סיטי גרופ ריסקה את יום העליות: הבורסה סגרה באדום
תל אביב נסחרה במהלך רוב יום המסחר בעליות שערים נאות. את המסחר הובילו, כרגיל בתקופה האחרונה מניות סקטור הבנקים והביטוח. עניין מיוחד ריכזה מניית לאומי על רקע המכרז להפרטת הבנק. באמצע היום הגיעה מכת הפטיש האמריקנית בצורת הבנק הגדול בתבל, כאשר סיטי גרופ הודיעה כי הוא מוריד את המלצתו לשוק הישראלי מ-"נייטרלי" ל-"תשואת חסר". ברגע פרסום ההודעה הגיבו כל המדדים בארץ בירידות חדות. בשיאו, ירדו המדדים בכמעט 1.8%, אך לקראת סוך יום המסחר תיקנו ועברו לירידות חדות פחות. מדד ת"א 25 ירד ב-0.95% לרמה של 732.22 נקודות. מדד ת"א 100 ירד ב-0.75% לרמה של 739.86 נקודות. מדד התל טק 15 ירד ב-0.16% לרמה של 401.47 נקודות. מחזורי המסחר היו גבוהים מהרגיל לעונה והסתכמו בכ-1.247 מיליארד שקלים. מחזור גבוה במיוחד ריכזו היום מניות גזית גלוב עם 58.9 מיליון שקלים, לעומת המחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון שעמד על 45 מיליון שקל ולעומת מחזור ממוצע של 5.7 מיליון שקלים בלבד בו הורגלה בחודש החולף. גזית גלוב נסחרה בעליה,זה היום החמישי ברציפות, של 0.71%. בשבוע שעבר הודיעה חברת הנדל"ן על גיוס של 120 מיליון דולר על ידי חברת הבת אקוויטי וואן ועל רכישה של 3 מרכזים מסחריים בשבדיה ב-27.6 מיליון אירו על ידי חברה בת אחרת, סיטיקון. בהמלצת בית ההשקעות סיטיגרופ אי אפשר היה שלא להתייחס להערה בנוגע לבנקים. בבית ההשקעות אמרו כי "אנחנו עדיין מחבבים את הבנקים". הבנקים הגדולים, שגם ככה ריכזו מסחר גדול עוד לפני עדכון ההמלצה, הגיבו בעליות שערים. פועלים הוסיפה 0.4% במחזור של 132 מיליון שקלים, ובנק לאומי הוסיף 1.29% במחזור של 124 מיליוני שקלים. לאומי נהנה מסנטימנט חיובי, בעקבות מכירת חברת הקרנות לאומי פיא להראל השקעות בסוף השבוע ב-535 מיליון שקל ועל רקע מו"מ שהוא מנהל עם חברת צור למכירת אחזקותיו (כ-18%) בביטוח ישיר, ששווין עומד כיום על כ-140 מיליון שקל. אם לא די בכך, הרי שהבוקר פורסם במעריב, כי הבנק השני בגודלו במדינה בוחן גם את מכירת אחזקותיו בפסגות אופק. פרופ' יצחק סוארי העריך את שווי קרנות החברה ב-520 מליון שקל. צור, נציין, נסחרת ללא כל שינוי. ביתר מניות הבנקים נרשמו ירידות חזקות. מזרחי ירדה ב-1.83% במחזור של 11 מיליון שקל, דיסקונט והבינ"ל ירדו ב-1.96% וב-0.65%, בהתאמה, במחזורים של 119 מיליון ו-1.7 מיליון שקל, בהתאמה. עוד בפיננסים - אך בביטוח. מניות הפניקס נהנו מזינוקים חדים. הפניקס 1 זינקה זה היום הרביעי ברציפות ב-3.52% במחזור של 3.4 מיליון שקל והפניקס 5, הפחות נסחרת בין השתיים, המריאה ב-6.35% במחזור ער יחסית עבורה של כ-189 אלף שקל. ברקע, קבוצת דלק וחברת הביטוח אישרו היום את הפרסומים, לפיהם שלמה אליהו מנהל מו"מ למכירת חלקו בפניקס (כ-33%) לפי שווי של כ-200 מיליון דולר לקבוצת דלק. בשוק מעריכים, כי אליהו מבצע את המהלך מתוך כוונה לגשת למכרז על רכישת השליטה בבנק לאומי. באשר לתשובה, מעריכים בשוק, כי אם אכן ירכוש את חלקו של אליהו בפניקס ייאלץ למכור את אחזקותיו (כ-10%) בחברת הביטוח מנורה. הידיעה שלחה את מנורה מטה ב-1.28%, במחזור של 4.2 מיליון שקל. עוד בענף: מגדל סגרה בעלייה של 0.14% במחזור של 11.8 מיליון שקל, כלל עלתה ב-0.85% במחזור של 30 מיליון שקל והראל השקעות שרכשה את לאומי פיא מידי בנק לאומי ירדה ב- 0.94% במחזור של כ-17.7 מיליון שקל. ובדואליות. מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע עלו ב-0.67% במחזור של 45.6 מיליון שקל, לאחר שהודיעה בשבוע שעבר על שני אישורי FDA חדשים. הראשון, לגרסה הגינרית לטיפול בדלקת פרקים, שמכירותיה מוערכות ב-228 מיליון דולר בשנה והשני אישור FDA מותנה לטבליות הריבוירין שהם הגרסה הגינרית לתרופה לחולי צהבת של חברת Rocheעם שוק מוערך של 206 מיליון דולר, טבע צפויה לקבל אישור סופי לתרופה עם פוג תוקפה של הבלעדיות של Roche בדצמבר הקרוב. בנוסף לשני אלו, קבלה אתמול טבע המלצה אוהדת מ-HSBC שהחל לסקר את המניה לראשונה, תוך מחיר יעד של למעלה מ-40 דולר למניה. 5 הדואליות הנוספת שבמדד המעו"ף נסחרו במגמה מעורבת: פרטנר החליקה ב-1.63%, אלביט מערכות ירדה ב-1.03%, ליפמן נסוגה ב-1.5%, כור ירדה ב-1.86% ופריגו הוסיפה כ-0.7%. עוד בדואליות. מניות ריטליקס עלתה ב-0.09%, לאחר שהודיעה הבוקר על שילוב המוצר שלה ב-1,500 חנויות ברחבי אסיה. קבוצת רשתות הקמעונאות א.ס. ווטסון החלה להתקין את המערכת של ריטליקס בחנויותיה ברחבי היבשת. בנוסף הודיעה ריטליקס על השקת המערכת החדשה Retalix InSync. ג'קדה עלתה ב-4.73% במחזור ער יחסית עבורה של כ-1.17 מיליון שקלים. ברקע, הסכם עם חברת קוקס קומיוניקיישנס - חברת התקשורת השלישית בגודלה בארה"ב, לפיו תרכוש מג'קדה רישיונות שימוש במוצריה. היקפו הכספי של ההסכם לא פורסם. ג'קדה הודיע היום גם על השקת מוצר חדש ובנוסף, סיימה בהצלחה את הטמעת המוצר שלה בחברת ווסט קורפוריישן מצפון אמריקה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
