שמעון אקהויז
צילום: ביזפורטל
יזם השנה

"סיכוי טוב מאד שננפיק את סופווייב ואפיטומי בוול סטריט"

שמעון אקהויז הוא יזם השנה של ביזפורטל. בן ה-76 שרשם מעל 200 פטנטים מספר על שינוי בגישת השוק למכשור רפואי וההזדמנות בשתי החברות, שעלו 70% מההנפקה השנה ("אנשים יחיו לצד אפיטומי"). הוא מרוצה מהביקושים אך אומר "נערות בארה"ב מזריקות בוטוקס - זה לא הכי הגיוני"
איתי פת-יה | (4)

היזם הסדרתי שמעון אקהויז, יוצא רפאל שעשה קריירה בתחום הרפואה האסתטית,  וחתום על ההצלחות של סינרון ולומניס בוול סטריט, הנפיק השנה פה אצלנו בתל אביב את סופווייב -0.9% שפועלת בתחום הצערת העור ואת אפיטומי מדיקל -2.01% שפיתחה גלולה להרזיה. שתיהן הפכו ללהיט בבורסה המקומית, למרות שרוב ההנפקות (מתוך 100 שהיו השנה) הפסדיות. משווי בהנפקה של 600 מיליון שקל לסופווייב ו-800 מיליון לאפיטומי אחרי הכסף, שתיהן נסחרות עתה לפי כמיליארד שקל. אקהויז הוא יזם השנה של ביזפורטל, ובמסגרת פרויקט אנשי השנה ל-2021 מדבר בראיון נרחב על פעילות שתי החברות.

>> לכל נבחרי השנה של מערכת ביזפורטל ל-2021

>> אתם הצבעתם: אלה נבחרי גולשי האתר

סופווייב תרצה להתרחב למיצוק העור בעוד ועוד אזורים בגוף, ובאפיטומי אקהויז צופה שהסובלים מהשמנה ("מחלה כרונית להגדרת ה-FDA") יתרגלו ליטול אותה כל הזמן ו"חד משמעית יחיו לצד התרופה". הוא מסביר על השינוי שחל באופן בו שוק ההון מסתכל על הסקטור ואומר כי "יש סיכוי טוב מאד שננפיק את שתי החברות בוול סטריט".

עד כמה אקהויז מהווה "אנג'ל" בלבד, שמזרים כסף ומביע אמון ברעיון של יזמים אחרים תחתיו, ועד כמה הוא באמת מעורב? "לא נעים להגיד, אני נהנה לעבוד בעצמי על המצגות של סופווייב", הוא מגלה, על אף שאינו "יושב ממש בתוך המעבדה".

הוא מספר על אופטימיות גדולה לגבי שוק האסתטיקה הרפואית, גם לדבריו עקב שבירת קשר השתיקה סביב הדבר ואף מטופלים שכיום מתגאים בטיפולים שעברו וממליצים על כך ברשתות החברתיות לחבריהם. לצד הביקושים הגוברים לדבריו, גם הטכנולוגיה משתפרת באופן כזה שהמטופלים פחות מושבתים בביתם לאחר ההליך. "כן יש תופעה של נערות בקליפורניה שמזריקות בוטוקס - לא בטוח שזה הדבר הכי הגיוני בעולם", הוא אומר בדאגה, אך גם מגלה "אשתי אימצה מכשירים למיצוק העור וזה בסדר גמור". כמה בכלל הוא עדיין עובד, וממה הוא נהנה בשעות הפנאי? צפו בראיון:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הוא חושב שהאמריקאים פרייארים (ל"ת)
    שמואל 01/01/2022 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היה לי הכבוד לעבוד איתו לפני 25 שנה (ל"ת)
    מירב 30/12/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
  • כבוד מפוקפק (ל"ת)
    ==================== 31/12/2021 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 30/12/2021 16:08
    הגב לתגובה זו
    לעניות דעתי מדובר בשווי גבוה ביותר לחברות כאלו במחיר כזה אפשר לרכוש חברות סופר מבוססות ורווחיות.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים