"סיכוי טוב מאד שננפיק את סופווייב ואפיטומי בוול סטריט"
היזם הסדרתי שמעון אקהויז, יוצא רפאל שעשה קריירה בתחום הרפואה האסתטית, וחתום על ההצלחות של סינרון ולומניס בוול סטריט, הנפיק השנה פה אצלנו בתל אביב את סופווייב 0.58% שפועלת בתחום הצערת העור ואת אפיטומי מדיקל 1.91% שפיתחה גלולה להרזיה. שתיהן הפכו ללהיט בבורסה המקומית, למרות שרוב ההנפקות (מתוך 100 שהיו השנה) הפסדיות. משווי בהנפקה של 600 מיליון שקל לסופווייב ו-800 מיליון לאפיטומי אחרי הכסף, שתיהן נסחרות עתה לפי כמיליארד שקל. אקהויז הוא יזם השנה של ביזפורטל, ובמסגרת פרויקט אנשי השנה ל-2021 מדבר בראיון נרחב על פעילות שתי החברות.
>> לכל נבחרי השנה של מערכת ביזפורטל ל-2021
>> אתם הצבעתם: אלה נבחרי גולשי האתר
סופווייב תרצה להתרחב למיצוק העור בעוד ועוד אזורים בגוף, ובאפיטומי אקהויז צופה שהסובלים מהשמנה ("מחלה כרונית להגדרת ה-FDA") יתרגלו ליטול אותה כל הזמן ו"חד משמעית יחיו לצד התרופה". הוא מסביר על השינוי שחל באופן בו שוק ההון מסתכל על הסקטור ואומר כי "יש סיכוי טוב מאד שננפיק את שתי החברות בוול סטריט".
עד כמה אקהויז מהווה "אנג'ל" בלבד, שמזרים כסף ומביע אמון ברעיון של יזמים אחרים תחתיו, ועד כמה הוא באמת מעורב? "לא נעים להגיד, אני נהנה לעבוד בעצמי על המצגות של סופווייב", הוא מגלה, על אף שאינו "יושב ממש בתוך המעבדה".
הוא מספר על אופטימיות גדולה לגבי שוק האסתטיקה הרפואית, גם לדבריו עקב שבירת קשר השתיקה סביב הדבר ואף מטופלים שכיום מתגאים בטיפולים שעברו וממליצים על כך ברשתות החברתיות לחבריהם. לצד הביקושים הגוברים לדבריו, גם הטכנולוגיה משתפרת באופן כזה שהמטופלים פחות מושבתים בביתם לאחר ההליך. "כן יש תופעה של נערות בקליפורניה שמזריקות בוטוקס - לא בטוח שזה הדבר הכי הגיוני בעולם", הוא אומר בדאגה, אך גם מגלה "אשתי אימצה מכשירים למיצוק העור וזה בסדר גמור". כמה בכלל הוא עדיין עובד, וממה הוא נהנה בשעות הפנאי? צפו בראיון:
- 3.מה הוא חושב שהאמריקאים פרייארים (ל"ת)שמואל 01/01/2022 12:15הגב לתגובה זו
- 2.היה לי הכבוד לעבוד איתו לפני 25 שנה (ל"ת)מירב 30/12/2021 17:51הגב לתגובה זו
- כבוד מפוקפק (ל"ת)==================== 31/12/2021 07:55הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 30/12/2021 16:08הגב לתגובה זולעניות דעתי מדובר בשווי גבוה ביותר לחברות כאלו במחיר כזה אפשר לרכוש חברות סופר מבוססות ורווחיות.

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21% מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.
היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.
החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.
יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה
נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
