גלית אבישי יוצאת למלחמה על עמלות הבנקים

פנתה היום במכתב חריף ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ משה כחלון ומגיש ההצעה לסדר בנושא העמלות, ח"כ אבשלום וילן ודורשת טיפול עמוק שימנע את המשך עליית המעמלות המתוכננת
שי פאוזנר |

לאור הפרסומים האחרונים על כוונה נוספת של הבנקים לייקור עמלות למשקי הבית, יוצאת היום גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור למלחמה בבנקים. המכתב שלה אל יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ משה כחלון ואל מגיש ההצעה לסדר בנושא עמלות הבנקים, ח"כ אבשלום וילן, הוא כותבת הבוקר, כי כי הפנייה שלה הינה על רקע חוסר הסבירות של החלטה זו בנסיבות הקיימות, ובעקר לאור התבטאויות מחייבות של הרגולטורים בדיונים שנערכו בעבר בסוגיה לגבש פתרון מערכתי לבעייה.

אבישי קוראת לוועדת הכלכלה לחייב את הממונה על ההגבלים העסקיים ואת המפקח על הבנקים, לטפל ביסודיות בבעיות בתחום הבנקאות והארגון בראשו היא עומדת דורש, כי הוועדה תבצע מעקב מתמיד אחר התקדמותם בנושא וכל זאת כמפורט להלן.

"עמדתנו", כותבת אבישי, "היא שהסכמים קצרי טווח בין ועדת הכלכלה למערכת הבנקאית יש בהם כדי לתת פתרון זמני וחסר לסמפטומים של העדר התחרות במערכת הבנקאית ולכן יש לגבש פתרונות ברמה הרגולטורית".

נזכיר, כי לאחרונה התפרסמו ידיעות על התייקרות צפויה של עמלות בחשבונות עו"ש בשיעור של 5% מיד עם תום תקופת "עסקת החבילה" במשק. אבישי אומרת, כי יש לזכור שעסקת החבילה גובשה בהסכמה בין ועדת הכלכלה של הכנסת, הרגולטורים והבנקים במטרה להקל את נטל העמלות על משקי הבית, ובמהלכה התחייבו הבנקים לא לייקר עמלות המוטלות על חשבונות עו"ש של משקי הבית ואילו כל גורמי ההסדרה התחייבו להימנע מהתערבות נוספת בפעולת הענף להסדרת ליקויים.

אבישי טוענת, כי כדי לבחון את החלטת הבנקים לייקר פעם נוספת את העמלות האמורות יש להבין את הרקע להחלטה. ראשית, מתחילת תקופת "עסקת החבילה" ועד עתה עלה מדד המחירים לצרכן ב- 1.75%, כשבהתאם ייקור ב-5% מהווה ייקור ריאלי דרמטי.

לפני זמן קצר דווח כל גידול של 25% ברווחי הבנקים בשנת 2005 ל-6.5 מיליארד שקל, לאחר חלוקת שכר עתק של בכירי המערכת הבנקאית. ראשי חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו בשנת 2005 סך של 92 מיליון שקל, מזכירה אבישי בפנייתה היום.

"בנסיבות אלה", היא אומרת, "קל להבין שהחלטה על ייקור העמלות למשקי הבית, ואפילו תידחה עקב המחאה הציבורית במספר חודשים, משקפת חוסר ממשי בתחרות בתחום שירותי הבנקאות למשקי הבית. משקי הבית הינם לקוחות שבויים בידי הבנקים. נראה, כי פעולות להקלת הנטל על ציבור הצרכנים באופן נקודתי וזמני נוסח "עסקת החבילה" אינן מספיקות כדי ליצור מציאות צרכנית חדשה וראויה בתחום הבנקאות בישראל. יש צורך בטיפול בשורש הבעיות בתחום, הן בהקשר של התנהלות הבנקים כקבוצת ריכוז והן בכל הנוגע ליחסי בנק לקוח ולחוסר השקיפות של עמלות הבנקים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.