הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
נפט
צילום: iStock

לא הכול שחור: הפקיעה של החוזים על הנפט עברה בשלום; בפעם הקודמת המחיר היה דולרים בודדים אחרי שכבר היה שלילי

המחיר של הנפט הגולמי מתקרב כבר לרמה של 35 דולר – מה שאמור לייצב מעט את השוק האמריקאי. הקיצוץ בייצור והתייצבות בשטחי האחסון מביאים לעלייה במחיר, למרות עצירת הכלכלות בעולם – אבל האם מוקדם מדי לחגוג?
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה וירוס הקורונה נפט שווקים גלובליים

אם נדמיין לרגע את ראשי הקונגלומרטים של הנפט העולמיים ובכירים פיננסיים בעולם העוקבים אחר שווקי הנפט העולמיים, אני מניח שבימים האחרונים הם היו בלחץ גדול מהחשש שמחירי החוזים העתידיים יצנחו שוב לרמה נמוכה ואף שלילית כמו שקרה בחודש שעבר.

 

כזכור, לקראת פקיעת החוזים העתידיים בחודש שעבר, בשל התמלאות המחסנים בארה"ב, מחיר הנפט הגולמי ירד לראשונה בהיסטוריה למחיר שלילי, שהשיא שלו היה מינוס 38 דולר. אחרי כמה שעות אמנם המחיר התייצב, אבל הנזק, בעיקר הפסיכולוגי על השוק, כבר נעשה.

 

ובאמת היו חששות. אפשר להניח בוודאות, שבין העצירה של סין – יבואנית הנפט הגדולה בעולם – לבין מלחמת המחירים שהתפתחה בין רוסיה לסעודיה (2 מ-3 יצרניות הנפט הגדולות בעולם), לבין אמצעי הסגר שעצרו את מרבית כלכלות העולם – קברניטי סקטור הנפט לא היו שקטים. בכלל.

 

אמנם רבים ניסו להרגיע את החששות, שכן הפער בין היצע הנפט לביקוש צומצם משמעותית, והבעיות שהיו בפקיעה הקודמת - חוסר במקום לאחסון, היו פחות חמורות, ועדיין היו חששות. גם בבורסה בשיקגו, מהבורסות הגדולות בעולם, הכינו את המסחר לאפשרות של ירידה שוב לרמות שליליות. 

 

הסקטור נושם לרווחה וטראמפ זוכה בניצחון קטן

אתמול, שוב פקעו החוזים. הפעם של יוני. אבל בניגוד לחודש שעבר, לא הייתה דרמה. להפך. המחיר לאט לאט מתייצב וחוזר לרמה שהוא הופך לכדאי בארצות הברית. כלומר, מינימום של 35 דולר לחבית נפט גולמי.

 

הבשורות אולי הן חדשות טובות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ששם חלק ניכר מיהבו על תעשייה זו – ואף נאלץ להתערב בסכסוך בין רוסיה לסעודיה, על מנת לייצב את מחיר הזהב השחור, שהדתרדר מרמת שיא של כ-70 דולר בינואר, כשכיום הוא נושק לחצי מהמחיר. אבל גם החדשות הטובות הללו טובעות בניהול הכושל של המגפה בארצות הברית – שרבים סבורים שיעלו לטראמפ בבחירות בנובמבר.

 

נכון לכתיבת שורות אלה, החוזים העתידיים על הנפט הגולמי עולים ב-0.4% למחיר של 32 דולר לחבית והחוזים על הנפט מסוג ברנט עולים בשיעור דומה, למחיר של 34.8 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

הסיבות לעליות במחירים הן בשל העובדה שיצרניות הנפט הגיעו להסכם וחתכו בגסות את שאיבת הזהב השחור, כמו גם התרוקנות המחסנים של בארצות הברית מהנפט שהצטבר בעקבות חוסר דרישה. אז, בינתיים, אבל רק בינתיים, הסקטור "נושם" לרווחה.

 

מוקדם מדי לחגוג התאוששות אמיתית

אז נכון אלה חדשות מעולות לסקטור, אבל איך אומרים באנגלית זה עדיין Too Soon. מוקדם מדי לחגוג. למה? כי הנפט, כמו מרבית השווקים, בנוי על דרישות קשיחות של כלכלות. רבים – אולי רבים מדי – נוהגים באופטימיות יתרה, אלא שלנגיף תוכניות משלו. הנגיף לא מתחשב בתחזיות ולא בכלכלה. הנגיף הוא הנגיף. והוא עושה מה שבא לו.

 

בימים אלה, סין שוב מתמודדת עם התפרצות מחודשת. גם יפן כנראה שתאריך את אמצעי המנע. אירופה וארצות הברית עוד יצאו מהגל הראשון וכבר מדברים שם על הגל השני.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דובאי 20/05/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    תראה לי חוזה אחד 1 - שעשו עליו דליברי ב 0 . אין . עבדו על כולם , כרגיל . רק שהפעם - במכפלות .
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

להמשך הכתבה לחץ כאן