לקראת הנפקת האג"ח: דלק מפרסמת דו"ח משאבים מעודכן ל'תמר' - הנה הפרטים העסיסיים
על רקע הנפקת האג"ח שמתכננת דלק קבוצה - שותפות 'תמר' מספקות היום עדכון של דו"ח הרזרבות במאגר. הדו"ח הוכן על ידי חברת נידרלנד סיוול (NSAI) וכולל גם את תזרים המזומנים החזוי מהמאגר. הדו"ח מתייחס לסך הרזרבות במאגר נכון לסוף שנת 2014 - והוא ייכלל גם במסגרת הדוחות הכספיים של השותפויות שיפורסמו בחודש הבא.
שותפות 'תמר' כוללות את נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש,ישראמקו יהש 3.24% וחברת אלון גז. אתמול זינקו השותפויות בחדות ללא כל הסבר או דיווח מהותי.
מהדו"ח של נידרלנד עולה כי במאגר 'תמר' אשר מפיק היום גז טבעי למשק ישנם רזרבות מוכחות (2P) בהיקף של 9.65 טריליון מטר מעוקב. כמו כן, כאשר משקללים את סך הרזרבות במאגר תמר SW אשר אינו מפותח - סך הרזרבות המוכחות בשטח החזקה עומד על 10.57TCF של גז טבעי. כמו כן בשטח החזקה ישנן רזרבות מוכחות של קונדנסט (תוצרי גז) בהיקף של 13.7 מיליון חביות.
ביחס לדו"ח הרזרבות הקודם שפורסם ומתייחס לסוף שנת 2013 - מדובר בירידה בסך הגז הטבעי. אז במאגר 'תמר' הרזרבות המוכחות הסתכמו ב-9.92TCF של גז טבעי. הירידה בסך הרזרבות במאגר נובעת מההפקה שבוצעה בשנה החולפת. סך ההפקה הסתכמה ב-266BCF של גז טבעי (שהם 0.266TCF) ו-347.7 אלף חביות של קונדנסט.
- מניות הגז והנפט עולות - איום הפגיעה באסדות הוסר?
- אנרג'יאן הכניסה 211 מיליון דולר ברבעון 3, הרווח לפני מס 150 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור, דו"ח הרזרבות של מאגר 'תמר' כולל גם תזרים מזומנים חזוי של הפקת הגז. אחד הנתונים המעניינים בדו"ח התזרים הוא העובדה כי הם צופים כי היטל ששינסקי ישולם החל משנת 2019. לשם השוואה - בדו"ח השנתי לשנת 2013 ציינו השותפות כי הן צופות כי ההיטל ישולם רק בשנת 2020.
מה שגרם לשינוי הוא היקף מכירות גז טבעי גבוה יותר ממאגר 'תמר' בשנים הקרובות (בהיקף של 11.4BCM בשנה). בהערכות הקודמות - סך המכירות השנתיות המוערכות ממאגר 'תמר' עמדו על 10BCM בשנה. מה שהוביל לגידול במכירות של הגז הטבעי הוא הנחה של השותפות כי ייכללו מכירות של גז טבעי למצרים. תחילת המכירות החזויות למכירות היא מהמחצית השנייה של שנת 2015 ועד לשנת 2026. היקף המכירות המוערך מסתכם בכ-18BCM.
העסקה הרלוונטית למצרים היא העסקה שנחתמה בחודש אוקטובר האחרון עם חברת דולפינוס לאספקת גז טבעי למצרים דרך צינור הגז של EMG. העסקה המהותית עם UFG שנחתמה בנובמבר 2014 לא נכלל בתזרים המזומנים החזוי.
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- פרופ’ בריאן רוזן מונה למדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- 4.נ.ברוך 18/02/2015 18:55הגב לתגובה זוהיכולת של תמר לספק גאז לכל הזמנים וכנראה זה זמן טוב לראות אופק ורוד ליזם. דלך צלחה.
- 3.לא לקנות עד שיחזיר 1.5 מליארד תספורת מושחתים נמאסתם (ל"ת)מוסדים לא לקנות 17/02/2015 11:37הגב לתגובה זו
- 2.מוטי 17/02/2015 09:44הגב לתגובה זוכאחד שנעקץ ע"י תשובה בדלק נדלן .אני תומך בהחלטת פסגות וחברות אחרות לא לרכוש אגחים של תשובה בכל מקרה. גם עם יש להם בטחונות .
- פוליטיקה 17/02/2015 15:05הגב לתגובה זוהם רק רוצים פרסום "טוב", עובדים על הציבור בסוף יקנו את האג"ח בשוק המשני. הם גם ככה מחזיקים בכל סדרות האג"ח של דלק ובמניות של החברות של תשובה.
- 1.מה זה משנה כמה גז יש בתמר, תשובה יעשה לכם תספורת. (ל"ת)ישראלי 17/02/2015 09:24הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
