חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ
ראיון

החלום של כצמן - להיכנס לשוק המשכנתאות בארה"ב

גזית גלוב תקים SPAC שישקיע בחברות טק מתחום הנדל"ן. הבעלים והמנכ"ל חיים כצמן מספר על תחומי הסינרגיה האפשריים, סבור שחברת פינטק יכולה לתפוס נתח בשוק המשכנתאות הענק;  וגם - החזון לתחום הסלולארי וביקורת על ההצגה של שיעורי הגבייה בקורונה אצל המתחרים

איתי פת-יה | (2)

המשקיעים בחברת גזית גלוב של חיים כצמן פתחו אתמול את דוחות החברה כדי לראות מה עשתה הקורונה להכנסות מדמי שכירות בסוף 2020 ומה קרה ל-FFO בתקופה, ומצאו בשורה מטעם המנכ"ל על כניסה לשני תחומי פעילות, חדשים-אך-משיקים. את הראשון, אנרגיה מתחדשת, עוד קל לדמיין. השני עדיין לוט בערפל במידה רבה: החברה הודיעה כי תקים SPAC, חברת שלד שתחפש חברה להשקעה שתמוזג לתוכה בתוך שנתיים, ובקופתה יהיו 250 מיליון דולר. בגזית נתנו שלוש כותרות לתחומים סביבם ירחרחו: פינטק, פרופ-טק וריטייל-טק. הרבה טק, אבל איפה הקשר לנדל"ן? בשיחה עם ביזפורטל, כצמן מפרט מה עומד מאחורי הטייטלים האלה, כדי שהמשקיעים מצדם ידעו מה לדמיין אחרי כל הלועזית.

"עם חברות פינטק אנחנו רוצים בעיקר לפנות לשוק המשכנתאות. בארצות הברית זה שוק עצום שנאמד ב-15 טריליון דולר, וכמה שהוא נראה משוכלל, אנשי הפינטק טוענים שאינו משוכלל דיו. באים אלינו עם כל מיני רעיונות, החל מחבר'ה שכתבו אלגוריתמים שיודעים למקסם ולשכלל לחלוטין דרישות ותמחורים בחיתום. יש גם חברות פינטק שיודעות לעשות בדיקת נאותות לפרויקט נדל"ן, מתמחרות את הסיכונים בהם ומציעות ליזמים פיננסיים, לרוב בנקים ומוסדיים, לקנות שכבות מהחוב הבכיר או מהלוואת המזנין (הלוואת גישור לצורך השלמת ההון העצמי עבור ליווי בנקאי לפרוייקטים – א.פ). אלה רק שני רעיונות מהשבועות האחרונים שקיבלנו, ובכל שבוע מגיעים אלינו שלושה רעיונות חדשים.

"בפרופ-טק הכוונה לחברות שמציעות פיתוחים שנועדו לפתח את התהליך הנדל"ני במרכזי הקניות. דוגמה מוכרת היא הצבת נורות בחניונים שמסמנות אם מקום חניה תפוס או פנוי, אבל יש דברים משוכללים יותר, כמו להקפיץ לעוברים ושבים ליד חנות מסוימת התראות על קופונים או שוברים רלוונטיים – דבר שגרופון עשתה בעבר. נוסף על כך יש פיתוחים ב'בק אופיס' לניהול נכסים מול השוכרים, למשל ניהול נכון של החשמל בנכסים, של התאורה וכו'. כשאנחנו מדברים על ריטייל-טק אלה כבר פיתוחים שעוסקים בשירותים שקשורים בתחום הפעילות של השוכרים, כמו הקמה של חנות דיגיטלית, מערכת לאיסוף מרוכז או הובלה של סחורה מהחנות ללקוחות ועוד".

יש איזה כלל אצבע שגיבשתם לגבי החברה שתשקיעו בה באמצעות הספאק? למשל, הכנסות ברמה מסוימת בשנה החולפת, שיעור צמיחה מינימלי שעליו הוחלט וכו'?

"לא. אנחנו לא שם עדיין".

למה בעצם אצה לכם הדרך להשקיע בחברה דרך המנגנון הזה של ספאק? חברה ששווה להשקיע בה תהיה רלוונטית גם אם תלכו בדרך המלך הארוכה יותר של רכישה והנפקה רגילה.

