להמן: בנקים צריכים להתכונן ל"חורף הסגרירי" הבא
"מגמת הגידול המואצת בשכר, והשכר החריג ברמות הניהול העליונות עלולים למשוך את עלויות השכר בבנקים כלפי מעלה ולייצב אותו ברמות גבוהות שיפגעו בכושר התחרות של הבנקים בסביבה הפיננסית הדינאמית העתידית", כך אמר היום יואב להמן, המפקח על הבנקים במסגרת הרצאה שנשא בבכנס תל אביב לפיננסים, בנקאות, ביטוח ושוק ההון.
בהרצאתו איפיין המפקח את התקופה האחרונה כתקופת פריחה לבנקאות: הרווחיות להון עלתה לשיאים שלא היו כמותם מזה עשרות שנים. הפסדי האשראי הצטמצמו – הודות לשיפור במצב המשק, והכנסות הריבית והעמלות גדלו במידה ניכרת. יחד עם זאת, חלק מגידול זה נושא אופי ארעי משום שמקורו במכירת נכסים ובפריחה בשוק ההון. מאידך, עלו הוצאות השכר בבנקים בשיעורים חסרי תקדים בהשוואה למשק ככלל ולענף הפיננסי בפרט. גם עליה זו כוללת אמנם רכיבים חד פעמיים (כמו מענקי ההפרטה) או זמניים (בונוסים ואופציות), אך מגמת הגידול המואצת בשכר, והשכר החריג ברמות הניהול העליונות עלולים כאמור, למשוך את עלויות השכר בבנקים כלפי מעלה ולייצב אותו ברמות גבוהות שיפגעו בכושר התחרות של הבנקים בסביבה הפיננסית הדינאמית העתידית.
להמן אמר כי הפיקוח צופה ומקווה שאכן רמת התחרות בתחום הפיננסי תגבר בעקבות הרפורמות שערכנו – ובמיוחד רפורמת בכר – כבר בשנת 2005 חל גידול חסר תקדים בחלקם של המשקיעים המוסדיים באשראי במשק, על חשבון חלקם של הבנקים. להמן הוסיף כי מסתמנת גם התעניינות גוברת והולכת של בנקים וגופים פיננסים זרים לפתח פעילות בישראל, וחשוב שהמערכת הבנקאית הישראלית תשתתף בתחרות מבורכת זו מעמדה של יציבות וכושר, ולא מעמדת נחיתות.
עם זאת, הדגיש להמן כי על אף השיפור בתמונת המשק, סיכוני האשראי בתיקי הבנקים עדיין גבוהים, כפי שמתבטא בהפרשות השנתיות לחובות מסופקים, היקף החובות הבעייתיים, חלקם בתיק האשראי הבנקאי ושיעור הכיסוי הנמוך יחסית לעולם של יתרת ההפרשות לחובות מסופקים את האשראי הבעייתי. הלימות הבנקים השתפרה מאד יחסית לשנים שעברו, אך היא עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית ובהתחשב ברמת הסיכונים.
"לאור כל אלה, חשוב שהמערכת הבנקאית תנצל את תקופת הפריחה הנוכחית כדי לשפר את היערכותה – בהשקעות נרחבות בשידוד מערכות הניהול והבקרה, בשיפורים טכנולוגיים, בשיפור מערך המידע, בהפרשות שמרניות ביותר לחובות מסופקים ובשיפור הדרגתי ביחס ההון – על מנת שעמדת הפתיחה של המערכת הבנקאית בתחרות הגוברת בשוקי הכספים וההון או בתקופת השפל הבא במחזור העסקים תהיה משופרת משמעותית בהשוואה לזו שאפיינה את הבנקים ב-2001-2002." אמר.
בדבריו התייחס המפקח אף לתרומה הגבוהה יחסית של מגזר הבנקאות הקמעונאית והפרטית לרווחי הבנקים ברמת סיכון נמוכה יחסית – דבר שמצדיק את ההתעניינות והתחרות המתעוררת על פלח לקוחות זה.
תרומת הבנקאות העסקית עדיין נמוכה יחסית לרמת הסיכונים הגלומה בה ולהון שנדרשים הבנקים לרתק למגזר זה – תופעה שתביא את הבנקים לפתח ולשכלל את מכשירי העברת הסיכונים (איגוח, השתתפויות נגזרי אשראי, ועוד) וניהול מתקדם של ההון הכלכלי – כחלק משדרוג הניהול הבנקאי במסגרת ההיערכות לבאזל 2. הפיקוח על הבנקים עומד לפרסם בימים הקרובים הוראה המאמצת את הסטנדרטים האמריקאים לטיפול החשבונאי בהעברות ובשירות נכסים פיננסיים (תקן חשבונאי 140 בארה"ב). בהמשך תתוקן גם ההוראה בנושא יחס ההון לעניין העברת סיכוני אשראי. כל אלה הם תשתיות חשובות לשכלול השווקים ולקידום מכשירים כמו איגוח, מכר חוזר, השאלות ועוד.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.