ענת כהן דייג קומפיוגן
צילום: יוסי צבקר
דוחות

קומפיוג'ן מדווחת על הכנסות של 17.1 מיליון דולר ומעבר לרווחיות

חברת הביומד הישראלית הציגה ברבעון השלישי הכנסות של 17.1 מיליון דולר לצד רווח נקי של כ-1.3 מיליון דולר
אביחי טדסה |

חברת הביומד הישראלית קומפיוג'ן קומפיוגן -0.95%  פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי, עם הכנסות של 17.1 מיליון דולר נמוך מציפיות האנליסטים להכנסות של 17.86 מיליון דולר, אך לחברה לא היו הכנסות ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי ההכנסות המדווחות כוללות הכרה בהכנסה בחלק מהתשלום בגין המקדמה ואבן הדרך מהסכם הרישיון עם חברת גיליאד. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-1.3 מיליון דולר בהשוואה להפסד נקי של כ-9.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח למניה עומד על 0.1 דולר בהתאם לצפיות האנליסטים. 

ענת כהן-דייג, נשיאת ומנכ"לית קומפיוג'ן

קומפיוג'ן מתמחה בגילוי ופיתוח תרופות חדשניות בתחום האימונותרפיה לסרטן, תוך שימוש בפלטפורמות חישוביות מתקדמות לזיהוי מטרות תרופתיות חדשות. בין המוצרים של החברה ניתן למצוא את COM701, נוגדן ראשון מסוגו כנגד PVRIG, ואת COM902, המיועד לטיפול בגידולים מוצקים כנגד TIGIT. בנוסף, החברה משתפת פעולה עם אסטרהזנקה בפיתוח rilvegostomig, נוגדן בי-ספציפי כנגד TIGIT ו-PD-1, הנמצא בשלב שלישי של ניסויים קליניים. התוכניות המוקדמות יותר של קומפיוג'ן כוללות מחקר ופיתוח בתחום מטרות מילואידיות, עם דגש על COM503, נוגדן חדשני עם פוטנציאל לעורר תגובה אנטי-סרטנית ייחודית.

הוצאות המחקר ופיתוח של החברה ברבעון השלישי עמדו על סך של כ-6.3 מיליון דולר, ירידה בהשוואה לסך של כ-8.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מסיווג פעילויות המחקר והפיתוח של COM503 לעלות ההכנסות, יחד עם ירידה בהוצאות של COM503, בעיקר בגין בפעילויות כימיה, ייצור ובקרה (CMC).

שווי המזומנים, פקדונות לזמן קצר, פקדונות לזמן ארוך מוגבלים, מזומנים מוגבלים והשקעות במזומן של קומפיוג'ן עמדו על כ-113.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-51.1 מיליון דולר בסוף השנה שעברה. יתרות המזומנים כוללות תשלום אבן דרך בסך של 30 מיליון דולר בגין אישור ה-FDA לתחילת הניסויים הקליניים (IND) עבור COM503 שהתקבל  ביולי והיה כפוף לניכוי מס במקור בשיעור של 15% ותשלום בגין אבן דרך קלינית בסך 5 מיליון דולר  מאסטרהזניקה. קומפיוג'ן מצפה כי יתרות המזומנים יספיקו למימון פעילות החברה אל תוך 2027. 

 

אבני הדרך של החברה

אבני הדרך הצפויות של קומפיוג'ן כוללות מספר שלבים מרכזיים: ברבעון הרביעי של 2024 החברה מתכננת להתחיל בניסוי קליני שלב 1 עבור COM503 לטיפול בגידולים מוצקים, בהתאם ללוח הזמנים. ברבעון השני של 2025, החברה מתכננת להשיק פלטפורמה אדפטיבית לניסוי קליני, שתתחיל בתת-ניסוי אקראי ראשון. בתת-ניסוי זה ייבחנו חולות עם סרטן שחלות חוזר הרגיש לטיפולי פלטינום, שאינן זכאיות לטיפול ב-PARPi או ב-bevacizumab, ויקבלו COM701 כתרופה יחידה או פלסבו. במחצית השנייה של 2026, צפויות להתפרסם תוצאות ניתוח הביניים של תת-ניסוי זה עם COM701.

