נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: דודי מוסקוביץ
ראיון

סאנפלאואר קופצת ב-8%: תקבל 25 מ' י' מממשלת ספרד אותה תבעה

סכום זהה תקבל שיכון ובינוי, שותפתה בפרויקטים שהוקמו בהסתמך על סובסידיות שקוצצו במשבר החוב. "השינויים היו מעבר לאלה הלגיטימיים כלפי משקיע זר", אומר נבות בר, מנכ"ל קיסטון, בעלת השליטה בסאנפלאואר, ובזמנו מנכ"ל שו"ב אנרגיה מתחדשת
איתי פת-יה |

חברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר 0% קופצת במסחר בכ-8% חארי שדיווחה על פסק בוררות בתביעה המשותפת שלה ושל שיכון ובינוי 0% נגד ממשלת ספרד, במסגרתו נקבע כי השתיים תקבלה פיצויים בסך 47.3 מיליון יורו (כ-23 מיליון כל אחת) והוצאות משפט ושכר טרחה לעורכי הדין בסך 1.5 מיליון יורו.

סאנפלאואר היא מחלוצות האנרגיה המתחדשת בארץ והחלה את פעילותה באירופה ב-2008, כשבאותו זמן הייתה מובילה על המתחרה אנלייט שגם כן הוקמה בזמנו. סאנפלאואר נכנסה לשוק הספרדי והקימה בו לצד שיכון ובינוי אנרגיה שלושה פארקים של פאנלים סולאריים להפקת חשמל מאנרגיית שמש בהספק של 13 מגה וואט. ההשקעות הללו נעשו בהסתמך על חישוב התקבולים ממכירת החשמל כפי שהיו אז, שנתמכו על ידי סובסידיות של ממשלת ספרד.

אלא שבאזור 2010-2011, המשבר העולמי שהחל ב-2008 עקב משבר הסאב פריים האמריקאי, התגלגל כזכור למשבר חוב בחלק מהשוק האירופי - שכלל לצד יוון, אירלנד ופורטוגל את ספרד ואיטליה בהן פעלה סאנפלאואר. ממשלת ספרד החליטה אז לקצץ בסובסידיות, מה שפגע בפרויקט של סאנפלאור ושיכון ובינוי, והפך אותו אף להפסדי בחלקו. השותפות בכל זאת הצליחו לשפר את ההסכמים מעט עד ליציאה מההשקעה ב-2017 עם מכירת הפרויקטים ברווח קטן. בצד המכירה, שמרו להם הצדדים את הזכות לתבוע את ממשלת ספרד, וכך עשו.

נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון שרכשה באחרונה את השליטה בסאנפלאואר מידי רוני בירם וגיל דויטש, מכיר את האירוע בכובעו כמנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת ב-2013, והיה בין מובילי התביעה נגד ממשלת ספרד. "אנחנו כמובן מברכים על הפסיקה, חיכינו לה הרבה מאד זמן ואנחנו חושבים שהיא צודקת", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל. על אף שסך התביעה המקסימלי היה 69 מיליון יורו והפיצוי כאמור נמוך מכך, הוא משיב כי "קיבלנו את מה שציפינו לקבל ואנחנו שמחים על התוצאה. נותר לגבות את הכסף".

"אני מזכיר שמקור התביעה הזאת הייתה מלחמה הדוקה על כספי המשקיעים של סאנפלאואר ושל שיכון ובינוי, שנפגעו מהחלטות ממשלה שבעיניהם היו לא צודקות", הוא מוסיף, "החלטנו שלא ניתן להשאיר את הנזקים למשקיעים שלנו. לעתים תביעות מסוג זה לוקחות שנים, אך גם האופי של חברות כמונו הוא של כאלה הפועלות לטווח הארוך בין כה וכה. אני חושב שכשמדינה מזמנת משקיעים זרים לעבוד בגבולותיה ומספרת להם על גבולות המשחק, אמנם יש לה יכולות סוברניות לשנות חוקים ומסים, אך במקרה הזה חשבנו שהפעולות בספרד היו מעבר לשינויים הלגיטימיים כלפי משקיע זר".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות 0%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 


  • טרם החל המסחר הרציף