"למרות הייסוף בשקל, ספק אם בנק ישראל יוריד את הריבית בקרוב"
שער האירו אירו שקל רציף 0.43% יורד מול השקל ב-0.6% ונסחר סביב 4.141 שקל. האירו ירד בכ-3% מתחילת החודש, אך מתחילת השנה רשם עליה של כ-10%.
מנגד, הדולר דולר שקל רציף 0.47% נשאר יציב ונסחר סביב 3.874 שקל. כזכור, אתמול ובשישי עלה המטבע הישראלי כשבמקביל מתנהלת מלחמה בישראל והמערכה בעזה רק מתרחבת.
מאז נאום נסראללה, ממנו ניתן להבין כי בשלב זה המלחמה לא תתרחב גם באזור הצפון (למעט מה שקיים כרגע באזור), הדולר נמצא בעליה. כמובן, כל התרחבות נוספת של המלחמה, לרבות הצטרפות מדינות אחרות או מנגד, הסכם על הפסקת אש או החזרת השבויים, יכול לשנות את התמונה.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, טוען כי למרות הייסוף ספק אם בנק ישראל יוריד את הריבית בקרוב. לדבריו: "מסיכומי דיוני החלטת הריבית בבנק ישראל עולה שהפיחות בשקל (והעלייה בפרמיית הסיכון) כתוצאה מהמלחמה היו הגורמים העיקריים שתרמו להחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי. דבר שגם הודגש בדברי הנגיד במסיבת העיתונאים ובדברי המשנה לתקשורת".
- "נורמליזציה עם סעודיה תוריד את שער הדולר מתחת ל-3 שקל"
- "ציפיות הנגיד לגבי הריבית תורמות לחוסנו של השקל": על הצניחה בדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הוא אמר: "השבוע בנק ישראל הכריז על הקלת נוספת לעסקים קטנים (וזעירים) שנפגעו מהלחימה שיוכלו לקבל אשראי בתנאים משופרים. בנק ישראל הקצה סכום של עד 10 מיליארד שקל לתוכנית כאשר חלק מהסיכון 'לוקח' בנק ישראל על ידי הלוואות מקבילות למערכת הבנקאית בריבית משתנה של ריבית בנק ישראל מינוס 1.5 נקודת אחוז, זאת כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים. נוסף על כך, קיימים דיווחים בתקשורת על כוונת הממשלה להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית (מלבד ההוצאה הישירה על המלחמה) ללא איזונים פיסקאליים משמעותיים (כגון שימוש בכספים הקואליציוניים וצמצום מספר השרים). להערכתנו, שתי תוכניות אלו (הסיוע הממוקד לחלק מהגופים העסקיים שנפגעו והגדלת ההוצאה הציבורית) מרחיקות את המועד בו בנק ישראל יוריד את הריבית. יחד עם זאת, אם נמשיך לראות התחזקות של השקל לא ניתן לפסול הפחתה מדודה של 0.25 נקודת אחוז בריבית בנק ישראל".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, אמר כי "היצעי המט"ח של תחילת החודש הקלנדרי תומכים בעודפי ההיצע והיחלשות הדולר. להערכתנו, על רקע אי הוודאות הגבוהה באשר להשלכות המלחמה ועתיד התמרון הקרקעי, פוטנציאל ייסוף השקל בשלב הנוכחי נותר מוגבל. בראייה לטווח הבינוני, לדולר פוטנציאל תנועה בטווח שערים רחב של 3.83-4.12 שקל. הגירעון התקציבי והלחצים האינפלציוניים, במיוחד בעקבות הפיחות החד, צפויים לאתגר את משרד האוצר ובנק ישראל ולחייב שינויים בתקציב המתוכנן ל-2024".
- 2.נחשון 08/11/2023 04:21הגב לתגובה זואחרת אנחנו נשלם מחיר כבד על האינפלציה .באינפלציה צריך להילחם ללא שום רחמים אחרת היא עלולה להצאת משליטה ולעשות לנו קטסטרופה כלכלית . גם כך המלחמה הזאת תעלה לנו ביוקר ,האוייבים יודעים שללא כלכלה חזקה אין צבא חזק
- 1.זליג 07/11/2023 15:25הגב לתגובה זואבל את האינפלציה מייצרת הממשלה והסקטור הציבורי.
שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית?
דולר הדולר ממשיך להתחזק גם היום ונסחר הבוקר סביב 3.26 שקלים לדולר, תוך שהוא מציג סימנים לחזרה לרמות שנרשמו לפני כחודש. זאת לאחר תקופה של התחזקות השקל, שנבלמה על רקע הירידות האחרונות בוול סטריט, אשר החזירו את הביקוש הגובר לדולר, שמשמש כ-"מקלט" למשקיעים בתקופות של תנודתיות.
