אילן רביב מנכל מיטב דש
צילום: רמי זרנגר

לאחר הפסד של 30%: מיטב שוקלת למכור את החזקותיה בפנינסולה

החברה, ששולטת בבית ההשקעות (50%) הודיעה הבוקר כי היא ייתכן ותמכור את החזקתה לאחר שקיבלה הצעות מכמה גופים. אבל למה למכור בהפסד, במיוחד אם מתכננים להמשיך בתחום?
תומר אמן | (2)

בית ההשקעות  מיטב דש שוקל למכור את החזקותיו בחברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה פנינסולה -1.12%  בהמשך להצעות שקיבל מכמה גופים. נכון למועד הדיווח מיטב מחזיק בכ-50.64% בפנינסולה והוא בעל השליטה בחברת האשראי. 

הנהלת מיטב מדגישה כי "ההצעות שקיבלה החברה לרכישת החזקותיה במניות פנינסולה הינן ראשוניות ולא מחייבות, וכי אין כל ודאות שאיזו מההצעות הללו תבשיל לכדי משא ומתן או לכדי חתימה על הסכם מחייב. כמו כן, יובהר כי בשלב זה החברה לא החליטה באופן סופי על מכירת החזקותיה בפנינסולה".

בנוסף, מבהירה הנהלת מיטב כי בהמשך לדיווחה מנובמבר 2021 כי תבצע הנפקת זכויות בהיקף של כ-150 מיליון שקל, ההנפקה בעינה עומדת וכך גם ההתחייבות של בעלי השליטה - "יצוין כי לא יהיה בביצוע העסקה, אם וככל ותתבצע, כדי לגרוע מהתחייבויות של השולטים בחברה לפיהן ישתתפו בהנפקת הזכויות כפי חלקם בהון המניות של החברה במועד ביצוע הנפקת הזכויות וכן ירכשו ויממשו את הזכויות אשר יועמדו למכירה על ידי ציבור בעלי המניות בחברה".

לפני כשנתיים הנפיקה פנינסולה לציבור קרוב ל-70 מיליון למניה בתמורה לכ-250 מיליון שקל. אז היוותה ההנפקה כ-30% מההון המונפק של החברה. מיטב רכשה אז  32 מיליון מניות רגילות של פנינסולה בסך כולל של 115 מיליון שקל, מחיר של 3.6 שקלים למניה. מאז, פנינסולה מופסדת קרוב ל-30%.  ההפסד הזה בעצם מחק את הרווח הקודם על ההשקעה בפנינסולה, כך שבחישוב כולל, בהינתן מחיר השוק, פנינסולה היא אכזבה למרות התקוות הגדולות של מיטב. 

פנינסולה בעצמה נסחרת בתל אביב בשווי של 580  מיליון שקל , מחיר מניה של 2.45 שקלים. נשאלת השאלה, כיצד מיטב שרכשה את המניה במחיר של 3.6 שקלים מוכנה כעת למכור תמורת 2.4 שקלים? אז כנראה שתהיה פרמיה גבוהה ועדיין לא ברור למה מיטב רוצה לצאת מההשקעה במיוחד בהינתן שהיא מדגישה שזה תחום אסטרטגי והיא תמשיך לפעול בו. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זינוק בהפסדי אשראי - 07/06/2022 13:39
    הגב לתגובה זו
    זינוק בהפסדי אשראי - זו הסיבה
  • 1.
    השיטחיות במיטבה (ל"ת)
    האשם תמיד 07/06/2022 09:56
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.