התפתחות האינפלציה - השיקול העיקרי של פישר באוקטובר
"קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד לקרבת מרכז תחום היעד והוא עומד על 2.2%. גם ההערכות והציפיות לאינפלציה העתידית לשנה קדימה ולטווחים ארוכים יותר נמצאות סמוך למרכז תחום היעד. בעקבות התכנסות קצב האינפלציה קרוב למרכז היעד, החזאים הפרטיים והשחקנים בשוק ההון צופים, כי לא צפויים שינויים מהותיים בריבית בנק ישראל במהלך השנה הקרובה". כך מציינים בכיאי הבנק המרכזי במסגרת הדיון המצומצם שנערך טרם החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2006.
במסגרת הדיון, התייחסו הבכירים גם לפגיעה בתוצר. בבנק ישראל סבורים, כי הפגיעה בתוצר הינה זמנית ולא צפויה השפעה מתמשכת של הלחימה על ההתרחבות העתידית בפעילות במשק ועל המחירים. כלומר, הסגירה ההדרגתית של פער התוצר צפויה להימשך ושיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה. המשך זרימת תנועות ההון ארוכות הטווח למשק והעודף הגדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ימשיכו ללחוץ להתחזקות השקל, ולכן להורדה בשיעור האינפלציה.
המשתתפים בדיון דנו גם בחודש זה בהערכות לגבי השפעת הלחימה בצפון הארץ על הפעילות הכלכלית במשק. הנתונים אודות הפעילות הריאלית מצביעים על התאוששות המשק בקצב מהיר לאחר זעזוע הלחימה שגרם לירידה בפעילות, שהתמקדה ברביע השלישי של השנה.
בנוסף, ההערכות לגבי העדר שינוי משמעותי בביקוש המצרפי יחד עם פגיעה זמנית ומוגבלת בצד ההיצע מובילות אף הן למסקנה שלא צפוי שתהיה השפעה מהותית של הלחימה על התפתחות המחירים.
שיעור האבטלה ברביע השני של 2006 עומד על 8.9%, כאשר העדר הירידה בשיעור האבטלה מוסבר בגידול בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בכח העבודה. ההערכה של המשתתפים בדיון הייתה שלא ניכרים לחצים אינפלציוניים הנובעים מהתפתחויות בשוק העבודה, וזאת לאחר שבמהלך המחצית הראשונה של 2006 נרשמה ירידה קלה בעלות העבודה ליחידת תוצר, על רקע הגידול המהיר בפריון.
גם החודש בלטה איתנותם של השווקים הפיננסיים בארץ, וזאת למרות אי הוודאות שהתפתחה עקב הלחימה. יציבות זו משקפת את תנאי הפתיחה הטובים של המשק ערב הלחימה, את האמון שהמסגרת המקרו-כלכלית הבסיסית תשמר ואת ההערכות שהשפעת הלחימה על המשק הינה מצומצמת יחסית. במהלך הלחימה, למעט בימים הראשונים, ואחריה השווקים הפיננסיים הפגינו חוסן ועוצמה.
לאחר הלחימה, פרמיית הסיכון הצטמצמה חזרה לרמות הדומות לאלו ששררו לפני פרוץ העימות ובחודש האחרון שמרה על יציבות. אולם, פער התשואות בין אגרת חוב השחר ל-10 שנים לאג"ח ממשלת ארה"ב לאותה תקופה התרחב ל-170 נקודות בסיס, לעומת פער של 125 נקודות בסיס ערב הלחימה. בחודש האחרון השקל הוסיף והתחזק בשוק מטבע חוץ, והוא חזק מרמתו ערב הלחימה. פער הריביות בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד נשאר על 0.25%.
עוד צוין בדיון שלאחר שבראשית השנה תרמו עליות מחירי הנפט לעלייה בקצב האינפלציה, נרשמו בחודשים האחרונים ירידות במחירי האנרגיה בעולם - גורם הצפוי למתן את עליות המחירים בטווח הקצר.
המשתתפים בדיון התייחסו לתרחישים שנבחנו באמצעות המודלים האקונומטריים. בתרחישים של התייצבותו של שער החליפין ברמה הנוכחית, ברמת הריבית הנוכחית צפויה האינפלציה לרדת לקרבת החלק התחתון של תחום היעד עד לסוף השנה.
צוין בדיון כי ההתחזקות של השקל מול הדולר ממתנת את הלחצים האינפלציוניים וכך זה יימשך ככל שהתפתחויות אלה תמשכנה.
לסיכום, התכנסות האינפלציה לתוך טווח היעד, קרוב למרכזו, התחזקותו של השקל בשוק מטבע חוץ, והירידה במחירי האנרגיה בעולם, הינם גורמים מרכזיים הפועלים לחיזוק יציבות המחירים, וזאת כאשר מנגד קיימת אי וודאות תקציבית הנובעת מדרישות ולחצים להוצאות תקציביות נוספות.
מתוך מכלול השיקולים שהועלו, כל מנהלי המחלקות המשתתפים בדיון המליצו לנגיד לא לשנות את ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר. כאמור, הנגיד החליט לא לשנות את הריבית, וזו נותרה בחודש אוקטובר ברמה של 5.5%.
