נפט
צילום: iStock

לא הכול שחור: הפקיעה של החוזים על הנפט עברה בשלום; בפעם הקודמת המחיר היה דולרים בודדים אחרי שכבר היה שלילי

המחיר של הנפט הגולמי מתקרב כבר לרמה של 35 דולר – מה שאמור לייצב מעט את השוק האמריקאי. הקיצוץ בייצור והתייצבות בשטחי האחסון מביאים לעלייה במחיר, למרות עצירת הכלכלות בעולם – אבל האם מוקדם מדי לחגוג?
ארז ליבנה | (1)

אם נדמיין לרגע את ראשי הקונגלומרטים של הנפט העולמיים ובכירים פיננסיים בעולם העוקבים אחר שווקי הנפט העולמיים, אני מניח שבימים האחרונים הם היו בלחץ גדול מהחשש שמחירי החוזים העתידיים יצנחו שוב לרמה נמוכה ואף שלילית כמו שקרה בחודש שעבר.

 

כזכור, לקראת פקיעת החוזים העתידיים בחודש שעבר, בשל התמלאות המחסנים בארה"ב, מחיר הנפט הגולמי ירד לראשונה בהיסטוריה למחיר שלילי, שהשיא שלו היה מינוס 38 דולר. אחרי כמה שעות אמנם המחיר התייצב, אבל הנזק, בעיקר הפסיכולוגי על השוק, כבר נעשה.

 

ובאמת היו חששות. אפשר להניח בוודאות, שבין העצירה של סין – יבואנית הנפט הגדולה בעולם – לבין מלחמת המחירים שהתפתחה בין רוסיה לסעודיה (2 מ-3 יצרניות הנפט הגדולות בעולם), לבין אמצעי הסגר שעצרו את מרבית כלכלות העולם – קברניטי סקטור הנפט לא היו שקטים. בכלל.

 

אמנם רבים ניסו להרגיע את החששות, שכן הפער בין היצע הנפט לביקוש צומצם משמעותית, והבעיות שהיו בפקיעה הקודמת - חוסר במקום לאחסון, היו פחות חמורות, ועדיין היו חששות. גם בבורסה בשיקגו, מהבורסות הגדולות בעולם, הכינו את המסחר לאפשרות של ירידה שוב לרמות שליליות. 

 

הסקטור נושם לרווחה וטראמפ זוכה בניצחון קטן

אתמול, שוב פקעו החוזים. הפעם של יוני. אבל בניגוד לחודש שעבר, לא הייתה דרמה. להפך. המחיר לאט לאט מתייצב וחוזר לרמה שהוא הופך לכדאי בארצות הברית. כלומר, מינימום של 35 דולר לחבית נפט גולמי.

 

הבשורות אולי הן חדשות טובות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ששם חלק ניכר מיהבו על תעשייה זו – ואף נאלץ להתערב בסכסוך בין רוסיה לסעודיה, על מנת לייצב את מחיר הזהב השחור, שהדתרדר מרמת שיא של כ-70 דולר בינואר, כשכיום הוא נושק לחצי מהמחיר. אבל גם החדשות הטובות הללו טובעות בניהול הכושל של המגפה בארצות הברית – שרבים סבורים שיעלו לטראמפ בבחירות בנובמבר.

 

נכון לכתיבת שורות אלה, החוזים העתידיים על הנפט הגולמי עולים ב-0.4% למחיר של 32 דולר לחבית והחוזים על הנפט מסוג ברנט עולים בשיעור דומה, למחיר של 34.8 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

הסיבות לעליות במחירים הן בשל העובדה שיצרניות הנפט הגיעו להסכם וחתכו בגסות את שאיבת הזהב השחור, כמו גם התרוקנות המחסנים של בארצות הברית מהנפט שהצטבר בעקבות חוסר דרישה. אז, בינתיים, אבל רק בינתיים, הסקטור "נושם" לרווחה.