הגורם המרכזי להתחזקות הדולר הוא התנהגות הגופים המוסדיים. כאשר שוקי המניות בארה״ב יורדים, החשיפה הדולרית של המוסדיים המקומיים קטנה, ולכן הם רוכשים דולרים כדי להשיב אותה לרמה הרצויה, תהליך שמחזק את המטבע האמריקאי. המהלך קורה באופן הפוך בזמן עליות בשוק.
התחזקות השקל שראינו לאחרונה, שהתרחשה למרות הירידות בוול סטריט, נחשבה לחריגה ונובעת מגורמים מקומיים, ובראשם העלאת תחזית הדירוג. בבתי ההשקעות ציינו כי הטווח הנוכחי, 3.20-3.30 שקלים לדולר, משקף איזון מסוים. במזרחי טפחות הדגישו כי הייסוף האחרון היה יוצא דופן בשל התרחשותו במקביל ללחץ בשווקים בארה״ב. בלידר ציינו כי המוסדיים המשיכו למכור מט"ח גם ברבעון הרביעי, לאחר מכירות מצטברות של כמעט 15 מיליארד דולר ברבעונים קודמים, ותמכו בהתחזקות השקל. בבנק הפועלים הזכירו כי השקל החזק תורם לריסון לחצי האינפלציה, ובמיטב העריכו כי בניגוד לעבר, רמת השער הנוכחית אינה מהווה מגבלה משמעותית ליצואנים.
המבט קדימה נותר מעורפל וקשה לחיזוי. שער הדולר מושפע משורה של גורמים גלובליים בלתי נשלטים, ובראשם המצב הגיאופוליטי, המעצים את הביקוש לדולר בתקופות אי-וודאות. לאור כך, קיים קושי אמיתי ליצור תחזית יציבה לשער המטבע.
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- פערי הריביות עובדים לטובת הדולר: "אסטרטגיית הנשיאה" מושכת שוב משקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזירת המטבעות האחרים נרשמה בימים האחרונים התחזקות קלה של האירו מול הדולר, כ-0.3% בחמשת הימים האחרונים, לעומת ירידה מתונה של הפאונד בכ-0.1% באותה תקופה.
שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית?
דולר הדולר ממשיך להתחזק גם היום ונסחר הבוקר סביב 3.26 שקלים לדולר, תוך שהוא מציג סימנים לחזרה לרמות שנרשמו לפני כחודש. זאת לאחר תקופה של התחזקות השקל, שנבלמה על רקע הירידות האחרונות בוול סטריט, אשר החזירו את הביקוש הגובר לדולר, שמשמש כ-"מקלט" למשקיעים בתקופות של תנודתיות.
הגורם המרכזי להתחזקות הדולר הוא התנהגות הגופים המוסדיים. כאשר שוקי המניות בארה״ב יורדים, החשיפה הדולרית של המוסדיים המקומיים קטנה, ולכן הם רוכשים דולרים כדי להשיב אותה לרמה הרצויה, תהליך שמחזק את המטבע האמריקאי. המהלך קורה באופן הפוך בזמן עליות בשוק.
התחזקות השקל שראינו לאחרונה, שהתרחשה למרות הירידות בוול סטריט, נחשבה לחריגה ונובעת מגורמים מקומיים, ובראשם העלאת תחזית הדירוג. בבתי ההשקעות ציינו כי הטווח הנוכחי, 3.20-3.30 שקלים לדולר, משקף איזון מסוים. במזרחי טפחות הדגישו כי הייסוף האחרון היה יוצא דופן בשל התרחשותו במקביל ללחץ בשווקים בארה״ב. בלידר ציינו כי המוסדיים המשיכו למכור מט"ח גם ברבעון הרביעי, לאחר מכירות מצטברות של כמעט 15 מיליארד דולר ברבעונים קודמים, ותמכו בהתחזקות השקל. בבנק הפועלים הזכירו כי השקל החזק תורם לריסון לחצי האינפלציה, ובמיטב העריכו כי בניגוד לעבר, רמת השער הנוכחית אינה מהווה מגבלה משמעותית ליצואנים.
המבט קדימה נותר מעורפל וקשה לחיזוי. שער הדולר מושפע משורה של גורמים גלובליים בלתי נשלטים, ובראשם המצב הגיאופוליטי, המעצים את הביקוש לדולר בתקופות אי-וודאות. לאור כך, קיים קושי אמיתי ליצור תחזית יציבה לשער המטבע.
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- פערי הריביות עובדים לטובת הדולר: "אסטרטגיית הנשיאה" מושכת שוב משקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזירת המטבעות האחרים נרשמה בימים האחרונים התחזקות קלה של האירו מול הדולר, כ-0.3% בחמשת הימים האחרונים, לעומת ירידה מתונה של הפאונד בכ-0.1% באותה תקופה.
