לא הכול שחור: הפקיעה של החוזים על הנפט עברה בשלום; בפעם הקודמת המחיר היה דולרים בודדים אחרי שכבר היה שלילי

אם נדמיין לרגע את ראשי הקונגלומרטים של הנפט העולמיים ובכירים פיננסיים בעולם העוקבים אחר שווקי הנפט העולמיים, אני מניח שבימים האחרונים הם היו בלחץ גדול מהחשש שמחירי החוזים העתידיים יצנחו שוב לרמה נמוכה ואף שלילית כמו שקרה בחודש שעבר.   כזכור, לקראת פקיעת החוזים העתידיים בחודש שעבר, בשל התמלאות המחסנים בארה"ב, מחיר הנפט הגולמי ירד לראשונה בהיסטוריה למחיר שלילי, שהשיא שלו היה מינוס 38 דולר. אחרי כמה שעות אמנם המחיר התייצב, אבל הנזק, בעיקר הפסיכולוגי על השוק, כבר נעשה.   ובאמת היו חששות. אפשר להניח בוודאות, שבין העצירה של סין – יבואנית הנפט הגדולה בעולם – לבין מלחמת המחירים שהתפתחה בין רוסיה לסעודיה (2 מ-3 יצרניות הנפט הגדולות בעולם), לבין אמצעי הסגר שעצרו את מרבית כלכלות העולם – קברניטי סקטור הנפט לא היו שקטים. בכלל.   אמנם רבים ניסו להרגיע את החששות, שכן הפער בין היצע הנפט לביקוש צומצם משמעותית, והבעיות שהיו בפקיעה הקודמת - חוסר במקום לאחסון, היו פחות חמורות, ועדיין היו חששות. גם בבורסה בשיקגו, מהבורסות הגדולות בעולם, הכינו את המסחר לאפשרות של ירידה שוב לרמות שליליות.    הסקטור נושם לרווחה וטראמפ זוכה בניצחון קטן אתמול, שוב פקעו החוזים. הפעם של יוני. אבל בניגוד לחודש שעבר, לא הייתה דרמה. להפך. המחיר לאט לאט מתייצב וחוזר לרמה שהוא הופך לכדאי בארצות הברית. כלומר, מינימום של 35 דולר לחבית נפט גולמי.   הבשורות אולי הן חדשות טובות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ששם חלק ניכר מיהבו על תעשייה זו – ואף נאלץ להתערב בסכסוך בין רוסיה לסעודיה, על מנת לייצב את מחיר הזהב השחור, שהדתרדר מרמת שיא של כ-70 דולר בינואר, כשכיום הוא נושק לחצי מהמחיר. אבל גם החדשות הטובות הללו טובעות בניהול הכושל של המגפה בארצות הברית – שרבים סבורים שיעלו לטראמפ בבחירות בנובמבר.   נכון לכתיבת שורות אלה, החוזים העתידיים על הנפט הגולמי עולים ב-0.4% למחיר של 32 דולר לחבית והחוזים על הנפט מסוג ברנט עולים בשיעור דומה, למחיר של 34.8 דולר לחבית.   הסיבות לעליות במחירים הן בשל העובדה שיצרניות הנפט הגיעו להסכם וחתכו בגסות את שאיבת הזהב השחור, כמו גם התרוקנות המחסנים של בארצות הברית מהנפט שהצטבר בעקבות חוסר דרישה. אז, בינתיים, אבל רק בינתיים, הסקטור "נושם" לרווחה.   מוקדם מדי לחגוג התאוששות אמיתית אז נכון אלה חדשות מעולות לסקטור, אבל איך אומרים באנגלית זה עדיין Too Soon. מוקדם מדי לחגוג. למה? כי הנפט, כמו מרבית השווקים, בנוי על דרישות קשיחות של כלכלות. רבים – אולי רבים מדי – נוהגים באופטימיות יתרה, אלא שלנגיף תוכניות משלו. הנגיף לא מתחשב בתחזיות ולא בכלכלה. הנגיף הוא הנגיף. והוא עושה מה שבא לו.   בימים אלה, סין שוב מתמודדת עם התפרצות מחודשת. גם יפן כנראה שתאריך את אמצעי המנע. אירופה וארצות הברית עוד יצאו מהגל הראשון וכבר מדברים שם על הגל השני.   ובשל יכולתו "המופלאה" של הנגיף, הן לתעתע אבל גם לשבור קווי אספקה ושרשרות ייצור גלובליות, החודשים הקרובים בהחלט יהיו מעניינים בשוק הנפט העולמי.