שיפור בכלכלה: מדד הסיכון של BDI ממשיך לרשום שיאים

מצב הסיכון העסקי באפריל עומד על 5.85 בלבד. במהלך השנה האחרונה חל שיפור בסיכון העסקי במשק בכ-4%. כ-14% מכלל החברות במשק נמצאות במצב סיכון גבוה במיוחד המאיים על המשך פעילותן כעסק חי
דרור איטח |

בחודש שאחרי החגים רשם המשק הישראלי שיא חיובי נוסף בסיכונו העסקי. מדד BDI המתפרסם מעלה, כי במקביל לצמיחה הכללית של המשק הישראלי בחודשים האחרונים נרשמה הטבה נוספת במדד הסיכון בחודש החולף. ציונו העסקי של המשק ירד ופחות חברות נאלצו לסגור את שעריהן בחודש החולף. כלכלני הקבוצה מציינים, כי ההטבה ניכרה במרבית הפרמטרים הנבחנים במסגרת מדד הסיכון המשולב.

מנתוני המדד עולה, כי מספר החברות והעסקים הנמצאים בסכנת סגירה בחודש מארס קטן בכ-2.8% ממספרם בחודש הקודם. בחודש אפריל 44,800 חברות ועסקים עמדו בסכנת סגירה, זאת בהשוואה לכ-45,120 חברות ועסקים במארס.

כלכלני BDI מציינים כי גם במהלך החודש החולף ירד שיעור החברות הנמצאות במצבי סיכון גבוהים מהממוצע וגבוהים במיוחד, במקביל לגידול בשיעור החברות במצבי סיכון ממוצעים. מבין כלל החברות והעסקים בישראל כ-14% מהן נמצאות במצב סיכון גבוה במיוחד (לעומת 14.1% בחודש הקודם), 14.2% מהן במצב סיכון גבוה מהממוצע (לעומת 14.65% בחודש הקודם), 63.5% במצב סיכון בינונית (לעומת 63%) וכ- 8.30% במצב סיכון זניח וטוב במיוחד, בהשוואה ל-%8.25 בחודש מארס.

בחודש אפריל, רשם המשק הישראלי שיא חיובי במצב סיכונו העסקי, והגיע לרמה של 5.85 בלבד, זאת בהשוואה ל-5.90 בחודש מארס ול-5.98 בחודש פברואר.

ב-BDI מציינים, כי מדד הסיכון המשולב של המשק הישראלי בחמשת החודשים האחרונים סווג ברמת סיכון ממוצעת בלבד, לאחר למעלה משלוש שנים בהן עמד סיכונו העסקי של המשק על רמת סיכון גבוהה מהממוצע.

תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בחברת BDI ביזנס דאטה ישראל, מציינת, כי מרבית הפרמטרים המרכזיים הנבדקים במסגרת מדד הסיכון של המשק ומשפיעים עליו, מצביעים כי בחודש אפריל המשיך המשק לרשום הטבה בסיכונו העסקי, במקביל למגמת הצמיחה הכללית, המאפיינת אותו בחודשים האחרונים. במרבית החברות והעסקים בארץ, נרשמה בחודש האחרון פעילות ערה ומוגברת. ינאי מוסיפה, כי ההטבה בחודש אפריל אפיינה את כל מגזרי הפעילות במשק.

לאחר שהצטרף לרשימת הענפים החזקים והבטוחים ביותר בחודש מארס, ענף תעשיית המזון והמשקאות ממשיך לרשום הטבה בסיכונו העסקי גם החודש ועולה למקום השלישי ברשימה. במהלך חודש אפריל עמד מדד הסיכון של הענף על 5.30, זאת בהשוואה ל-5.43 בחודש מארס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".