נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: דודי מוסקוביץ
ראיון

סאנפלאואר קופצת ב-8%: תקבל 25 מ' י' מממשלת ספרד אותה תבעה

סכום זהה תקבל שיכון ובינוי, שותפתה בפרויקטים שהוקמו בהסתמך על סובסידיות שקוצצו במשבר החוב. "השינויים היו מעבר לאלה הלגיטימיים כלפי משקיע זר", אומר נבות בר, מנכ"ל קיסטון, בעלת השליטה בסאנפלאואר, ובזמנו מנכ"ל שו"ב אנרגיה מתחדשת
איתי פת-יה |

חברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר 1.75% קופצת במסחר בכ-8% חארי שדיווחה על פסק בוררות בתביעה המשותפת שלה ושל שיכון ובינוי 0% נגד ממשלת ספרד, במסגרתו נקבע כי השתיים תקבלה פיצויים בסך 47.3 מיליון יורו (כ-23 מיליון כל אחת) והוצאות משפט ושכר טרחה לעורכי הדין בסך 1.5 מיליון יורו.

סאנפלאואר היא מחלוצות האנרגיה המתחדשת בארץ והחלה את פעילותה באירופה ב-2008, כשבאותו זמן הייתה מובילה על המתחרה אנלייט שגם כן הוקמה בזמנו. סאנפלאואר נכנסה לשוק הספרדי והקימה בו לצד שיכון ובינוי אנרגיה שלושה פארקים של פאנלים סולאריים להפקת חשמל מאנרגיית שמש בהספק של 13 מגה וואט. ההשקעות הללו נעשו בהסתמך על חישוב התקבולים ממכירת החשמל כפי שהיו אז, שנתמכו על ידי סובסידיות של ממשלת ספרד.

אלא שבאזור 2010-2011, המשבר העולמי שהחל ב-2008 עקב משבר הסאב פריים האמריקאי, התגלגל כזכור למשבר חוב בחלק מהשוק האירופי - שכלל לצד יוון, אירלנד ופורטוגל את ספרד ואיטליה בהן פעלה סאנפלאואר. ממשלת ספרד החליטה אז לקצץ בסובסידיות, מה שפגע בפרויקט של סאנפלאור ושיכון ובינוי, והפך אותו אף להפסדי בחלקו. השותפות בכל זאת הצליחו לשפר את ההסכמים מעט עד ליציאה מההשקעה ב-2017 עם מכירת הפרויקטים ברווח קטן. בצד המכירה, שמרו להם הצדדים את הזכות לתבוע את ממשלת ספרד, וכך עשו.

נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון שרכשה באחרונה את השליטה בסאנפלאואר מידי רוני בירם וגיל דויטש, מכיר את האירוע בכובעו כמנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת ב-2013, והיה בין מובילי התביעה נגד ממשלת ספרד. "אנחנו כמובן מברכים על הפסיקה, חיכינו לה הרבה מאד זמן ואנחנו חושבים שהיא צודקת", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל. על אף שסך התביעה המקסימלי היה 69 מיליון יורו והפיצוי כאמור נמוך מכך, הוא משיב כי "קיבלנו את מה שציפינו לקבל ואנחנו שמחים על התוצאה. נותר לגבות את הכסף".

"אני מזכיר שמקור התביעה הזאת הייתה מלחמה הדוקה על כספי המשקיעים של סאנפלאואר ושל שיכון ובינוי, שנפגעו מהחלטות ממשלה שבעיניהם היו לא צודקות", הוא מוסיף, "החלטנו שלא ניתן להשאיר את הנזקים למשקיעים שלנו. לעתים תביעות מסוג זה לוקחות שנים, אך גם האופי של חברות כמונו הוא של כאלה הפועלות לטווח הארוך בין כה וכה. אני חושב שכשמדינה מזמנת משקיעים זרים לעבוד בגבולותיה ומספרת להם על גבולות המשחק, אמנם יש לה יכולות סוברניות לשנות חוקים ומסים, אך במקרה הזה חשבנו שהפעולות בספרד היו מעבר לשינויים הלגיטימיים כלפי משקיע זר".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 1.46%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.31%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).