נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: דודי מוסקוביץ
ראיון

סאנפלאואר קופצת ב-8%: תקבל 25 מ' י' מממשלת ספרד אותה תבעה

סכום זהה תקבל שיכון ובינוי, שותפתה בפרויקטים שהוקמו בהסתמך על סובסידיות שקוצצו במשבר החוב. "השינויים היו מעבר לאלה הלגיטימיים כלפי משקיע זר", אומר נבות בר, מנכ"ל קיסטון, בעלת השליטה בסאנפלאואר, ובזמנו מנכ"ל שו"ב אנרגיה מתחדשת
איתי פת-יה |

חברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר 1.7% קופצת במסחר בכ-8% חארי שדיווחה על פסק בוררות בתביעה המשותפת שלה ושל שיכון ובינוי 0.94% נגד ממשלת ספרד, במסגרתו נקבע כי השתיים תקבלה פיצויים בסך 47.3 מיליון יורו (כ-23 מיליון כל אחת) והוצאות משפט ושכר טרחה לעורכי הדין בסך 1.5 מיליון יורו.

סאנפלאואר היא מחלוצות האנרגיה המתחדשת בארץ והחלה את פעילותה באירופה ב-2008, כשבאותו זמן הייתה מובילה על המתחרה אנלייט שגם כן הוקמה בזמנו. סאנפלאואר נכנסה לשוק הספרדי והקימה בו לצד שיכון ובינוי אנרגיה שלושה פארקים של פאנלים סולאריים להפקת חשמל מאנרגיית שמש בהספק של 13 מגה וואט. ההשקעות הללו נעשו בהסתמך על חישוב התקבולים ממכירת החשמל כפי שהיו אז, שנתמכו על ידי סובסידיות של ממשלת ספרד.

אלא שבאזור 2010-2011, המשבר העולמי שהחל ב-2008 עקב משבר הסאב פריים האמריקאי, התגלגל כזכור למשבר חוב בחלק מהשוק האירופי - שכלל לצד יוון, אירלנד ופורטוגל את ספרד ואיטליה בהן פעלה סאנפלאואר. ממשלת ספרד החליטה אז לקצץ בסובסידיות, מה שפגע בפרויקט של סאנפלאור ושיכון ובינוי, והפך אותו אף להפסדי בחלקו. השותפות בכל זאת הצליחו לשפר את ההסכמים מעט עד ליציאה מההשקעה ב-2017 עם מכירת הפרויקטים ברווח קטן. בצד המכירה, שמרו להם הצדדים את הזכות לתבוע את ממשלת ספרד, וכך עשו.

נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון שרכשה באחרונה את השליטה בסאנפלאואר מידי רוני בירם וגיל דויטש, מכיר את האירוע בכובעו כמנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת ב-2013, והיה בין מובילי התביעה נגד ממשלת ספרד. "אנחנו כמובן מברכים על הפסיקה, חיכינו לה הרבה מאד זמן ואנחנו חושבים שהיא צודקת", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל. על אף שסך התביעה המקסימלי היה 69 מיליון יורו והפיצוי כאמור נמוך מכך, הוא משיב כי "קיבלנו את מה שציפינו לקבל ואנחנו שמחים על התוצאה. נותר לגבות את הכסף".

"אני מזכיר שמקור התביעה הזאת הייתה מלחמה הדוקה על כספי המשקיעים של סאנפלאואר ושל שיכון ובינוי, שנפגעו מהחלטות ממשלה שבעיניהם היו לא צודקות", הוא מוסיף, "החלטנו שלא ניתן להשאיר את הנזקים למשקיעים שלנו. לעתים תביעות מסוג זה לוקחות שנים, אך גם האופי של חברות כמונו הוא של כאלה הפועלות לטווח הארוך בין כה וכה. אני חושב שכשמדינה מזמנת משקיעים זרים לעבוד בגבולותיה ומספרת להם על גבולות המשחק, אמנם יש לה יכולות סוברניות לשנות חוקים ומסים, אך במקרה הזה חשבנו שהפעולות בספרד היו מעבר לשינויים הלגיטימיים כלפי משקיע זר".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.