בנק מזרחי טפחות חייב לקוח בעמלה של 101 שקל במקום 2 אגורות; איך זה קרה? שיטת מצליח
בית המשפט המחוזי אישר את הצטרפות המועצה הישראלית לצרכנות כידיד בית המשפט בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד בנק מזרחי טפחות בטענה כי גובה 101 שקל עמלה על שליחת הקלטת שיחה ללקוח, במקום 20 שקל ישן השווה ל-2 אגורות כיום. בית המשפט קבע כי למועצה לצרכנות זיקה גם לנושאים בתחום הבנקאות, ורואה בנושא התובענה סוגיה צרכנית לכל דבר ועניין. בית המשפט ציין כי הצטרפותה של המועצה לצרכנות להליך זה תסייע לבית המשפט בבחינת הבקשה, באופן שיגביר את ההגנה על הצרכנים.
המועצה לצרכנות ביקשה להצטרף לתביעה לפני כחמישה חודשים וכעת בית המשפט מאשר הליך זה.
מזרחי טפחות שמנוהל על ידי משה לארי, הוא הבנק השלישי בגודלו במערכת הבנקאית אחרי פועלים ולאומי. רווחיו מגיעים מתחום המשכנתאות ומהפעילות הבנקאית הבסיסית - הלוואות וניהול עו"ש בתמורה לעמלות שונות ומגוונות, כמו העמלה המוזרה הזו - על הקלטת שיחה קולית. נראה שהמחיר אומנם לא צריך להיות 2 אגורות בלבד, אבל בטח שלא 101 שקל. אנחנו בעידן דיגיטלי והעברת הקלטה של שיחה לא יכולה להיות מתומחרת בסכום כזה.
אז איך זה קורה? איך קורה שפעולה של כמה שקלים עולה ללקוח 101 שקלים. ראשית, חשוב להדגיש כי זו תופעה אצל כל הבנקים, שנית, נדגיש כי על הציבור החובה לבדוק באופן שוטף את העמלות שלו, הוא יגלה שהוא יכלו לחסוך עמלות באם יבחר במסלולי העמלות המתאימים לו.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמלות בנקים - על מה משלמים ואיך ניתן לחסוך? >
ולעניין עצמו - מדובר בעמלה היסטורית שלא עודכנה עשרות שנים. הבנק מחזיק בדעה שה-101 שקלים זה התעריף הראוי (וכנראה המוצמד לעלות המקורית), אבל הוא לא מתייחס שפעם באמת להשיג הקלטה היה סיפור. מאז עברו עשרות שנים וזה הפך לשירות פשוט וזול. אז מה הבנק עושה? מנסה. קוראים לזה שיטת מצליח. הוא מנסה לגבות עמלה גבוהה, מצליח, מצוין. לא מצליח, נראה מה יהיה. עד היום הוא גבה ואף אחד לא צייץ, עכשיו נזכר תובע לצייץ, בינתיים העמלה הזו הכניסה כנראה בעשרות שנים בין מיליונים רבים לעשרות מיליונים. במילים אחרות, גם אם התובע כעת ינצח, זה מעט מדי ומאוחר מדי.
- כאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
- כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה: איך בוחרים ומה ההבדלים?
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות של צרכנים המלינים על קשיים בקבלת הקלטות שיחה שניהלו עם העוסק. הצרכנים טוענים כי לעיתים נדרש מהם תשלום מופרז עבור האיחזור, או מסרבים לשלוח את ההקלטה ודורשים מהם להגיע לבית העסק על מנת להאזין להקלטה.
בפברואר השנה הוגשה תובענה ייצוגית נגד בנק המזרחי ע"י מר ניר עגיב באמצעות עורכי הדין ארנון גרפי, שי חן וענבל ארד שביקש לקבל את הקלטת השיחה לאחר שנוכח שפירוט החשבון שלו לא תואם את ההסכם שהובטח לו, ונדרש לשלם עמלה של 101 שקל. בבקשה לתביעה נטען כי גביית עמלה בגין "אחזור שיחה מוקלטת" (כפי שמכונה השירות בתעריפון של הבנק) היא בניגוד לחוק. הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה היא לקוחות הבנק שחויבו בעמלה בגין אחזור הקלטת שיחה עם הבנק בשבע השנים האחרונות.
