מדד המעו"ף - כרטיס בכיוון אחד?
בסקירה האחרונה הערכתי שפריצת רצועת הניוד של השוק אמורה לסמן על הכיוון בטווח הקצר. מדד המעו"ף שהיה כלוא בין 820 - 875 הנקודות, פרץ מעלה והתגבר גם על הפסגה האחרונה ששכנה סביב רמת 905 הנקודות. התחושה היא שמדובר בכרטיס בכיוון אחר. מעין תחושה אופורית שמתחילה להתעצם ככל שהשוק צובר גובה. אלא שזו בדיוק התחושה שמובילה לקבלת החלטות לא נכונה ויש לבחון את השוק בפרמטרים אובייקטיביים עד כמה שניתן. אשתדל לעשות זאת בסקירה הנוכחית
במהלך היום אהיה זמין לשאלות הקוראים באתר דרך הטוקבקים שבתחתית הכתבה. אנא מכם, אין ביכולתי לנתח מניות ספציפיות במסגרת תשובותי. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, אשתדל לענות לכל שאלה שהיא בכובד ראש וברצינות הראויה.
בטווח הקצר
מגמת עלייה, בכל מימד זמן, נבדקת ומוגדרת לפי סידורן של נקודות השיא והשפל. אלא הן למעשה הייצוג האמיתי היחיד להלך רוחם של הקונים והמוכרים.
נקודות השיא והשפל המייצרות את תנועת המחירים על פני הזמן, הן התוצר הסופי של תהליך קבלת ההחלטות של כלל המשקיעים בשוק. ואם בודקים את מדד המעו"ף לגבי פרק הזמן הקצר הרי שקיימת מגמת עלייה קצרת טווח. בטווח הארוך התמונה שונה תכלית השוני.
1. כפי שאפשר לראות בפרק הזמן הקצר המיוצג על ידי גרף העמודות היומי, ישנן נקודות שפל שאינן יורדות, סביב רמת 820 הנקודות, ונקודות שיא עולות, רמת 875 הנקודות והנקודה שנרשמה בפריצה ממנה. מבנה זה הוא הבסיס ומינימום הדרוש למגמת עלייה.
2. מחזורי המסחר התרחבו עם הפריצה ולמעשה העידו על אמינותה.
3. תנאי שלישי מורכב מסידור הממוצעים הנעים וכפי שאפשר לראות על הגרף הם מסודרים בסדר עולה.
שלושת הפרמטרים הללו מעידים על קיומה של מגמת עלייה קצרת טווח. אלא שזיהוי המגמה אינו מציג את מלוא התמונה. חייבת להתקיים רשימה של דרישות להמשך הדרך. ודרישות אלו אמורות להגדיר את גבול הירידה הלגיטימית. כלומר, עד כמה יכול השוק לסגת מבלי לפגום במגמה עצמה.
גבול הירידה הלגיטימית
מטבע הדברים, מגמת עלייה אינה נעה בקו ישר אלא מורכבת מתנועה הלובשת צורה של שיני משור. מדי פעם, וזה הכרח, מופיעים תיקונים טכניים שאמורים להיות מוגבלים בהיקפם. במקרה של מדד המעו"ף, התיקון הטכני מוגבל לרמת 875 הנקודות. כלומר, כל ירידה עד לרמה זו לא תפגום בכושר הטיפוס של השוק. שבירה מטה של רמת 875 הנקודות תחייב בחינה חוזרת של המגמה קצרת הטווח.
ומילה לסיום
לא אחת הערכתי כי גל העליות הנוכחי מייצג תיקון טכני ארוך ואלים במסגרת מגמת ירידה ארוכת טווח. מבט על גרפים חודשיים המייצגים את המגמות הארוכות ומהווים את הבסיס לקבלת החלטות ארוכות טווח כגון הדאו ומדד S&P 500 מעידים שמגמת הירידה ארוכת הטווח עדיין כאן. בספטמבר 2001, בעיצומה של מפולת 2000, החלו השווקים לטוס למעלה. הדאו שעט במשך ששה חודשים מרמת 7,926 לרמת 10,729 הנקודות. ששה חודשי עלייה היו די והותר כדי לגרום ללא מעט משקיעים לשכוח את עצם קיומה של המגמה הארוכה היורדת ולהצטרף לשוק כאילו אין מחר. מיד לאחר התיקון החל גל ירידות שנמשך למעלה מששה חודשים ודרדר את הדאו מתחת לתחתית הקודמת. מי שזוכר או מעוניין לבדוק, היה אז מדובר על תופעה חובקת עולם. איני אומר שזה בהכרח המצב כעת, אבל נקיטת משנה זהירות ומעט ענווה כלפי השוק, מעולם לא הזיקה לאיש.
