מנכ"ל סולאיר: "גדילה של פי 10 בשנתיים הקרובות היא ריאלית מבחינתנו"
חברת סולאיר -0.12% העוסקת בייזום, הקמה ותפעול של מערכות סולאריות בישראל ובספרד, חתמה על מזכר הבנות למכירת חשמל לחברה אמריקאית במחיר של 46 אירו למגה-וואט הצמוד למדד המחירים של ספרד. כמו כן, בסולאיר מציינים כי היא נמצאת במגעים מתקדמים לחתימת הסכם עבור מכירת חשמל בפרויקטים נוספים של החברה באירופה במטרה ליישם את אסטרטגיית החברה לגידור כ-60% מכלל הייצור הצפוי במחירי החשמל במסגרת הסכמים לטווחים ארוכים של כ-7 עד 10 שנים.
מניית סולאיר עלתה מתחילת השנה ב-6% למחיר של 36.9 שקל המבטא שווי של 515.1 מיליון שקל. החברה הפסידה במחצית הראשונה השנה כ-15.8 מיליון שקל על הכנסות של 18.1 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הפסידה החברה 31.6 מיליון שקל על הכנסות של 13.7 מיליון שקל.
בראיון לביזפורטל, מדבר מנכ"ל החברה אלון שגב על העסקה הנוכחית, שאר הפעילות של החברה, מנועי הצמיחה שלה ועל העתיד.
כיצד אתה רואה את העסקה הנוכחית וכיצד היא מקדמת את אסטרטגיית החברה?
"העסקה משקפת את הרציונל שלנו שהוא מצד אחד להינות ממצב השוק ומחירי האנרגיה הגואים ולנצל זאת לטובת גידור לטווח ארוך ככל שניתן. זאת להבדיל מאסטרטגיה של חברות אחרות הרוצות להינות ממחירים קצת יותר גבוהים ולטווחים יותר קצרים. אנחנו חושבים שהטווח הארוך לצד ההתקשרות ישירות עם הצרכן, מאפשרת רווחיות גבוהה יותר".
מה שיעור הרווחיות בעסקה? ומה השיעור בעסקאות דומות מעין זו?
"בסופו של דבר, מה שגבוה הוא המחיר לאורך זמן. כלומר, בסוף זה בא לידי ביטוי בשורת הרווח הנקי של התקבולים העתידיים מהפרויקטים. מצד שני, חברות בוחרות לגדר לטווח יותר קצר עם מחירים מאוד גבוהים אבל הן מזניחות למעשה את העתיד כך שלראייתנו זו אסטרטגיה פחות טובה. השילוב של זה ושל הרישיון למכירת החשמל שיש לנו בספרד לקוחות פרטיים ולבורסה, יוצר תמהיל שמבחינתנו הוא הרווחי ביותר ברמת הסיכון אליה אנחנו מכוונים שהיא שמרנית יותר. זו חברה שנוטה פחות לקחת סיכונים ויותר הולכת לגישה השמרנית והרווחית.
- רכבים חשמליים ונהיגה אוטונומית - אבל אולי טסלה היא בכלל חברת אנרגיה?
- להב ופריים אנרג'י מרחיבות את שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו מדברים על רמות תשואה של פרויקט בין 8%-9% לפני מימון וצריך לזכור שאנחנו בסביבת ריבית הולכת וגדלה. לכן, מה שמשנה זה הרווח על ההון וגם ההיוון של התזרים העתידי. אם רמות הרווחיות הן בין 8%-9%, ושיעור המימון היום כולל המימון הוא קצת יותר מ-5%, אז זה נותן תשואה דו-ספרתית על ההון העצמי - סביב 13%-14%".
איך נראית שאר הפעילת בחברה?
"הדגש המרכזי שלנו הוא להגיע ל-1.8 ג'יגה-וואט, מדובר בגדילה של פי 10 בשנתיים הקרובות שזה יעד מאוד שאפתני אך מאוד ריאלי מבחינתנו. אנחנו בטוחים שיש לנו את הידע והניסיון כדי לממש את היעד ולהגדיל את הצבר המניב. יש לנו כמעט 1.3 ג'יגה-וואט במצב תכנוני של פרויקטים שמוגדרים 'לקראת הקמה'. לעסקאות אלה יש ערך בפני עצמן. אנחנו מתמקדים בהבטחת האספקות לפרויקטים הללו וגידור מחירי החשמל ועושים כל שביכולתנו כדי להגביר את הקצב לאור העלאות הריבית".
מה הם מנועי הצמיחה של החברה?
"מנועי הצמיחה העיקריים שלנו נמצאים היום בשווקים שמאוד אטרקטיביים מבחינת הפוטנציאל לטווח הקצר והבינוני והם בעיקר השוק הספרדי והאיטלקי. מבחינת ספרד, חצי האי האיברי צפוי להיות האב מרכזי לייצור אנרגיה סולארית ושל אלמנטים נוספים של אגירה כתוצאה מהמשבר באוקראינה. מבחינת הטווח הארוך, אנחנו נעמיק את הפעילות שלנו בעולמות סינרגטיים של צרכני אנרגיה מהסוג של מתקני התפלה או התקשרויות ישירות לצרכנים".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
כיצד משפיעה הריבית עליכם בחברה?
"אנחנו בתקופה סוערת. מצד אחד יש לחץ לפעול מהר בשל העלאות הריבית כי קשה לגדר במצב שבו הריבית עולה. מצד שני, ניכרת ירידה במחירי הציוד בתקופה האחרונה ועלייה מאוד משמעותית במחירי האנרגיה אך אנו צופים כי בקרוב זה יתמתן. בתקופה הקרובה נוכל אמנם להינות מזה אבל אנו יודעים כי מתישהו תגיע ירידה במחירים. לכן, הלקח הוא הוא להבשיל את הצבר הגדול הזה כמה שיותר מהר כדי שנוכל להינות ממחירי האנרגיה הגבוהים הללו ולגדר את הריבית הכלולות בפרויקטים".
איפה תהיו בעוד 3 שנים?
"אנחנו מכוונים גבוה למעלה ובודקים עוד חזיתות - נכנסנו לצ'ילה ובוחנים שווקים נוספים. השאיפה שלנו לצמיחה היא בלתי מתפשרת ואנחנו בהחלט מכוונים לעלות גם במדדים לאורך השנים. אנחנו חברה רזה מבחינת כוח אדם אך עם שאיפות מאוד גדולות להיות במקום גבוה במדדים בשוק ההון".
- 1.שולתתתת1 04/10/2022 08:17הגב לתגובה זומה הסיכונים? מה הרווח הגולמי? וכד
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
