לצד כניסת תוכנית ההקפאה לתוקף, תנועות חדות נרשמו היום במחיר הנפט

אתמול היה התאריך שבו החלה להתקיים באופן רשמי תוכנית צמצום התפוקה של מדינות קרטל אופ"ק 
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט הציג תנועות דרמטיות היום בשוק הסחורות. אם בתחילת היום, מחירו עלה בשיעור של יותר מ-2% לכדי יותר מ-55 דולר לחבית ורשם שיא של 18 חודשים, בסוף היום מחירו כבר ירד בשיעור של 2.5% לכדי מחיר של 52.3 דולר. הירידות במחיר הנוזל השחור נרשמות ברקע להמשך התחזקות הדולר שממשיך לעלות מול מטבעות העולם. 

אתמול (ב') שוק הסחורות היה סגור לכבוד החגים ומתוך כך לא נרשם מסחר בנפט. נזכיר כי ה-1 לינואר 2017 הוא התאריך שבו החלה להתקיים באופן רשמי תוכנית צמצום התפוקה של מדינות אופ"ק ואף מדינות אחרות מחוץ לקרטל שאימצו את ההסכם. התוכנית תכלול צמצום של קידוחים בסך של 1.8 מיליון חביות. 

לוב, אחת משתי מדינות אופ"ק אשר זכו ל"פטור" מקיצוץ בתפוקה, הגדילה את הייצור שלה לכדי 685,000 חביות ליום. מדובר בגידול משמעותי לעומת חודש דצמבר (680 אלף ליום), כך מסרה ממשלת המדינה.

בד בבד, עוד מדינות מחוץ לקרטל ממשיכות להחבור למאמץ הקיטון בקידוח. אחרי רוסיה ואזרבייג'ן, גם עומאן הודיעה כי תקצץ ב-5% מתפוקתה במארס הקרוב. רוסיה עצמה דיווחה כי התפוקה שלה בחודש דצמבר הייתה 11.2 מיליון חביות ליום. מדובר בתפוקה שקרובה לשיא של שלושה עשורים. אם כי הממשלה מתכננת לקצץ בכ-0.3 מיליון חביות ליום בקרוב. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".