סיכום
הגם שהמגמה הקצרה היא מגמת עלייה ועל כל אין עוררין, הרי שהשווקים כולם מצויים עדיין במבנה מחירים יורד בטווח הארוך, משנה זהירות, סטופים שאינם ארוכים מדי ונעילות רווח מוקדמות ימנעו עוגמות נפש והפסדים מיותרים.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה
הכלכלנים מצפים לעלייה של 14% בשער הדולר ביחס לשקל בטווח הארוך, מה יקרה בטווח הקצר ומה הם חושבים על שאחר המטבעות?
שער הדולר בדוח מעודכן של בנק אוף אמריקה מסבירים הכלכלנים מדוע הם צופים לחולשת הדולר בעולם, למעט מול מספר מצומצם של מטבעות, לרבות השקל. הבנק צופה שהדולר, שנסחר כיום בסביבות 3.35 שקל, דולר שקל רציף 0.2% עשוי להגיע בטווח הארוך לשער שווי המשקל הכלכלי של כ-3.8 שקל - עלייה של כ-14% שתשקף את השווי ההוגן של המטבע הישראלי מול האמריקני.
הכלכלנים של הבנק ממשיכים לצפות ל"ירידה מתונה של הדולר בסביבה מאקרו כלכלית מעט סטגפלציונית", אולם זו לא חולשה דרמטית אלא בתיקון לאחר תקופה של עלייה משמעותית. הכלכלנים מדגישים כי "למרות החזרה האחרונה בציפיות להפחתת ריבית, אנו נותרים דוביים באופן כללי מול רוב מטבעות ה-G10". אך להבדיל מתחזיות קודמות של הבנק על ירידה דרמטית בשער הדולר, התחזית כעת מתונה. ונעשה סדר - הדולר צפוי להיחלש בעולם, אבל להתחזק מול השקל.
השווי ההוגן של השקל מול הדולר - 3.8 שקל לדולר
הכלכלנים מסבירים כי שערי המטבעות שהם מנתחים ומחירי היעד נגזרים ממודל FX Compass. זהו כלי של בנק ההשקעות שבודק את השווי ההוגן של מטבעות לטווח הארוך על בסיס גורמים כלכליים פונדמנטליים. המודל מנסה לענות על השאלה - מה יחסי המטבעות (יחסי השערים) בין כל המטבעות.
לפי מודל זה, השקל הישראלי נמצא כיום בפער לרעה של 13.7% מול הדולר. בהתבסס על השער הנוכחי של 3.35 שקל לדולר, השער ההוגן לפי הבנק צריך להיות בסביבות 3.8 שקל לדולר. להערכת בנק אוף אמריקה, השקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים וזה יכול לקרות מסיבות שונות - ביקוש גבוה לשקל מצד משקיעים זרים, הזרמת הון זר גדולה, או אמון גבוה במשק הישראלי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. אבל המסקנה הברורה שלהם היא שיש מקום משמעותי להחלשת השקל בעתיד. הדולר עשוי להתחזק באופן ניכר מול השקל. עם זאת, בתחזית אין תוקף זמן להגעה לשיווי המשקל כשבדוח עצמו הכלכלנים מתייחסים למחיר יעד קרוב באזור השער הנוכחי ואף נמוך במעט מ-3 שקלים. במילים אחרות, כנראה שבבנק מעריכים עלייה של השקל ואז החלשות דרמטית.
- מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק מדגיש שמצב זה של "הערכת-יתר" של השקל אינו בר קיימא לטווח הארוך, והשוק בסופו של דבר יתקן את עצמו לכיוון השער ההוגן. כל זה יקרה כשהדולר כאמור צפוי להיחלש מעט בעולם המשמעות היא שהכלכלנים בעצם צופים להתחזקות משמעותית יותר של יתר המטבעות מול השקל. חשוב להזכיר כאן שתחזיות על שער הדולר ומט"ח בכלל, הן תחזיות מאוד מורכבות. להבדיל מאנליסט שמנתח דוחות של חברה שתלויה במספר פרמטרים גדול אבל תחום, הגורמים המשפיעים על מט"ח הם כמעט אין סופיים. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על הדולר הם אומנם ברורים - תנועות הון, תנועות של יבואנים ויצואנים, השפעות של הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב, אך לזה מצטרפים בשוטף שורה של פרמטרים לרבות - מצב גיאופוליטי, תזוזות של משקיעים זרים, תזוזות של הגופים המוסדיים, שינוים שנובעים ממצב ביטחוני ועוד. על פניו, ובהתאם להערכות של כלכלנים ובתי השקעות, הנתונים הבסיסיים מחזקים את העלייה בשקל מול הדולר שכן התנועות הן יותר לכיוון של יצוא ומכירת דולרים ורכישת שקלים, וכך גם תנועות ההון. מבחינה זו, התחזית של בנק אוף אמריקה יחסית מפתיעה.
