לא הכול שחור: הפקיעה של החוזים על הנפט עברה בשלום; בפעם הקודמת המחיר היה דולרים בודדים אחרי שכבר היה שלילי
אם נדמיין לרגע את ראשי הקונגלומרטים של הנפט העולמיים ובכירים פיננסיים בעולם העוקבים אחר שווקי הנפט העולמיים, אני מניח שבימים האחרונים הם היו בלחץ גדול מהחשש שמחירי החוזים העתידיים יצנחו שוב לרמה נמוכה ואף שלילית כמו שקרה בחודש שעבר.
כזכור, לקראת פקיעת החוזים העתידיים בחודש שעבר, בשל התמלאות המחסנים בארה"ב, מחיר הנפט הגולמי ירד לראשונה בהיסטוריה למחיר שלילי, שהשיא שלו היה מינוס 38 דולר. אחרי כמה שעות אמנם המחיר התייצב, אבל הנזק, בעיקר הפסיכולוגי על השוק, כבר נעשה.
ובאמת היו חששות. אפשר להניח בוודאות, שבין העצירה של סין – יבואנית הנפט הגדולה בעולם – לבין מלחמת המחירים שהתפתחה בין רוסיה לסעודיה (2 מ-3 יצרניות הנפט הגדולות בעולם), לבין אמצעי הסגר שעצרו את מרבית כלכלות העולם – קברניטי סקטור הנפט לא היו שקטים. בכלל.
אמנם רבים ניסו להרגיע את החששות, שכן הפער בין היצע הנפט לביקוש צומצם משמעותית, והבעיות שהיו בפקיעה הקודמת - חוסר במקום לאחסון, היו פחות חמורות, ועדיין היו חששות. גם בבורסה בשיקגו, מהבורסות הגדולות בעולם, הכינו את המסחר לאפשרות של ירידה שוב לרמות שליליות.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסקטור נושם לרווחה וטראמפ זוכה בניצחון קטן
אתמול, שוב פקעו החוזים. הפעם של יוני. אבל בניגוד לחודש שעבר, לא הייתה דרמה. להפך. המחיר לאט לאט מתייצב וחוזר לרמה שהוא הופך לכדאי בארצות הברית. כלומר, מינימום של 35 דולר לחבית נפט גולמי.
הבשורות אולי הן חדשות טובות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ששם חלק ניכר מיהבו על תעשייה זו – ואף נאלץ להתערב בסכסוך בין רוסיה לסעודיה, על מנת לייצב את מחיר הזהב השחור, שהדתרדר מרמת שיא של כ-70 דולר בינואר, כשכיום הוא נושק לחצי מהמחיר. אבל גם החדשות הטובות הללו טובעות בניהול הכושל של המגפה בארצות הברית – שרבים סבורים שיעלו לטראמפ בבחירות בנובמבר.
נכון לכתיבת שורות אלה, החוזים העתידיים על הנפט הגולמי עולים ב-0.4% למחיר של 32 דולר לחבית והחוזים על הנפט מסוג ברנט עולים בשיעור דומה, למחיר של 34.8 דולר לחבית.
- ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
הסיבות לעליות במחירים הן בשל העובדה שיצרניות הנפט הגיעו להסכם וחתכו בגסות את שאיבת הזהב השחור, כמו גם התרוקנות המחסנים של בארצות הברית מהנפט שהצטבר בעקבות חוסר דרישה. אז, בינתיים, אבל רק בינתיים, הסקטור "נושם" לרווחה.
מוקדם מדי לחגוג התאוששות אמיתית
אז נכון אלה חדשות מעולות לסקטור, אבל איך אומרים באנגלית זה עדיין Too Soon. מוקדם מדי לחגוג. למה? כי הנפט, כמו מרבית השווקים, בנוי על דרישות קשיחות של כלכלות. רבים – אולי רבים מדי – נוהגים באופטימיות יתרה, אלא שלנגיף תוכניות משלו. הנגיף לא מתחשב בתחזיות ולא בכלכלה. הנגיף הוא הנגיף. והוא עושה מה שבא לו.
בימים אלה, סין שוב מתמודדת עם התפרצות מחודשת. גם יפן כנראה שתאריך את אמצעי המנע. אירופה וארצות הברית עוד יצאו מהגל הראשון וכבר מדברים שם על הגל השני.
- 1.דובאי 20/05/2020 10:02הגב לתגובה זותראה לי חוזה אחד 1 - שעשו עליו דליברי ב 0 . אין . עבדו על כולם , כרגיל . רק שהפעם - במכפלות .
מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- 330 מיליון דולר: דוראל מעמיקה את הפעילות בארה"ב
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
נפט פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
