אביבית מנה קליל אופנהיימר ישראל
צילום: אופנהיימר

אופנהיימר שימשו חתם למאנדיי וקלטורה ואז המליצו עליהן; המספרים לא היו בכיוון

החתם מקבל אחוזים מהסכום המגוייס ולא סכומים קבועים ויש לו אינטרס לנפח את השווי. כשמחלקה אחרת באותו גוף גם ממליצה על מניית הלקוח והמשקיעים קונים, היא "מריצה" את המוניטין של מחלקת החיתום. לאופנהיימר המשקיעים לא הקשיבו. "מחיר יעד" נמדד תוך שנה מהפרסום. אז פתחנו סטופר
איתי פת-יה | (5)

טוב שם טוב משמן טוב אומר הפתגם. בשוק ההון בשביל חטיבות הברוקראז' והחתמים, האמינות היא פחות או יותר כל מה שיש להם. אבל יש בעיה – ההמלצות לעתים מתפרסמות ברבים, וכל משקיע ריטייל יכול להשתמש בתובנות בחינם. מזה לא עושים כסף. לחלופין – גופים ממוסדים מזמינים ממך אנליזה על חברה שאולי תרצה להשקיע בה. מזה כן עושים כסף. ובהתייחס לפעולת החיתום עצמה הרעיון הוא שלמעשה תשתמש במוניטין שבנית, כדי להפיץ את הסחורה בשוק כשחברה רוצה להפוך ציבורית. מזה גם כן עושים כסף – הצלחת לשכנע, גזרת קופון. אך האם אחרינו המבול?

הביטו על המקרה של בית ההשקעות אופנהיימר. הוא היה בין החתמים בהנפקות של מאנדיי וכן של קלטורה . הנפקות כמו בשיטה הישנה והטובה, לא ספאק, האמינות גבוהה יותר, לכאורה. בכובעו השני של בית ההשקעות הוא פרסם אנליזות על החברות הללו – ובהן המליץ למשקיעים לקנותן במחירים גבוהים מאשר נתן להן השוק.

חומה סינית או באנדל הפוך (אם להשתמש במושגי חברות התקשורת) - חיתום בדרך להנפקה וסיקור אחריה, מבצע אחד פלוס אחד? קרוב לוודאי שהדברים אינם בוטים עד כדי כך, אך קשה לדעת מה נאמר מאוחרי הקלעים ומה מובן גם מבלי שיאמר. צריך לומר שזו הדרך הנהוגה בוול סטריט, ובאנליזות עצמן תמצאו שחור על גבי לבן את הדיסקליימר על הקשר בין הממליץ למומלץ. עדיין, תקראו לזה כשל אינהרנטי או פוטנציאל לניגוד עניינים – יש בכך משהו בעייתי (ובכלל בעמלת חיתום שנקבעת באחוזים, פרצה שמזמנת ניפוח שווי על חשבון המשקיעים).

על פניו, ההמלצות נועדו כדי שיקשיבו להן וכשההמלצות חיוביות ומקשיבים להן וקונים את המניות המומלצות – אז יוצא שגם המוניטין שלך כחתם משתפר. יד אחת מאכילה את האחרת. זה לא המקרה דנן, אך זה כן עוד פאול בכפילות הכובעים ששווה לחשוב עליו.

מחד, הלקוח, כלומר החברה הפרטית שמעוניינת בהנפקה, היא שמשלמת לחתם – מאידך אלה המשקיעים בשוק ששופטים אותו בדיעבד בהתחשב בביצועי המניה. אז נהוג לדבר על האם הסחורה הייתה טובה או לא. אם החברות כבר צלחו את ההנפקה, הכסף נכנס לקופה, כך שאם יפגע או לא המוניטין של החתם – זו לא דאגה שבראש מעיניהם.

סחורה טובה צריך לשפוט לא רק לפי הפוטנציאל של החברה קדימה, אלא כמובן לפי התמחור שלה בעת הכניסה לשוק. גם אם חברה מסויימת תקפוץ בהמשך חייה לשווי גבוה מבהנפקה ותתגמל את מי שנכנס כבר אז, אם בסמוך להפיכתה לציבורית השווי צונח – סימן שהתמחור לא היה הולם. במלים אחרות, סחורה לא טובה. אמת, הלכי הרוח בשוק משתנים – אך שווי של חברה שמשתפים את הציבור בסיכון שלה לא אמור להקבע לפי הסביבה הכלכלית של הכאן והעכשיו שאולי תשתנה עוד חצי שנה.

