תיק ההשקעות של חיים ונציה: הבנקים מומלצים אבל...

חיים ונציה מצטרף לממליצים על מניות הבנקים הגדולים אך מזהיר: יכול להיות שבעקבות העלאת העמלות של הבנקים, יעזבו את המערכת הבנקאית לקוחות רבים ויעברו לבנקים קטנים וזולים יותר
חיים ונציה |

היו שנים בהן הבנקים בישראל ניסו לשווק לנו את הרעיון שהם לא סתם בנקים, הם בכלל ידידים. היום הם רק אומרים לנו שהם לוקחים אותנו אישית, ומצפים שלא נתייחס באופן אישי למתקפת העמלות האחרונה שלהם על הכיס שלנו.

ובאמת, מדוע שניקח באופן אישי את ייקור העמלות של בנק הפועלים - שבסך הכול מיהר ליישר קו עם שני הבנקים הגדולים האחרים, שהעלו אף הם את עמלותיהם בחודש האחרון? מדוע שניקח באופן אישי את העובדה שבנק דיסקונט יגבה מעתה עמלות פעולה בקרנות נאמנות, שיצטרפו לעמלות ההפצה ועמלות דמי המשמרת, שהוא ממילא גובה כבר כעת?

אין באמת צורך לקחת את זה באופן אישי. צריך פשוט להפוך את הבנקים לידידים שלנו, לשותפים בעצם. הרי אם אנו סבורים שהבנקים גובים עמלות גבוהות מדי, ומשאירים להם רווחיות גבוהה מידי, אז כדאי להצטרף לבעלי המניות בבנקים וליהנות מהרווחיות הזאת.

הבנקים הוכיחו שהם לא פראיירים, רק הלקוחות שלהם הם כאלה. הבנקים הצליחו להתמודד עם מסקנות ועדת בכר, ואף יצאו מחוזקים מכל התהליך. במצב הנוכחי נראה, שכדאי להיות שותפים של שרי אריסון ומתיו ברונפמן ולא כדאי לערבב בין שיקולים של השקעה לבין תחושות של כעס כלפי הבנק.

הכעס הרב כלפי הבנקים בציבור ובעיתונות הוא מובן. ההרגשה היא שהבנקים מנצלים את העובדה שרוב לקוחותיהם הם לקוחות שבויים, לקוחות שלא יעזבו בקלות. הבנקים אולי מתחרים ביניהם על גובה העמלה, אבל התחרות היא בבחינת מי יצליח לגבות עמלה גבוהה יותר ומגוונת יותר מלקוחותיו. אם נתבונן בנתונים הפיננסים של הבנקים בישראל נראה שהם נסחרים במחירים זולים בהשוואה למחיריהם של בנקים אחרים בעולם. יש לכך לא מעט סיבות, אבל אם נהיה קצת הוגנים, הבנקים באירופה ובארה"ב לא רק נסחרים במחירים יקרים יותר מאשר הבנקים בישראל, הם גם יקרים יותר בעמלות.

אנחנו סבורים שכדאי לרכוש מניות של הבנקים בישראל, אך חשוב שלא נתעלם גם מהסיכונים שבהשקעה כזו. יכול להיות שבעקבות העלאת העמלות של הבנקים, יעזבו את המערכת הבנקאית לקוחות רבים ויעברו לבנקים קטנים וזולים יותר. יכול להיות גם שהרגולאטורים יצליחו להגביל את העמלות של הבנקים ואף להנמיכם. כמו תמיד, בכל השקעה יש סיכון...

*(גילוי נאות: הכותב הוא בעל חברת השקעות המנהלת את תיקי לקוחותיה דרך הבנקים, ומחזיקה ומנהלת קרנות נאמנות.)

ועכשיו לתיק המוומלץ:

מניות: שוק המניות בישראל לקח אתנחתא בימים האחרונים לאחר מהלך של עליות אשר החל עם סיום המלחמה בצפון. ברור לכולם היום, שמחירי המניות בישראל אינם זולים. אי אפשר לצפות שהם יהיו זולים במדד של 920 אך נראה, כי הדוחות הכספיים הטובים והנתונים הכלכלים החזקים תומכים ברמת המחירים הנוכחית. גם שווקי המניות בחו"ל עלו באופן ניכר בחודש האחרון וחלקם אף חזרו לרמות השיא שבהם ביקרו במאי השנה. הודו וסין שוב מגרדות את מחירי השיא שלהם, וכדאי לשקול לממש קצת - למי שהצטער שלא מימש בירידות הקודמות.

בנתיים - להשקיע בשווקים בישראל ובחו"ל באופן שווה. בישראל, לתת העדפה לסקטור הבנקים. להקטין קצת בשווקים מתעוררים שעלו חזק.

במגזר השיקלי: הורדת הריבית האחרונה של בנק ישראל הביאה את הריבית השקלית לרמה הנמוכה מהריבית הדולרית. שוויון הנפש שבו התקבל המהלך, שנוסה לפני כן רק פעם אחת ולזמן קצר, יעודד בודאי את בנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית. ירידת הריבית בטווח הקצר הביאה גם לעליות שערים וירידת תשואות באגרות החוב הארוכות. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך, וגם הריבית השקלית לטווח הארוך תשווה בסופו של דבר לזו הדולרית.

בנתיים - להמשיך ולהאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר.

בשוק המט"ח: מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר נעצרה במהלך החודש האחרון וראינו אף התחזקות בדולר לרמה של 4.30 . אנו סבורים שהתחזקות הדולר האחרונה היוותה בסך הכול תיקון טכני, שכן דבר לא השתנה בזרמי ההון ובסנטימנט השלילי של הציבור ביחס לדולר. הדולר ימשיך להיחלש. כדאי לגדר סיכון מטבע על ידי מכירת קולים.

*מאת: חיים ונציה, פרוקסימה ניהול השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".