תיק ההשקעות של חיים ונציה: הבנקים מומלצים אבל...
היו שנים בהן הבנקים בישראל ניסו לשווק לנו את הרעיון שהם לא סתם בנקים, הם בכלל ידידים. היום הם רק אומרים לנו שהם לוקחים אותנו אישית, ומצפים שלא נתייחס באופן אישי למתקפת העמלות האחרונה שלהם על הכיס שלנו.
ובאמת, מדוע שניקח באופן אישי את ייקור העמלות של בנק הפועלים - שבסך הכול מיהר ליישר קו עם שני הבנקים הגדולים האחרים, שהעלו אף הם את עמלותיהם בחודש האחרון? מדוע שניקח באופן אישי את העובדה שבנק דיסקונט יגבה מעתה עמלות פעולה בקרנות נאמנות, שיצטרפו לעמלות ההפצה ועמלות דמי המשמרת, שהוא ממילא גובה כבר כעת?
אין באמת צורך לקחת את זה באופן אישי. צריך פשוט להפוך את הבנקים לידידים שלנו, לשותפים בעצם. הרי אם אנו סבורים שהבנקים גובים עמלות גבוהות מדי, ומשאירים להם רווחיות גבוהה מידי, אז כדאי להצטרף לבעלי המניות בבנקים וליהנות מהרווחיות הזאת.
הבנקים הוכיחו שהם לא פראיירים, רק הלקוחות שלהם הם כאלה. הבנקים הצליחו להתמודד עם מסקנות ועדת בכר, ואף יצאו מחוזקים מכל התהליך. במצב הנוכחי נראה, שכדאי להיות שותפים של שרי אריסון ומתיו ברונפמן ולא כדאי לערבב בין שיקולים של השקעה לבין תחושות של כעס כלפי הבנק.
הכעס הרב כלפי הבנקים בציבור ובעיתונות הוא מובן. ההרגשה היא שהבנקים מנצלים את העובדה שרוב לקוחותיהם הם לקוחות שבויים, לקוחות שלא יעזבו בקלות. הבנקים אולי מתחרים ביניהם על גובה העמלה, אבל התחרות היא בבחינת מי יצליח לגבות עמלה גבוהה יותר ומגוונת יותר מלקוחותיו. אם נתבונן בנתונים הפיננסים של הבנקים בישראל נראה שהם נסחרים במחירים זולים בהשוואה למחיריהם של בנקים אחרים בעולם. יש לכך לא מעט סיבות, אבל אם נהיה קצת הוגנים, הבנקים באירופה ובארה"ב לא רק נסחרים במחירים יקרים יותר מאשר הבנקים בישראל, הם גם יקרים יותר בעמלות.
אנחנו סבורים שכדאי לרכוש מניות של הבנקים בישראל, אך חשוב שלא נתעלם גם מהסיכונים שבהשקעה כזו. יכול להיות שבעקבות העלאת העמלות של הבנקים, יעזבו את המערכת הבנקאית לקוחות רבים ויעברו לבנקים קטנים וזולים יותר. יכול להיות גם שהרגולאטורים יצליחו להגביל את העמלות של הבנקים ואף להנמיכם. כמו תמיד, בכל השקעה יש סיכון...
*(גילוי נאות: הכותב הוא בעל חברת השקעות המנהלת את תיקי לקוחותיה דרך הבנקים, ומחזיקה ומנהלת קרנות נאמנות.)
ועכשיו לתיק המוומלץ:
מניות: שוק המניות בישראל לקח אתנחתא בימים האחרונים לאחר מהלך של עליות אשר החל עם סיום המלחמה בצפון. ברור לכולם היום, שמחירי המניות בישראל אינם זולים. אי אפשר לצפות שהם יהיו זולים במדד של 920 אך נראה, כי הדוחות הכספיים הטובים והנתונים הכלכלים החזקים תומכים ברמת המחירים הנוכחית. גם שווקי המניות בחו"ל עלו באופן ניכר בחודש האחרון וחלקם אף חזרו לרמות השיא שבהם ביקרו במאי השנה. הודו וסין שוב מגרדות את מחירי השיא שלהם, וכדאי לשקול לממש קצת - למי שהצטער שלא מימש בירידות הקודמות.
בנתיים - להשקיע בשווקים בישראל ובחו"ל באופן שווה. בישראל, לתת העדפה לסקטור הבנקים. להקטין קצת בשווקים מתעוררים שעלו חזק.
במגזר השיקלי: הורדת הריבית האחרונה של בנק ישראל הביאה את הריבית השקלית לרמה הנמוכה מהריבית הדולרית. שוויון הנפש שבו התקבל המהלך, שנוסה לפני כן רק פעם אחת ולזמן קצר, יעודד בודאי את בנק ישראל להמשיך בהורדת הריבית. ירידת הריבית בטווח הקצר הביאה גם לעליות שערים וירידת תשואות באגרות החוב הארוכות. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך, וגם הריבית השקלית לטווח הארוך תשווה בסופו של דבר לזו הדולרית.
בנתיים - להמשיך ולהאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר.
בשוק המט"ח: מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר נעצרה במהלך החודש האחרון וראינו אף התחזקות בדולר לרמה של 4.30 . אנו סבורים שהתחזקות הדולר האחרונה היוותה בסך הכול תיקון טכני, שכן דבר לא השתנה בזרמי ההון ובסנטימנט השלילי של הציבור ביחס לדולר. הדולר ימשיך להיחלש. כדאי לגדר סיכון מטבע על ידי מכירת קולים.
*מאת: חיים ונציה, פרוקסימה ניהול השקעות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.