לידר ושות' מעריכים: בזק עשויה להציף ערך ב-2006
בית ההשקעות לידר ושות' מפרסם היום את הערכותיו לשנה הקרובה לפי סקטורים שונים. בגזרת המאקרו מצינים הכלכלנים, "אנו חוזים צמיחה של 4.3% בשנת 2006, היצוא התעשייתי יגדל ב-6%-7% בשנה בממוצע, על רקע ההתרחבות הצפויה בסחר העולמי בשיעור של כ-7%.
"בשנת 2006 קצב הצמיחה העולמי יואט מעט ל-4.0% (לעומת 4.3% בשנת 2005) עקב ההתייקרות במחירי הנפט והמשך עליית ריבית בארה"ב. הצמיחה בארה"ב תרד ל-2.9% לעומת 3.5% בשנת 2005 (תחזית ה-Economist)".
בלידר ושות' מציינים כי הצריכה הפרטית תגדל ב-5% ותושפע מעליית שכר בסקטור הציבורי (החזר שחיקת השכר משנת 2003), שיפור בתעסוקה, ירידה בנטל המס ושיפור באווירה הכלכלית עקב עליית מחירי המניות ואפקט העושר.
בהקשר לענפי המשק השונים מציינים בלידר ושות' כי ענף התקשורת חווה את אחת השנים המעניינות ביותר בשנה החולפת, "שנה זו התאפיינה בעיקר בשינויי בעלות בחברות התקשורת הגדולות ובגיוסי כסף בהיקפים מרשימים". בלידר ושות' הוסיפו כי הם רואים בשנת 2006 כשנה של הזדמנות להצפת ערך בענף התקשורת.
הסיבות להצפת ערך לדעתם הן: חלוקת דיבידנדים - שלוש חברות התקשורת הגדולות צפויות לחלק דיבידנדים בשנת 2006: בזק, הבעלים החדשים בוודאי יפעלו לחלוקת דיבידנד מהותית על מנת להחזיר חלק מהשקעתם. פרטנר החלה כבר בחלוקת דיבידנד בסוף שנת 2005 וצפויה להמשיך ולעשות כן גם בשנת 2006. סלקום כבר הצהירה לאחר הגיוס האדיר שביצעה בסוף 2005, כי תחלק כ-3.6 מיליארד שקל כדיבידנד אולם במקרה זה הנהנית העיקרית תהיה קבוצת אי.די.בי.
הנפקות, בלידר ושות' רואים בשנה הקרובה כשנה של הנפקות לצורך הצפת ערך, "סלקום צפויה להנפיק את מניותיה לראשונה בבורסת ת"א. אנו מניחים כי הבעלות החדשה בבזק, תפעל על מנת להנפיק את מניות פלאפון לראשונה. ככל הנראה צפויות גם הנפקות חוב מצד חברות הכבלים במידה ויתאפשר להן לאור מצבן הכלכלי, המשפטי וכו'". הם מוסיפים כי קיים גם סיכוי סביר לקונסולידציה בענף.
הם סבורים כי במידה והתחזיות יתממשו, הרי שמניית בזק צפויה להציף את הערך הרב ביותר בשנה הקרובה כתוצאה מייעול מבנה ההוצאות, שינוי מבנה ארגוני, הפחתות הון וחלוקת דיבידנדים.
במניות הטכנולוגיה הישראליות, לדעת האנליסטים, ברמות המחירים הנוכחיות יש לבחור במניות ספציפיות בלבד. אין טעם לדון כאן בענף ככלל מאחר וכל חברה פעילה בתחום פעילות אחר, תחת תנאים סביבתיים שונים.
השוק הביטחוני בישראל נחשב גם הוא לתת ענף טכנולוגי. הסיפור הגדול כרגע בענף הוא הקמת תעשיה ביטחונית פרטית בראשות אלביט מערכות. בסיומו של תהליך צופים בלידר ושות' כי תשארנה בישראל רק שתי חברות ביטחוניות מתוך הגיון עסקי של יתרון לגודל ומוניטין כאשר אחת מהן תהיה אלביט מערכות והשניה רפא"ל תחת אחזקת המדינה. מכאן נובע כי התעשייה האווירית ותע"ש יופרטו ויתחלקו בין שתי החברות שהזכרנו.
בשלב זה, אלביט מערכות מחד זוכה בחוזים רבים, אך מאידך עומדות בפניה משוכות לא קטנות כמו מיזוג מלא עם תדיראן קשר והטמעת אלישרא "החולה". כמו כן, יש לזכור כי החברה עדיין אינה מצליחה לייצר שיעורי רווח משביעי רצון ולכן כרגע המניה המועדפת עלינו בתחום היא דווקא זו של תדיראן קשר מאחר ומחיר המניה הנמוך אינו מוצדק על פי כל שיטה של הערכת שווי.
בלידר ושות' מעריכים כי ברגע שיסתיים הסכסוך עם העובדים וכאשר תדיראן תתחיל ליהנות מהמטריה של אלביט מערכות, יצוף לה הערך האמיתי המגיע לה.
בתחום הכימיה ציינו בבית ההשקעות כי, מכתשים אגן צפויה לשנה פושרת ב 2006 בכל הקשור לקצב צמיחת שווקי היעד וקצב הצמיחה שלה יהיה תלוי ביכולת של החברה לאתר הזדמנויות ושווקים חדשים. הדברים נכונים גם לגבי פרוטרום אך להערכתנו הסביבה העסקית של פרוטרום מציעה מספר רב יותר של הזדמנויות עסקיות ובמחירים הגיוניים.
באשר לבנקים מציינים האנליסטים כי הבנקים הפסידו לכאורה בשנת 2005 במאבק על רפורמת בכר, אולם דומה כי מעז יצא מתוק ובסך הכל הבנקים יוצאים מורווחים בסופו של דבר מהרפורמה, כאשר השילוב של התמורה בגין הנכסים (הרבה מעל המצופה), דמי ההפצה והפוטנציאל במכירת ביטוח ופנסיה תורמים בסופו של דבר לשוויים של הבנקים.
ונחתום לגבי הערכת בית ההשקעות באשר למניית העם: טבע. להערכת האנליסטים, צבר המוצרים של טבע כשהוא משולב בצבר המוצרים של איווקס שנרכשה לאחרונה, נותן לטבע יכולת בלתי רגילה ליהנות ממספר רב של מיוצרים חדשים עם תחרות מועטה ורווחים גבוהים בשנת 2006.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.68% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