במועצה לצרכנות מציינים כי דרישת העמלה הגבוהה היא בניגוד לחוק, ולציבור יש זכות לעיין במידע אודותיו לרבות שיחות טלפוניות מוקלטות, תכתובות, צ'אט וכל מידע שנשמר באופן דיגיטלי. בחוק הגנת הפרטיות מעוגנת זכות הלקוח לעיון במידע אישי שנמצא במאגרי החברה. מדיניות הבנק לגבות מהצרכנים עמלה מופרזת עבור עיון במידע על עצמם, בניגוד לתקנות, מרתיעה אותם ממישוש זכויותיהם ומונעת מהם למעשה לשלם עבור שירות שאמור להינתן כמעט בחינם. האגרה עבור בקשת המידע עומדת היום על סך 20 שקלים ישנים (שערכם כ- 2 אגורות).
המועצה לצרכנות התייצבה לצד הצרכנים בעניין עקרוני זה, ומציינת כי "מדיניות זו פוגעת קשות בצרכנים, המתקשים להוכיח את טענותיהם העובדתיות כלפי בתי עסק לגביית יתר, להטעיה, להפעלת השפעה בלתי הוגנת, לביטול עסקה וכו'. אין כל הצדקה למדיניות מפרה זו כאשר האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים לבית העסק לשמור את המידע ולאתרו בקלות ובעלות נמוכה, ולהעבירו לצרכן באופן מאובטח ומהיר לרבות באמצעות הדואר האלקטרוני, או באמצעים דיגיטליים".
מתלונת שמתקבלות במועצה לצרכנות עולה כי בשנה וחצי האחרונות התקבלו מעל 10,000 תלונות מצרכנים שביצעו עסקה טלפונית. עיקר הנפגעים הם צרכנים מוחלשים אזרחים ותיקים, או עולים חדשים המתקשים להוכיח טענותיהם להטעיה או לביטול עסקה, או חיילים משוחררים שחשופים לשיווק אגרסיבי מצד עוסקים שמציעים קורסים תמורת כספי הפיקדון ולא עומדים בהבטחות שנמסרו בע"פ.
- 9.שי 06/01/2023 08:27הגב לתגובה זוהתנערות מהסכמים מי מרים את הכפפה העמלות קפצו
- 8.מבין2 27/12/2022 09:22הגב לתגובה זועד מתי נסבול את החזירות של הבנקים פה? ומזרחי טפחות בין המובילים.
- 7.שחר 05/09/2022 18:49הגב לתגובה זובנוסף לאחוז משער המרה
- 6.שולתתתתת1 04/09/2022 20:55הגב לתגובה זוומה הבעיה למשתמש אנדרואיד להקליט את השיחה? כמה כבר בקשות לשיחה מוקלטת ביצעו? האם 2 אגורות נשמע הגיוני?
- 5.המגן על הבנקים (ל"ת)המפקח על הבנקים? 04/09/2022 12:44הגב לתגובה זו
- 4.צבי 03/09/2022 20:16הגב לתגובה זוסיפורי נוכלים
- 3.כולם יודעים במזרחי 03/09/2022 18:12הגב לתגובה זולמשל משכנתא בריבית משתנה באחוז נמוך מבנקים אחרים ביום חתימה על ההסכם לכאורה דוחפים תוספת אחוז בטענה ריבית עוגן קפץ הלילה בדרך אל חוזר. לכאורה טרם הכרתי אדם אמין אחד בבנק הזה.
- 2.Amsi 03/09/2022 17:30הגב לתגובה זורק לא תבדוק רק לא תשים לב ..הם יכנסו לך לחשבון ויגבו עמלות מוזרות ..
- 1.דויד 03/09/2022 16:19הגב לתגובה זובתור אחד שהיה לקוח ועובד עם כל הבנקים לבנק מזרחי שירות הכי מגעיל שייש העיקר מפרסמים עצמם עם דביר בתור בנק ידידותי
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צכאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי
חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.
וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).
מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.
הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה
הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צכאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי
חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.
וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).
מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.
הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה
הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.

