אורי קילשטיין קרפור
צילום: ענבל מרמרי

מנכ"ל קרפור ישראל, אורי קילשטיין, הודיע על התפטרות - למה זה נראה כמו פיטורים?

צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה יחליפו; צפו לדוח חלש ברבעון השלישי לקרפור; וגם - המלחמה "עוזרת" להכנסות של רשתות הקמעונאות ומה העתיד של קרפור?
רוי שיינמן | (9)

מנכ"ל קרפור ישראל, אורי קילשטיין, הודיע על התפטרותו. קרפור היא כישלון מהדהד של אלקטרה צריכה ומנייתה נפלה ב-36% מתחילת השנה גם בגלל הצרות של קרפור שהבטיחה לשנות את שוק המזון, אבל ייצרה בעיקר נזקים לקבוצת אלקו, גם נזקים תדמיתיים. קילשטיין הודיע על התפטרות אחרי שלפני כחודש נשלח לאולפנים ולתקשורת להגיד שהכל מצוין והנה ברבעון הבא תראו את המשך המהפכה ואת השיפור בדוחות שלנו. אבל קרפור לא הצליחה להביא בשורה לשוק הקמעונאות ובמקביל נכשלה גם לספק את המשקיעים באלקטרה צריכה וקבוצת אלקו. באלקטרה צריכה דיברו על שווי של מיליארד שקל והשבחה גדולה, ובמקביל הפעילו את מעריכי השווי של החברה שלא להפחית את השווי של קרפור בספרים, אבל כפי שהערכנו - השווי האמיתי של קרפור שווה קרוב לאפס. 

על רקע זה, "הפנים" של קרפור מול התקשורת מודיע על התפטרותו. מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שווימר שהוא האחראי על עסקת הרכישה הכושלת (שבה גם שותפה הפניקס) יכהן בתפקיד מנכ"ל קרפור ישראל עד למינוי מחליף קבוע. שווימר אמר עם הודעת ההתפטרות - "אני מודה לאורי על פעילותו ותרומתו להשקת קרפור בישראל. אני מאחל לו המון בהצלחה בהמשך דרכו". קילשטיין עצמו אמר - "אני מודה לצביקה על ההזדמנות להוביל את ההשקה של הקמעונאית הבינלאומית הראשונה בישראל. אני משוכנע שהזרעים שנטענו יהפכו את החברה למובילה בתחומה. אני מודה לחברי ההנהלה שלי, ליו"ר הוועד ולאלפי העובדים שתרמו רבות לשינוי הענקי שחוללנו השנה".

מנכ"ל במיוחד בתקופת משבר לא מרים ידיים ומתפטר. זה קורה, אבל התחושה היא שאם לפני חודש קילשטיין אמר שהכל מצוין ואחרי המלחמה המצב ברשתות  הקמעונאיות הרבה יותר טוב (גידול של 20% בהכנסות), אז אין לו סיבה לכאורה לעזוב. מעבר לכך, לא עוזבים ברגע, במיוחד חברה במשבר, נותנים לזה זמן ומתארגנים על מנכ"ל חדש ומעבירים לו חפיפה. יכול להיות שהצדדים - בעל הבית והמנכ"ל לא דיברו באותה שפה ואולי דחפו את קילשטיין להתפטר - קוראים לזה התפוטר. 

אורי קילשטיין מנכ

     אורי קילשטיין מנכ"ל קרפור, צילום: ענבל מרמרי

 

יינות ביתן נהפכה לקרפור, השווי רק ירד

אלקטרה צריכה נכנסה לפני שנתיים להרפתקה של רכישת יינות ביתן עם חלומות גדולים. ההשקעה הראשונית הסתכמה בסכום של 350 מיליון שקל, על זה התווספו יותר 100 מיליון שקל של השקעות נוספות כדי להסב את הרשת לקרפור. ההשקעה האמיתית הרבה יותר גדולה, אם מתייחסים למשאבים ולמכלול העלויות, וסיכוי טוב שההשקעה תגדל. בספרים אין עדין הפסד דרמטי מההשקעה, אבל מאוד ייתכן שבדוח השנתי, מעריך השווי לא יוכל להחזיק בכוח את השווי המנופח. אחרי הכל, יש שחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית, הפסדים מצרפיים של כ-150 מיליון שקל במחצית, גירעון של כ-900 מיליון שקל, ומימון גדול מהבנקים והספקים. קילשטיין והנהלת אלקטרה צריכה אמרו שהמחצית השנייה תהיה מצויינת, רק נזכיר שכ פעם בעבר הם הבטיחו ולא היו קרובים לתחזית שלהם.

