לידר ושות' מעריכים: בזק עשויה להציף ערך ב-2006

הנפקות, קונסולידציה והצפת ערך עשויים להגביר את האטרקטיביות של ענף התקשורת לדעת האנליסטים השנה. בתחום הבטחוני: בסוף ישארו כאן רק אלביט מערכות ורפא"ל בבעלות המדינה

בית ההשקעות לידר ושות' מפרסם היום את הערכותיו לשנה הקרובה לפי סקטורים שונים. בגזרת המאקרו מצינים הכלכלנים, "אנו חוזים צמיחה של 4.3% בשנת 2006, היצוא התעשייתי יגדל ב-6%-7% בשנה בממוצע, על רקע ההתרחבות הצפויה בסחר העולמי בשיעור של כ-7%.

"בשנת 2006 קצב הצמיחה העולמי יואט מעט ל-4.0% (לעומת 4.3% בשנת 2005) עקב ההתייקרות במחירי הנפט והמשך עליית ריבית בארה"ב. הצמיחה בארה"ב תרד ל-2.9% לעומת 3.5% בשנת 2005 (תחזית ה-Economist)".

בלידר ושות' מציינים כי הצריכה הפרטית תגדל ב-5% ותושפע מעליית שכר בסקטור הציבורי (החזר שחיקת השכר משנת 2003), שיפור בתעסוקה, ירידה בנטל המס ושיפור באווירה הכלכלית עקב עליית מחירי המניות ואפקט העושר.

בהקשר לענפי המשק השונים מציינים בלידר ושות' כי ענף התקשורת חווה את אחת השנים המעניינות ביותר בשנה החולפת, "שנה זו התאפיינה בעיקר בשינויי בעלות בחברות התקשורת הגדולות ובגיוסי כסף בהיקפים מרשימים". בלידר ושות' הוסיפו כי הם רואים בשנת 2006 כשנה של הזדמנות להצפת ערך בענף התקשורת.

הסיבות להצפת ערך לדעתם הן: חלוקת דיבידנדים - שלוש חברות התקשורת הגדולות צפויות לחלק דיבידנדים בשנת 2006: בזק, הבעלים החדשים בוודאי יפעלו לחלוקת דיבידנד מהותית על מנת להחזיר חלק מהשקעתם. פרטנר החלה כבר בחלוקת דיבידנד בסוף שנת 2005 וצפויה להמשיך ולעשות כן גם בשנת 2006. סלקום כבר הצהירה לאחר הגיוס האדיר שביצעה בסוף 2005, כי תחלק כ-3.6 מיליארד שקל כדיבידנד אולם במקרה זה הנהנית העיקרית תהיה קבוצת אי.די.בי.

הנפקות, בלידר ושות' רואים בשנה הקרובה כשנה של הנפקות לצורך הצפת ערך, "סלקום צפויה להנפיק את מניותיה לראשונה בבורסת ת"א. אנו מניחים כי הבעלות החדשה בבזק, תפעל על מנת להנפיק את מניות פלאפון לראשונה. ככל הנראה צפויות גם הנפקות חוב מצד חברות הכבלים במידה ויתאפשר להן לאור מצבן הכלכלי, המשפטי וכו'". הם מוסיפים כי קיים גם סיכוי סביר לקונסולידציה בענף.

הם סבורים כי במידה והתחזיות יתממשו, הרי שמניית בזק צפויה להציף את הערך הרב ביותר בשנה הקרובה כתוצאה מייעול מבנה ההוצאות, שינוי מבנה ארגוני, הפחתות הון וחלוקת דיבידנדים.

במניות הטכנולוגיה הישראליות, לדעת האנליסטים, ברמות המחירים הנוכחיות יש לבחור במניות ספציפיות בלבד. אין טעם לדון כאן בענף ככלל מאחר וכל חברה פעילה בתחום פעילות אחר, תחת תנאים סביבתיים שונים.

השוק הביטחוני בישראל נחשב גם הוא לתת ענף טכנולוגי. הסיפור הגדול כרגע בענף הוא הקמת תעשיה ביטחונית פרטית בראשות אלביט מערכות. בסיומו של תהליך צופים בלידר ושות' כי תשארנה בישראל רק שתי חברות ביטחוניות מתוך הגיון עסקי של יתרון לגודל ומוניטין כאשר אחת מהן תהיה אלביט מערכות והשניה רפא"ל תחת אחזקת המדינה. מכאן נובע כי התעשייה האווירית ותע"ש יופרטו ויתחלקו בין שתי החברות שהזכרנו.

בשלב זה, אלביט מערכות מחד זוכה בחוזים רבים, אך מאידך עומדות בפניה משוכות לא קטנות כמו מיזוג מלא עם תדיראן קשר והטמעת אלישרא "החולה". כמו כן, יש לזכור כי החברה עדיין אינה מצליחה לייצר שיעורי רווח משביעי רצון ולכן כרגע המניה המועדפת עלינו בתחום היא דווקא זו של תדיראן קשר מאחר ומחיר המניה הנמוך אינו מוצדק על פי כל שיטה של הערכת שווי.

בלידר ושות' מעריכים כי ברגע שיסתיים הסכסוך עם העובדים וכאשר תדיראן תתחיל ליהנות מהמטריה של אלביט מערכות, יצוף לה הערך האמיתי המגיע לה.

בתחום הכימיה ציינו בבית ההשקעות כי, מכתשים אגן צפויה לשנה פושרת ב 2006 בכל הקשור לקצב צמיחת שווקי היעד וקצב הצמיחה שלה יהיה תלוי ביכולת של החברה לאתר הזדמנויות ושווקים חדשים. הדברים נכונים גם לגבי פרוטרום אך להערכתנו הסביבה העסקית של פרוטרום מציעה מספר רב יותר של הזדמנויות עסקיות ובמחירים הגיוניים.

באשר לבנקים מציינים האנליסטים כי הבנקים הפסידו לכאורה בשנת 2005 במאבק על רפורמת בכר, אולם דומה כי מעז יצא מתוק ובסך הכל הבנקים יוצאים מורווחים בסופו של דבר מהרפורמה, כאשר השילוב של התמורה בגין הנכסים (הרבה מעל המצופה), דמי ההפצה והפוטנציאל במכירת ביטוח ופנסיה תורמים בסופו של דבר לשוויים של הבנקים.

ונחתום לגבי הערכת בית ההשקעות באשר למניית העם: טבע. להערכת האנליסטים, צבר המוצרים של טבע כשהוא משולב בצבר המוצרים של איווקס שנרכשה לאחרונה, נותן לטבע יכולת בלתי רגילה ליהנות ממספר רב של מיוצרים חדשים עם תחרות מועטה ורווחים גבוהים בשנת 2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: