עוד בוקר ירוק לדולר: מתחזק ב-0.3% ל-4.544 שקל
הבוקר ממשיך הדולר האמריקני להתחזק אל מול רעהו הישראלי בהדרגתיות וכעת נסחר בתוספת של 0.3% סביב שער של 4.5444שקל. המטבע האמריקני הוסיף קלות כ-0.11% ביום שישי ושערו היציג נקבע בגובה 4.531 שקל.
מנגד, האירו נחלש הבוקר אל מול השקל בשיעור חד של 1% סביב שער של 5.5033 שקל. זאת לאחר שטיפס ביום שישי ב-0.42% לשער יציג של 5.5595 שקל.
בעולם
מפינוטק נמסר, כי שבוע המסחר נפתח כצפוי בסערה, כאשר הדולר מתחזק בלמעלה מחצי אחוז אל מול העיקריים ביחס לרמות שבהם סגר את שבוע המסחר שחלף.
האנליסטים בפינוטק מציינים, כי התחזקותו הצפויה של האמריקאי באה בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות בגרמניה, שם, על פי המדגם האחרון מובילה מפלגת השמרנים בראשותה של אנג'לה מרקל בפחות מאחוז על פני המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשותו של שרודר.
אולם, כוחו של הדולר אינו נובע בהכרח רק מחולשתו של האירו. חשוב לזכור, כי מחר יתכנס הבנק הפדראלי בארה"ב בראשותו של אלן גרינספאן במטרה להחליט האם להמשיך במדיניות העלאות הריבית הקצובות, חרף נזקי "קתרינה" ומחירי האנרגיה הגבוהים.
מאז יולי 2003, עלתה הריבית בארה"ב ב-2.5% ומחר ככל הנראה יכריז גרינספאן על העלה נוספת של רבע אחוז לריבית של 3.75%. "העלאת ריבית של רבע אחוז כבר בכיס, להערכתנו, הפוקוס יהיה על המשך המדיניות של ה-FED ועל מצב האינפלציה במשק אמריקני". מפרסם הבוקר הבנק המרכזי באוסטרליה בסקירתו היומית ומוסיף גם המלצת קניה לדולר לנוכח "מגוון נתונים פרו-אמריקאים" כהגדרתו.
הדולר נסחר בשעה זו סביב 1.2125 אל מול האירו. את הסנטימנט החיובי של הדולר אפשר היה לחוש עוד ביום שישי, וזאת על רקע פרסומם של נתוני מאקרו חלשים לקראת סיום המסחר שהצביעו על גרעון שותף של 195.7 מיליארד דולר ועל ירידה חדה בביטחון הצרכנים לשפל היסטורי מאז דצמבר 1980, בסקר שנערך ע"י אוניברסיטת מישיגן.
הנתון היחיד שהצביע על שיפור היה תזרים ההון לחודש יולי, לפיו חלה עליה רצופה של 4 חודשים בהון הזר שנכנס לתוך ארה"ב לסך של 84 מיליארד דולר.
באירופה אם כן, ממשיכים הכלכלנים והאנליסטים להתעסק בתוצאות הבחירות בגרמניה. עפ"י הצהרותיהם של המועמדים, הם אינם מעוניינים לשתף פעולה האחד עם השני ונראה כי יעדיפו ללכת לממשלה צרה. לכן, לא מן הנמנע שהאירו ימשיך להיות מושפע מלחץ כל עוד חוסר ודאות פוליטית מרחפת באוויר. הבחירות בגרמניה דוחקות מעט הצידה את מדד המחירים ליצרן שיתפרסם היום ,ועפ"י התחזיות המוקדמות צפוי לגדול ב-0.4% בחישוב חודשי ובקצב שנתי של 4.7%. פרט לנתון זה לא יפורסמו היום נתונים בעלי חשיבות.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
