ירידה חדה ברווחי לאומי משכנתאות עקב הפרשה לחומ"ס

הבנק הפריש כ-160 מיליון שקל לחובות מסופקים מאז תחילת השנה, גידול של 123.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד
שרות Bizportal |

בנק לאומי משכנתאות, מקבוצת לאומי, פרסם היום, לאחר סגירת המסחר, את דו"חותיו הכספיים לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. רווחי הבנק בתקופה הנ"ל רשמו ירידה חדה של 55% והסתכמו ב-46 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 102 מיליון שקל בתקופה המקבילה. את הקיטון החד ברווח הנקי הסביר הבנק בכך שברובו הוא נובע מההפרשה החד פעמית לחובות מסופקים שנבעה מיישום ההנחיות של המפקח על הבנקים מתחילת השנה ומתוספת הפרשה לחובות מסופקים בגין הלוואות בהן הנכס המשועבד מומש ונותרה יתרת חוב. אשר לרבעון השלישי, ברבעון זה הסתכם הרווח הנקי ב-17 מיליון ש"ח לעומת 38 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 55.4%. נתונים נוספים שעלו מהדו"ח (לתקופה של 9 חודשים): - הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתקופה הנסקרת ב-297 מיליון ש"ח לעומת 272 מיליון ש"ח בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של 9.1%. וזאת בהשוואה לגידול בתיק האשראי בין שתי התקופות בשיעור של 2.8%, בעיקר בעקבות הגידול בהכנסות מעמלות פרעון מוקדם. ברבעון השלישי הסתכם רווח זה ב-99 מיליון ש"ח לעומת 96 מיליון ש"ח ברבעון מקביל אשתקד, גידול של 4.4%. - ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתקופה זו ב-160 מיליון ש"ח, לעומת 72 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד גידול של 123.3%. ברבעון השלישי של השנה הסתכמה ההפרשה ב-52 מיליון ש"ח לעומת 35 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 52.7%. הגידול ברבעון נובע בין היתר מהשלמת הפרשה לחובות מסופקים בגין הלוואות בהן הנכס המשועבד מומש ונותרה יתרת חוב. ברבעון הראשון של שנת 2006 ביצע הבנק הפרשה חד פעמית לחובות מסופקים בסך 63.7 מיליון ש"ח בגין סכומים שנצברו עד 31 בדצמבר 2005. - הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתקופה הנסקרת ב-137 מיליון ש"ח לעומת 200 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון בשיעור של 31.6%. הקיטון נובע בעיקרו מהגידול בהפרשה לחובות מסופקים, אשר קוזז בחלקו עקב הגידול בהכנסות המימון. ברבעון השלישי רווח זה הסתכם ב-47 מיליון ש"ח לעומת 61 מיליון ש"ח בתקופה מקבילה אשתקד, קיטון של 22.8%. - ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתקופה הנסקרת ב-95 מיליון ש"ח לעומת 102 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 6.8%. - ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתקופה הנסקרת ב-161 מיליון ש"ח, לעומת 139 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 15.6%. גידול זה מוסבר בעיקר בגידול בהוצאות שכר בסך של כ-20 מיליון ש"ח, הנובע בעיקר מרישום הוצאות שכר בגין הענקת אופציות ומכירת מניות לעובדים על ידי החברה האם, מעדכון לוחות התמותה ומתוכנית פרישה מרצון שהוצעה למספר עובדים בבנק במהלך חודש אוקטובר 2006. ברבעון השלישי הסתכמו ההוצאות התפעוליות בסך 55 מיליון ש"ח לעומת 46 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 21.0%. - הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים הסתכם בתקופה הנסקרת ב-71 מיליון ש"ח לעומת 163 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד קיטון של 56.4%. ברבעון השלישי של השנה הסתכם רווח זה ב-29 מיליון ש"ח לעומת 52 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 45.5%. - יחס הלימות ההון, שהינו היחס בין ההון לרכיבי הסיכון כמוגדר ע"י בנק ישראל, הגיע ביום 30.9.06 לשיעור של 9.63%, לעומת 9.53% בסוף 2005. יחס ההון המזערי הנדרש הינו 9.0%. - בתקופה הנסקרת העמיד הבנק הלוואות חדשות (ללא קבלנים) בסך של 3,790 מיליון ש"ח, לעומת סך של 3,917 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 3.2%. - האשראי לציבור, המייצג את הפעילות העיקרית של הבנק, הסתכם ביום 30.9.06 ב-33,362 מיליון ש"ח לעומת 32,846 מיליון ש"ח בסוף 2005, גידול של 1.6%. - המאזן של הבנק ליום 30.9.06 הסתכם ב-33,595 מיליון ש"ח לעומת 33,090 מיליון ש"ח בסוף 2005, גידול של 1.5%. - התשואה נטו על ההון הסתכמה בתשעה החודשים הראשונים של 2006 ב-3.5% בחישוב שנתי, לעומת 8.2% בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי של השנה הסתכמה התשואה נטו על ההון ב-3.9%, לעומת 9.1% בתקופה המקבילה אשתקד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.