היו שנים בהן הבנקים בישראל ניסו לשווק לנו את הרעיון שהם לא סתם בנקים, הם בכלל ידידים. היום הם רק אומרים לנו שהם לוקחים אותנו אישית, ומצפים שלא נתייחס באופן אישי למתקפת העמלות האחרונה שלהם על הכיס שלנו.

ובאמת, מדוע שניקח באופן אישי את ייקור העמלות של בנק הפועלים - שבסך הכול מיהר ליישר קו עם שני הבנקים הגדולים האחרים, שהעלו אף הם את עמלותיהם בחודש האחרון? מדוע שניקח באופן אישי את העובדה שבנק דיסקונט יגבה מעתה עמלות פעולה בקרנות נאמנות, שיצטרפו לעמלות ההפצה ועמלות דמי המשמרת, שהוא ממילא גובה כבר כעת?

אין באמת צורך לקחת את זה באופן אישי. צריך פשוט להפוך את הבנקים לידידים שלנו, לשותפים בעצם. הרי אם אנו סבורים שהבנקים גובים עמלות גבוהות מדי, ומשאירים להם רווחיות גבוהה מידי, אז כדאי להצטרף לבעלי המניות בבנקים וליהנות מהרווחיות הזאת.

הבנקים הוכיחו שהם לא פראיירים, רק הלקוחות שלהם הם כאלה. הבנקים הצליחו להתמודד עם מסקנות ועדת בכר, ואף יצאו מחוזקים מכל התהליך. במצב הנוכחי נראה, שכדאי להיות שותפים של שרי אריסון ומתיו ברונפמן ולא כדאי לערבב בין שיקולים של השקעה לבין תחושות של כעס כלפי הבנק.

הכעס הרב כלפי הבנקים בציבור ובעיתונות הוא מובן. ההרגשה היא שהבנקים מנצלים את העובדה שרוב לקוחותיהם הם לקוחות שבויים, לקוחות שלא יעזבו בקלות. הבנקים אולי מתחרים ביניהם על גובה העמלה, אבל התחרות היא בבחינת מי יצליח לגבות עמלה גבוהה יותר ומגוונת יותר מלקוחותיו. אם נתבונן בנתונים הפיננסים של הבנקים בישראל נראה שהם נסחרים במחירים זולים בהשוואה למחיריהם של בנקים אחרים בעולם. יש לכך לא מעט סיבות, אבל אם נהיה קצת הוגנים, הבנקים באירופה ובארה"ב לא רק נסחרים במחירים יקרים יותר מאשר הבנקים בישראל, הם גם יקרים יותר בעמלות.

אנחנו סבורים שכדאי לרכוש מניות של הבנקים בישראל, אך חשוב שלא נתעלם גם מהסיכונים שבהשקעה כזו. יכול להיות שבעקבות העלאת העמלות של הבנקים, יעזבו את המערכת הבנקאית לקוחות רבים ויעברו לבנקים קטנים וזולים יותר. יכול להיות גם שהרגולאטורים יצליחו להגביל את העמלות של הבנקים ואף להנמיכם. כמו תמיד, בכל השקעה יש סיכון...

*(גילוי נאות: הכותב הוא בעל חברת השקעות המנהלת את תיקי לקוחותיה דרך הבנקים, ומחזיקה ומנהלת קרנות נאמנות.)

ועכשיו לתיק המוומלץ:

מניות: שוק המניות בישראל לקח אתנחתא בימים האחרונים לאחר מהלך של עליות אשר החל עם סיום המלחמה בצפון. ברור לכולם היום, שמחירי המניות בישראל אינם זולים. אי אפשר לצפות שהם יהיו זולים במדד של 920 אך נראה, כי הדוחות הכספיים הטובים והנתונים הכלכלים החזקים תומכים ברמת המחירים הנוכחית. גם שווקי המניות בחו"ל עלו באופן ניכר בחודש האחרון וחלקם אף חזרו לרמות השיא שבהם ביקרו במאי השנה. הודו וסין שוב מגרדות את מחירי השיא שלהם, וכדאי לשקול לממש קצת - למי שהצטער שלא מימש בירידות הקודמות.

בנתיים - להשקיע בשווקים בישראל ובחו"ל באופן שווה. בישראל, לתת העדפה לסקטור הבנקים. להקטין קצת בשווקים מתעוררים שעלו חזק.

במגזר השיקלי: הורדת הריבית האחרונה של בנק ישראל הביאה את הריבית השקלית לרמה הנמוכה מהריבית הדולרית. שוויון הנפש שבו התקבל המהלך, שנוסה לפני כן רק פעם אחת ולזמן קצר, יעודד בודאי את בנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית. ירידת הריבית בטווח הקצר הביאה גם לעליות שערים וירידת תשואות באגרות החוב הארוכות. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך, וגם הריבית השקלית לטווח הארוך תשווה בסופו של דבר לזו הדולרית.

בנתיים - להמשיך ולהאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר.

בשוק המט"ח: מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר נעצרה במהלך החודש האחרון וראינו אף התחזקות בדולר לרמה של 4.30 . אנו סבורים שהתחזקות הדולר האחרונה היוותה בסך הכול תיקון טכני, שכן דבר לא השתנה בזרמי ההון ובסנטימנט השלילי של הציבור ביחס לדולר. הדולר ימשיך להיחלש. כדאי לגדר סיכון מטבע על ידי מכירת קולים.

*מאת: חיים ונציה, פרוקסימה ניהול השקעות.