 

מוקדם מדי לחגוג התאוששות אמיתית

אז נכון אלה חדשות מעולות לסקטור, אבל איך אומרים באנגלית זה עדיין Too Soon. מוקדם מדי לחגוג. למה? כי הנפט, כמו מרבית השווקים, בנוי על דרישות קשיחות של כלכלות. רבים – אולי רבים מדי – נוהגים באופטימיות יתרה, אלא שלנגיף תוכניות משלו. הנגיף לא מתחשב בתחזיות ולא בכלכלה. הנגיף הוא הנגיף. והוא עושה מה שבא לו.

 

בימים אלה, סין שוב מתמודדת עם התפרצות מחודשת. גם יפן כנראה שתאריך את אמצעי המנע. אירופה וארצות הברית עוד יצאו מהגל הראשון וכבר מדברים שם על הגל השני.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דובאי 20/05/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    תראה לי חוזה אחד 1 - שעשו עליו דליברי ב 0 . אין . עבדו על כולם , כרגיל . רק שהפעם - במכפלות .
נפט (גרוק)נפט (גרוק)

הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט

ג׳יי פי מורגן, גולדמן זאקס ועוד מעריכים כי עודף ההפקה הגלובלי ימשיך ללחוץ מטה על מחירי הנפט, ומזהירים כי מפיקות ייאלצו לצמצם פעילות אם השוק לא יתאזן, למרות ביקוש יציב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

אנליסטים מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בוול סטריט מציגים בשבועות האחרונים תחזיות מאוחדות למדי לגבי שוק הנפט: השנים 2026–2027 צפויות להיות מאתגרות, גם לאחר ירידה של כמעט 20% במחירי הנפט מתחילת השנה. למרות ביקוש שנשאר יציב, ההיצע ממשיך לטפס וללחוץ מטה על המחירים.


בג׳יי פי מורגן מציבים תרחיש בסיס שלפיו נפט ברנט ירד לכ־58 דולר לחבית בשנת 2026, כאשר מחיר ה־WTI האמריקאי ייסחר בפער של ארבעה דולרים מתחתיו. לפי התחזית, הירידה תימשך גם ב־2027, אם כי בקצב מתון יותר. האסטרטגים בבנק מדגישים כי ההתראות על עודף היצע נשמעות כבר יותר משנה והנתונים רק מתחזקים.גם בגולדמן זאקס מציגים תחזית דומה לשנה הקרובה, אך עם התאוששות אפשרית בהמשך. הבנק מעריך כי 2027 תהיה נקודת מפנה, וכי המחירים יחלו לעלות ב־2028 בחזרה לרמות של 76–80 דולר לחבית, בהנחה שהשוק יחזור לאיזון ופרויקטי הפקה חדשים יידרשו כדי לענות על ביקוש גבוה יותר.


ההיצע ממשיך לגדול

למרות שהביקוש לנפט נותר יציב ואף הפתיע לטובה השנה, ההיצע הגלובלי ממשיך לגדול. קבוצת OPEC+ הגדילה בחודשים האחרונים את תפוקותיה לאחר תקופה ארוכה של קיצוצים, והוסיפה מעל שני מיליון חביות ביום לשוק. בארה״ב, תעשיית הפצלים מתקרבת לשיא חדש נוסף בייצור.עד אמצע 2025, חלק מהתוספת בהיצע נבלעה בזכות רכישות משמעותיות של סין, שהמשיכה למלא מאגרים בקצב מהיר. גם במדינות המזרח התיכון הביקוש המקומי נותר גבוה, בעוד בתי זיקוק בהודו הגדילו את רכישות הנפט מרוסיה במחירים מוזלים יחסית לשוק.


לצד ההפקה הגוברת, גורם נוסף שמכביד על השוק הוא היקף המלאים בים. יותר ממיליארד חביות מאוחסנות כיום במכליות ברחבי העולם, הכמות הגדולה ביותר מאז 2023. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה העריכה כי בשנת 2026 צפוי היצע־יתר של כארבעה מיליון חביות ביום, אם קווי הייצור יישארו ללא שינוי.


במקווארי מתייחסים לנתונים הללו כבסיס לתחזית מחירים חלשה במיוחד בשנים הקרובות. האנליסטים בבנק האוסטרלי צופים כי שנת 2026 תלווה בלחץ משמעותי על מחירי הנפט, ועשויה לדרוש צעדי התאמת הפקה מצד המפיקות הגדולות. התחזית שלהם קובעת מחיר יעד של כ־61 דולר לברנט.



נפט (גרוק)נפט (גרוק)

הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט

ג׳יי פי מורגן, גולדמן זאקס ועוד מעריכים כי עודף ההפקה הגלובלי ימשיך ללחוץ מטה על מחירי הנפט, ומזהירים כי מפיקות ייאלצו לצמצם פעילות אם השוק לא יתאזן, למרות ביקוש יציב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

אנליסטים מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בוול סטריט מציגים בשבועות האחרונים תחזיות מאוחדות למדי לגבי שוק הנפט: השנים 2026–2027 צפויות להיות מאתגרות, גם לאחר ירידה של כמעט 20% במחירי הנפט מתחילת השנה. למרות ביקוש שנשאר יציב, ההיצע ממשיך לטפס וללחוץ מטה על המחירים.


בג׳יי פי מורגן מציבים תרחיש בסיס שלפיו נפט ברנט ירד לכ־58 דולר לחבית בשנת 2026, כאשר מחיר ה־WTI האמריקאי ייסחר בפער של ארבעה דולרים מתחתיו. לפי התחזית, הירידה תימשך גם ב־2027, אם כי בקצב מתון יותר. האסטרטגים בבנק מדגישים כי ההתראות על עודף היצע נשמעות כבר יותר משנה והנתונים רק מתחזקים.גם בגולדמן זאקס מציגים תחזית דומה לשנה הקרובה, אך עם התאוששות אפשרית בהמשך. הבנק מעריך כי 2027 תהיה נקודת מפנה, וכי המחירים יחלו לעלות ב־2028 בחזרה לרמות של 76–80 דולר לחבית, בהנחה שהשוק יחזור לאיזון ופרויקטי הפקה חדשים יידרשו כדי לענות על ביקוש גבוה יותר.


ההיצע ממשיך לגדול

למרות שהביקוש לנפט נותר יציב ואף הפתיע לטובה השנה, ההיצע הגלובלי ממשיך לגדול. קבוצת OPEC+ הגדילה בחודשים האחרונים את תפוקותיה לאחר תקופה ארוכה של קיצוצים, והוסיפה מעל שני מיליון חביות ביום לשוק. בארה״ב, תעשיית הפצלים מתקרבת לשיא חדש נוסף בייצור.עד אמצע 2025, חלק מהתוספת בהיצע נבלעה בזכות רכישות משמעותיות של סין, שהמשיכה למלא מאגרים בקצב מהיר. גם במדינות המזרח התיכון הביקוש המקומי נותר גבוה, בעוד בתי זיקוק בהודו הגדילו את רכישות הנפט מרוסיה במחירים מוזלים יחסית לשוק.


לצד ההפקה הגוברת, גורם נוסף שמכביד על השוק הוא היקף המלאים בים. יותר ממיליארד חביות מאוחסנות כיום במכליות ברחבי העולם, הכמות הגדולה ביותר מאז 2023. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה העריכה כי בשנת 2026 צפוי היצע־יתר של כארבעה מיליון חביות ביום, אם קווי הייצור יישארו ללא שינוי.


במקווארי מתייחסים לנתונים הללו כבסיס לתחזית מחירים חלשה במיוחד בשנים הקרובות. האנליסטים בבנק האוסטרלי צופים כי שנת 2026 תלווה בלחץ משמעותי על מחירי הנפט, ועשויה לדרוש צעדי התאמת הפקה מצד המפיקות הגדולות. התחזית שלהם קובעת מחיר יעד של כ־61 דולר לברנט.