נפט
צילום: iStock

לא הכול שחור: הפקיעה של החוזים על הנפט עברה בשלום; בפעם הקודמת המחיר היה דולרים בודדים אחרי שכבר היה שלילי

המחיר של הנפט הגולמי מתקרב כבר לרמה של 35 דולר – מה שאמור לייצב מעט את השוק האמריקאי. הקיצוץ בייצור והתייצבות בשטחי האחסון מביאים לעלייה במחיר, למרות עצירת הכלכלות בעולם – אבל האם מוקדם מדי לחגוג?
ארז ליבנה | (1)

אם נדמיין לרגע את ראשי הקונגלומרטים של הנפט העולמיים ובכירים פיננסיים בעולם העוקבים אחר שווקי הנפט העולמיים, אני מניח שבימים האחרונים הם היו בלחץ גדול מהחשש שמחירי החוזים העתידיים יצנחו שוב לרמה נמוכה ואף שלילית כמו שקרה בחודש שעבר.

 

כזכור, לקראת פקיעת החוזים העתידיים בחודש שעבר, בשל התמלאות המחסנים בארה"ב, מחיר הנפט הגולמי ירד לראשונה בהיסטוריה למחיר שלילי, שהשיא שלו היה מינוס 38 דולר. אחרי כמה שעות אמנם המחיר התייצב, אבל הנזק, בעיקר הפסיכולוגי על השוק, כבר נעשה.

 

ובאמת היו חששות. אפשר להניח בוודאות, שבין העצירה של סין – יבואנית הנפט הגדולה בעולם – לבין מלחמת המחירים שהתפתחה בין רוסיה לסעודיה (2 מ-3 יצרניות הנפט הגדולות בעולם), לבין אמצעי הסגר שעצרו את מרבית כלכלות העולם – קברניטי סקטור הנפט לא היו שקטים. בכלל.

 

אמנם רבים ניסו להרגיע את החששות, שכן הפער בין היצע הנפט לביקוש צומצם משמעותית, והבעיות שהיו בפקיעה הקודמת - חוסר במקום לאחסון, היו פחות חמורות, ועדיין היו חששות. גם בבורסה בשיקגו, מהבורסות הגדולות בעולם, הכינו את המסחר לאפשרות של ירידה שוב לרמות שליליות. 

 

הסקטור נושם לרווחה וטראמפ זוכה בניצחון קטן

אתמול, שוב פקעו החוזים. הפעם של יוני. אבל בניגוד לחודש שעבר, לא הייתה דרמה. להפך. המחיר לאט לאט מתייצב וחוזר לרמה שהוא הופך לכדאי בארצות הברית. כלומר, מינימום של 35 דולר לחבית נפט גולמי.

 

הבשורות אולי הן חדשות טובות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ששם חלק ניכר מיהבו על תעשייה זו – ואף נאלץ להתערב בסכסוך בין רוסיה לסעודיה, על מנת לייצב את מחיר הזהב השחור, שהדתרדר מרמת שיא של כ-70 דולר בינואר, כשכיום הוא נושק לחצי מהמחיר. אבל גם החדשות הטובות הללו טובעות בניהול הכושל של המגפה בארצות הברית – שרבים סבורים שיעלו לטראמפ בבחירות בנובמבר.

 

נכון לכתיבת שורות אלה, החוזים העתידיים על הנפט הגולמי עולים ב-0.4% למחיר של 32 דולר לחבית והחוזים על הנפט מסוג ברנט עולים בשיעור דומה, למחיר של 34.8 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

הסיבות לעליות במחירים הן בשל העובדה שיצרניות הנפט הגיעו להסכם וחתכו בגסות את שאיבת הזהב השחור, כמו גם התרוקנות המחסנים של בארצות הברית מהנפט שהצטבר בעקבות חוסר דרישה. אז, בינתיים, אבל רק בינתיים, הסקטור "נושם" לרווחה.

 

מוקדם מדי לחגוג התאוששות אמיתית

אז נכון אלה חדשות מעולות לסקטור, אבל איך אומרים באנגלית זה עדיין Too Soon. מוקדם מדי לחגוג. למה? כי הנפט, כמו מרבית השווקים, בנוי על דרישות קשיחות של כלכלות. רבים – אולי רבים מדי – נוהגים באופטימיות יתרה, אלא שלנגיף תוכניות משלו. הנגיף לא מתחשב בתחזיות ולא בכלכלה. הנגיף הוא הנגיף. והוא עושה מה שבא לו.

 

בימים אלה, סין שוב מתמודדת עם התפרצות מחודשת. גם יפן כנראה שתאריך את אמצעי המנע. אירופה וארצות הברית עוד יצאו מהגל הראשון וכבר מדברים שם על הגל השני.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דובאי 20/05/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    תראה לי חוזה אחד 1 - שעשו עליו דליברי ב 0 . אין . עבדו על כולם , כרגיל . רק שהפעם - במכפלות .
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות