העלאת דירוג? התשובה לעליות החדות לא תמיד גלויה
שמועות הן דבר עיקש וקפריזי, במיוחד בשוק ההון ובבורסה. ביום שלישי השבוע קיבלנו שיעור מעניין בשמועות ובמציאות. לפעמים הראשונה מנסה לעקוב אחרי האחרונה, וזה לא פשוט. הבורסה נסחרה בעליות שערים חדות מאוד ביום שלישי - בלי סיבה נראת לעין. כשבטלויזיה המשיכו להתדיין בעניין ההתנתקות והצעדות הכתומות לדרום, פשוט לא נראתה סיבה מוחשית לעליות כל כך חדות, יש מאין. השוק "התפוצץ" למעלה - בלי שום סיבה.
אז כשהבורסה פותחת בעליות שהולכות ומתגברות, חרושת השמועות מנסה להדביק את הקצב, והפעילים צריכים לחפש את הסיבה. זה לא פשוט בכלל, וזה לא "סתמי". משום שאם יש סיבה אופטימית באמת שמתחבאת לה אי שם, אז מבחינת המשקיעים יש גם סיבה להערך לקראת הבאות. אך מנגד, אם מדובר "סתם" ביום של עליות חדות, בלי סיבה נראת לעין, אז גם לכך ישנן השלכות על ההשקעות והפוזיציות שנפתחות.
לדעתנו, ואנחנו נוהגים לחשוב שהבורסה היא ברומטר מעולה, לא היה ממש לשמועה שחברת דירוג אשראי כזאת או אחרת, מתכננת העלאת דירוג למדינת ישראל. סבב נמרץ של ראיונות עם חברות הדירוג שבוצע בתקשורת גם חשף זאת. הן לא מתכננות בקרוב, אם כבר - אחרי ההתנתקות.
מעבר לכך, זה לא מתאים להן, יושבים שם כלכלנים צעירים שאמורים לחכות ולראות את התקציב של הממשלה, לפני שהם מקבלים החלטה. העלאת דירוג - רק לאחר שהשתכנעו שחל שיפור גם במובן הפיסקאלי, אם כבר שינוי לפני התקציב, אז הוא עלול לבוא לרעה, כשיש פריצה במסגרת התקציב. אם כבר.
אז שוב קיבלנו שיעור באופטימיות קוסמית מהבורסה. המדדים עברו לרמות שיא, וכסף גדול נכנס. לדעתנו, מדובר היה בפעילות של הזרים. אבל מאותם "זרים" אלמוניים, אי אפשר לקבל תגובה. הם נשארים נסתרים. את העקבות שלהם אפשר ללמוד מהדרך שבה הם נכנסים: בקצב הולך ומתגבר משעות הבוקר המאוחרות (כשבלונדון מגיעים לעבודה..), במניות נזילות ו"אהובות" עליהם (כדי שיהיה להם קל לצאת בחזרה..), וכי"ל זינקה מעלה באחוזים רבים רבים באותו היום, בחלק מהזמן היא זינקה במעל ל-3.2%. שלא לדבר על מניות הבנקים הגדולים שעלו, בלי סיבות מוחשיות לעין.
כלומר, העקבות, הן של פעילים מחוץ לזירה המקומית. עדות נוספת היתה הדולר. הוא "נדחף" למטה יומיים ברציפות, וחצה כלפי מטה את קו ה-4.5 שקל. כזכור, כש"זרים" צריכים להכנס לבורסה הם חייבים לרכוש שקלים בכמויות מאסיביות. לא מדובר בהשקעה שיכולה להכנס ישירות דרך הבנקים ולעקוף את חדרי המסחר. צריך לסלוק את הפעולות שלהם במחשבי הבורסה - בשקלים. ואז השקל מתחזק, משום שהביקוש לו גובר במאות מיליוני שקלים בבת אחת.
העדויות דיברו על כניסה של הזרים. כעת נותר רק לראות לאיזו מטרה הם נכנסים. האם הם מעריכים שההתנתקות הסתיימה למעשה, ושהמצב הפוליטי נרגע? או שמא, בקיצוניות השנייה - נכנסו אותם זרים לפוזיציית שורט, והם בסך הכל מבקשים לתפוס את שחקני הנגזרים עם התחתונים מופשלים? יחס הפוזיציות השליליות נותר פתוח, יש כלים נוחים וחדשים לשורט (תעודות בחסר). את התעלומה יפתור המדד עצמו, בתקופה הקרובה, משום שלא ניתן לראיין את אותם זרים בחשיכה.
בינתיים, מההתנהגות של הבורסה, נראה כי ההתרגשות מההתנתקות הולכת ויורדת, האי ודאות הנוכחית נסבלת, וסטיות התקן יציבות. כל זה עשוי להשתנות בפתאומיות בימי הפינוי עצמם. אז התמונות שתגענה לתקשורת - תתפרסמנה בכל העולם, והמשחק ישתנה לחלוטין.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