דר' ענת כהן-דייג, נשיאת ומנכ"לית קומפיוג'ן, אמרה: "אחד מהאירועים המשמעותיים ברבעון השלישי היה הצגת הנתונים בשבוע שעבר בכנס SITC של שילוב COM701, COM902 ו- pembrolizumab  לטיפול בחולות סרטן השחלות שעמיד לטיפולי פלטינום (PROC) שעברו טיפולים קודמים רבים. אנחנו מאוד מעודדים מכך שניסוי זה אישש נתונים קודמים שתמכו בתגובות ממושכות בתיווך COM701 עם פרופיל סבילות טוב בחולות עם סרטן מתקדם שעברו קווי טיפול רבים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"משובים שהתקבלו ממומחי סרטן השחלות תומכים בהמשך הפיתוח של COM701 בשלבים מוקדמים יותר של המחלה. יש צורך באפשרויות טיפול שיובילו לתגובות ממושכות גם בחולות עם סרטן שחלות חוזר שרגיש לטיפולי פלטינום (PSOC), שקיבלו טיפולי תחזוקה משמר (maintenance) קודמים ואין להן אפשרויות טיפול נוספות. מערכת החיסון של חולות אלו פחות חלשה מאשר בחולות עם מחלה מתקדמת יותר, ולכן ישנה הזדמנות לרתום את מנגנון הפעולה הייחודי של COM701 ואולי אף לשנות את מהלך המחלה ולהאריך את משך ההישרדות ללא התקדמות של הסרטן".

בנוסף, מכיוון שאין טיפול עבור חולות אלו, ההתמקדות באוכלוסייה זו כדי להעריך את COM701 כתרופה יחידה וכבסיס לשילובי טיפולים עתידיים, מספקת הזדמנות רגולטורית ועסקית. אנחנו מצפים להשקת פלטפורמה אדפטיבית לניסוי קליני שיתחיל ברבעון השני של 2025 בתת-ניסוי 1 שיכלול חלוקה אקראית (randomized) של מטופלות עם PSOC, כאשר חלקן תקבלנה טיפול ב-COM701 כתרופה יחידה וחלקן תקבלנה פלסבו. מכיוון שזמן ההישרדות  ללא התקדמות מחלה החציוני בחולות אלו הוא כ-6 חודשים, ובאינדיקציה זו ישנה פחות תחרות מאשר ב-PROC בנוגע לגיוס חולים, אנו צופים קבלת נתוני ביניים מתת-הניסוי בחציון השני של 2026".

דר' כהן-דייג המשיכה: "ברבעון השלישי של 2024, קיבלנו תשלום אבן דרך בסך של 30 מיליון דולר מהשותפה שלנו גיליאד, לאחר קבלת אישור IND (אישור להתחיל ניסוי קליני) ממנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) עבור COM503, נוגדן המשקף גישה שונה לרתימת ציטוקינים לטיפול בסרטן. אנחנו מתקדמים כמתוכנן להשקת ניסוי קליני שלב 1 עבור COM503 בגידולים מוצקים מתקדמים, ברבעון הרביעי של 2024".

"השותפה שלנו, אסטרהזניקה, ממשיכה לקדם את הפיתוח של rilvegostoming, הנוגדן כפול המטרה שלהם כנגד PD-1 ו-TIGIT, בו המקור של מרכיב ה-TIGIT הוא ב-COM902. בספטמבר 2024, אסטרהזניקה הציגה נתונים קליניים המעידים על יעילות מבטיחה ופרופיל בטיחות  טוב מניסויים להערכת rilvegostoming כטיפול יחיד בסרטן ריאות ובשילוב כימותרפיה לסרטן קיבה בכנס WCLC ובכנס ESMO, בהתאמה. הם גם השיקו שני ניסויים קליניים שלב 3 נוספים, כך שמתנהלים כעת חמישה ניסויים קליניים שלב 3. אנו זכאים לתשלומי אבני דרך עתידיות ולתמלוגים בתחום החד-ספרתי הבינוני, שמייצגים מקור הכנסה פוטנציאלי משמעותי עבור החברה".

שווי השוק של החברה עומד על 157.7 מיליון דולר. מניית החברה ירדה ב-12% מתחילת השנה. ועלתה 200% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית החברה ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים