נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: דודי מוסקוביץ
ראיון

סאנפלאואר קופצת ב-8%: תקבל 25 מ' י' מממשלת ספרד אותה תבעה

סכום זהה תקבל שיכון ובינוי, שותפתה בפרויקטים שהוקמו בהסתמך על סובסידיות שקוצצו במשבר החוב. "השינויים היו מעבר לאלה הלגיטימיים כלפי משקיע זר", אומר נבות בר, מנכ"ל קיסטון, בעלת השליטה בסאנפלאואר, ובזמנו מנכ"ל שו"ב אנרגיה מתחדשת
איתי פת-יה |

חברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר 0.01% קופצת במסחר בכ-8% חארי שדיווחה על פסק בוררות בתביעה המשותפת שלה ושל שיכון ובינוי -2.62% נגד ממשלת ספרד, במסגרתו נקבע כי השתיים תקבלה פיצויים בסך 47.3 מיליון יורו (כ-23 מיליון כל אחת) והוצאות משפט ושכר טרחה לעורכי הדין בסך 1.5 מיליון יורו.

סאנפלאואר היא מחלוצות האנרגיה המתחדשת בארץ והחלה את פעילותה באירופה ב-2008, כשבאותו זמן הייתה מובילה על המתחרה אנלייט שגם כן הוקמה בזמנו. סאנפלאואר נכנסה לשוק הספרדי והקימה בו לצד שיכון ובינוי אנרגיה שלושה פארקים של פאנלים סולאריים להפקת חשמל מאנרגיית שמש בהספק של 13 מגה וואט. ההשקעות הללו נעשו בהסתמך על חישוב התקבולים ממכירת החשמל כפי שהיו אז, שנתמכו על ידי סובסידיות של ממשלת ספרד.

אלא שבאזור 2010-2011, המשבר העולמי שהחל ב-2008 עקב משבר הסאב פריים האמריקאי, התגלגל כזכור למשבר חוב בחלק מהשוק האירופי - שכלל לצד יוון, אירלנד ופורטוגל את ספרד ואיטליה בהן פעלה סאנפלאואר. ממשלת ספרד החליטה אז לקצץ בסובסידיות, מה שפגע בפרויקט של סאנפלאור ושיכון ובינוי, והפך אותו אף להפסדי בחלקו. השותפות בכל זאת הצליחו לשפר את ההסכמים מעט עד ליציאה מההשקעה ב-2017 עם מכירת הפרויקטים ברווח קטן. בצד המכירה, שמרו להם הצדדים את הזכות לתבוע את ממשלת ספרד, וכך עשו.

נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון שרכשה באחרונה את השליטה בסאנפלאואר מידי רוני בירם וגיל דויטש, מכיר את האירוע בכובעו כמנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת ב-2013, והיה בין מובילי התביעה נגד ממשלת ספרד. "אנחנו כמובן מברכים על הפסיקה, חיכינו לה הרבה מאד זמן ואנחנו חושבים שהיא צודקת", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל. על אף שסך התביעה המקסימלי היה 69 מיליון יורו והפיצוי כאמור נמוך מכך, הוא משיב כי "קיבלנו את מה שציפינו לקבל ואנחנו שמחים על התוצאה. נותר לגבות את הכסף".

"אני מזכיר שמקור התביעה הזאת הייתה מלחמה הדוקה על כספי המשקיעים של סאנפלאואר ושל שיכון ובינוי, שנפגעו מהחלטות ממשלה שבעיניהם היו לא צודקות", הוא מוסיף, "החלטנו שלא ניתן להשאיר את הנזקים למשקיעים שלנו. לעתים תביעות מסוג זה לוקחות שנים, אך גם האופי של חברות כמונו הוא של כאלה הפועלות לטווח הארוך בין כה וכה. אני חושב שכשמדינה מזמנת משקיעים זרים לעבוד בגבולותיה ומספרת להם על גבולות המשחק, אמנם יש לה יכולות סוברניות לשנות חוקים ומסים, אך במקרה הזה חשבנו שהפעולות בספרד היו מעבר לשינויים הלגיטימיים כלפי משקיע זר".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”