העלאת דירוג? התשובה לעליות החדות לא תמיד גלויה

לדעתנו, ואנחנו נוהגים לחשוב שהבורסה היא ברומטר מעולה, לא היה ממש לשמועה שחברת דירוג אשראי כזאת או אחרת, מתכננת העלאת דירוג למדינת ישראל
חזי שטרנליכט |

שמועות הן דבר עיקש וקפריזי, במיוחד בשוק ההון ובבורסה. ביום שלישי השבוע קיבלנו שיעור מעניין בשמועות ובמציאות. לפעמים הראשונה מנסה לעקוב אחרי האחרונה, וזה לא פשוט. הבורסה נסחרה בעליות שערים חדות מאוד ביום שלישי - בלי סיבה נראת לעין. כשבטלויזיה המשיכו להתדיין בעניין ההתנתקות והצעדות הכתומות לדרום, פשוט לא נראתה סיבה מוחשית לעליות כל כך חדות, יש מאין. השוק "התפוצץ" למעלה - בלי שום סיבה.

אז כשהבורסה פותחת בעליות שהולכות ומתגברות, חרושת השמועות מנסה להדביק את הקצב, והפעילים צריכים לחפש את הסיבה. זה לא פשוט בכלל, וזה לא "סתמי". משום שאם יש סיבה אופטימית באמת שמתחבאת לה אי שם, אז מבחינת המשקיעים יש גם סיבה להערך לקראת הבאות. אך מנגד, אם מדובר "סתם" ביום של עליות חדות, בלי סיבה נראת לעין, אז גם לכך ישנן השלכות על ההשקעות והפוזיציות שנפתחות.

לדעתנו, ואנחנו נוהגים לחשוב שהבורסה היא ברומטר מעולה, לא היה ממש לשמועה שחברת דירוג אשראי כזאת או אחרת, מתכננת העלאת דירוג למדינת ישראל. סבב נמרץ של ראיונות עם חברות הדירוג שבוצע בתקשורת גם חשף זאת. הן לא מתכננות בקרוב, אם כבר - אחרי ההתנתקות.

מעבר לכך, זה לא מתאים להן, יושבים שם כלכלנים צעירים שאמורים לחכות ולראות את התקציב של הממשלה, לפני שהם מקבלים החלטה. העלאת דירוג - רק לאחר שהשתכנעו שחל שיפור גם במובן הפיסקאלי, אם כבר שינוי לפני התקציב, אז הוא עלול לבוא לרעה, כשיש פריצה במסגרת התקציב. אם כבר.

אז שוב קיבלנו שיעור באופטימיות קוסמית מהבורסה. המדדים עברו לרמות שיא, וכסף גדול נכנס. לדעתנו, מדובר היה בפעילות של הזרים. אבל מאותם "זרים" אלמוניים, אי אפשר לקבל תגובה. הם נשארים נסתרים. את העקבות שלהם אפשר ללמוד מהדרך שבה הם נכנסים: בקצב הולך ומתגבר משעות הבוקר המאוחרות (כשבלונדון מגיעים לעבודה..), במניות נזילות ו"אהובות" עליהם (כדי שיהיה להם קל לצאת בחזרה..), וכי"ל זינקה מעלה באחוזים רבים רבים באותו היום, בחלק מהזמן היא זינקה במעל ל-3.2%. שלא לדבר על מניות הבנקים הגדולים שעלו, בלי סיבות מוחשיות לעין.

כלומר, העקבות, הן של פעילים מחוץ לזירה המקומית. עדות נוספת היתה הדולר. הוא "נדחף" למטה יומיים ברציפות, וחצה כלפי מטה את קו ה-4.5 שקל. כזכור, כש"זרים" צריכים להכנס לבורסה הם חייבים לרכוש שקלים בכמויות מאסיביות. לא מדובר בהשקעה שיכולה להכנס ישירות דרך הבנקים ולעקוף את חדרי המסחר. צריך לסלוק את הפעולות שלהם במחשבי הבורסה - בשקלים. ואז השקל מתחזק, משום שהביקוש לו גובר במאות מיליוני שקלים בבת אחת.

העדויות דיברו על כניסה של הזרים. כעת נותר רק לראות לאיזו מטרה הם נכנסים. האם הם מעריכים שההתנתקות הסתיימה למעשה, ושהמצב הפוליטי נרגע? או שמא, בקיצוניות השנייה - נכנסו אותם זרים לפוזיציית שורט, והם בסך הכל מבקשים לתפוס את שחקני הנגזרים עם התחתונים מופשלים? יחס הפוזיציות השליליות נותר פתוח, יש כלים נוחים וחדשים לשורט (תעודות בחסר). את התעלומה יפתור המדד עצמו, בתקופה הקרובה, משום שלא ניתן לראיין את אותם זרים בחשיכה.

בינתיים, מההתנהגות של הבורסה, נראה כי ההתרגשות מההתנתקות הולכת ויורדת, האי ודאות הנוכחית נסבלת, וסטיות התקן יציבות. כל זה עשוי להשתנות בפתאומיות בימי הפינוי עצמם. אז התמונות שתגענה לתקשורת - תתפרסמנה בכל העולם, והמשחק ישתנה לחלוטין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"