הנפט ירד 1.9% ומחירו הגיע לשפל של חודש - 43 דולר

אלמוג עזר |

מחירי הנפט ירדו הערב בשיעור של 1.9% לכדי מחיר של 43.1 דולר לחבית. מדובר בירידה לכדי שפל של חודש במחיר הנוזל השחור. הירידות נרשמות ברקע להמשך העלייה באספקה האיראנית והתייצבות הייצוא בשאר העולם. כל אלו מעלים את החשש מכך שהיצע היתר בעולם ימשיך לדחוף את מחירי הנפט מטה.    איראן ככל הנראה מתקרבת לכדי רמת תפוקה שאפיינה אותה טרם הסנקציות שהפעיל עליה המערב. בחודש אוגוסט, היצואנית השלישית בגודלה בקרטל אופ"ק הגדילה את התפוקה שלה בכמות של שני מיליון חביות ליום (BPD). כך פרסם אחד מבכירי הענף במדינה. למעשה, אם הנתונים נכונים, איראן כמעט והכפילה את התפוקה שלה בתוך שנה. היצוא העיקרי של אירן מגיע למזרח הרחוק ולאירופה. הודו למשל היא אחת מהנהנות העיקריות משיפור היכולות של אירן כאשר היבוא ההודי של נפט איראני הגיע לכדי שיא של עשור וחצי. גם אוסטריה חידשה את ייבוא הנפט האיראני לראשונה החודש.  בשעה 20:00 התפרסם מדד בייקר יוז' אשר מודד את השינוי השבועי בכמות האסדות המפיקות בארה"ב. כמות האסדות המפיקות גדלו השבוע בשתיים לכדי 416. מדובר בעלייה מספר 11 מתוך 12 שעות. אם כי נזכיר כי הירידה החדה במחיר הנפט בשנתיים האחרונות למעשה כמעט וחיסלה את תחום האקספלורציה בארה"ב בכלל וחיפושי פצלי השמן בפרט. בשנת 2014, בשיא הפריחה בסקטור, כמות האסדות הייתה מעל ל-1600 (כלומר פי ארבעה מהכמות העכשווית).  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלאלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות

הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה

שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל. מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.

התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט. 

המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של 25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.

התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.

 בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של עד שש שנים.

אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלאלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות

הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה

שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל. מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.

התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט. 

המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של 25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.

התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.

 בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של עד שש שנים.