בנק מזרחי טפחות חייב לקוח בעמלה של 101 שקל במקום 2 אגורות; איך זה קרה? שיטת מצליח
בית המשפט המחוזי אישר את הצטרפות המועצה הישראלית לצרכנות כידיד בית המשפט בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד בנק מזרחי טפחות בטענה כי גובה 101 שקל עמלה על שליחת הקלטת שיחה ללקוח, במקום 20 שקל ישן השווה ל-2 אגורות כיום. בית המשפט קבע כי למועצה לצרכנות זיקה גם לנושאים בתחום הבנקאות, ורואה בנושא התובענה סוגיה צרכנית לכל דבר ועניין. בית המשפט ציין כי הצטרפותה של המועצה לצרכנות להליך זה תסייע לבית המשפט בבחינת הבקשה, באופן שיגביר את ההגנה על הצרכנים.
המועצה לצרכנות ביקשה להצטרף לתביעה לפני כחמישה חודשים וכעת בית המשפט מאשר הליך זה.
מזרחי טפחות שמנוהל על ידי משה לארי, הוא הבנק השלישי בגודלו במערכת הבנקאית אחרי פועלים ולאומי. רווחיו מגיעים מתחום המשכנתאות ומהפעילות הבנקאית הבסיסית - הלוואות וניהול עו"ש בתמורה לעמלות שונות ומגוונות, כמו העמלה המוזרה הזו - על הקלטת שיחה קולית. נראה שהמחיר אומנם לא צריך להיות 2 אגורות בלבד, אבל בטח שלא 101 שקל. אנחנו בעידן דיגיטלי והעברת הקלטה של שיחה לא יכולה להיות מתומחרת בסכום כזה.
אז איך זה קורה? איך קורה שפעולה של כמה שקלים עולה ללקוח 101 שקלים. ראשית, חשוב להדגיש כי זו תופעה אצל כל הבנקים, שנית, נדגיש כי על הציבור החובה לבדוק באופן שוטף את העמלות שלו, הוא יגלה שהוא יכלו לחסוך עמלות באם יבחר במסלולי העמלות המתאימים לו.
- משבר אמון או הזדמנות השקעה? מניית SIG השוויצרית מתרסקת ב-20%
- ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמלות בנקים - על מה משלמים ואיך ניתן לחסוך? >
ולעניין עצמו - מדובר בעמלה היסטורית שלא עודכנה עשרות שנים. הבנק מחזיק בדעה שה-101 שקלים זה התעריף הראוי (וכנראה המוצמד לעלות המקורית), אבל הוא לא מתייחס שפעם באמת להשיג הקלטה היה סיפור. מאז עברו עשרות שנים וזה הפך לשירות פשוט וזול. אז מה הבנק עושה? מנסה. קוראים לזה שיטת מצליח. הוא מנסה לגבות עמלה גבוהה, מצליח, מצוין. לא מצליח, נראה מה יהיה. עד היום הוא גבה ואף אחד לא צייץ, עכשיו נזכר תובע לצייץ, בינתיים העמלה הזו הכניסה כנראה בעשרות שנים בין מיליונים רבים לעשרות מיליונים. במילים אחרות, גם אם התובע כעת ינצח, זה מעט מדי ומאוחר מדי.
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות של צרכנים המלינים על קשיים בקבלת הקלטות שיחה שניהלו עם העוסק. הצרכנים טוענים כי לעיתים נדרש מהם תשלום מופרז עבור האיחזור, או מסרבים לשלוח את ההקלטה ודורשים מהם להגיע לבית העסק על מנת להאזין להקלטה.
בפברואר השנה הוגשה תובענה ייצוגית נגד בנק המזרחי ע"י מר ניר עגיב באמצעות עורכי הדין ארנון גרפי, שי חן וענבל ארד שביקש לקבל את הקלטת השיחה לאחר שנוכח שפירוט החשבון שלו לא תואם את ההסכם שהובטח לו, ונדרש לשלם עמלה של 101 שקל. בבקשה לתביעה נטען כי גביית עמלה בגין "אחזור שיחה מוקלטת" (כפי שמכונה השירות בתעריפון של הבנק) היא בניגוד לחוק. הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה היא לקוחות הבנק שחויבו בעמלה בגין אחזור הקלטת שיחה עם הבנק בשבע השנים האחרונות.
