לקראת הנפקת האג"ח: דלק מפרסמת דו"ח משאבים מעודכן ל'תמר' - הנה הפרטים העסיסיים

דו"ח הרזרבות של 'תמר' חושף כי במאגר אשר מפיק היום גז טבעי ישנם 10.6TCF של גז טבעי. הנה הפרטים המלאים
תומר קורנפלד | (5)
נושאים בכתבה אסדה מאגר תמר

על רקע הנפקת האג"ח שמתכננת דלק קבוצה - שותפות 'תמר' מספקות היום עדכון של דו"ח הרזרבות במאגר. הדו"ח הוכן על ידי חברת נידרלנד סיוול (NSAI) וכולל גם את תזרים המזומנים החזוי מהמאגר. הדו"ח מתייחס לסך הרזרבות במאגר נכון לסוף שנת 2014 - והוא ייכלל גם במסגרת הדוחות הכספיים של השותפויות שיפורסמו בחודש הבא. 

שותפות 'תמר' כוללות את נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש,ישראמקו יהש 1.82% וחברת אלון גז. אתמול זינקו השותפויות בחדות ללא כל הסבר או דיווח מהותי. 

מהדו"ח של נידרלנד עולה כי במאגר 'תמר' אשר מפיק היום גז טבעי למשק ישנם רזרבות מוכחות (2P) בהיקף של 9.65 טריליון מטר מעוקב. כמו כן, כאשר משקללים את סך הרזרבות במאגר תמר SW אשר אינו מפותח - סך הרזרבות המוכחות בשטח החזקה עומד על 10.57TCF של גז טבעי. כמו כן בשטח החזקה ישנן רזרבות מוכחות של קונדנסט (תוצרי גז) בהיקף של 13.7 מיליון חביות.

ביחס לדו"ח הרזרבות הקודם שפורסם ומתייחס לסוף שנת 2013 - מדובר בירידה בסך הגז הטבעי. אז במאגר 'תמר' הרזרבות המוכחות הסתכמו ב-9.92TCF של גז טבעי. הירידה בסך הרזרבות במאגר נובעת מההפקה שבוצעה בשנה החולפת. סך ההפקה הסתכמה ב-266BCF של גז טבעי (שהם 0.266TCF) ו-347.7 אלף חביות של קונדנסט.

כאמור, דו"ח הרזרבות של מאגר 'תמר' כולל גם תזרים מזומנים חזוי של הפקת הגז. אחד הנתונים המעניינים בדו"ח התזרים הוא העובדה כי הם צופים כי היטל ששינסקי ישולם החל משנת 2019. לשם השוואה - בדו"ח השנתי לשנת 2013 ציינו השותפות כי הן צופות כי ההיטל ישולם רק בשנת 2020. 

מה שגרם לשינוי הוא היקף מכירות גז טבעי גבוה יותר ממאגר 'תמר' בשנים הקרובות (בהיקף של 11.4BCM בשנה). בהערכות הקודמות - סך המכירות השנתיות המוערכות ממאגר 'תמר' עמדו על 10BCM בשנה. מה שהוביל לגידול במכירות של הגז הטבעי הוא הנחה של השותפות כי ייכללו מכירות של גז טבעי למצרים. תחילת המכירות החזויות למכירות היא מהמחצית השנייה של שנת 2015 ועד לשנת 2026. היקף המכירות המוערך מסתכם בכ-18BCM. 

העסקה הרלוונטית למצרים היא העסקה שנחתמה בחודש אוקטובר האחרון עם חברת דולפינוס לאספקת גז טבעי למצרים דרך צינור הגז של EMG. העסקה המהותית עם UFG שנחתמה בנובמבר 2014 לא נכלל בתזרים המזומנים החזוי. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נ.ברוך 18/02/2015 18:55
    הגב לתגובה זו
    היכולת של תמר לספק גאז לכל הזמנים וכנראה זה זמן טוב לראות אופק ורוד ליזם. דלך צלחה.
  • 3.
    לא לקנות עד שיחזיר 1.5 מליארד תספורת מושחתים נמאסתם (ל"ת)
    מוסדים לא לקנות 17/02/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מוטי 17/02/2015 09:44
    הגב לתגובה זו
    כאחד שנעקץ ע"י תשובה בדלק נדלן .אני תומך בהחלטת פסגות וחברות אחרות לא לרכוש אגחים של תשובה בכל מקרה. גם עם יש להם בטחונות .
  • פוליטיקה 17/02/2015 15:05
    הגב לתגובה זו
    הם רק רוצים פרסום "טוב", עובדים על הציבור בסוף יקנו את האג"ח בשוק המשני. הם גם ככה מחזיקים בכל סדרות האג"ח של דלק ובמניות של החברות של תשובה.
  • 1.
    מה זה משנה כמה גז יש בתמר, תשובה יעשה לכם תספורת. (ל"ת)
    ישראלי 17/02/2015 09:24
    הגב לתגובה זו
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.75%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.