לידר ושות' מעריכים: בזק עשויה להציף ערך ב-2006
בית ההשקעות לידר ושות' מפרסם היום את הערכותיו לשנה הקרובה לפי סקטורים שונים. בגזרת המאקרו מצינים הכלכלנים, "אנו חוזים צמיחה של 4.3% בשנת 2006, היצוא התעשייתי יגדל ב-6%-7% בשנה בממוצע, על רקע ההתרחבות הצפויה בסחר העולמי בשיעור של כ-7%.
"בשנת 2006 קצב הצמיחה העולמי יואט מעט ל-4.0% (לעומת 4.3% בשנת 2005) עקב ההתייקרות במחירי הנפט והמשך עליית ריבית בארה"ב. הצמיחה בארה"ב תרד ל-2.9% לעומת 3.5% בשנת 2005 (תחזית ה-Economist)".
בלידר ושות' מציינים כי הצריכה הפרטית תגדל ב-5% ותושפע מעליית שכר בסקטור הציבורי (החזר שחיקת השכר משנת 2003), שיפור בתעסוקה, ירידה בנטל המס ושיפור באווירה הכלכלית עקב עליית מחירי המניות ואפקט העושר.
בהקשר לענפי המשק השונים מציינים בלידר ושות' כי ענף התקשורת חווה את אחת השנים המעניינות ביותר בשנה החולפת, "שנה זו התאפיינה בעיקר בשינויי בעלות בחברות התקשורת הגדולות ובגיוסי כסף בהיקפים מרשימים". בלידר ושות' הוסיפו כי הם רואים בשנת 2006 כשנה של הזדמנות להצפת ערך בענף התקשורת.
הסיבות להצפת ערך לדעתם הן: חלוקת דיבידנדים - שלוש חברות התקשורת הגדולות צפויות לחלק דיבידנדים בשנת 2006: בזק, הבעלים החדשים בוודאי יפעלו לחלוקת דיבידנד מהותית על מנת להחזיר חלק מהשקעתם. פרטנר החלה כבר בחלוקת דיבידנד בסוף שנת 2005 וצפויה להמשיך ולעשות כן גם בשנת 2006. סלקום כבר הצהירה לאחר הגיוס האדיר שביצעה בסוף 2005, כי תחלק כ-3.6 מיליארד שקל כדיבידנד אולם במקרה זה הנהנית העיקרית תהיה קבוצת אי.די.בי.
הנפקות, בלידר ושות' רואים בשנה הקרובה כשנה של הנפקות לצורך הצפת ערך, "סלקום צפויה להנפיק את מניותיה לראשונה בבורסת ת"א. אנו מניחים כי הבעלות החדשה בבזק, תפעל על מנת להנפיק את מניות פלאפון לראשונה. ככל הנראה צפויות גם הנפקות חוב מצד חברות הכבלים במידה ויתאפשר להן לאור מצבן הכלכלי, המשפטי וכו'". הם מוסיפים כי קיים גם סיכוי סביר לקונסולידציה בענף.
הם סבורים כי במידה והתחזיות יתממשו, הרי שמניית בזק צפויה להציף את הערך הרב ביותר בשנה הקרובה כתוצאה מייעול מבנה ההוצאות, שינוי מבנה ארגוני, הפחתות הון וחלוקת דיבידנדים.
במניות הטכנולוגיה הישראליות, לדעת האנליסטים, ברמות המחירים הנוכחיות יש לבחור במניות ספציפיות בלבד. אין טעם לדון כאן בענף ככלל מאחר וכל חברה פעילה בתחום פעילות אחר, תחת תנאים סביבתיים שונים.
השוק הביטחוני בישראל נחשב גם הוא לתת ענף טכנולוגי. הסיפור הגדול כרגע בענף הוא הקמת תעשיה ביטחונית פרטית בראשות אלביט מערכות. בסיומו של תהליך צופים בלידר ושות' כי תשארנה בישראל רק שתי חברות ביטחוניות מתוך הגיון עסקי של יתרון לגודל ומוניטין כאשר אחת מהן תהיה אלביט מערכות והשניה רפא"ל תחת אחזקת המדינה. מכאן נובע כי התעשייה האווירית ותע"ש יופרטו ויתחלקו בין שתי החברות שהזכרנו.
בשלב זה, אלביט מערכות מחד זוכה בחוזים רבים, אך מאידך עומדות בפניה משוכות לא קטנות כמו מיזוג מלא עם תדיראן קשר והטמעת אלישרא "החולה". כמו כן, יש לזכור כי החברה עדיין אינה מצליחה לייצר שיעורי רווח משביעי רצון ולכן כרגע המניה המועדפת עלינו בתחום היא דווקא זו של תדיראן קשר מאחר ומחיר המניה הנמוך אינו מוצדק על פי כל שיטה של הערכת שווי.
בלידר ושות' מעריכים כי ברגע שיסתיים הסכסוך עם העובדים וכאשר תדיראן תתחיל ליהנות מהמטריה של אלביט מערכות, יצוף לה הערך האמיתי המגיע לה.
בתחום הכימיה ציינו בבית ההשקעות כי, מכתשים אגן צפויה לשנה פושרת ב 2006 בכל הקשור לקצב צמיחת שווקי היעד וקצב הצמיחה שלה יהיה תלוי ביכולת של החברה לאתר הזדמנויות ושווקים חדשים. הדברים נכונים גם לגבי פרוטרום אך להערכתנו הסביבה העסקית של פרוטרום מציעה מספר רב יותר של הזדמנויות עסקיות ובמחירים הגיוניים.
באשר לבנקים מציינים האנליסטים כי הבנקים הפסידו לכאורה בשנת 2005 במאבק על רפורמת בכר, אולם דומה כי מעז יצא מתוק ובסך הכל הבנקים יוצאים מורווחים בסופו של דבר מהרפורמה, כאשר השילוב של התמורה בגין הנכסים (הרבה מעל המצופה), דמי ההפצה והפוטנציאל במכירת ביטוח ופנסיה תורמים בסופו של דבר לשוויים של הבנקים.
ונחתום לגבי הערכת בית ההשקעות באשר למניית העם: טבע. להערכת האנליסטים, צבר המוצרים של טבע כשהוא משולב בצבר המוצרים של איווקס שנרכשה לאחרונה, נותן לטבע יכולת בלתי רגילה ליהנות ממספר רב של מיוצרים חדשים עם תחרות מועטה ורווחים גבוהים בשנת 2006.

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
