מציעים לכם קרנות סמארט בטא? חשוב לדעת - זה לא תמיד מוצר חכם
קרנות סמארט בטא (Smart Beta) הן משפחה רחבה של קרנות סל (ETF) וקרנות מחקות שמשקיעות בתצורה פאסיבית במדד שוק ייחודי. כמו כל קרן סל/ קרן מחקה מדובר על השקעה בה למנהל הקרן אין שיקול דעת לגבי הרכב הההשקעה והוא מנסה רק להתאים את נכסי הקרן למבנה ההחזקות של המדד אותו הוא מחקה. הוא קונה ניירות ערך (מניות או אגרות חוב) שנכנסות למדד ומוכר ניירות ערך שיוצאות מן המדד ודואג להחזיק בניירות הערך על פי משקלם במדד.
המאפיין הייחודי של סמארט בטא הינו שהמדד עליו הוא מתבסס, אינו מדד שוק קלאסי כמו לדוגמא - מדד S&P500 (הכולל את 500 התאגידים הציבוריים הגדולים ביותר בארצות הברית, לפי שווי שוק). בסמארט בטא המדד הינו ייחודי ומותאם אישית. רשימת החברות המרכיבות את המדד המיוחד בנויות על סמך קריטריונים פיננסיים שנקבעו מראש. לדוגמא: קרן סל סמארט בטא תנודתיות נמוכה - בוררת תת קבוצה של 50 מניות מתוך מדד S&P500 שיש להם את תנודתיות המחיר הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות. הרכב המדד משתנה כל 6 חודשים על סמך חישוב מחדש. שימו לב שמנהל הקרן קובע את תנאי האתחול של הקרן (תנודתיות מחיר נמוכה בשנתיים האחרונות), ומאז העסק מתנהל באופן אוטומטי לחלוטין, ללא הפעלת שיקול דעת כלשהו. מנתחים את הנתונים כל 6 חודשים וקובעים את הרכב הקרן החדש. קרן סל סמארט בטא היא משפחה שלמה של קרנות סל מיוחדות, שבהן המדד הייחודי נקבע על סמך קריטריונים ברורים מראש.
אקטיבי או פאסיבי?
מצד אחד, מנהל הקרן צריך להפעיל הרבה שיקול דעת והבנה מעמיקה בגורמים הפיננסים השונים. מטרתו המוצהרת היא לאתר וליישם את הקריטריונים הנכונים, שצפויים ליצור קבוצה של חברות מוצלחות במיוחד, שישיגו תשואה עודפת ביחס למדד השוק הרגיל (אקטיבי!). מצד שני, מרגע שהקריטריונים נקבעו, אין למנהל הקרן כל שיקול דעת; הוא מקבל רשימה של מניות ונדרש רק לוודא שהרכב נכסי הקרן תואם להרכב המדד הייחודי שלו (פאסיבי!).
בבחינה יותר מעמיקה נראה כי קרן סל מסוג סמארט בטא יכולה לבטא את הטוב שבשני העולמות. היא מאפשרת למנהלים כישרוניים להפעיל אסטרטגיות מחפשות ערך, על סמך קריטריונים כמותיים ברורים ובדוקים של ניתוח דוחות כספיים, במטרה לאתר חברות טובות עם תזרים מזומנים חיובי לאורך זמן. במקביל, היא מבטלת חלק ניכר מאפקט הרגש והפסיכולוגיה של מנהל ההשקעות, כיוון שמיד לאחר האתחול הכול מתנהל באופן אוטומטי לחלוטין, ללא שיקול דעת או התערבות אנושית ממשית.
- סמארט בטא: צמיחה - הסמארט בטא שמנצח את השוק
- סמארט בטא: תעודות מומנטום - האם המנהלים מצליחים לרכוב על הגל בזמן הנכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמלות בקרן סל מסוג סמארט בטא נמוכות מאוד ביחס להשקעה אקטיבית קלאסית (קרן נאמנות), וקצת יותר גבוהות מקרנות סל מוכרות ורגילות.
מידע היסטורי
אז מה אומר המידע ההיסטורי אודות קרנות סל סמארט בטא? נהוג לחשוב בטעות כי קרנות כאלה נולדו בראשונה בסביבות 2003, אבל בפועל משקיעים מוסדיים גדולים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים וכו') קיבלו גישה לקרנות השקעה שעבדו על סמך קריטריונים כמותיים, כבר לפני כשלושה עשורים. הציבור הרחב התחיל להשתתף בחגיגה רק לפני כ-17 שנה, במבנה המוכר של קרנות סל סמארט בטא. לפי המידע ההיסטורי ומגוון בדיקות מקיפות שנעשו, נמצא כי לטווח ארוך קרנות סל סמארט בטא משיגות תשואות ממוצעות טובות יותר, ממדדי השוק הרלוונטיים להם (מדד הייחוס). לפי הנתונים, מי שיש לו אופק השקעה ארוך, ראוי שישקיע בקרנות סל סמארט בטא. אבל למרות הפופולריות הרבה של קרנות אלו, הן אינן מהווים עדיין איום ממשי על קרנות הסל הקלאסיות על מדדי השוק המוכרים כמו S&P500, Nasdaq או DJIA (מדדי שוק מרכזיים בארצות הברית).
מדוע לא נוהרים לסמארט בטא?
