אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן

נקודת מבט נוספת על הסכם הגבול הימי בין ישראל ולבנון

תומר אמן | (5)
נושאים בכתבה גז טבעי לבנון

בכירים בממשלה מעריכים כי בנוגע להסכם הגז עם לבנון, מדינת ישראל צפויה להחזיק בזכויות המשפטיות בכל הנוגע לאסדרת הפיתוח של מאגר 'קאנה-צידון' בשטחה. שטח זה מהווה כ-17% מאזור הפיתוח, וכל הפיתוח הישראלי באזור צפוי להיעשות רק באישור הממשלה.

מדינת ישראל לא תהיה מחייבת לקבל את אומדן נפחי הגז שלבנון או החברה הצרפתית תערוכנה בשטח הנמסר לישראל, כאשר הכרעות כאלו תיקבענה בהסכמה על ידי שתי המדינות או על ידי שופט מוסכם על שני הצדדים.

לקריאה נוספת:

>> "אף אחד לא דמיין ש-100% מהשטח יעבור ללבנון ו-0% לישראל. איך הגענו לזה?"

במקביל, אמורים הלבנונים לחתום על הסכם אל מול הקונסורציום האירופאי, שם לבנון אינה מחויבת לחוזה אותו תחתום ישראל עם הקונסורציום. ההסכם הלבנוני-אירופאי חשוב מאוד עבור מדינת ישראל מכיוון שעל פי סקר הדו מימד שנערכו בשטח ההסכם, ובתום ביצוע סקרי תלת מימד הללו, הנתח הישראלי, שכאמור עומד כעת על 17%, עשוי לרדת באופן משמעותי.

כמו כן, הממשלה הישראלית חוששת כי תנוכה מרווחי ההשתתפות שלה בגז שיוזרם מהמאגר. בממשלה מנמקים את החשש על ידי הטענה כי יתכן ולבנון תקבע מיסוי שיגדיל את התגמולים שהיא עצמה מקבלת.

חשש נוסף שעלה בממשלה הוא העובדה שלאיראנים תהיה גישה למאגר. מדינת ישראל מתחייבת לכאורה למנוע גישה זו באמצעות זכות הווטו שלה במאגר. בטיוטת ההסכם שהוגשה לראשונה ללבנון ציינה מדינת ישראל כי לא תחזק חברות אשר שייכות למדינות אשר נתונות לסנקציות בינלאומיות. מנגד, סעיף זה לא מאפשר למנוע מחברות איראניות להחזיק במאגר במידה והסנקציות יוסרו מהמדינה ככל שהסכם הגרעין עם איראן יאושר.

בעבר, אישרה מדינת ישראל ללבנון חופש פעולה בכל הקשור לחיפושי גז טבעי וקידוחים בים שבין שתי המדינות, ובכך דרשה מלבנון שלא לאפשר הפקה של גז ללא הגעה להסכם אל מול מדינת ישראל.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

שתי חברות זרות, חברת הקידוח הצרפתית טוטאל, וחברת האנרגיה האיטלקית ENI יקחו חלק בהסכם הגז המדובר. חברות אלו צפויות "לעזור" למדינת ישראל לפתור את סוגיית האיראנים, כשזו חייבה את החברות האירופאיות הנ"ל לא לאפשר למדינות שלא מקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל לקחת חלק במאגר, וכן כי כל אישור להכנסת חברה נוספת למאגר יעבור לאישור וטו של מדינת ישראל.

בתוך כך, במידה ואכן יהיו תמלוגים, ישראל אמורה לקבל מקדמה של כ-35% מאותם תמלוגים כאשר תתקבל ההחלטה להשקיע בקידוח ההפקה, ו-15% נוספים שישולמו לה בתחילת ההפקה. יתר מחצית התשלומים ישולמו במהלך ביצוע הפרוייקט.

כידוע, בחמישי האחרון אישרה הממשלה את הסכם הגז, זאת טרם קבלת חוזה מסחרי חתום בין הקונסורציום האירופאי לישראל, והיעדר כזה בין הלבנונים לקונסורציום האירופאי עצמו. על פי דיווחים שהתקבלו ממשרד האנרגיה - חוות הדעת הכלכלית על ההסכם לא פורסמה מתוך חשש לפגיעה באינטרסים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    "החכרנו" להם את השטח בתמורה מלאה וגם יוסיף לשקט עם לבנו (ל"ת)
    ארז 31/10/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי מ. 30/10/2022 19:21
    הגב לתגובה זו
    ישראל לא הותירה ללבנונים חופש פעולה בשטח שהיה במחלוקת בין המדינות. וכמו כן אנחנו נתונים לחסדי משא ומתן עם החברה שתבצע את הקידוח ההסכם חתום ואין מקום ל"הערכות" של בכירים בממשלה לגבי זכויות משפטיות של ישראל במאגר .
  • 3.
    נפתלי 30/10/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה נקבל תמלוגים את כל שטח המאגר נמצא בלבנון אחרי ההסכם? ולמה לבנון נלחמה לקבל את השטח אם ישראל עדיין מקבלת את חלקה במאגר?
  • 2.
    נחום 30/10/2022 14:58
    הגב לתגובה זו
    הסכם נזק.
  • 1.
    מרק 30/10/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    לטחון לנו את המוח. מישהו זוכר את מלחמת לבנון מס 2? את החלטת האו"ם מס 706 שנחתמה אחרי המלחמה ושהלבנונים הפרו אותה כמעט במידי ומפירים אותה עד היום? מספיק עם החרטא. הסכם הגבול והגז הוא כניע של 100 אחוז לחיזבאללה ולבנון ושום פלפולים לא ישנו זאת.
מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.