מנהלים בכירים יקבלו מתנה לחג בשווי 4,000-4,500 שקל
החל המבצע המסורתי של חלוקת מתנות לחג למיליון ומאה אלף עובדים, שימשך עד ערב חג הפסח. מסקר תקופתי שערכה חברת "ועדים" המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית של ועדים בישראל עולה, כי ארגוני עובדים גדולים כגון "חבר", "קרנות השוטרים", "הוט" ואחרים מזמינים את העובדים לבחור את המתנה במסגרת בזאר וירידי מתנות שהם מקיימים ברחבי הארץ.
עוד עולה מהסקר, כי שווי ממוצע של מתנה לעובד יעמוד השנה על 590-800 שקל. מנהלים בכירים יקבלו מתנה בשווי 4,000-4,500 שקל. היקף רכישות המתנות שביצעו וועדי עובדים ומנהלי רווחה גדל השנה ביותר מ-20% לעומת רכישת המתנות בחג הקודם, והוא נאמד במיליארד וחצי השקלים.
כלי בית, מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וטקסטיל תופסים השנה את מקומם של תווי השי המסורתיים שהפופולריות שלהם נפגעה אחרי קריסת רשת "הקלאבמרקט".
יעקב אלוש, מנכ"ל חברת "ועדים" מציין כי שוק הוועדים נהנה בשנה האחרונה מפרוספריטי חסר תקדים וכי הסקר מצא שבנוסף לתקציבי המתנות יוציאו העובדים מכיסם סכום לא מבוטל של 600 מיליון שקלים על השלמות מחיר למתנות יקרות מתקציב השי שיקבלו, וכן על רכישות במסגרת מבצעים שייערכו במקומות העבודה.
אלוש מוסיף, כי גם גורמי התיירות מנצלים את הפעילות הצרכנית של עובדים המבוססת על התשתית הארגונית של מקומות העבודה, ומשווקים שירותי תיירות ונופש בהיקף הנאמד ב-500 מיליון שקל.
תקציבי המתנות לעובדים לפסח: (מתוך סקר חברת "ועדים")
* הנהלת זוגלובק הוסיפה השנה לעובדים בנוסף לשי שמחלק הוועד בגובה 200 שקל גם סל מעדנים מתוצרת החברה בשווי 450 שקל.
* עובדי הוד חפר יקבלו מתנה משולבת עם תקציב ביגוד – סה"כ 1500 שקל.
* עובדי משרד ראש הממשלה, עובדי אלקטרה ועובדי נציבות המדינה יקבלו מתנות ב-800 שקל.
* עובדי מכתשים יקבלו מתנות בשווי 1200 שקל.
* עובדי חברת החשמל ועובדי הבנק הבינלאומי, יקבלו מתנות בשווי 1000 שקל.
* עובדי בנק הפועלים ועובדי תדיראן מערכות יקבלו מתנות בשווי 950 שקל.
* עובדי אי.סי.איי, עובדי חברת הברום ועובדי תע"ש יקבלו מתנות בשווי 700-750 שקל.
* עובדי טבע, עובדי קואופרטיב "דן" ועובדי מכון וולקני יקבלו מתנות בשווי 650 שקל.
* עובדי מקורות, עובדי משרד החקלאות ועובדי טלרד, יקבלו מתנות בשווי 500-600 שקל.
* עובדי ויזה כרטיסי אשראי ועובדי עיריית הרצלייה, יקבלו 400 שקל.
* עובדי בנק דיסקונט יקבלו מתנות בשווי 300 שקל.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
