שוקי המטבעות: האם אירופה תוכל להתנתק מארה"ב?
סוף שנה מתקרבת והשערות לגבי מגמת השווקים בעולם מתחילות לצוף. הרבה מאוד שנים לא צפיתי בחילוקי דעות כה מנוגדים לגבי המשך הדרך של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים של המעצמות הגדולות, נתון אשר משפיע באופן ישיר על ההתפתחות הכלכלית של המדינות ובאופן עקיף על שער המטבע.
בעבר, השימוש במדיניות מונטרית מרחיבה או מרסנת היתה לצורך קביעת הצמיחה. כיום השימוש בריבית בבנק המרכזי האמריקני ובאירופאי הוא למטרות שונות. הפד "דואג" קודם לצמיחה ואח"כ לאינפלציה, לעומת זאת ה-ECB דואג לשמור על יציבות המחירים כיעד מרכזי, (2%).
המצב הנוכחי בין ארה"ב ואירופה שונה. הראשונה נקטה במדיניות מוניטרית הדוקה החל מאמצע 2004 עד חודש יוני 2006, עם עליה של הריבית מרמות של 1% עד ל-5.25%. האם הסתימה מדיניות זו? האם מדובר רק בהפסקה נקודתית? או האם הגיע הזמן להוריד את הריבית?
על מנת לענות לשאלות אלו יש לבחון שני פרמטרים: הצמיחה והאינפלציה.
התמ"ג בארה"ב עלה ב-1.6% ברבעון השלישי, לאחר שרשם עליות של 2.5% ברבעון השני ו-5.6% בתחילת השנה. הענן המכסה את שוק הנדל"ן בארה"ב מחלחל לנתוני התמ"ג הנמוכים.
האינפלציה יורדת (בעיקר הודות לירידה במחירי הדלק) אך אינפלציית הליבה עדין גבוהה, והדבר "מבלבל" את ההערכות בשוק ומחלק את הדעות למצבים קיצוניים. בנקים כמו סיטי בנק, מריל לינץ וגולדמן זאקס תומכים בדעה שהריביות על הדולר ירדו ב2007. לעומת זאת מורגן סטנילי ולהמן ברדרס טוענים ההפך. גם ה-HedgeFunds (קרנות גידור) חלוקים בדעתם. Pimco תומך בירידה ו-Fidelity מאמין בריבית בגובה הנוכחי. אלה התומכים בעליית הריבית מאמינים בנחיתה קלה מאוד של הכלכלה אשר תשאיר את האינפלציה ברמות הנוכחיות ובהתאוששות הכלכלית - יצרנית. אין התייחסות יתר ל"בעיית" הנדל"ן. לדעתי, האצבע חייבת להיות מכוונת לכיוון שוק הנדל"ן.
הבנק המרכזי של אירופה העלה את הריבית מרמות של 2% לרמות של 3.25%. האם אירופה מתאוששת? - בנתיים נרשמת עליה בצמיחה מ-2.5% ל-2.6% ב-2006, התחזיות עדין מנבאות גדולות, אך האם יהיה זה נכון, אפילו כשהריבית גבוהה יותר? האם אפשר לבודד את אירופה מההאטה הצפויה בארה"ב?
מצד אחד ההתאוששות בשוק העבודה באירופה תומכת בדעה החיובית על הארו ומאידך המע"מ בגרמניה החל מה-1 לינואר 2007 מערפל את האופטימיות. מדד מחירי הצרכן באירופה עומד ברמות של 1.7%, כ-3 נקודות מתחת ליעד ה ECB (כנראה שפישר לא לבד, אלה רק סטה יותר). לדעתי ה-ECB לא ישחה לבד. עם ה-FED ינקוט במדיניות מרחיבה גם אירופה "תנוח", והריבית תישאר ברמות של ה-3.5%. טרישט מודע שהאטה בארה"ב תשפיע גם על אירופה.
אפילו אם הריביות באירופה ימשיכו לעלות ב-2007, אין לצפות לאותו קצב כמו זה של 2006. ארה"ב ואירופה יעקבו בדריכות אחר מחירי הדלק. במסחר באירו - טווח המסחר נשמר ב-1.25-1.30, סטיות התקן עדין נמוכות ולאור העובדה שסוף השנה מתקרבת, ובו התנועות יכולות להיות "מוגזמות ולאו דווקא הגיוניות", יש לשקול להצטייד באופציות, שהן "אוליי יקרות" בתחילה, אך משתלמות בסוף הדרך.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
