כסף יורו
צילום: Pixabay

"למרות הייסוף בשקל, ספק אם בנק ישראל יוריד את הריבית בקרוב"

כך לדברי עופר קליין מהראל. הדולר נסחר סביב 3.877 שקל, בעוד שהאירו יורד כבר 3% מתחילת החודש
איציק יצחקי | (2)

שער האירו אירו שקל רציף יורד מול השקל ב-0.6% ונסחר סביב 4.141 שקל. האירו ירד בכ-3% מתחילת החודש, אך מתחילת השנה רשם עליה של כ-10%.

מנגד, הדולר דולר שקל רציף נשאר יציב ונסחר סביב 3.874 שקל. כזכור, אתמול ובשישי עלה המטבע הישראלי כשבמקביל מתנהלת מלחמה בישראל והמערכה בעזה רק מתרחבת.

מאז נאום נסראללה, ממנו ניתן להבין כי בשלב זה המלחמה לא תתרחב גם באזור הצפון (למעט מה שקיים כרגע באזור), הדולר נמצא בעליה. כמובן, כל התרחבות נוספת של המלחמה, לרבות הצטרפות מדינות אחרות או מנגד, הסכם על הפסקת אש או החזרת השבויים, יכול לשנות את התמונה.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, טוען כי למרות הייסוף ספק אם בנק ישראל יוריד את הריבית בקרוב. לדבריו: "מסיכומי דיוני החלטת הריבית בבנק ישראל עולה שהפיחות בשקל (והעלייה בפרמיית הסיכון) כתוצאה מהמלחמה היו הגורמים העיקריים שתרמו להחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי. דבר שגם הודגש בדברי הנגיד במסיבת העיתונאים ובדברי המשנה לתקשורת".

עוד הוא אמר: "השבוע בנק ישראל הכריז על הקלת נוספת לעסקים קטנים (וזעירים) שנפגעו מהלחימה שיוכלו לקבל אשראי בתנאים משופרים. בנק ישראל הקצה סכום של עד 10 מיליארד שקל לתוכנית כאשר חלק מהסיכון 'לוקח' בנק ישראל על ידי הלוואות מקבילות למערכת הבנקאית בריבית משתנה של ריבית בנק ישראל מינוס 1.5 נקודת אחוז, זאת כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים. נוסף על כך, קיימים דיווחים בתקשורת על כוונת הממשלה להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית (מלבד ההוצאה הישירה על המלחמה) ללא איזונים פיסקאליים משמעותיים (כגון שימוש בכספים הקואליציוניים וצמצום מספר השרים). להערכתנו, שתי תוכניות אלו (הסיוע הממוקד לחלק מהגופים העסקיים שנפגעו והגדלת ההוצאה הציבורית) מרחיקות את המועד בו בנק ישראל יוריד את הריבית. יחד עם זאת, אם נמשיך לראות התחזקות של השקל לא ניתן לפסול הפחתה מדודה של 0.25 נקודת אחוז בריבית בנק ישראל".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, אמר כי "היצעי המט"ח של תחילת החודש הקלנדרי תומכים בעודפי ההיצע והיחלשות הדולר. להערכתנו, על רקע אי הוודאות הגבוהה באשר להשלכות המלחמה ועתיד התמרון הקרקעי, פוטנציאל ייסוף השקל בשלב הנוכחי נותר מוגבל. בראייה לטווח הבינוני, לדולר פוטנציאל תנועה בטווח שערים רחב של 3.83-4.12 שקל. הגירעון התקציבי והלחצים האינפלציוניים, במיוחד בעקבות הפיחות החד, צפויים לאתגר את משרד האוצר ובנק ישראל ולחייב שינויים בתקציב המתוכנן ל-2024".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נחשון 08/11/2023 04:21
    הגב לתגובה זו
    אחרת אנחנו נשלם מחיר כבד על האינפלציה .באינפלציה צריך להילחם ללא שום רחמים אחרת היא עלולה להצאת משליטה ולעשות לנו קטסטרופה כלכלית . גם כך המלחמה הזאת תעלה לנו ביוקר ,האוייבים יודעים שללא כלכלה חזקה אין צבא חזק
  • 1.
    זליג 07/11/2023 15:25
    הגב לתגובה זו
    אבל את האינפלציה מייצרת הממשלה והסקטור הציבורי.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים. 

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.