בסקירה האחרונה הערכתי שפריצת רצועת הניוד של השוק אמורה לסמן על הכיוון בטווח הקצר. מדד המעו"ף שהיה כלוא בין 820 - 875 הנקודות, פרץ מעלה והתגבר גם על הפסגה האחרונה ששכנה סביב רמת 905 הנקודות. התחושה היא שמדובר בכרטיס בכיוון אחר. מעין תחושה אופורית שמתחילה להתעצם ככל שהשוק צובר גובה. אלא שזו בדיוק התחושה שמובילה לקבלת החלטות לא נכונה ויש לבחון את השוק בפרמטרים אובייקטיביים עד כמה שניתן. אשתדל לעשות זאת בסקירה הנוכחית

במהלך היום אהיה זמין לשאלות הקוראים באתר דרך הטוקבקים שבתחתית הכתבה. אנא מכם, אין ביכולתי לנתח מניות ספציפיות במסגרת תשובותי. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, אשתדל לענות לכל שאלה שהיא בכובד ראש וברצינות הראויה.

בטווח הקצר

מגמת עלייה, בכל מימד זמן, נבדקת ומוגדרת לפי סידורן של נקודות השיא והשפל. אלא הן למעשה הייצוג האמיתי היחיד להלך רוחם של הקונים והמוכרים.

נקודות השיא והשפל המייצרות את תנועת המחירים על פני הזמן, הן התוצר הסופי של תהליך קבלת ההחלטות של כלל המשקיעים בשוק. ואם בודקים את מדד המעו"ף לגבי פרק הזמן הקצר הרי שקיימת מגמת עלייה קצרת טווח. בטווח הארוך התמונה שונה תכלית השוני.

1. כפי שאפשר לראות בפרק הזמן הקצר המיוצג על ידי גרף העמודות היומי, ישנן נקודות שפל שאינן יורדות, סביב רמת 820 הנקודות, ונקודות שיא עולות, רמת 875 הנקודות והנקודה שנרשמה בפריצה ממנה. מבנה זה הוא הבסיס ומינימום הדרוש למגמת עלייה.

2. מחזורי המסחר התרחבו עם הפריצה ולמעשה העידו על אמינותה.

3. תנאי שלישי מורכב מסידור הממוצעים הנעים וכפי שאפשר לראות על הגרף הם מסודרים בסדר עולה.

שלושת הפרמטרים הללו מעידים על קיומה של מגמת עלייה קצרת טווח. אלא שזיהוי המגמה אינו מציג את מלוא התמונה. חייבת להתקיים רשימה של דרישות להמשך הדרך. ודרישות אלו אמורות להגדיר את גבול הירידה הלגיטימית. כלומר, עד כמה יכול השוק לסגת מבלי לפגום במגמה עצמה.

גבול הירידה הלגיטימית

מטבע הדברים, מגמת עלייה אינה נעה בקו ישר אלא מורכבת מתנועה הלובשת צורה של שיני משור. מדי פעם, וזה הכרח, מופיעים תיקונים טכניים שאמורים להיות מוגבלים בהיקפם. במקרה של מדד המעו"ף, התיקון הטכני מוגבל לרמת 875 הנקודות. כלומר, כל ירידה עד לרמה זו לא תפגום בכושר הטיפוס של השוק. שבירה מטה של רמת 875 הנקודות תחייב בחינה חוזרת של המגמה קצרת הטווח.

ומילה לסיום

לא אחת הערכתי כי גל העליות הנוכחי מייצג תיקון טכני ארוך ואלים במסגרת מגמת ירידה ארוכת טווח. מבט על גרפים חודשיים המייצגים את המגמות הארוכות ומהווים את הבסיס לקבלת החלטות ארוכות טווח כגון הדאו ומדד S&P 500 מעידים שמגמת הירידה ארוכת הטווח עדיין כאן. בספטמבר 2001, בעיצומה של מפולת 2000, החלו השווקים לטוס למעלה. הדאו שעט במשך ששה חודשים מרמת 7,926 לרמת 10,729 הנקודות. ששה חודשי עלייה היו די והותר כדי לגרום ללא מעט משקיעים לשכוח את עצם קיומה של המגמה הארוכה היורדת ולהצטרף לשוק כאילו אין מחר. מיד לאחר התיקון החל גל ירידות שנמשך למעלה מששה חודשים ודרדר את הדאו מתחת לתחתית הקודמת. מי שזוכר או מעוניין לבדוק, היה אז מדובר על תופעה חובקת עולם. איני אומר שזה בהכרח המצב כעת, אבל נקיטת משנה זהירות ומעט ענווה כלפי השוק, מעולם לא הזיקה לאיש.

סיכום

הגם שהמגמה הקצרה היא מגמת עלייה ועל כל אין עוררין, הרי שהשווקים כולם מצויים עדיין במבנה מחירים יורד בטווח הארוך, משנה זהירות, סטופים שאינם ארוכים מדי ונעילות רווח מוקדמות ימנעו עוגמות נפש והפסדים מיותרים.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.