שמעון אקהויז
צילום: ביזפורטל
יזם השנה

"סיכוי טוב מאד שננפיק את סופווייב ואפיטומי בוול סטריט"

שמעון אקהויז הוא יזם השנה של ביזפורטל. בן ה-76 שרשם מעל 200 פטנטים מספר על שינוי בגישת השוק למכשור רפואי וההזדמנות בשתי החברות, שעלו 70% מההנפקה השנה ("אנשים יחיו לצד אפיטומי"). הוא מרוצה מהביקושים אך אומר "נערות בארה"ב מזריקות בוטוקס - זה לא הכי הגיוני"
איתי פת-יה | (4)

היזם הסדרתי שמעון אקהויז, יוצא רפאל שעשה קריירה בתחום הרפואה האסתטית,  וחתום על ההצלחות של סינרון ולומניס בוול סטריט, הנפיק השנה פה אצלנו בתל אביב את סופווייב 0.58% שפועלת בתחום הצערת העור ואת אפיטומי מדיקל 0.1% שפיתחה גלולה להרזיה. שתיהן הפכו ללהיט בבורסה המקומית, למרות שרוב ההנפקות (מתוך 100 שהיו השנה) הפסדיות. משווי בהנפקה של 600 מיליון שקל לסופווייב ו-800 מיליון לאפיטומי אחרי הכסף, שתיהן נסחרות עתה לפי כמיליארד שקל. אקהויז הוא יזם השנה של ביזפורטל, ובמסגרת פרויקט אנשי השנה ל-2021 מדבר בראיון נרחב על פעילות שתי החברות.

>> לכל נבחרי השנה של מערכת ביזפורטל ל-2021

>> אתם הצבעתם: אלה נבחרי גולשי האתר

סופווייב תרצה להתרחב למיצוק העור בעוד ועוד אזורים בגוף, ובאפיטומי אקהויז צופה שהסובלים מהשמנה ("מחלה כרונית להגדרת ה-FDA") יתרגלו ליטול אותה כל הזמן ו"חד משמעית יחיו לצד התרופה". הוא מסביר על השינוי שחל באופן בו שוק ההון מסתכל על הסקטור ואומר כי "יש סיכוי טוב מאד שננפיק את שתי החברות בוול סטריט".

עד כמה אקהויז מהווה "אנג'ל" בלבד, שמזרים כסף ומביע אמון ברעיון של יזמים אחרים תחתיו, ועד כמה הוא באמת מעורב? "לא נעים להגיד, אני נהנה לעבוד בעצמי על המצגות של סופווייב", הוא מגלה, על אף שאינו "יושב ממש בתוך המעבדה".

הוא מספר על אופטימיות גדולה לגבי שוק האסתטיקה הרפואית, גם לדבריו עקב שבירת קשר השתיקה סביב הדבר ואף מטופלים שכיום מתגאים בטיפולים שעברו וממליצים על כך ברשתות החברתיות לחבריהם. לצד הביקושים הגוברים לדבריו, גם הטכנולוגיה משתפרת באופן כזה שהמטופלים פחות מושבתים בביתם לאחר ההליך. "כן יש תופעה של נערות בקליפורניה שמזריקות בוטוקס - לא בטוח שזה הדבר הכי הגיוני בעולם", הוא אומר בדאגה, אך גם מגלה "אשתי אימצה מכשירים למיצוק העור וזה בסדר גמור". כמה בכלל הוא עדיין עובד, וממה הוא נהנה בשעות הפנאי? צפו בראיון:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הוא חושב שהאמריקאים פרייארים (ל"ת)
    שמואל 01/01/2022 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היה לי הכבוד לעבוד איתו לפני 25 שנה (ל"ת)
    מירב 30/12/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
  • כבוד מפוקפק (ל"ת)
    ==================== 31/12/2021 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 30/12/2021 16:08
    הגב לתגובה זו
    לעניות דעתי מדובר בשווי גבוה ביותר לחברות כאלו במחיר כזה אפשר לרכוש חברות סופר מבוססות ורווחיות.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.