גלית אבישי יוצאת למלחמה על עמלות הבנקים
לאור הפרסומים האחרונים על כוונה נוספת של הבנקים לייקור עמלות למשקי הבית, יוצאת היום גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור למלחמה בבנקים. המכתב שלה אל יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ משה כחלון ואל מגיש ההצעה לסדר בנושא עמלות הבנקים, ח"כ אבשלום וילן, הוא כותבת הבוקר, כי כי הפנייה שלה הינה על רקע חוסר הסבירות של החלטה זו בנסיבות הקיימות, ובעקר לאור התבטאויות מחייבות של הרגולטורים בדיונים שנערכו בעבר בסוגיה לגבש פתרון מערכתי לבעייה.
אבישי קוראת לוועדת הכלכלה לחייב את הממונה על ההגבלים העסקיים ואת המפקח על הבנקים, לטפל ביסודיות בבעיות בתחום הבנקאות והארגון בראשו היא עומדת דורש, כי הוועדה תבצע מעקב מתמיד אחר התקדמותם בנושא וכל זאת כמפורט להלן.
"עמדתנו", כותבת אבישי, "היא שהסכמים קצרי טווח בין ועדת הכלכלה למערכת הבנקאית יש בהם כדי לתת פתרון זמני וחסר לסמפטומים של העדר התחרות במערכת הבנקאית ולכן יש לגבש פתרונות ברמה הרגולטורית".
נזכיר, כי לאחרונה התפרסמו ידיעות על התייקרות צפויה של עמלות בחשבונות עו"ש בשיעור של 5% מיד עם תום תקופת "עסקת החבילה" במשק. אבישי אומרת, כי יש לזכור שעסקת החבילה גובשה בהסכמה בין ועדת הכלכלה של הכנסת, הרגולטורים והבנקים במטרה להקל את נטל העמלות על משקי הבית, ובמהלכה התחייבו הבנקים לא לייקר עמלות המוטלות על חשבונות עו"ש של משקי הבית ואילו כל גורמי ההסדרה התחייבו להימנע מהתערבות נוספת בפעולת הענף להסדרת ליקויים.
אבישי טוענת, כי כדי לבחון את החלטת הבנקים לייקר פעם נוספת את העמלות האמורות יש להבין את הרקע להחלטה. ראשית, מתחילת תקופת "עסקת החבילה" ועד עתה עלה מדד המחירים לצרכן ב- 1.75%, כשבהתאם ייקור ב-5% מהווה ייקור ריאלי דרמטי.
לפני זמן קצר דווח כל גידול של 25% ברווחי הבנקים בשנת 2005 ל-6.5 מיליארד שקל, לאחר חלוקת שכר עתק של בכירי המערכת הבנקאית. ראשי חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו בשנת 2005 סך של 92 מיליון שקל, מזכירה אבישי בפנייתה היום.
"בנסיבות אלה", היא אומרת, "קל להבין שהחלטה על ייקור העמלות למשקי הבית, ואפילו תידחה עקב המחאה הציבורית במספר חודשים, משקפת חוסר ממשי בתחרות בתחום שירותי הבנקאות למשקי הבית. משקי הבית הינם לקוחות שבויים בידי הבנקים. נראה, כי פעולות להקלת הנטל על ציבור הצרכנים באופן נקודתי וזמני נוסח "עסקת החבילה" אינן מספיקות כדי ליצור מציאות צרכנית חדשה וראויה בתחום הבנקאות בישראל. יש צורך בטיפול בשורש הבעיות בתחום, הן בהקשר של התנהלות הבנקים כקבוצת ריכוז והן בכל הנוגע ליחסי בנק לקוח ולחוסר השקיפות של עמלות הבנקים".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
