שמעון אקהויז
צילום: ביזפורטל
יזם השנה

"סיכוי טוב מאד שננפיק את סופווייב ואפיטומי בוול סטריט"

שמעון אקהויז הוא יזם השנה של ביזפורטל. בן ה-76 שרשם מעל 200 פטנטים מספר על שינוי בגישת השוק למכשור רפואי וההזדמנות בשתי החברות, שעלו 70% מההנפקה השנה ("אנשים יחיו לצד אפיטומי"). הוא מרוצה מהביקושים אך אומר "נערות בארה"ב מזריקות בוטוקס - זה לא הכי הגיוני"
איתי פת-יה | (4)

היזם הסדרתי שמעון אקהויז, יוצא רפאל שעשה קריירה בתחום הרפואה האסתטית,  וחתום על ההצלחות של סינרון ולומניס בוול סטריט, הנפיק השנה פה אצלנו בתל אביב את סופווייב 1.38% שפועלת בתחום הצערת העור ואת אפיטומי מדיקל -0.78% שפיתחה גלולה להרזיה. שתיהן הפכו ללהיט בבורסה המקומית, למרות שרוב ההנפקות (מתוך 100 שהיו השנה) הפסדיות. משווי בהנפקה של 600 מיליון שקל לסופווייב ו-800 מיליון לאפיטומי אחרי הכסף, שתיהן נסחרות עתה לפי כמיליארד שקל. אקהויז הוא יזם השנה של ביזפורטל, ובמסגרת פרויקט אנשי השנה ל-2021 מדבר בראיון נרחב על פעילות שתי החברות.

>> לכל נבחרי השנה של מערכת ביזפורטל ל-2021

>> אתם הצבעתם: אלה נבחרי גולשי האתר

סופווייב תרצה להתרחב למיצוק העור בעוד ועוד אזורים בגוף, ובאפיטומי אקהויז צופה שהסובלים מהשמנה ("מחלה כרונית להגדרת ה-FDA") יתרגלו ליטול אותה כל הזמן ו"חד משמעית יחיו לצד התרופה". הוא מסביר על השינוי שחל באופן בו שוק ההון מסתכל על הסקטור ואומר כי "יש סיכוי טוב מאד שננפיק את שתי החברות בוול סטריט".

עד כמה אקהויז מהווה "אנג'ל" בלבד, שמזרים כסף ומביע אמון ברעיון של יזמים אחרים תחתיו, ועד כמה הוא באמת מעורב? "לא נעים להגיד, אני נהנה לעבוד בעצמי על המצגות של סופווייב", הוא מגלה, על אף שאינו "יושב ממש בתוך המעבדה".

הוא מספר על אופטימיות גדולה לגבי שוק האסתטיקה הרפואית, גם לדבריו עקב שבירת קשר השתיקה סביב הדבר ואף מטופלים שכיום מתגאים בטיפולים שעברו וממליצים על כך ברשתות החברתיות לחבריהם. לצד הביקושים הגוברים לדבריו, גם הטכנולוגיה משתפרת באופן כזה שהמטופלים פחות מושבתים בביתם לאחר ההליך. "כן יש תופעה של נערות בקליפורניה שמזריקות בוטוקס - לא בטוח שזה הדבר הכי הגיוני בעולם", הוא אומר בדאגה, אך גם מגלה "אשתי אימצה מכשירים למיצוק העור וזה בסדר גמור". כמה בכלל הוא עדיין עובד, וממה הוא נהנה בשעות הפנאי? צפו בראיון:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הוא חושב שהאמריקאים פרייארים (ל"ת)
    שמואל 01/01/2022 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היה לי הכבוד לעבוד איתו לפני 25 שנה (ל"ת)
    מירב 30/12/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
  • כבוד מפוקפק (ל"ת)
    ==================== 31/12/2021 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 30/12/2021 16:08
    הגב לתגובה זו
    לעניות דעתי מדובר בשווי גבוה ביותר לחברות כאלו במחיר כזה אפשר לרכוש חברות סופר מבוססות ורווחיות.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.