הבה נסתכל על ההמלצות של אופנהיימר על קלטורה ומנאדיי. נתחיל בשנייה: יולי, אופנהיימר נותנים המלצת "תשואת יתר" במחיר יעד של 260 דולר. מחיר היעד הוא המחיר שתוך שנה אמורה להגיע אליו המניה, אם כן כוונו שעון חול 12 חודשים קדימה, מיולי 2021, ליולי 2022. אוגוסט, מחיר היעד מועלה ל-340 דולר. משם הוא עולה ל-460 דולר בנובמבר (משקף שווי שוק של 23 מיליארד דולר - כשהייתה ב-19.6 מיליארד), רק כדי לרדת ל-345 דולר לפני חודש. סוף פברואר, נותרו ארבעה חודשים לגעת בשער 260 מההמלצה ביולי – ומאנדיי היום בשער בסיס של 177.51 דולר. ואז התפרסמו הדוחות וכעת היא יורדת 25% ל-132 דולר. נמוך מ-155 דולר לפיו נעשתה בהנפקה. אז איך הסחורה?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בכל החישוב הזה אין הכוונה לומר שאין בחברה פוטנציאל, אלא רק להזכיר שכשמדברים על מחיר יעד לא מתכוונים לעוד 5, 7 שנים וכן הלאה. פגוש את המספרים שנקבת בהם עוד שנה, וזכור שיש מי שקורא ומשגר פקודת קנייה בעקבות ההמלצה.

ומה אצל קלטורה? בכל הנוגע להמלצות פומביות תמצאו במחצית אוגוסט, כשהמניה ב-11.8 דולר, המלצה עליה ברמת "תשואת יתר" ובמחיר יעד של 15 דולר. שוב כוונו לכם שעון חול. מחיר היעד משונמך ל-13 דולר, ולפני חודש ל-10 דולר – עדיין במשקל "תשואת יתר". שער הבסיס היום: 3.08 דולר. לאחר הדוחות שפרסמה: ירידה של 35% ל-2 דולר בלבד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק מזומן 24/02/2022 08:10
    הגב לתגובה זו
    רק ניתוח אובייקטיבי שלמעשה לא באמת קיים יכול לתת מענה.כוולם מנפחים הערכות כל הזמן.לתת להם לקנות במחיר המומלץ.כמו מחירון מכוניות שימכרו למחירון.
  • 4.
    אנשים מפסידים מהרצות והרשות ישנה ! (ל"ת)
    נוחי 24/02/2022 07:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הראל 24/02/2022 00:57
    הגב לתגובה זו
    על משקיע רציני לבדוק כל דבר לעומק אין ארוחות חינם אנליזות חינם בדרך כלל אין בהן בשורות.המשקיע צריך להבין שכולם אנשי שיווק
  • 2.
    סאסי 23/02/2022 21:22
    הגב לתגובה זו
    מי שמאמין לרוב מפסיד.
  • 1.
    גופי השקעה חסרי אחריות ועם מערכת רגולציה מסורסת שאינה עושה את מלאכתה (ל"ת)
    23/02/2022 21:21
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מנורה עולה 5.8%, הפניקס ב-5%; מדד הביטוח מזנק ב-4%

פעילות ערה בבורסה כשמחזור המסחר מזנק מעל 4.6 מיליארד שקל בעקבות פקיעת אופציות על מניות ומדדים; מגזר הפיננסים בולט לחיוב עם עליות בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

אחרי יום חיובי במיוחד, המדדים המרכזיים בבורסה נסחרים ביציבות עם נטייה לירידות. ת"א 35 יורד 0.1% בעוד ת"א 90 יורד כ-0.3%.

בהסתכלות ענפית - מגזר הפיננסים בולט לחיוב - מדד הבנקים עולה 0.3%, בעוד מדד ת"א ביטוח עולה 3.4% בו בולטות מנורה מב החז , כלל עסקי ביטוח 4.63%  , ו- הפניקס 4.85%  . מדד הנדל"ן יורד 0.8%, ת"א נפט וגז מוסיף 0.9%.



המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות לפקדונות בבנקים, וחלק מהכסף מוצא את דרכו לשוק האג"ח הקונצרני. מתחילת השנה היקף הגיוסים טיפס ל-127.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-71% לעומת 2024 ופי שניים מהיקף ההנפקות בשנת 2023 תמונת מצב - שוק האג"ח הקונצרני: ירידה של 10% באוקטובר אך זינוק של 200% בשנתיים 


ואם דיברנו על האג"ח, באפיק הממשלתי נרשמות ירידות היום, בדגש על האפיקים הארוכים. ייתכן כי האמירות של יו"ר הפד מאמש ציננו מעט את ציפיות הורדת הריבית גם בישראל, אם כי השוק עדיין מצפה להורדת ריבית אחת עד לסוף השנה. אג"ח ממשלתי עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.02%.



בשורות טובות לנהגים (ולאינפלציה) מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש. לאור ירידה במחיר הבינלאומי ובשער הדולר, מעדכן משרד האנרגיה והתשתיות כי מחירי הדלק שבפיקוח יירדו החל מהלילה שבין שבת לראשון; המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי יעמוד על 7.07 שקלים, ירידה של 16 אגורות לעומת העדכון הקודם