתים, למעסיקים, לציבור ולמשק כולו.
פישר העלה את הצעתו הכוללת לעקרונות רפורמה רצויה במערכת השכר ויחסי העבודה בסקטור הציבורי בישראל שיכללו התיחסות לשלושה נושאים: מבנה השכר, קליטה וקידום עובדים, ופתרון סכסוכי עבודה.
יש צורך לפשט את מבנה השכר, אומר פישר. כמות תוספות השכר על השכר הבסיסי גבוהה מאד: למעלה מ-1,000, כאשר השכר הבסיסי הוא כ-50% מהשכר הכולל. התוספות יצרו מבנה שכר מעוות שאינו שקוף ומעורר דיון על השמות ולא על התמורה הכספית לעובד.
בתחום הקליטה והקידום של עובדים, מדגיש פישר את החשיבות ליישום הכלל לפיו קליטה של עובדים תיעשה על-פי השכלה וידע וקידום על-פי תפוקה. לפיכך לדבריו חשוב לקיים תהליך מיון ארוך יותר מהנהוג היום לעובד החדש הכולל בחינה במספר תפקידים ולא רק בתפקיד אחד וכן להאריך את תקופת הנסיון שלו. בנוסף מומלץ לגייס, בכל מקרה שהדבר ניתן, עובדים למסלול קריירה ולא לתפקיד בודד.
בנוסף, פישר ממליץ על הענקת בונוסים חד-פעמיים לעובדים המצטיינים, ובמקביל, אין לתת דרגות אוטומטיות עקב ותק או דרגות קולקטיביות.
בכל הנוגע לפתרון סכסוכי עבודה אומר פישר, כי יש לחזק את המוסד לבוררות מוסכמת ולהפוך אותו לגורם חשוב בפתרון סכסוכי עבודה שאינם משפטיים, ולקבוע אותו כהליך במקרים כאלה. במקביל, יש להשאיר מקום נרחב למו"מ של נציגויות העובדים על כל הנושאים שחיוני לשתף בהם את העובדים. בנוסף, חשוב להמשיך ולהטיל מגבלות על הזכות לשביתה, בתנאי שמטרתן להגן על הציבור ועל המשק ולעודד יישוב סכסוכים. זאת, באמצעות צווי מניעה והסרת הגנות השובתים.
