מדד המעו"ף - כרטיס בכיוון אחד?
בסקירה האחרונה הערכתי שפריצת רצועת הניוד של השוק אמורה לסמן על הכיוון בטווח הקצר. מדד המעו"ף שהיה כלוא בין 820 - 875 הנקודות, פרץ מעלה והתגבר גם על הפסגה האחרונה ששכנה סביב רמת 905 הנקודות. התחושה היא שמדובר בכרטיס בכיוון אחר. מעין תחושה אופורית שמתחילה להתעצם ככל שהשוק צובר גובה. אלא שזו בדיוק התחושה שמובילה לקבלת החלטות לא נכונה ויש לבחון את השוק בפרמטרים אובייקטיביים עד כמה שניתן. אשתדל לעשות זאת בסקירה הנוכחית
במהלך היום אהיה זמין לשאלות הקוראים באתר דרך הטוקבקים שבתחתית הכתבה. אנא מכם, אין ביכולתי לנתח מניות ספציפיות במסגרת תשובותי. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, אשתדל לענות לכל שאלה שהיא בכובד ראש וברצינות הראויה.
בטווח הקצר
מגמת עלייה, בכל מימד זמן, נבדקת ומוגדרת לפי סידורן של נקודות השיא והשפל. אלא הן למעשה הייצוג האמיתי היחיד להלך רוחם של הקונים והמוכרים.
נקודות השיא והשפל המייצרות את תנועת המחירים על פני הזמן, הן התוצר הסופי של תהליך קבלת ההחלטות של כלל המשקיעים בשוק. ואם בודקים את מדד המעו"ף לגבי פרק הזמן הקצר הרי שקיימת מגמת עלייה קצרת טווח. בטווח הארוך התמונה שונה תכלית השוני.
1. כפי שאפשר לראות בפרק הזמן הקצר המיוצג על ידי גרף העמודות היומי, ישנן נקודות שפל שאינן יורדות, סביב רמת 820 הנקודות, ונקודות שיא עולות, רמת 875 הנקודות והנקודה שנרשמה בפריצה ממנה. מבנה זה הוא הבסיס ומינימום הדרוש למגמת עלייה.
2. מחזורי המסחר התרחבו עם הפריצה ולמעשה העידו על אמינותה.
3. תנאי שלישי מורכב מסידור הממוצעים הנעים וכפי שאפשר לראות על הגרף הם מסודרים בסדר עולה.
שלושת הפרמטרים הללו מעידים על קיומה של מגמת עלייה קצרת טווח. אלא שזיהוי המגמה אינו מציג את מלוא התמונה. חייבת להתקיים רשימה של דרישות להמשך הדרך. ודרישות אלו אמורות להגדיר את גבול הירידה הלגיטימית. כלומר, עד כמה יכול השוק לסגת מבלי לפגום במגמה עצמה.
גבול הירידה הלגיטימית
מטבע הדברים, מגמת עלייה אינה נעה בקו ישר אלא מורכבת מתנועה הלובשת צורה של שיני משור. מדי פעם, וזה הכרח, מופיעים תיקונים טכניים שאמורים להיות מוגבלים בהיקפם. במקרה של מדד המעו"ף, התיקון הטכני מוגבל לרמת 875 הנקודות. כלומר, כל ירידה עד לרמה זו לא תפגום בכושר הטיפוס של השוק. שבירה מטה של רמת 875 הנקודות תחייב בחינה חוזרת של המגמה קצרת הטווח.
ומילה לסיום
לא אחת הערכתי כי גל העליות הנוכחי מייצג תיקון טכני ארוך ואלים במסגרת מגמת ירידה ארוכת טווח. מבט על גרפים חודשיים המייצגים את המגמות הארוכות ומהווים את הבסיס לקבלת החלטות ארוכות טווח כגון הדאו ומדד S&P 500 מעידים שמגמת הירידה ארוכת הטווח עדיין כאן. בספטמבר 2001, בעיצומה של מפולת 2000, החלו השווקים לטוס למעלה. הדאו שעט במשך ששה חודשים מרמת 7,926 לרמת 10,729 הנקודות. ששה חודשי עלייה היו די והותר כדי לגרום ללא מעט משקיעים לשכוח את עצם קיומה של המגמה הארוכה היורדת ולהצטרף לשוק כאילו אין מחר. מיד לאחר התיקון החל גל ירידות שנמשך למעלה מששה חודשים ודרדר את הדאו מתחת לתחתית הקודמת. מי שזוכר או מעוניין לבדוק, היה אז מדובר על תופעה חובקת עולם. איני אומר שזה בהכרח המצב כעת, אבל נקיטת משנה זהירות ומעט ענווה כלפי השוק, מעולם לא הזיקה לאיש.
סיכום
הגם שהמגמה הקצרה היא מגמת עלייה ועל כל אין עוררין, הרי שהשווקים כולם מצויים עדיין במבנה מחירים יורד בטווח הארוך, משנה זהירות, סטופים שאינם ארוכים מדי ונעילות רווח מוקדמות ימנעו עוגמות נפש והפסדים מיותרים.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר-שקל דולר שקל רציף -0.1% ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- מה יהיה מחר בבורסה: בכמה תעלה טאואר ומה יקרה בטבע?
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