"אנחנו מאמינים שלנו יש יתרון יחסי כי באים אלינו הרבה מאד יזמים ואני מניח שנוכל לאתר השקעה הזדמנותית. פשוט ולעניין".

פרסמתם שאתם מנהלים מו"מ מול חברת אנרגיה מתחדשת מקומית מובילה. הכוונה היא להעמיד פאנלים סולאריים על מבנים קיימים של גזית, או גם לגשת למכרזים על הקמת "שדות סולאריים" בשטחים פתוחים?

"גם וגם. בתור התחלה נשתמש בנכסים הקיימים שלנו. צריך לומר שתוספת ההכנסה בישראל לא תהיה משמעותית, אבל בשאר אזורי הפעילות אנחנו מדברים על מספרים גבוהים יותר. "חשבנו שלגזית יש מניפת יכולות ותשתית ב-14 מדינות, ואפשר לנצל את המוניטין שצברנו ואת ההיכרות שלנו עם המערכות הרגולטוריות, הפיננסיות, עם שוקי ההון ומשרדי עורכי הדין בכל אזור לטובת פעילות שמשיקה למה שבין כה וכה אנחנו עושים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה לגבי ההנפקה של הפעילות בברזיל? בסוף ספטמבר השווי של הנכסים של החברה שתנפיקו עמד על 1.6 מיליארד שקל, בדוח הנוכחי דיברתם על הפעילות העסקית החלקית במדינה. נעשו בנכסים שם שערוכים שליליים?

"לא היו שערוכים שליליים נכון לסוף דצמבר – אם כבר היו שערוכים חיוביים, אבל גם לא בהיקף גדול. אנחנו עדיין עובדים לפי לוח זמנים שמניח הנפקה ברבעון השני, אבל בינתיים ברזיל בסגר מה שמאט את התהליך".

אין גיוסים לבינתיים

גזית גלוב רוכשת, משביחה ומנהלת נדל"ן לשימושי מגורים, משרדים ומסחר בבצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה), ברזיל, צפון, מרכז ומזרח אירופה (וכן בגרמניה) ובישראל, ומחזיקה ב-105 נכסים בשטח בנוי להשכרה של כ- 2.5 מיליון מ"ר בשווי של כ-37 מיליארד שקל. החברה נמצאת בשליטת (55%) נורסטאר שכצמן מחזיק בשליטה בה (20%).

זה עתה פרסמה החברה כי ה-FFO ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-105 מיליון שקל  (0.7 ש' למניה) וה-NOI ב-244 מיליון שקל (באיחוד יחסי ללא שינוי בשערי חליפין ברבעון), ירידה בשני הפרמטרים לעומת 144 מיליון שקל (0.78 ש' למניה) ו-306 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-12 החודשים האחרונים ירדה מניית גזית ב-5.7% ואולם מתחילת החודש התאוששה ב-3.8% כשכיום היא נסחרת לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, בעוד ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-5.5 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2020.

אפשר לומר שהמניה שלכם עדיין קצת "מדוכאת" – המשקיעים נותנים לכם מכפיל של 7-8 על ה-FFO ב-2020.

"אני מקווה מאד שהוא יעלה, בסוף אנחנו עושים את העבודה והשוק אומר את דברו. אני חושב שאנחנו נותנים למשקיעים תמונה מלאה וריאלית על המצב - לא מייפים ולא מכערים אותה. הקורונה פגעה בכולנו, אנחנו מנהלים נכסים יוצאים מהכלל ועדיין אנחנו לא קוסמים.

"אמרתי בצורה חד משמעית שאני לא רואה אותנו חוזרים למה שהתיק שלנו ייצר ב-2019 לפני 2022. כמובן שאני מקווה שהשנה תהיה טובה מקודמתה, אבל אי אפשר להתעלם מזה שלפחות ברבעון הנוכחי תהיה פגיעה בפעילות השגרתית, כי גם במהלכו חווינו סגר. כעומק המגיפה עומק ההפחתות וכעומק החיסונים עומק ההתאוששות, זה מאד פשוט".

הריבית הממוצעת על החוב שלכם עלתה מ-3.4% ל-3.5% - עד כמה היא מייצגת, איזה ריביות קיבלתם בגיוסים האחרונים והאם עוד גיוסים באופק?

