ההפסד מזיוף תוכנה זינק ב-2005 ל-84 מיליון דולר
היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה הפועלות בישראל, כתוצאה משימוש בתוכנות פיראטיות (מועתקות באופן לא חוקי), צמח מ-66 מיליון דולר בשנת 2004, לנזק של 84 מיליון דולר בשנת 2005.
נתונים אלו עולים מתוצאות מחקר בינלאומי שמפרסם היום BSA, הארגון הבינלאומי של יצרניות תוכנה, בו חברות יצרניות התוכנה המובילות בעולם. במקביל, שיעור הפיראטיות ירד באחוז בודד לעומת השנה שעברה - 32% פיראטיות בשנת 2005, לעומת 33 אחוזי פיראטיות בשנת 2004. המחקר שפורסם היום בוצע בידי חברת המחקר הבינלאומית IDC.
במונחים בינלאומיים, היקף הפיראטיות העולמי, עליו מדווח ה-BSA, נשאר בשנת 2005 ברמה זהה לזו שבשנה שעברה, והסתכם ב-35 אחוז. הנזק הכספי ליצרניות התוכנה עלה מהיקף של כ-32.7 מיליארד דולר בשנת 2004, לנזק כספי בהיקף של כ-34.3 מיליארד דולר בשנה החולפת.
"ארגון ה-BSA מודאג מהנתונים המופיעים בדו"ח האחרון, שהתפרסם היום. הארגון מעריך את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, ובכלל זה את פעילותה של היחידה לקניין רוחני במשטרת ישראל. עם זאת, המצב בישראל – בו כשליש מהתוכנות הן תוכנות פיראטיות והיקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה גדל באופן משמעותי, עדיין רחוק מלהיות משביע רצון, וה-BSA מצפה להגברת האכיפה מצד רשויות החוק", נמסר מארגון ה-BSA בישראל.
"דו"ח ה-BSA המתפרסם היום מלמד אמנם על ירידה לאורך השנים האחרונות ברמת הפיראטיות הקיימת, אולם חשוב לציין כי שיעור הפיראטיות בישראל עדיין גבוה לעומת זה הנמדד במדינות מתקדמות מבחינה טכנולוגית, כגון ארה"ב, אנגליה, יפן ומדינות סקנדינביה. לפי הנתונים שלנו, המצב בישראל חמור במיוחד בקרב חברות וארגונים קטנים, וכן בקרב עסקים הפועלים מבתים פרטיים, בהם רמת השימוש הפיראטי היא גבוהה ביותר", הוסיף ומסר הארגון.
"השמת דגש גובר והולך בנושא ההגנה על הקניין הרוחני, וכן חינוך ומודעות לנושא זה, ממשיכים להביא לשיפור במצב העולמי של פיראטיות התוכנה", אומר רוברט הולימן, נשיא ומנכ"ל ארגון BSA. "יחד עם זאת, אנחנו רואים כיצד ממשיכה צמיחתן וחדירתן של רשתות תקשורת רחבות פס ברחבי העולם, ובמקביל ממשיכה התרחבות שוק טכנולוגיות המידע. צירופם של שני אלה, ביחד עם זרם מתמשך של משתמשי מחשב חדשים, וכן זמינות גוברת והולכת של תוכנות פיראטיות, מביאים לכך שלצורך הפחתה בשיעור התוכנות הפיראטיות, יש צורך להמשיך ללא לאות במאבק זה".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
