התפתחות האינפלציה - השיקול העיקרי של פישר באוקטובר
"קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד לקרבת מרכז תחום היעד והוא עומד על 2.2%. גם ההערכות והציפיות לאינפלציה העתידית לשנה קדימה ולטווחים ארוכים יותר נמצאות סמוך למרכז תחום היעד. בעקבות התכנסות קצב האינפלציה קרוב למרכז היעד, החזאים הפרטיים והשחקנים בשוק ההון צופים, כי לא צפויים שינויים מהותיים בריבית בנק ישראל במהלך השנה הקרובה". כך מציינים בכיאי הבנק המרכזי במסגרת הדיון המצומצם שנערך טרם החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2006.
במסגרת הדיון, התייחסו הבכירים גם לפגיעה בתוצר. בבנק ישראל סבורים, כי הפגיעה בתוצר הינה זמנית ולא צפויה השפעה מתמשכת של הלחימה על ההתרחבות העתידית בפעילות במשק ועל המחירים. כלומר, הסגירה ההדרגתית של פער התוצר צפויה להימשך ושיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה. המשך זרימת תנועות ההון ארוכות הטווח למשק והעודף הגדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ימשיכו ללחוץ להתחזקות השקל, ולכן להורדה בשיעור האינפלציה.
המשתתפים בדיון דנו גם בחודש זה בהערכות לגבי השפעת הלחימה בצפון הארץ על הפעילות הכלכלית במשק. הנתונים אודות הפעילות הריאלית מצביעים על התאוששות המשק בקצב
מהיר לאחר זעזוע הלחימה שגרם לירידה בפעילות, שהתמקדה ברביע השלישי של השנה.
בנוסף, ההערכות לגבי העדר שינוי משמעותי בביקוש המצרפי יחד עם פגיעה זמנית ומוגבלת בצד ההיצע מובילות אף הן למסקנה שלא צפוי שתהיה השפעה מהותית של הלחימה על התפתחות המחירים.
שיעור האבטלה ברביע השני של 2006 עומד על 8.9%, כאשר העדר הירידה בשיעור האבטלה מוסבר בגידול בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בכח העבודה. ההערכה של המשתתפים בדיון הייתה שלא ניכרים לחצים אינפלציוניים הנובעים מהתפתחויות בשוק העבודה, וזאת לאחר שבמהלך המחצית הראשונה של 2006 נרשמה ירידה קלה בעלות העבודה ליחידת תוצר, על רקע הגידול המהיר בפריון.
גם החודש בלטה איתנותם של השווקים הפיננסיים בארץ, וזאת למרות אי הוודאות שהתפתחה עקב הלחימה. יציבות זו משקפת את תנאי הפתיחה הטובים של המשק ערב הלחימה, את האמון שהמסגרת המקרו-כלכלית הבסיסית תשמר ואת ההערכות שהשפעת הלחימה על המשק הינה מצומצמת יחסית. במהלך הלחימה, למעט בימים הראשונים, ואחריה השווקים הפיננסיים הפגינו חוסן ועוצמה.
לאחר הלחימה, פרמיית הסיכון הצטמצמה חזרה לרמות הדומות לאלו ששררו לפני פרוץ העימות ובחודש האחרון שמרה על יציבות. אולם, פער התשואות בין אגרת חוב השחר ל-10 שנים לאג"ח ממשלת ארה"ב לאותה תקופה התרחב ל-170 נקודות בסיס,
לעומת פער של 125 נקודות בסיס ערב הלחימה. בחודש האחרון השקל הוסיף והתחזק בשוק מטבע חוץ, והוא חזק מרמתו ערב הלחימה. פער הריביות בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד נשאר על 0.25%.
עוד צוין בדיון שלאחר שבראשית השנה תרמו עליות מחירי הנפט לעלייה בקצב האינפלציה, נרשמו בחודשים האחרונים ירידות במחירי האנרגיה בעולם - גורם הצפוי למתן את עליות המחירים בטווח הקצר.
המשתתפים בדיון התייחסו לתרחישים שנבחנו באמצעות המודלים האקונומטריים. בתרחישים של התייצבותו של שער החליפין ברמה הנוכחית, ברמת הריבית הנוכחית צפויה האינפלציה לרדת לקרבת החלק התחתון של תחום היעד עד לסוף השנה.
צוין בדיון כי ההתחזקות של השקל מול הדולר ממתנת את הלחצים האינפלציוניים וכך זה יימשך ככל שהתפתחויות אלה תמשכנה.
לסיכום, התכנסות האינפלציה לתוך טווח היעד, קרוב למרכזו, התחזקותו של השקל בשוק מטבע חוץ, והירידה במחירי האנרגיה בעולם, הינם גורמים מרכזיים הפועלים לחיזוק יציבות המחירים, וזאת כאשר מנגד קיימת אי וודאות תקציבית הנובעת מדרישות ולחצים להוצאות תקציביות נוספות.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
