העלאת דירוג? התשובה לעליות החדות לא תמיד גלויה

לדעתנו, ואנחנו נוהגים לחשוב שהבורסה היא ברומטר מעולה, לא היה ממש לשמועה שחברת דירוג אשראי כזאת או אחרת, מתכננת העלאת דירוג למדינת ישראל
חזי שטרנליכט |

שמועות הן דבר עיקש וקפריזי, במיוחד בשוק ההון ובבורסה. ביום שלישי השבוע קיבלנו שיעור מעניין בשמועות ובמציאות. לפעמים הראשונה מנסה לעקוב אחרי האחרונה, וזה לא פשוט. הבורסה נסחרה בעליות שערים חדות מאוד ביום שלישי - בלי סיבה נראת לעין. כשבטלויזיה המשיכו להתדיין בעניין ההתנתקות והצעדות הכתומות לדרום, פשוט לא נראתה סיבה מוחשית לעליות כל כך חדות, יש מאין. השוק "התפוצץ" למעלה - בלי שום סיבה.

אז כשהבורסה פותחת בעליות שהולכות ומתגברות, חרושת השמועות מנסה להדביק את הקצב, והפעילים צריכים לחפש את הסיבה. זה לא פשוט בכלל, וזה לא "סתמי". משום שאם יש סיבה אופטימית באמת שמתחבאת לה אי שם, אז מבחינת המשקיעים יש גם סיבה להערך לקראת הבאות. אך מנגד, אם מדובר "סתם" ביום של עליות חדות, בלי סיבה נראת לעין, אז גם לכך ישנן השלכות על ההשקעות והפוזיציות שנפתחות.

לדעתנו, ואנחנו נוהגים לחשוב שהבורסה היא ברומטר מעולה, לא היה ממש לשמועה שחברת דירוג אשראי כזאת או אחרת, מתכננת העלאת דירוג למדינת ישראל. סבב נמרץ של ראיונות עם חברות הדירוג שבוצע בתקשורת גם חשף זאת. הן לא מתכננות בקרוב, אם כבר - אחרי ההתנתקות.

מעבר לכך, זה לא מתאים להן, יושבים שם כלכלנים צעירים שאמורים לחכות ולראות את התקציב של הממשלה, לפני שהם מקבלים החלטה. העלאת דירוג - רק לאחר שהשתכנעו שחל שיפור גם במובן הפיסקאלי, אם כבר שינוי לפני התקציב, אז הוא עלול לבוא לרעה, כשיש פריצה במסגרת התקציב. אם כבר.

אז שוב קיבלנו שיעור באופטימיות קוסמית מהבורסה. המדדים עברו לרמות שיא, וכסף גדול נכנס. לדעתנו, מדובר היה בפעילות של הזרים. אבל מאותם "זרים" אלמוניים, אי אפשר לקבל תגובה. הם נשארים נסתרים. את העקבות שלהם אפשר ללמוד מהדרך שבה הם נכנסים: בקצב הולך ומתגבר משעות הבוקר המאוחרות (כשבלונדון מגיעים לעבודה..), במניות נזילות ו"אהובות" עליהם (כדי שיהיה להם קל לצאת בחזרה..), וכי"ל זינקה מעלה באחוזים רבים רבים באותו היום, בחלק מהזמן היא זינקה במעל ל-3.2%. שלא לדבר על מניות הבנקים הגדולים שעלו, בלי סיבות מוחשיות לעין.

כלומר, העקבות, הן של פעילים מחוץ לזירה המקומית. עדות נוספת היתה הדולר. הוא "נדחף" למטה יומיים ברציפות, וחצה כלפי מטה את קו ה-4.5 שקל. כזכור, כש"זרים" צריכים להכנס לבורסה הם חייבים לרכוש שקלים בכמויות מאסיביות. לא מדובר בהשקעה שיכולה להכנס ישירות דרך הבנקים ולעקוף את חדרי המסחר. צריך לסלוק את הפעולות שלהם במחשבי הבורסה - בשקלים. ואז השקל מתחזק, משום שהביקוש לו גובר במאות מיליוני שקלים בבת אחת.

העדויות דיברו על כניסה של הזרים. כעת נותר רק לראות לאיזו מטרה הם נכנסים. האם הם מעריכים שההתנתקות הסתיימה למעשה, ושהמצב הפוליטי נרגע? או שמא, בקיצוניות השנייה - נכנסו אותם זרים לפוזיציית שורט, והם בסך הכל מבקשים לתפוס את שחקני הנגזרים עם התחתונים מופשלים? יחס הפוזיציות השליליות נותר פתוח, יש כלים נוחים וחדשים לשורט (תעודות בחסר). את התעלומה יפתור המדד עצמו, בתקופה הקרובה, משום שלא ניתן לראיין את אותם זרים בחשיכה.

בינתיים, מההתנהגות של הבורסה, נראה כי ההתרגשות מההתנתקות הולכת ויורדת, האי ודאות הנוכחית נסבלת, וסטיות התקן יציבות. כל זה עשוי להשתנות בפתאומיות בימי הפינוי עצמם. אז התמונות שתגענה לתקשורת - תתפרסמנה בכל העולם, והמשחק ישתנה לחלוטין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.