סאנפלאואר קופצת ב-8%: תקבל 25 מ' י' מממשלת ספרד אותה תבעה
חברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר -0.65% קופצת במסחר בכ-8% חארי שדיווחה על פסק בוררות בתביעה המשותפת שלה ושל שיכון ובינוי -0.05% נגד ממשלת ספרד, במסגרתו נקבע כי השתיים תקבלה פיצויים בסך 47.3 מיליון יורו (כ-23 מיליון כל אחת) והוצאות משפט ושכר טרחה לעורכי הדין בסך 1.5 מיליון יורו.
סאנפלאואר היא מחלוצות האנרגיה המתחדשת בארץ והחלה את פעילותה באירופה ב-2008, כשבאותו זמן הייתה מובילה על המתחרה אנלייט שגם כן הוקמה בזמנו. סאנפלאואר נכנסה לשוק הספרדי והקימה בו לצד שיכון ובינוי אנרגיה שלושה פארקים של פאנלים סולאריים להפקת חשמל מאנרגיית שמש בהספק של 13 מגה וואט. ההשקעות הללו נעשו בהסתמך על חישוב התקבולים ממכירת החשמל כפי שהיו אז, שנתמכו על ידי סובסידיות של ממשלת ספרד.
אלא שבאזור 2010-2011, המשבר העולמי שהחל ב-2008 עקב משבר הסאב פריים האמריקאי, התגלגל כזכור למשבר חוב בחלק מהשוק האירופי - שכלל לצד יוון, אירלנד ופורטוגל את ספרד ואיטליה בהן פעלה סאנפלאואר. ממשלת ספרד החליטה אז לקצץ בסובסידיות, מה שפגע בפרויקט של סאנפלאור ושיכון ובינוי, והפך אותו אף להפסדי בחלקו. השותפות בכל זאת הצליחו לשפר את ההסכמים מעט עד ליציאה מההשקעה ב-2017 עם מכירת הפרויקטים ברווח קטן. בצד המכירה, שמרו להם הצדדים את הזכות לתבוע את ממשלת ספרד, וכך עשו.
נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון שרכשה באחרונה את השליטה בסאנפלאואר מידי רוני בירם וגיל דויטש, מכיר את האירוע בכובעו כמנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת ב-2013, והיה בין מובילי התביעה נגד ממשלת ספרד. "אנחנו כמובן מברכים על הפסיקה, חיכינו לה הרבה מאד זמן ואנחנו חושבים שהיא צודקת", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל. על אף שסך התביעה המקסימלי היה 69 מיליון יורו והפיצוי כאמור נמוך מכך, הוא משיב כי "קיבלנו את מה שציפינו לקבל ואנחנו שמחים על התוצאה. נותר לגבות את הכסף".
- פריים אנרג'י משלימה את רכישת המתקנים הסולאריים מסאנפלאואר
- סאנפלאואר ואפקון החזקות ימזגו את פעילות האנרגיה המתחדשת בעסקה של כ-570 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מזכיר שמקור התביעה הזאת הייתה מלחמה הדוקה על כספי המשקיעים של סאנפלאואר ושל שיכון ובינוי, שנפגעו מהחלטות ממשלה שבעיניהם היו לא צודקות", הוא מוסיף, "החלטנו שלא ניתן להשאיר את הנזקים למשקיעים שלנו. לעתים תביעות מסוג זה לוקחות שנים, אך גם האופי של חברות כמונו הוא של כאלה הפועלות לטווח הארוך בין כה וכה. אני חושב שכשמדינה מזמנת משקיעים זרים לעבוד בגבולותיה ומספרת להם על גבולות המשחק, אמנם יש לה יכולות סוברניות לשנות חוקים ומסים, אך במקרה הזה חשבנו שהפעולות בספרד היו מעבר לשינויים הלגיטימיים כלפי משקיע זר".
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
