לצד כניסת תוכנית ההקפאה לתוקף, תנועות חדות נרשמו היום במחיר הנפט

אתמול היה התאריך שבו החלה להתקיים באופן רשמי תוכנית צמצום התפוקה של מדינות קרטל אופ"ק 
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט הציג תנועות דרמטיות היום בשוק הסחורות. אם בתחילת היום, מחירו עלה בשיעור של יותר מ-2% לכדי יותר מ-55 דולר לחבית ורשם שיא של 18 חודשים, בסוף היום מחירו כבר ירד בשיעור של 2.5% לכדי מחיר של 52.3 דולר. הירידות במחיר הנוזל השחור נרשמות ברקע להמשך התחזקות הדולר שממשיך לעלות מול מטבעות העולם. 

אתמול (ב') שוק הסחורות היה סגור לכבוד החגים ומתוך כך לא נרשם מסחר בנפט. נזכיר כי ה-1 לינואר 2017 הוא התאריך שבו החלה להתקיים באופן רשמי תוכנית צמצום התפוקה של מדינות אופ"ק ואף מדינות אחרות מחוץ לקרטל שאימצו את ההסכם. התוכנית תכלול צמצום של קידוחים בסך של 1.8 מיליון חביות. 

לוב, אחת משתי מדינות אופ"ק אשר זכו ל"פטור" מקיצוץ בתפוקה, הגדילה את הייצור שלה לכדי 685,000 חביות ליום. מדובר בגידול משמעותי לעומת חודש דצמבר (680 אלף ליום), כך מסרה ממשלת המדינה.

בד בבד, עוד מדינות מחוץ לקרטל ממשיכות להחבור למאמץ הקיטון בקידוח. אחרי רוסיה ואזרבייג'ן, גם עומאן הודיעה כי תקצץ ב-5% מתפוקתה במארס הקרוב. רוסיה עצמה דיווחה כי התפוקה שלה בחודש דצמבר הייתה 11.2 מיליון חביות ליום. מדובר בתפוקה שקרובה לשיא של שלושה עשורים. אם כי הממשלה מתכננת לקצץ בכ-0.3 מיליון חביות ליום בקרוב. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.