לידר ושות' מעריכים: בזק עשויה להציף ערך ב-2006
בית ההשקעות לידר ושות' מפרסם היום את הערכותיו לשנה הקרובה לפי סקטורים שונים. בגזרת המאקרו מצינים הכלכלנים, "אנו חוזים צמיחה של 4.3% בשנת 2006, היצוא התעשייתי יגדל ב-6%-7% בשנה בממוצע, על רקע ההתרחבות הצפויה בסחר העולמי בשיעור של כ-7%.
"בשנת 2006 קצב הצמיחה העולמי יואט מעט ל-4.0% (לעומת 4.3% בשנת 2005) עקב ההתייקרות במחירי הנפט והמשך עליית ריבית בארה"ב. הצמיחה בארה"ב תרד ל-2.9% לעומת 3.5% בשנת 2005 (תחזית ה-Economist)".
בלידר ושות' מציינים כי הצריכה הפרטית תגדל ב-5% ותושפע מעליית שכר בסקטור הציבורי (החזר שחיקת השכר משנת 2003), שיפור בתעסוקה, ירידה בנטל המס ושיפור באווירה הכלכלית עקב עליית מחירי המניות ואפקט העושר.
בהקשר לענפי המשק השונים מציינים בלידר ושות' כי ענף התקשורת חווה את אחת השנים המעניינות ביותר בשנה החולפת, "שנה זו התאפיינה בעיקר בשינויי בעלות בחברות התקשורת הגדולות ובגיוסי כסף בהיקפים מרשימים". בלידר ושות' הוסיפו כי הם רואים בשנת 2006 כשנה של הזדמנות להצפת ערך בענף התקשורת.
הסיבות להצפת ערך לדעתם הן: חלוקת דיבידנדים - שלוש חברות התקשורת הגדולות צפויות לחלק דיבידנדים בשנת 2006: בזק, הבעלים החדשים בוודאי יפעלו לחלוקת דיבידנד מהותית על מנת להחזיר חלק מהשקעתם. פרטנר החלה כבר בחלוקת דיבידנד בסוף שנת 2005 וצפויה להמשיך ולעשות כן גם בשנת 2006. סלקום כבר הצהירה לאחר הגיוס האדיר שביצעה בסוף 2005, כי תחלק כ-3.6 מיליארד שקל כדיבידנד אולם במקרה זה הנהנית העיקרית תהיה קבוצת אי.די.בי.
הנפקות, בלידר ושות' רואים בשנה הקרובה כשנה של הנפקות לצורך הצפת ערך, "סלקום צפויה להנפיק את מניותיה לראשונה בבורסת ת"א. אנו מניחים כי הבעלות החדשה בבזק, תפעל על מנת להנפיק את מניות פלאפון לראשונה. ככל הנראה צפויות גם הנפקות חוב מצד חברות הכבלים במידה ויתאפשר להן לאור מצבן הכלכלי, המשפטי וכו'". הם מוסיפים כי קיים גם סיכוי סביר לקונסולידציה בענף.
הם סבורים כי במידה והתחזיות יתממשו, הרי שמניית בזק צפויה להציף את הערך הרב ביותר בשנה הקרובה כתוצאה מייעול מבנה ההוצאות, שינוי מבנה ארגוני, הפחתות הון וחלוקת דיבידנדים.
במניות הטכנולוגיה הישראליות, לדעת האנליסטים, ברמות המחירים הנוכחיות יש לבחור במניות ספציפיות בלבד. אין טעם לדון כאן בענף ככלל מאחר וכל חברה פעילה בתחום פעילות אחר, תחת תנאים סביבתיים שונים.
השוק הביטחוני בישראל נחשב גם הוא לתת ענף טכנולוגי. הסיפור הגדול כרגע בענף הוא הקמת תעשיה ביטחונית פרטית בראשות אלביט מערכות. בסיומו של תהליך צופים בלידר ושות' כי תשארנה בישראל רק שתי חברות ביטחוניות מתוך הגיון עסקי של יתרון לגודל ומוניטין כאשר אחת מהן תהיה אלביט מערכות והשניה רפא"ל תחת אחזקת המדינה. מכאן נובע כי התעשייה האווירית ותע"ש יופרטו ויתחלקו בין שתי החברות שהזכרנו.
בשלב זה, אלביט מערכות מחד זוכה בחוזים רבים, אך מאידך עומדות בפניה משוכות לא קטנות כמו מיזוג מלא עם תדיראן קשר והטמעת אלישרא "החולה". כמו כן, יש לזכור כי החברה עדיין אינה מצליחה לייצר שיעורי רווח משביעי רצון ולכן כרגע המניה המועדפת עלינו בתחום היא דווקא זו של תדיראן קשר מאחר ומחיר המניה הנמוך אינו מוצדק על פי כל שיטה של הערכת שווי.
בלידר ושות' מעריכים כי ברגע שיסתיים הסכסוך עם העובדים וכאשר תדיראן תתחיל ליהנות מהמטריה של אלביט מערכות, יצוף לה הערך האמיתי המגיע לה.
בתחום הכימיה ציינו בבית ההשקעות כי, מכתשים אגן צפויה לשנה פושרת ב 2006 בכל הקשור לקצב צמיחת שווקי היעד וקצב הצמיחה שלה יהיה תלוי ביכולת של החברה לאתר הזדמנויות ושווקים חדשים. הדברים נכונים גם לגבי פרוטרום אך להערכתנו הסביבה העסקית של פרוטרום מציעה מספר רב יותר של הזדמנויות עסקיות ובמחירים הגיוניים.
באשר לבנקים מציינים האנליסטים כי הבנקים הפסידו לכאורה בשנת 2005 במאבק על רפורמת בכר, אולם דומה כי מעז יצא מתוק ובסך הכל הבנקים יוצאים מורווחים בסופו של דבר מהרפורמה, כאשר השילוב של התמורה בגין הנכסים (הרבה מעל המצופה), דמי ההפצה והפוטנציאל במכירת ביטוח ופנסיה תורמים בסופו של דבר לשוויים של הבנקים.
ונחתום לגבי הערכת בית ההשקעות באשר למניית העם: טבע. להערכת האנליסטים, צבר המוצרים של טבע כשהוא משולב בצבר המוצרים של איווקס שנרכשה לאחרונה, נותן לטבע יכולת בלתי רגילה ליהנות ממספר רב של מיוצרים חדשים עם תחרות מועטה ורווחים גבוהים בשנת 2006.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
