לידר ושות' מעריכים: בזק עשויה להציף ערך ב-2006
בית ההשקעות לידר ושות' מפרסם היום את הערכותיו לשנה הקרובה לפי סקטורים שונים. בגזרת המאקרו מצינים הכלכלנים, "אנו חוזים צמיחה של 4.3% בשנת 2006, היצוא התעשייתי יגדל ב-6%-7% בשנה בממוצע, על רקע ההתרחבות הצפויה בסחר העולמי בשיעור של כ-7%.
"בשנת 2006 קצב הצמיחה העולמי יואט מעט ל-4.0% (לעומת 4.3% בשנת 2005) עקב ההתייקרות במחירי הנפט והמשך עליית ריבית בארה"ב. הצמיחה בארה"ב תרד ל-2.9% לעומת 3.5% בשנת 2005 (תחזית ה-Economist)".
בלידר ושות' מציינים כי הצריכה הפרטית תגדל ב-5% ותושפע מעליית שכר בסקטור הציבורי (החזר שחיקת השכר משנת 2003), שיפור בתעסוקה, ירידה בנטל המס ושיפור באווירה הכלכלית עקב עליית מחירי המניות ואפקט העושר.
בהקשר לענפי המשק השונים מציינים בלידר ושות' כי ענף התקשורת חווה את אחת השנים המעניינות ביותר בשנה החולפת, "שנה זו התאפיינה בעיקר בשינויי בעלות בחברות התקשורת הגדולות ובגיוסי כסף בהיקפים מרשימים". בלידר ושות' הוסיפו כי הם רואים בשנת 2006 כשנה של הזדמנות להצפת ערך בענף התקשורת.
הסיבות להצפת ערך לדעתם הן: חלוקת דיבידנדים - שלוש חברות התקשורת הגדולות צפויות לחלק דיבידנדים בשנת 2006: בזק, הבעלים החדשים בוודאי יפעלו לחלוקת דיבידנד מהותית על מנת להחזיר חלק מהשקעתם. פרטנר החלה כבר בחלוקת דיבידנד בסוף שנת 2005 וצפויה להמשיך ולעשות כן גם בשנת 2006. סלקום כבר הצהירה לאחר הגיוס האדיר שביצעה בסוף 2005, כי תחלק כ-3.6 מיליארד שקל כדיבידנד אולם במקרה זה הנהנית העיקרית תהיה קבוצת אי.די.בי.
הנפקות, בלידר ושות' רואים בשנה הקרובה כשנה של הנפקות לצורך הצפת ערך, "סלקום צפויה להנפיק את מניותיה לראשונה בבורסת ת"א. אנו מניחים כי הבעלות החדשה בבזק, תפעל על מנת להנפיק את מניות פלאפון לראשונה. ככל הנראה צפויות גם הנפקות חוב מצד חברות הכבלים במידה ויתאפשר להן לאור מצבן הכלכלי, המשפטי וכו'". הם מוסיפים כי קיים גם סיכוי סביר לקונסולידציה בענף.
הם סבורים כי במידה והתחזיות יתממשו, הרי שמניית בזק צפויה להציף את הערך הרב ביותר בשנה הקרובה כתוצאה מייעול מבנה ההוצאות, שינוי מבנה ארגוני, הפחתות הון וחלוקת דיבידנדים.
במניות הטכנולוגיה הישראליות, לדעת האנליסטים, ברמות המחירים הנוכחיות יש לבחור במניות ספציפיות בלבד. אין טעם לדון כאן בענף ככלל מאחר וכל חברה פעילה בתחום פעילות אחר, תחת תנאים סביבתיים שונים.
השוק הביטחוני בישראל נחשב גם הוא לתת ענף טכנולוגי. הסיפור הגדול כרגע בענף הוא הקמת תעשיה ביטחונית פרטית בראשות אלביט מערכות. בסיומו של תהליך צופים בלידר ושות' כי תשארנה בישראל רק שתי חברות ביטחוניות מתוך הגיון עסקי של יתרון לגודל ומוניטין כאשר אחת מהן תהיה אלביט מערכות והשניה רפא"ל תחת אחזקת המדינה. מכאן נובע כי התעשייה האווירית ותע"ש יופרטו ויתחלקו בין שתי החברות שהזכרנו.
בשלב זה, אלביט מערכות מחד זוכה בחוזים רבים, אך מאידך עומדות בפניה משוכות לא קטנות כמו מיזוג מלא עם תדיראן קשר והטמעת אלישרא "החולה". כמו כן, יש לזכור כי החברה עדיין אינה מצליחה לייצר שיעורי רווח משביעי רצון ולכן כרגע המניה המועדפת עלינו בתחום היא דווקא זו של תדיראן קשר מאחר ומחיר המניה הנמוך אינו מוצדק על פי כל שיטה של הערכת שווי.
בלידר ושות' מעריכים כי ברגע שיסתיים הסכסוך עם העובדים וכאשר תדיראן תתחיל ליהנות מהמטריה של אלביט מערכות, יצוף לה הערך האמיתי המגיע לה.
בתחום הכימיה ציינו בבית ההשקעות כי, מכתשים אגן צפויה לשנה פושרת ב 2006 בכל הקשור לקצב צמיחת שווקי היעד וקצב הצמיחה שלה יהיה תלוי ביכולת של החברה לאתר הזדמנויות ושווקים חדשים. הדברים נכונים גם לגבי פרוטרום אך להערכתנו הסביבה העסקית של פרוטרום מציעה מספר רב יותר של הזדמנויות עסקיות ובמחירים הגיוניים.
באשר לבנקים מציינים האנליסטים כי הבנקים הפסידו לכאורה בשנת 2005 במאבק על רפורמת בכר, אולם דומה כי מעז יצא מתוק ובסך הכל הבנקים יוצאים מורווחים בסופו של דבר מהרפורמה, כאשר השילוב של התמורה בגין הנכסים (הרבה מעל המצופה), דמי ההפצה והפוטנציאל במכירת ביטוח ופנסיה תורמים בסופו של דבר לשוויים של הבנקים.
ונחתום לגבי הערכת בית ההשקעות באשר למניית העם: טבע. להערכת האנליסטים, צבר המוצרים של טבע כשהוא משולב בצבר המוצרים של איווקס שנרכשה לאחרונה, נותן לטבע יכולת בלתי רגילה ליהנות ממספר רב של מיוצרים חדשים עם תחרות מועטה ורווחים גבוהים בשנת 2006.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