מטבע הדברים, ניתוח ערך (קריטריונים המבוססים על דוחות כספיים, וראייה אסטרטגית), הינו ארוך טווח. במרוצת המחזור העסקי של עליות שערים - משבר פיננסי - התארגנות מחדש - שוב עליות שערים וכו', קריטריון שנבנה על סמך ניתוח ערך צפוי להניב תשואה עודפת. הבעיה הינה בדרך; ייתכן ובשלב כלשהו במחזור העסקי, קרן הסל סמארט בטא תרד יותר ממדד השוק (מדד הייחוס), ואז המשקיע יכנס לחששות ופחדים וינסה לגדוע את ההפסד. הוא עלול למכור את אחזקותיו מוקדם מדי, ולא לקבל את מלא התמורה הצפונה באסטרטגיית הסמארט בטא. רוב המשקיעים מתקשים לבלוע ירידות שערים גדולות, והם לעיתים קרובות מגיבים במכירת ניירות הערך, "קניית קופסאות שימורים ונהירה להרים"...
האפקט הפסיכולוגי הינו רב, וההשקעה בקרנות סל סמארט בטא דורשת אורך רוח, אופק השקעה משמעותי ובעיקר יכולת מנטלית לעמוד גם בפני ירידות שערים בטווח הקצר (בדומה לכל משקיע אסטרטגי). בסמארט בטא, ירידות השערים בטווח הקצר יכולות להיות קיצוניות יותר.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
כמו כן, יש הרבה חוסר הבנה מה זה בדיוק קרן סל סמארט בטא, ורבים מהמשקיעים מתקשים להבין את הרעיון של קריטריונים פיננסים, כמותיים ומבוססי נתונים.
היזהרו מחיקויים
בנוסף, יש הרבה מאוד מנהלי השקעות שתופסים טרמפ על המושג סמארט בטא. הם יוצרים קרנות סמארט בטא, שלא ממש מקיימות את תנאי הסף שקבענו. קרן סמארט בטא שבו למנהל הקרן סמכות ממשית לשנות את הרכב המדד לפי שיקול דעתו? זה לא ממש סמארט (חכם) ולא ממש קרן סל... קרן סמארט בטא שהקריטריון להרכב המדד, נקבע על סמך מדד סובייקטיבי (כמו איכות ההנהלה) הנקבע על ידי המנהלים? קיימות שלל דוגמאות, אבל אם זה לא מבוסס על קריטריון כמותי ברור, לא מעודכן כל כמה חודשים ולא מתנהל בצורה אוטומטית לחלוטין (ללא שיקול דעת אנושי) – זה לא ממש סמארט בטא.
ראוי לציין כי ככל שתדירות עדכון המדד גבוהה יותר, כך יש חשש שהעלויות התפעוליות של הקרן תעלה. כל פעולה של קניה ומכירה עולה כסף, וככל שנעדכן את המדד יותר פעמים בשנה, ניאלץ לבצע יותר פעולות של קניה ומכירה. ככלל, צריך להתאים את תדירות העדכון לאופי הקריטריונים שקבענו לסמארט בטא.
הפרטים הקטנים
סמארט-בטא היא "מילת באזז" מאוד פופולארית בקרב משקיעים, אולם לפני שמשקיעים בקרן סל מסוג סמארט בטא, ראוי לבקש לעיין בפרטים הקטנים. צריך להבין מהם הקריטריונים הבסיסיים המניעים את הרכב המדד הייחודי של הקרן. כיצד נבחרו, ומדוע הם צפויים לתת ערך מוסף גבוה יותר מאחרים. לא להתבייש לבקש לראות מידע אודות סימולציות היסטוריות על פני עשרות שנים של אסטרטגיה זו. כיום, המידע זמין ולא מסובך לבחינה מעמיקה וניתוח איכותי. חשוב להבין למה בדיוק חשוף הכסף שלכם בקרן סל מסוג סמארט בטא, לא להכיר רק את הכותרת, אלא גם את המהות של הדברים.
השקעה בקרן סל מסוג סמארט בטא מיועדת למשקיעים עם אופק השקעה ארוך (מחזור עסקי מלא), ויכולת מנטלית לעמוד בלחצים הרגשיים למכור בתקופות של ירידות שערים חדות במיוחד. השקעה זו דורשת עיון והעמקה בפרטים, על מנת להבין מהם הקריטריונים המיוחדים של המדד הייחודי - שצפויים לתת ערך מוסף ממשי. מי שיעשה את המאמץ, ייתכן ויצליח לקצור פירות של תשואות עודפות לטווח ארוך; בשילוב של השקעה אקטיבית (חיפוש ערך) והשקעה פאסיבית (תפעול אוטומטי). בישראל זה רק מתחיל, אבל העולם כבר שם.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 7.מנסיון התרחקו מהקרנות האלה אין בהן שום דבר סמארט (ל"ת)אנונימי 21/10/2020 16:28הגב לתגובה זו
- 6.רון 21/10/2020 15:24הגב לתגובה זוהיכן שהשוק יעיל (ראה ספ500) לא תכה אותו בשום מצב ועל זה כבר רבים כתבו והתערבו (וורן באפט) וניצחו. היכן שמדדי השוק לא טובים או לפעמים מעוותים כמו ישראל יפן ועוד ניתן לייצר אלפא על השוק !
- 5.תמים 21/10/2020 14:10הגב לתגובה זויש מישהו שמפסיד בבורסה, או שכולם מרוויחים לפי הכתבות שמפרסמים.
- 4.תודה (ל"ת)איתן 21/10/2020 14:08הגב לתגובה זו
- 3.חברים במצב כזה לברוח מהבורסה בארצות הברית עד לבחירות (ל"ת)אבי 21/10/2020 11:04הגב לתגובה זו
- 2.לא היהה מזה שנים שארצות הברית שקועה בבוץ בחובות לבנקים (ל"ת)אנונמי 21/10/2020 10:35הגב לתגובה זו
- 1.ארצות הברית בצרות חובות עצומיםורק מדפסים דולרים בלי סוף (ל"ת)אנונמי 21/10/2020 10:30הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