"האג"ח שלנו מסדרה ט"ו במח"מ 5.7 שנים הוא המייצג, הנפקנו אותו לפני למעלה מחודשיים והתשואה שלו היא 0.34%. כרגע יש לנו יתרות מזומנים של 2.4 מיליארד שקל, כולל התקבולים מנכסים שנמכרו ונמצאים בחוזים מחייבים, בזמן שבסך הכל השנה מחכים לנו תשלומים של 350 מיליון שקל. נוור סיי נוור, אבל אני לא רואה גיוס באופק".

שיעור הגבייה הממוצע של הקבוצה ברבעון הסתכם ב-88%, בזמן שבישראל הוא עמד על 62% - נמוך משמעותית משאר אזורי הפעילות. ממה נובע הפער?

"להבדיל ממתחרינו, נתנו את אחוז הגבייה מתוך המאה אחוז, כלומר מהתכנון בתקציב 2020. לא עשינו מה שאחרים עשו, שפרסמו את שיעור הגבייה אחרי ההקלות שניתנו לשוכרים ולא מתוך הסכום המקורי. לגבי ההבדל בין ישראל לשאר האזורים, זו בסך הכל שאלה של מי היה בסגר בתקופת הדוח".

"אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא להבין את חסינותו של העסק, ובבסיסה, גזית גלוב היא חברה איתנה. את זה אפשר לראות דרך שני פרמטרים: שיעורי התפוסה ושיעור חידוש הסכמי שכירות וחוזים בחילופי שוכרים. בחברות הפרטיות חידשנו 285 הסכמי שכירות, ובממוצע שכר הדירה בחוזים החדשים גבוה ב-5% לעומת בחוזים הישנים. למרות המגיפה, הדיירים ממשיכים לבוא ולשכור שטחים. מה שמעניין לראות הוא שכשיש התאוששות העקומה היא בצורת V: בקניון G שלנו בכפר סבא מספר המבקרים החודש היה גבוה יותר מבמרץ אשתקד".

מצד שני כפר סבא היא לא אירופה. אתה מאמין שהפעילות ביבשת תתאושש עד מחצית השנה או שיכול להיות שהיא תצטרך לחכות לרבעון השלישי?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משעמם מזמן לא קיבל בראש (ל"ת)
    YL 23/03/2021 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 23/03/2021 11:45
    הגב לתגובה זו
    ראה חברת טריא שמתמזגת עם לוזון נדלן, כנס כמשקיע פתח את השוק האמריקאי בפני הלוואות P2P למשכנתאות. הטכנולוגיה קיימת - נשאר רק לצרף קצת ויטמין P ..
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אקזיט ישראלי, ארביטרז' שלילי ומה יהיה היום בבורסה?

פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה? 

מערכת ביזפורטל |

נפתח עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט -2.5%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.


ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.

ועוד בהקשר הגיאופוליטי, הלילה הושב עוד חלל חטוף לישראל, ובכך עוד 7 חללים חטופים נותרו בעזה. מדובר בצעד אם כי קטן לקראת השלב השני של העסקה, שעל פי הערכות צפוי להיות מורכב יותר הן מהצד הישראלי והן מהצד של ארגון הטרור חמאס.


מעבר לים, המסחר בוול-סטריט ננעל אמש בירידות שערים, כאשר מדד S&P 500 ירד בכ-1.2%, הנאסד״ק נפל ב-2% והדאו איבד 0.5%. פלנטיר בלטה בירידות ונפלה ב-9%. גם בגזרת הקריפטו נרשמו ירידות שערים, כאשר הביטקוין נפל ביותר מ-5% ונסחר הבוקר סביב רמת ה-100 אלף דולר למטבע. האיתריום גם כן נפל ב-11% והוא מתקרב ל-3,000 דולר. לאחר שורה של אזהרות מצד מנהלים בכירים בוול סטריט שהזהירו מפני תיקון אפשרי בשווקים. בשוק ההון גוברת התחושה שהעליות האחרונות דחפו את המחירים לרמות גבוהות מדי, מה שגורם לחששות שהשוק רץ קדימה בלי סיבה. לסקירה המלאה הנאסד״ק נפל ב-2%; פלנטיר צנחה ב-9%, הרץ זינקה 37%