המחצית השנייה באמת צפויה להיות טובה יותר מהמחצית הראשונה, במיוחד על רקע המלחמה. אבל ההגעה ליעד תיקח זמן ובינתיים - הגירעון בהון גדל, החובות גדלים, הריבית "אוכלת" את הרווחים. המצב של קרפור בעייתי ובמקביל אלקטרה צריכה הודיעה כצפוי שלא תממש את האופציה לרכישת חלקו של נחום ביתן בחברה.

 

קרפור מה יהיה בהמשך?

אי אפשר להנפיק את קרפור, יהיה גם קשה לרשום אותה בבורסה. השווי של קרפור מתקרב לאפס והשוק יחשוף את שוויה האמיתי ולא ניתן יהיה להימנע ממחיקה של ההשקעה בספרים. הרעיון הקיים הוא להעביר את ההשקעה לאלקו, בעלת השליטה. אבל זה מגדיל את החשיפה של בעלי מניות המיעוט באלקו לקרפור - למה שהם יסכימו לזה? אם זה יהיה בשווי הנכון, אולי זה יתאים להם, אבל בקבוצה דיברו על שווים גבוהים. הכוונה של האחים זלקינד היא לרשום את קרפור בבורסה ולאחר מכן לגייס הון ולדלל את נחום ביתן. יחד עם חוב של חצי מיליארד שקל, קשה להאמין שאלקו תצליח להנפיק את קרפור לפי 600 מיליון שקל - הערכות של הנהלת אלקטרה צריכה.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האחים מיכאל ודניאל זלקינד. צילום: ישראל הדרי

    האחים מיכאל ודניאל זלקינד. צילום: ישראל הדרי

 

הבעיה - תחום המזון צפוף והמרווחים נמוכים

בעוד המשק סובל כלכלית, רשתות הקמעונאות נהנות מגידול מרשים בפעילות. לא בטוח שזה יימשך, אבל בטווח הבינוני והארוך, וגם בשנה האחרונה לא צפויה "הקלה" בתחרות בשוק המזון הצפוף. הרשתות הקמעונאיות מתחרות זו בזו  ובהתאמה הרווחיות שלהן נפגעת. כדי להצליח בשוק כזה, קרפור צריכה גב חזק ומימון של מאות מיליוני שקלים. לאלקו יש את הכסף, זו שאלה של החלטה.
סניף קרפור. צילום: יח

  סניף קרפור. צילום: יח"צ

 

האם התחרות עשויה לרדת?

יינות ביתן, נזכיר כבר קרסה כלכלית בעבר. היא קרסה והפחיתה את התחרות בשוק, דבר שגרם לשופרסל, רמי לוי, ויקטורי וכל האחרות לייצר רווחים ורווחיות משמעותיים. בינתיים, לא רואים שחקן שיוצא מהשוק ופתיחת מרווחים על רקע ירידת תחרות. היום יש תחרות בין מספר גופים ברדיוס של מאות מטרים, ובמצב כזה הרשתות חייבות להיות אטרקטיביות במחיר. קרפור טענה שהיא אטרקטיבית, אבל בשטח זה התברר כלא נכון - קרפור הבטיחה מהפכה, אבל היא גם לא גרמה לרפורמה בשוק. אז מה יהיה בהמשך? שני תרחישים אפשריים - אלקו יכולה להשקיע ולרוץ קדימה וזה יכול בהמשך להצליח, אבל זה ידרוש השקעה גדולה. אפשרות שנייה חבירה לגוף או לאנשים מהתחום. אנשים שיודעים לטפל בתפעול של הרשת. קלישטיין, אומרים בענף הוא איש שיווק, אבל בתפעול והסחר הוא לא סיפק את הסחורה. 

 

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לביבון הדביל. ניסה? הוא פישל כרגיל (ל"ת)
    ביבי הביתה!!!!!!!!!! 25/10/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פז 24/10/2023 21:58
    הגב לתגובה זו
    פז שהפכה שהוסבה מחברת אנרגיה לקמעונית תוך השמדת ערך של מעל מיליארד ש"ח היא הבאה בתור
  • 5.
    מואיז 24/10/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    תתפטר
  • 4.
    dave921 24/10/2023 18:35
    הגב לתגובה זו
    כשלון גדול ! מחירים בשמים ולא לקנות שם ! תתעלמו מהרשת הזאת
  • 3.
    עיניים גדולות , תאבת בצע ... (ל"ת)
    מישל 24/10/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
  • קלייר 24/10/2023 21:06
    הגב לתגובה זו
    טירוף במחירים. חוצפה. עושק
  • 2.
    כישלון גדול (ל"ת)
    מיכאל 24/10/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וביבי חנך איתם בגאווה מוחצנת, את פתיחת הסניפים. (ל"ת)
    שירי 24/10/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
  • חייל אלמוני 24/10/2023 19:50
    הגב לתגובה זו
    ניסה לגרום לתחרות. גם זה לא טוב, מפאיניקית?
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.