העלאת דירוג? התשובה לעליות החדות לא תמיד גלויה
שמועות הן דבר עיקש וקפריזי, במיוחד בשוק ההון ובבורסה. ביום שלישי השבוע קיבלנו שיעור מעניין בשמועות ובמציאות. לפעמים הראשונה מנסה לעקוב אחרי האחרונה, וזה לא פשוט. הבורסה נסחרה בעליות שערים חדות מאוד ביום שלישי - בלי סיבה נראת לעין. כשבטלויזיה המשיכו להתדיין בעניין ההתנתקות והצעדות הכתומות לדרום, פשוט לא נראתה סיבה מוחשית לעליות כל כך חדות, יש מאין. השוק "התפוצץ" למעלה - בלי שום סיבה.
אז כשהבורסה פותחת בעליות שהולכות ומתגברות, חרושת השמועות מנסה להדביק את הקצב, והפעילים צריכים לחפש את הסיבה. זה לא פשוט בכלל, וזה לא "סתמי". משום שאם יש סיבה אופטימית באמת שמתחבאת לה אי שם, אז מבחינת המשקיעים יש גם סיבה להערך לקראת הבאות. אך מנגד, אם מדובר "סתם" ביום של עליות חדות, בלי סיבה נראת לעין, אז גם לכך ישנן השלכות על ההשקעות והפוזיציות שנפתחות.
לדעתנו, ואנחנו נוהגים לחשוב שהבורסה היא ברומטר מעולה, לא היה ממש לשמועה שחברת דירוג אשראי כזאת או אחרת, מתכננת העלאת דירוג למדינת ישראל. סבב נמרץ של ראיונות עם חברות הדירוג שבוצע בתקשורת גם חשף זאת. הן לא מתכננות בקרוב, אם כבר - אחרי ההתנתקות.
מעבר לכך, זה לא מתאים להן, יושבים שם כלכלנים צעירים שאמורים לחכות ולראות את התקציב של הממשלה, לפני שהם מקבלים החלטה. העלאת דירוג - רק לאחר שהשתכנעו שחל שיפור גם במובן הפיסקאלי, אם כבר שינוי לפני התקציב, אז הוא עלול לבוא לרעה, כשיש פריצה במסגרת התקציב. אם כבר.
אז שוב קיבלנו שיעור באופטימיות קוסמית מהבורסה. המדדים עברו לרמות שיא, וכסף גדול נכנס. לדעתנו, מדובר היה בפעילות של הזרים. אבל מאותם "זרים" אלמוניים, אי אפשר לקבל תגובה. הם נשארים נסתרים. את העקבות שלהם אפשר ללמוד מהדרך שבה הם נכנסים: בקצב הולך ומתגבר משעות הבוקר המאוחרות (כשבלונדון מגיעים לעבודה..), במניות נזילות ו"אהובות" עליהם (כדי שיהיה להם קל לצאת בחזרה..), וכי"ל זינקה מעלה באחוזים רבים רבים באותו היום, בחלק מהזמן היא זינקה במעל ל-3.2%. שלא לדבר על מניות הבנקים הגדולים שעלו, בלי סיבות מוחשיות לעין.
כלומר, העקבות, הן של פעילים מחוץ לזירה המקומית. עדות נוספת היתה הדולר. הוא "נדחף" למטה יומיים ברציפות, וחצה כלפי מטה את קו ה-4.5 שקל. כזכור, כש"זרים" צריכים להכנס לבורסה הם חייבים לרכוש שקלים בכמויות מאסיביות. לא מדובר בהשקעה שיכולה להכנס ישירות דרך הבנקים ולעקוף את חדרי המסחר. צריך לסלוק את הפעולות שלהם במחשבי הבורסה - בשקלים. ואז השקל מתחזק, משום שהביקוש לו גובר במאות מיליוני שקלים בבת אחת.
העדויות דיברו על כניסה של הזרים. כעת נותר רק לראות לאיזו מטרה הם נכנסים. האם הם מעריכים שההתנתקות הסתיימה למעשה, ושהמצב הפוליטי נרגע? או שמא, בקיצוניות השנייה - נכנסו אותם זרים לפוזיציית שורט, והם בסך הכל מבקשים לתפוס את שחקני הנגזרים עם התחתונים מופשלים? יחס הפוזיציות השליליות נותר פתוח, יש כלים נוחים וחדשים לשורט (תעודות בחסר). את התעלומה יפתור המדד עצמו, בתקופה הקרובה, משום שלא ניתן לראיין את אותם זרים בחשיכה.
בינתיים, מההתנהגות של הבורסה, נראה כי ההתרגשות מההתנתקות הולכת ויורדת, האי ודאות הנוכחית נסבלת, וסטיות התקן יציבות. כל זה עשוי להשתנות בפתאומיות בימי הפינוי עצמם. אז התמונות שתגענה לתקשורת - תתפרסמנה בכל העולם, והמשחק ישתנה לחלוטין.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