במועצה לצרכנות מציינים כי דרישת העמלה הגבוהה היא בניגוד לחוק, ולציבור יש זכות לעיין במידע אודותיו לרבות שיחות טלפוניות מוקלטות, תכתובות, צ'אט וכל מידע שנשמר באופן דיגיטלי. בחוק הגנת הפרטיות מעוגנת זכות הלקוח לעיון במידע אישי שנמצא במאגרי החברה. מדיניות הבנק לגבות מהצרכנים עמלה מופרזת עבור עיון במידע על עצמם, בניגוד לתקנות, מרתיעה אותם ממישוש זכויותיהם ומונעת מהם למעשה לשלם עבור שירות שאמור להינתן כמעט בחינם. האגרה עבור בקשת המידע עומדת היום על סך 20 שקלים ישנים (שערכם כ- 2 אגורות).
המועצה לצרכנות התייצבה לצד הצרכנים בעניין עקרוני זה, ומציינת כי "מדיניות זו פוגעת קשות בצרכנים, המתקשים להוכיח את טענותיהם העובדתיות כלפי בתי עסק לגביית יתר, להטעיה, להפעלת השפעה בלתי הוגנת, לביטול עסקה וכו'. אין כל הצדקה למדיניות מפרה זו כאשר האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים לבית העסק לשמור את המידע ולאתרו בקלות ובעלות נמוכה, ולהעבירו לצרכן באופן מאובטח ומהיר לרבות באמצעות הדואר האלקטרוני, או באמצעים דיגיטליים".
מתלונת שמתקבלות במועצה לצרכנות עולה כי בשנה וחצי האחרונות התקבלו מעל 10,000 תלונות מצרכנים שביצעו עסקה טלפונית. עיקר הנפגעים הם צרכנים מוחלשים אזרחים ותיקים, או עולים חדשים המתקשים להוכיח טענותיהם להטעיה או לביטול עסקה, או חיילים משוחררים שחשופים לשיווק אגרסיבי מצד עוסקים שמציעים קורסים תמורת כספי הפיקדון ולא עומדים בהבטחות שנמסרו בע"פ.
- 9.שי 06/01/2023 08:27הגב לתגובה זוהתנערות מהסכמים מי מרים את הכפפה העמלות קפצו
- 8.מבין2 27/12/2022 09:22הגב לתגובה זועד מתי נסבול את החזירות של הבנקים פה? ומזרחי טפחות בין המובילים.
- 7.שחר 05/09/2022 18:49הגב לתגובה זובנוסף לאחוז משער המרה
- 6.שולתתתתת1 04/09/2022 20:55הגב לתגובה זוומה הבעיה למשתמש אנדרואיד להקליט את השיחה? כמה כבר בקשות לשיחה מוקלטת ביצעו? האם 2 אגורות נשמע הגיוני?
- 5.המגן על הבנקים (ל"ת)המפקח על הבנקים? 04/09/2022 12:44הגב לתגובה זו
- 4.צבי 03/09/2022 20:16הגב לתגובה זוסיפורי נוכלים
- 3.כולם יודעים במזרחי 03/09/2022 18:12הגב לתגובה זולמשל משכנתא בריבית משתנה באחוז נמוך מבנקים אחרים ביום חתימה על ההסכם לכאורה דוחפים תוספת אחוז בטענה ריבית עוגן קפץ הלילה בדרך אל חוזר. לכאורה טרם הכרתי אדם אמין אחד בבנק הזה.
- 2.Amsi 03/09/2022 17:30הגב לתגובה זורק לא תבדוק רק לא תשים לב ..הם יכנסו לך לחשבון ויגבו עמלות מוזרות ..
- 1.דויד 03/09/2022 16:19הגב לתגובה זובתור אחד שהיה לקוח ועובד עם כל הבנקים לבנק מזרחי שירות הכי מגעיל שייש העיקר מפרסמים עצמם עם דביר בתור בנק ידידותי
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- איך יודעים כמה כסף נצטרך למחיה בזקנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.

